הרצאה 1
נהלי בדיקות 3/ דר' שריידר
מה יהיה לנו?
1) הבדיקה האופטומטרית- מנקודת מבט קלינית
2) שיטות נוספות לרפרקציה ואיך לנהל בדיקה כשאין פורופטר
3) בדיקות רפואיות, כמו: סליט למפ, אופטלמוסקופיה וכו'

הבדיקה האופטומטרית מנקודת מבט קלינית
נתחיל מתולדות ותופעות מנקודת מבט קלינית
תולדות ותופעות נחלק למספק חלקים:
1) מה מפריע לך? למה באת?
2) מתי זה קורה?
3) האם זה רק בעין אחת? איזו עין?
4) מה עשית עד עכשיו בגלל הבעיה?
5) האם מה שעשית עזר?
זה נותן לנו את המסגרת לעשיית הבדיקה, לדוגמה: אם נדבק יתלונן שיש לו משהו בעין נתחיל ישר עם סליט למפ.
צריך לחקור את התלונה הראשית, מעבר לכך נרצה לדעת:
1) איך אתה רואה? האם אתה רואה טוב אם המשקפיים שלך? האם אתה רואה טוב לרחוק ולקריאה?
2) האם אתה מתעייף כשאתה קורא?
3) האם אתה רואה כפול? אם כן, מתי? באילו תנאים? האם הכפילות הזו היא גם כשאתה עוצם עין אחת?
מנוקולר דיפלופיה= כפילות ראיה שקיימת גם בעין אחת, ישנם מספר גורמים שיכולים להתקיים כאן:
1) אנקורקטד אסטיגמטיזם- אם יש צילינדר לא מתוקן, לכל מרידיאן יש את המיקוד שלו, במקומות שונים כמובן וזה יכול לגרום לכפילות. התמונה השכיחה ביותר של צילינדר לא מתוקן הוא טשטוש ראיה. הצילינדר יחסית גבוה וזה עלול לגרום לכפילות של ממש.
2) קטרקט- מפצל את האור ובמקרים מסויימים יכול לפצל את האור כך שיש שתי דמויות. דיסק של שיינר- יש שי פיינהולים- אם חוסמים את רוב הקרניים נשארים עם שתי דמויות המרוחקות אחת מהשניה, כפילות במקום טשטוש. אם יש קטרקט במרכז העדשה יכול לחסום את הקרניים המרכזיות וטשטוש ראיה יכול להתפרש בתור כפילות חד עינית.
3) עכירות במידיה ולא בעדשה
4) אישון לא תקין- נוצר מעיין שיינר דיסק בקשתית עצמה, בעצם שני אישונים או יותר ולא רק אחד, גורם לכפילות ראיה (יותר מאישון אחד= פוליקוריה) יכול להיות מלידה= קולבומה=הקשתית לא נסגרה מלמטה כך שנוצר מעיין אישון עם חלק מוארך תחתון (אם רק הקשתית לא נסגרה נקרא אנטריור קולבומה) או ניוון הקשתית. בקולבומה אם החלק האחורי לא נסגר אין סיליאר בדי או רשתית יכול להגיע עד לאופטיק דיסק ואז זה רחב מאוד, השדה העליון נפגע קשות כי אין רשתית והעיניים האלה סובלות מראיה לקויה ביותר. קולבומה- ספרטקום של אי סגירה שיכול להיות קל מאוד שנסגר מאחורה אבל לא מקדימה, אבל יכול להיות חמור שלא נסגר לא מקדימה ולא מאחורה.

5) קרטוקונוס- הקרנית מעוותת ומייצרת מוקדים שונים של הדמות- הכפילות ראיה קרטוקונוס היא לא כפילות של ממש אלא יותר ראיית צלליות נוספות ליד המבט המרכזי. רוב הזמן קרטוקונוס לא רואים כפול אלא מטושטש או עוד כמה דמויות= כפילות חד עינית.

