חוק הרינג – Hering's Law:

חוק זה קובע שהעצבוב לשתי העיניים שווה. יש לנו שרירים שמזיזים את העין כמו מושכות בסוס -מושך בצד אחד ומרפה בצד השני. השריר החיצוני – lateral rectus, השריר הפנימי – medial rectus.

כשנזיז את העיניים ברור שצריך להיות תיאום מוחלט בין 2 העיניים, הן צריכות לזוז באותה מידה ובאותו הזמן, אחרת תהיה לנו טרופיה. יש תיאום בין השרירים כדי ששתי העיניים יזוזו ביחד בתיאום מוחלט כאילו הן גוף אחד. כדי שזה יקרה צריך לשלוח את אותה הפקודה לשתי העיניים, לשני השרירים שעושים את הפעולה. הפקודה/המסר דרך העצב שבא מהמוח צריך להיות מסר שווה, אם המסר לא שווה לא יהיה תיאום בין שתי העיניים.

חוק הרינג קובע שהשרירים שעושים פעולה של מבט ימינה, שמאלה וכו' – השריר שפועל בעין ימין והשריר שפועל בעין שמאל מקבלים בדיוק אותו עצבוב. וכמובן שהשרירים שלא עושים את הפעולה וצריכים להרפות, מקבלים את אותה הפקודה לנוח. כך נקבל תיאום מוחלט כשמזיזים את העיניים.

נגיד ועין ימין לא ישרה, כאשר נכסה את עין שמאל היא תהיה חייבת לקבל פקודה להתיישר. הפקודה שמגיעה לעין ימין שאומרת לעין להתיישר, מגיעה גם לעין שמאל שתעשה את אותו כיוון תנועה של עין ימין ולכן אם נכסה את עין שמאל עין ימין תתיישר ומתחת לכיסוי עין שמאל תהיה פנימה. אם יש לנו Constant Right Esotropia ברגע שנוריד את הכיסוי תהיה חזרה למצב הקודם שעין ימין בפנים.

אם עין ימין לא תמיד בפנים – נכסה את עין שמאל, עין ימין מתיישרת ואז עין שמאל זזה פנימה. נוריד את הכיסוי, ההוראה לנבדק היא להסתכל על הנקודה – אם העיניים לא זזות, זה אומר שעכשיו עין שמאל סוטה ויש לנו left esotropia. למצב כזה נקרא alternating esotropia.

מה קובע מי העין שסוטה? במצב של alternating tropia, שהוא מצב שעין סוטה אבל לפעמים זו עין ימין ולפעמים עין שמאל – העין שכרגע קובעת פיקצציה תמשיך לקבוע פיקצציה עד שלא מאפשרים לה לקבוע פיקצציה ואז תהיה החלפה לעין שניה וחוזר חלילה, ועכשיו העין השניה תקבע פיקצציה ותמשיך לקבוע עד שנכסה אותה. (פיקצציה – להסתכל על המטרה, כיוון העין על הנקודה).

העיניים התחלפו וכל פעם עין אחת סוטה – לפעמים ימין ולפעמים שמאל. אדם שיש לו בעיה זו ויבוא לבדיקה איזה עין תסטה? הסטייה היא אקראית, יכול להיות ימין ויכול להיות שמאל, כדי לדעת צריך לבצע את מבחן הכיסוי. מה קובע? דברים צדדיים, אם נסתכל למשל שמאלה נעדיף עין אחת. האם זו חלוקה שווה של 50-50? לא בהכרח, בדר"כ יש עדיפות לעין אחת והחלוקה לא שווה. ברגע שאדם ממצמץ למשל והעיניים עצומות – הכל מתחדש והסטייה יכולה להתחלף מעין ימין לשמאל ולהפך. Alternating esotropia – עין סוטה פנימה, פעם עין ימין ופעם שמאל. Alternating exotropia – עין סוטה החוצה, פעם עין ימין ופעם שמאל.

Intermittent – העין לא סוטה כל הזמן, אבל מדובר על אותה העין ולכן זה שונה מAlternate tropia.

