הפתרון האופטי לקרטוקונוס הינו בהתאם למצבו וחומרתו.
בקרטוקונוס קל ניתן להתאים עדשות מגע רכות ומשקפיים במרשם צלינדרי מתון.
בקרטוקונוס בינוני ניתן להתאים עדשות מגע קשות או רכות מיוחדות לקרטוקונוס, לעיתים שילוב של רכות וקשות יחדיו (שיטת פיגי-בג PIGI-BAG)
בקרטוקונוס חמור ניתן לנסות להתאים עדשות מגע קשות במבנה עדשה מיוחד, עדשות מגע סקלרליות שמכסות את כל פני הקרנית, או משקפיים בתיקון חלקי בשילוב עם עדשות מגע גם הן בתיקון חלקי.
הטיפול בעדשות מגע מבוסס על כך שבין העדשה והקרנית מצטברות דמעות הממלאות את המשטח הקרטוקוני הבלתי אחיד, ובכך מאפשרות מעבר אחיד של קרני האור.
התאמת עדשות מגע לקרטוקונוס דורשת סבלנות מצד האופטומטריסט ומצד המטופל, שכן לעיתים יש צורך לנסות מספר רב של עדשות עד להתאמה הטובה ביותר.
האם כדאי לנסות לשפר את הראייה במצב קרטוקונוס?
התשובה אינה ברורה וחד משמעית וחיובית כפי שנדמה במחשבה ראשונה.
לפני החלטה על שיפור הראייה בעין עם הקרטוקונוס יש לשקול היטב האם יש צורך בכך.
במקרים רבים הראיה בעין אחת טובה למדי ומאפשרת תפקוד יומי יעיל
לדוגמא: אדם אשר רואה ומתפקד טוב, בעל חדות הראייה סבירה שמספיקה לצרכי העבודה, הנהיגה והיום-יום. במידה ויתגלה שבעין אחת סובל מקרטוקונוס, אולם אינו מרגיש בכך והדבר לא מפריע לו (רואה דרך העין הבריאה), אז יש לשקול האם יש טעם בשיפור שעשוי להיות מורכב ולא נוח, או שיש להשאר במצב נוכחי הנוח ללקוח.
הרכבת משקפיים או עדשות מגע אינה עוצרת או מטפלת בקרטוקונוס, אלא משפרת את הראיה באופן נקודתי.
מצבים בהם יש לנסות ולשפר את הראייה ככל האפשר, גם אם המטופל אינו מתלונן הם:
ילדים צעירים (נדיר) בהם קרטוקונוס עלול לגרום לעין עצלה.
נהגים, בעיקר נהגים מקצועייים הזקוקים לחדות טובה בשתי העיניים.
כל אדם הזקוק לראייה מקסימלית, בעיקר למרחק, לצורך עבודה או עיסוק