חשוב לוודא אם הכפילות היא חד עינית או דו עינית.
אם מדובר בכפילות דו עינית נרצה לדעת אם היא הוריזונטלית או ורטיקלית כשרוב הזמן אם מדובר בשיתוק של שריר מסויים, חוץ מהלטרל רקטוס או מידיאל רקטוס הכפילות תהיה אלכסונית ולא רק אופקית. במצב זה נהיה צריכים לבדוק במחשבה שמדובר בפגיעה באחד השרירים או יותר, או באחד העצבים.
רוב הזמן אם הכפילות היא אופקית, שזה יותר שכיח, מדובר בהפרעה של הראיה הדו ענית כולל כל התסומנות של איסו ואקסו- התכנסות התבדרות וכו'. במצב זה הכיוון שלנו לא יהיה איזה שריר פגוע, כי למעשה אין, אלא מה התסמונות התפקודית שעליה מדובר.
בנוסף בד"כ פגיעה בשריר גורמת לכפילות כל הזמן שחומרתה משתנה בהתאם לכיוון המבט. כפילות שנובעת מאיסו או אקסו (קונורגנס אינספישנסי וכו') בד"F קיימת בתנאי מתח ראייתיים, כלומר כשיש עומס על המערכת. דוגמה: קונוורגנס אינספישנסי- גורם לכפילות שאנחנו מסתכלים מקרוב מאוד ובנוסף שאנחנו עייפים
אם יש שיתוק שריר עייפות לא מעלה ולא מורידה.
כפילות בגלל קושי תפקודי… מי שעייף יותר זה יותר בעייתי.
כפילות פתאומית שלא הייתה לפני שבוע או לפני חודש דורשת הפניה מיידית לנוירולוגיה, האם זה תמיד מצב של סכנת נפשות? לא תמיד, אבל יכול להיות.

• האם אתה רואה טוב? האם אתה מרגיש טוב עם העיניים (דומעות, שורפות, צורבות וכו')? שאלה חשובה שהנבדק מרכיב עדשות מגע.
סיבה נוספת למצמוץ בלתי פוסק מלבד יובש- ספזם- כיווץ שריר האורסיקולריס בלי יכולת לשחרר- נקרא בלפרל ספזם.

• היסטוריה עינית
האם היו לך ניתוחים או טיפולים מיוחדים בעבר. לא תמיד הנבדק ידע לענות על זה…גם שהנבדק אומר לא, להשאיר את זה בסימן שאלה (ייתכן שעבר ניתוח בגיל צעיר)
ייתכן שאנשים עברו בצעירותם תרגילי עיניים שיוכלו להסביר בעיות הקיימות אצלם כיום.

• היסטוריה רפואית
הפרעות כמו סכרת הן נדירות בגיל צעיר, ובמידה והן קיימות הנבדק יהיה מודע לכך כך שלא תמיד צריך לשאול שאלות פרטניות לגבי כללל מחלה.
לכן נשאל את הנבדק אם הוא בריא או סובל ממחלות שמשפיעות על הראיה?
כל אדם חולה סכרת אמור לדעת שיש לבדוק את העיניים באופן תקופתי.
מבחינה קלינית לחץ דם נמוך גורם לעיתים להפסקת או תזונת הדם לעיניים עם תופעות ראיה מוזרות כמו איבוד ראיה זמני של שניות, ראיית גלים, נקודות צבעוניות שחורות או לבנות שהן תוצאה של הפסקת הזרימה לזמן קצר, רואה שמישהו עם לחץ דם נמוץ מתכופף או קם מהמיטה נפוץ אצל נשים ובעיקר אצל נשים בהריון או נשים עם מגרנות.
לעיתים זו תהיה התלונה העיקרית משום שמדובר בתלונה ראייתית מובהקת: אני רואה נקודות מול העיניים לכן נשאל על מצב לחץ הדם?
מתי זה קורה? שקמים מהמיטה? מתכופפים? וכו'…. לפי השאלות הללו נגיע להבחנה, נמליץ לא לאכול מלח במצב הזה….

בתולדות ותופעות נשאר במסגרת הצפויה, דברים שהם צפויים שנהיה למישהו בגיל שלו ובתנאים בו הנבדק נמצא (הרכבת משקפיים, עדשות מגע וכו').