האם יש דבר שהוא גם intermittent וגם alternate – שלפעמים 2 העיניים ישרות, ולפעמים עין ימין סוטה ופעם עין שמאל סוטה? כן! וזה יקרא intermittent alternating eso/exo tropia. הכיוון תמיד יהיה זהה, אין דבר כזה מישהו שהוא לפעמים exo ולפעמים eso זה תמיד יהיה או החוצה או פנימה. לפעמים יש תקלה/שיבוש במערכת העצבית – התפתחות לא תקינה של המערכת, טראומה, שבץ, שיתוק עצב מסוים ששיבשו את התיאום בין 2 העיניים – זה לא קורה דרך הטבע, משהו השתבש ואז אפשר לעשות דברים מוזרים עם העיניים.

סיכום:

  • Orthotropia– 2 עיניים ישרות.
  • Constant tropia- אחת העיניים סוטה תמיד, אותה העין.
  • Intermittent tropia- עין אחת סוטה, אותה העין אבל לא תמיד.
  • Alternating tropia- עין סוטה תמיד – לפעמים עין ימין ולפעמים שמאל.
  • Intermittent Alternating tropia- לפעמים עיניים ישרות, לפעמים עין ימין סוטה ולפעמים עין שמאל סוטה.

יש 2 סוגים של טרופיה:

  1. Comitant – טרופיה שלא משתנה בכיווני מבט שונים. דוגמא, יש לנו right esotropia אם נסתכל ישר, למעלה, למטה, ימינה ושמאלה. תמיד העין השמאלית קובעת פיקצציה, היא המובילה והקובעת ועין ימין תמיד פנימה לה. המידה של הטרופיה במקרה הזה היא תמיד אותה מידה, עין ימין תמיד סוטה פנימה במידה מסוימת, איך שלא נסתכל היחס נשמר או משתנה מעט מאוד במידה שלא משנה את התבנית הכללית. בדר"כ מדובר בטרופיה שקיימת מגיל צעיר, מופיע בדר"כ לפני גיל 6. סטיות Comitant שמתרחשים בגילאים צעירים יותר נובעים משיבוש או תקלה במשך התפתחות המערכת הדו-עינית ולא מגורמים טראומתיים או ממחלות שונות.
  2. Incomitant – טרופיה שכן משתנה בכיווני מבט שונים ויתכן מאוד מצב שבכיוון מבט מסוים הטרופיה כבר לא קיימת ובכיוון מבט מסוים הטרופיה היא גדולה במיוחד. אם מדובר בסטייה שמתחילה בגיל מבוגר, מעל לגיל 10, בוודאי שמעל גיל 20/30 וללא צל של ספק בגיל מבוגר מאוד מדובר בסטייה שמשתנה בכיווני מבט שונים. סטיות שמתרחשות בגיל המבוגר – Incomitant הן בדר"כ כתוצאה משיתוקי שריר, שיתוקי עצב, ובדר"כ מלוות מחלות שונות כמו סוכרת, שבץ ואי אספקת דם למערכות שונות – אלו דברים שמתרחשים בגיל המבוגר אבל זה לא אומר שלא יכול להיות שבץ אצל ילדים קטנים, אבל הכללים הללו הם די כוללים.

טרופיה לא יכולה להיות גנטית, אבל נוטים לפעמים לראות את זה במשפחה. אם לאמא ולסבתא, ולדוד יש טרופיה הילדים בקבוצת סיכון יותר גבוהה ורוצים לבדוק אותם היטב. זה אולי גנטי אבל לא יודעים לזהות באיזה גן ואצל מי זה יהיה ואצל מי לא יהיה ולכן נוטים לומר שזו תופעה משפחתית אבל לא גנטית כי לא יודעים איזה גן והאם זה דומיננטי או רצציבי.

יתכן מאוד שאם יש סטייה היא קיימת ביותר מכיוון אחד. למשל, Right Exotropia וגם Right Hypertropia – שזה אלכסון Right Exo-Hypertropia, אפשר גם לומר Right Hyper-Exotropia. בבדיקה נצטרך להגיד גם מה הוקטור של כל אחד מהכיוונים כי זה לאו דווקא בדיוק באמצע, יכול להיות hyper גדול וexo קטן או hyper קטן וexo גדול. שריידר נוטה לכתוב את הורטיקלי לפני ההוריזנטלי אבל אין משמעות וכלל לכך.

דילוג לתוכן