חדות ראייה Visual Acuity:

2014

6/12 לעומת 6/6 זה שהאות גדולה פי 2. כדי לראות 6/6 (20/20) הגודל של האות E היא 5' (5 minute of arc) זה 5 חלקי 60 מעלות, כל זרועה בE היא 1'. אם נפריד למחזורים (סייקל) – כל מחזור הוא שחור לבן, 2' זה מחזור אחד – כל פס הוא 1' באות E. מחזור של רזולוציה הוא 2' והרבה פעמים מודדים בcycle per degree, אם מחזור הוא של 2', כמו מחזורים יכנסו במעלה אחת? מעלה אחת היא 60 דקות ולכן יהיו 30 מחזורים. ראייה טובה של בן אדם נקראת 30 cycle per degree.

הגודל של סייקל ברשתית כדי שתהיה ראייה של 6/6 היא הגודל של כל קו באות E ברשתית יהיה 5 מיקרון מטר, כדי לראות 6/60 זה יהיה פי 10, 50 מיקרון. הרשתית שלנו מסוגלת להבדיל בין פסים של 5 מיקרון וכניראה גם יותר. גודלו של פוטורצפטור בפוביה היא של 1.5 מיקרון.

איך מודדים מעלה? השמש היא עצומה, הזווית שהיא תופסת בעין זה חצי מעלה. הירח תופס בערך אותו הדבר, הוא אומנם יותר קטן אבל יותר קרוב.

כדי לקבוע את זווית הראייה צריך גם מרחק וגם את הגודל של העצם. כדי לדעת את retinal image size – צריך את המרחק והגובה.

יש עצם שגודלו 1 מטר, ואנחנו נמצאים במרחק 100 מטר מהעצם. מה הגודל ברשתית? אי אפשר לחשב את זה כי חסר נתון, אבל אפשר לחשב את הזווית. אין לנו את המונח שנקרא nodal point – הנקודה שבה כל הקרניים עוברות ואם לא יודעים את המרחק הזה, לא נדע מה הגודל על הרשתית. כדי לחשב את זווית הראייה מחלקים את גודל העצם ל-2 משולשים ישרי זווית. ואז, החצי של האובייקט חלקי המרחק מהעין ייתן את הזווית. כשמביטים למרחקים של מטר ומעלה מחשבים את המרחק מהקרנית, לא ישנו כמה מ"מ לנודל פוינט. כדי לדעת את הזווית צריך את הנודל פויינט, אצל אנשים שונים זה במרחק שונה. Nodal point היא במרחק 17.2 מ"מ מהרשתית בממוצע. האות שהיא 5' נופלת בערך על 0.025 מ"מ, עושים tan של 5/60. כל מעלה/זרוע של האות E היא 5 מיקרון.

1mm על הרשתית, איזה שדה ראייה ייתן? למה זה חשוב? כשעושים לייזר, רוצים לדעת כמה שדה ראייה יתפוס. אצל בני אדם בדר"כ יתפוס 3' מהראייה. עצב הראייה הוא 1.5mm, יש לו כתם עיוור והוא בערך נמצא שם.

 

Tan(x/2)=0.5/17.2

1mm על הרשתית זה בערך 3 מעלות.

האם זה קשור לspatial resolution או tamporal resulotion? Spatial! היכולת להפריד בין דברים במרחב.

ברשתית של חולדה למשל, שדה ראייה של 1mm על הרשתית הוא 15 מעלות. למה לא 3? אם נקח חולדה ונעשה לה פגיעת לייזר של 1mm ברשתית ונשאל מה היא רואה – יהיה לה אזור של כתם בשדה הראייה שלא ראה. בן אדם שנעשה לו פגיעת לייזר, הוא יגיד שלא רואה אזור קטן, החולדה תגיד שזה אזור גדול של 15 מעלות. אם זה לא בפוביה יהיה לו כתם של 3 מעלות, אם נפל לו בדיוק בפוביה זה לא הכי טוב.

האגודל שלנו זה בערך חצי מעלה. למה אצל החולדה זה פי 5 כמעט? לפי גאומטריה פשוטה. בעין קטנה תהיה זווית הרבה יותר גדולה על כל 1mm. בין היתר, החולדה רואה הרבה פחות מבן אדם, היא רואה פחות כי התמונה על הרשתית שלה קטנה פי 5. אם נראה לבן אדם פסים או את האות E, בחולדה בגלל שהנודל פוינט יותר קרוב התמונה הרבה יותר קטנה – זו אחת הסיבות וגם כי יש לה הרבה פחות קונס ויש לה בעיקר רודס.

ניקח אצבע קדימה ונסתכל עליה, ניראה אותה טוב. כאשר נעצום עין אחת ונסתכל על האצבע וננסה לספור כמה אצבעות יש לנו ביד השנייה זה יהיה קשה. אנחנו חושבים שאנו רואים את כל העולם במדויק כמו תמונה שהכל ניראה טוב – זו אשליה, בפועל יש לנו אזור שהוא רק מעלה אחת בשדה הראייה שבה באמת רואים 6/6 וככל שמתרחקים לפריפרייה של שדה הראייה יש ירידה דרמטית. בגרף רואים שאם נרד ל-20 מעלות ניראה פי 10 פחות טוב, בערך 6/60. למה יש לנו תחושה שרואים טוב את העולם? אנחנו סורקים את העולם, יש אשליה שרואים הכל ברור אבל בכל רגע אנחנו רואים אזור מסוים. למה רואים ברור רק במרכז? אם נקח רשתית של בן אדם והמרכז של הפוביה הוא פה ואז זזים במעלות גם ברשתית, כל מ"מ שנזוז ברשתית זה 3 מעלות, אפשר לדעת כמה eccentricity (תזוזה יחסית למרכז), 10 מעלות זה בערך 2-3 מ"מ ברשתית, ככה אפשר למדוד את כמות הקונס ואת כמות הרודס – רואים שרק במרכז הרשתית יש כמות אדירה של קונס, וכשיורדים ל10 מעלות, 3 מ"מ הצידה אין כמעט קונס. לעומת זאת, הרודס עושים בדיוק הפוך -במרכז יש אפס רודס, ב20 מעלות יש את הפיק של הרודס ואח"כ הם יורדם שוב. אם נסתכל במרכז זה מין עיגולים שב-20 מעלות בשדה הראייה יש את הכמות הכי גדולה של הרודס, אם נמדוד את הרגישות לאור חלש, באזור זה תהיה רגישות הכי גדולה. בהיקף ובמרכז ראיית הלילה והרגישות לאור יותר נמוכה. בעצב הראייה אין רודס ואין קונס – נמצא באזור הנזלי של העין, בערך ב15 מעלות.

דילוג לתוכן