• לשאול האם הנבדק לוקח תרופות שמשפיעות על העיניים.
אם הם אומרים כן ואנחנו לא מכירים את התרופה, נשאל מה התרופה הזו עושה, או למה הם נוטלים את התרופה הזו? אנחנו אמורים להכיר את התרופות שמשפיעות ישירות על העיניים או הראיה, לדוגמה: תרופה לפצעי בגרות שידועות כמייבשות את העיניים, או סטרואידים שמשפיעים על העיניים.

חדות ראיה
אחרי חדות ראיה ללא תיקון ועם תיקון אנחנו אמורים לדעת פחות או יותר לא רק את סוג הליקוי אלא גם את מידת הליקוי, ישנה קורולציה לא רעה בין חדות הראיה הלא מתוקנת לבין הרפרקציה.
אם רואים שהנבדק הוא בעל משקפיים עם מספר גבוה אין טעם לבדוק אותם ללא תיקון…
יש לנו אינדיקציה ראשונית לגבי הרפרקציה.
למי שיש מולטי פוקל, ולמעלה זה -1 ולמטה זה +2.50 אם נבדוק אותם בלי המשקפיים לפעמים הם יראו 6\6 משום שהמיופיה הזו פוחתת במשך הזמן והם מרכיבים את המשקפיים האלו הרבה זמן, זה משהו שחשוב לדעת מראש…
חדות ראיה ללא תיקון נותנת לנו אינדיקציה טובה לגבי איפה המצב של הפציינט
בהיפרופים תמיד יש לבצע חדות ראיה ללא תיקון כי אף פעם לא ניתן לדעת מה נקבל
היפרופ יכול לראות טוב גם בלי משקפיים…
עלינו להפעיל שיקול דעת ברישום החדות

• לא לבזבז זמן יקר
אם הנבדק מהסס שהוא קורא שורה ויש לנו בסיס להאמין שהוא יודע מספרים, נעשה השערה ונסיים את הבדיקה.
אם האדם מהסס סימן שהוא לא רואה, אז לא ניתן להם להסס ולנחש
שעושים חדות ראיה לקרוב לא צריך לקרוא את כל השורה, אלא רק מספר אחד מכל שורה. חדות ראיה לקרוב יכולה להיות טובה בהרבה מצבים שונים להתחיל ישר מ1J ולא את כל הספרות

מבחן כיסוי
לא לוותר על הבדיקה הזו, אפשר לגלות בה דברים מפתיעים 8 אסו טרופיה ולא רואה כפול, סימן שהוא מדכא… הבדיקה הזו תראה לנו אם לבדוק סטריואופסיס… עלינו לבדוק סטרביסמוס וכו'.
נרצה לדעת את הבדיקה הזו בהתחלה ולא בסוף… יכול להיות שהבדיקה הסובייקטיבית נקבל 6\12 ופינהול לא יעזור… לכן לבצע את הבדיקה הזו בהתחלה

במידה ואנחנו עושים מבחן כיסוי, ישנה משמעות גדולה לסוג של הסטיה אם הסו הוא קונסטנט עד להוכחה אחרת העין הסוטה מדוכאת כל הזמן. העין השניה היא המובילה
אם מדובר באינטרמינט ולא בקונסטנט עד להוכחה אחרת העין הסוטה תקינה לכל דבר ורק סוטה כשקשה מדי להחזיק אותה ישר.
זה עניין של לחץ מאמץ ועומס או רעננות או עייפות זה לא מצב שקיים כל הזמן
לעיניים האלה יש ראיה דו עינית אבל דו עינית שברירית.
אם מדובר באלטרניינטג עד להוכחה אחרת כל עין היא תקינה, מכיוון שהוא מחליף את העיניים, סימן שהוא יכול להשתמש בכל אחת מהן. אבל ראיה דו עינית בסימן שאלה גדול.
חלק גדול מהזמן אין להם ראיה דו ענית בכלל, זה או או, אבל לא ביחד.

דילוג לתוכן