ראיית צבעים:
ראיית הצבע קשורה לכך שיש לנו פוטורצפטורים שונים. לcones יש שלושה סוגים, לכל אחד מהם יש ספקטרום בליעה שונה של האור:
- Short wave cone – גלים קצרים בצבע כחול.
- Middle wave cone – בינוני בצבע ירוק.
- Long wave cone – גלים ארוכים בצבע אדום.
Rods – יש לו רגישות מאוד גבוהה לאור יותר מאשר לcones.
RPE – נלמד על הvisual cycle שלו, איך הוא עוזר לראייה, יש לו מערכת יחסי גומלין עם הרודס והקונס.
Age related macular degeneration – AMD: המחלה הכי חשובה בעולם המערבי לעיוורון. באפריקה היא פחות חשובה כי שם רובם עיוורים מקטרקט מאחר ואין להם גישה לבתי חולים. לAMD יש היבטים גנטיים וגם קשורה לגיל מבוגר.
Retinitis pigmetosa – RP: מחלה גנטית, פוגעת ב1 מתוך 4000, ובישראל כמעט פי 2. אחד הסוגים היא פגיעה בעיקר ברודס ואז רואים טוב רק בפוביה וראיית הלילה וההיקף נפגעת, בסופו של דבר גם הפוביה תפגע. rode-cone retinitis pigmetosa שבה הפגיעה היא בעיקר ברודס. Cone-rode retinitis pigmetosa שבה הפגיעה היא בעיקר בקונס.
יש כיום אפשרות לגלות מה הגן הדפוק בחלק מהמחלות האלו ואז להחליף אותה. הדוגמא הראשונה לטיפול גנטי באנשים: מחלה leber congential amaurosis – סוג של רטיניטיס פיגמנטוזה שמופיעה בילדות, פגיעה באחד מהתהליכים שאחראים לראייה שלנו – פוטורצפטורים וRPE. עשו פעם ראשונה טיפול גנטי בכלב שנקרא lancelot. התחילו להזריק גנים לאנשים עיוורים לחלוטין, הזרקה לתוך העין.
לכל ניורון יש גוף תא, דנדריטים שאוספים את המידע מהרבה ניורונים אחרים ויש לו בדר"כ אקסון אחד שיוצא ששולח מידע לתאים הבאים. ברשתית יש לנו ניורון כזה והוא הגנגליון שמקבל מהביפולרים וכו', שולח את האקסון שלו שהופך לעצב הראייה שמגיע במוח ל lateral????
למה לניורון יש מתח ממברנה שהוא לא אפס? מה יוצר את המתח בממברנה? תלוי ביונים חיוביים ושליליים עם הפרש ריכוזים בין החלק הפנימי לחיצוני. אם לא היה הפרש, לתא לא היה מתח. איך נוצר מצב שיש יותר מטען חיובי בצד אחד? למה התא לא משווה את הריכוזים? התא משקיע אנרגיה, בצורה סלקטיבית יש משאבות שמוציאות נתרן ומכניסות אשלגן. בתא מת לא יהיה הפרש בין הפנים לחוץ. צריך להשקיע אנרגיה כי יש דליפה כל הזמן כנגד מפל הריכוזים.
משאבת נתרן-אשלגן:
מוציאה החוצה אשלגן ומכניסה נתרן. האשלגן הוא הדבר העיקרי שקובע את המתח בתא. מה שקובע את המתח על גבי ממברנה מסוימת – לכל יון יש מתח שבו נמצא בשיווי משקל, נקבע לפי יחס הריכוזים בחוץ ובפנים. ככל שהיחס יותר גדול צריך מתח יותר גדול כדי להשאיר את הנתרן בחוץ כנגד הריכוז הכימי שלו. כל זה היה ליון בודד.
כאשר יש אשלגן, נתרן וכלור – שלושת הדברים העיקריים שיקבעו את המתח. לכל יון יש את החדירות שלו P לתוך הממברנה. אם יון מסוים יהיה בריכוז גבוה בפנים ובחוץ אבל אין תעלה שיכולה להכניס אותו זה לא מעניין ולא יהיה שינוי, ברגע שנעשה חריצים הוא יוכל להיכנס לתוך התא ואז היחס ישתנה. (הראה סימולציה שמראה כל מיני שינויים במתח ממברנה).
לגלוטומט ניורוטרסמיטור העיקרי ברשתית ויש כמה רצפטורים ברשתית.
רצפטיב פילד – כשמאירים אזור מסוים ברשתית ושמים אלקטרודה בודדת, אפשר לראות ספייקים של תא גנגליוני בודד. כשנאיר על גבול האזור שהגנגליון אחראי עליו תהיה תגובה קטנה ותהיה גם תגובה כשנעזוב. תגובה כשמאירים נקראת on response, תגובה כשמפסיקים להאיר נקראת off response.
נלמד איך אפשר להפעיל את הרשתית באמצעים לא של אור.