השינויים בעובי הקרנית לאחר טיפול בקשרי צילוב ( crosslinking) לקרטוקונוס ול corneal ectasia – תוצאות של שנה אחת
סיכום מאמר מאת ד"ר ניר ארדינסט עמית עזריאלי
פורסם במגזין לניתוחי תשבורת וקטרקט באפריל 2011
המחקר נערך בבית הספר לרפואה של ניו ג'רזי, ניו ג'רזי, ארה"ב.
מטרת המחקר
לקבוע את השינויים של עובי הקרנית במהלך הזמן לאחר טיפול בקשרי צילוב לקרטוקונוס ולאקטזיה של הקרנית (corneal ectasia)
עיצוב המחקר
מחקר פרוספקטיבי, אקראי ומבוקר
שיטות המחקר
עובי הקרנית ב apex, בנקודה הדקה ביותר נמדד ע"יScheimpflug(Pentacam) מיד לאחר ביצוע טיפול בקשרי צילוב ( crosslinking) ולאחר חודש, חודשיים, 3 חודשים חצי שנה ושנה לאחר הטיפול בקשרי צילוב
בקבוצת הטיפול שעברה טיפול בקשרי צילוב נערכה השוואה עם קבוצת ביקורת וגם עם העין הסמוכה של קבוצת הביקורת. במחקר התבצעו ניתוח תוצאות של חדות ראייה מתוקנת לרחוק וקריאות קרטומטר.
תוצאות המחקר
המחקר כלל 82 עיניים, 54 עם קרטוקונוס ו28 עם אקטזיה של הקרנית כתוצאה מ LASIK.
ממוצע עובי הקרנית הדק ביותר לפני הטיפול היה 440.7 μm ± 52.9 (SD). חודש לאחר טיפול בקשרי צילוב הקרנית הידקקה ב (P<001) -23.8 ± 28.7 μm, בין חודש ל שלושה חודשים לאחר הטיפול ממוצע הידקקות הקרנית היה -7.2 ± 20.1 μm (P=0.02), לאחר 3 עד 5 חודשים הייתה מגמה של חזרה לעובי הקרנית +20.5 ± 20.4 μm (P<0.01). שנה לאחר הטיפול בקשרי צילוב הקרנית עובי הקרנית חזר לנתונים הבסיס (baseline) אולם, האזור הדק ביותר נותר בעל עובי נמוך במעט ביחס לנתוני ה baseline -6.6 ± 22.4 μm (P=0.1).
התאוששות עובי הקרנית לאחר טיפול בקשרי צילוב הקרנית הייתה מהירה יותר באקטזיה מאשר בקרטורונוס
לא נמצא קשר בין דרגת הידקקות עובי הקרנית לאחר 3 חודשים לבין התוצאות הקליניות אחרי טיפול בקשרי צילוב הקרנית.
מסקנות המחקר
עובי הקרנית יורד ולאחר מכן מתאושש לנתוני הבסיס בעקבות טיפול בקשרי צילוב הקרנית. הסיבה והאימפליקציה של שינויי עובי הקרנית לאחר טיפול בקשרי צילוב הקרנית נתרו ללא הסבר.