מתוך כנס משטח העין 2012
שלוש הסיבות העיקריות לעין עצלה הן פזילה, הבדל בתשבורת בין העיניים או מסוך בציר הראיה. התמודדות ההורים עם טיפול בעין עצלה בילדיהם אינה פשוטה. אפשרויות הטיפול בעין העצלה כוללות סגירה עם רטייה, משקפים, טיפות אטרופין או עדשות מגע.
מרבית הילדים מרגישים אי נוחות עם כסוי העין ברטייה, רואים מטושטש בעין העצלה ולא אוהבים את המראה "סתום העין".
מספר עבודות מעידות על שעור הצלחה גבוה בילדים שטופלו בעדשות מגע. עיקר ההצלחה הושג כאשר הסיבה לעין עצלה היה הבדלי תשבורת בין העיניים על רקע קוצר ראיה גבוה.
בילדים עם רוחק ראיה, ואמבליופיה בדרגה קלה עד בינונית, הומלץ שמוש עדשה עם תיקון יתר היפראופי (over-plussed). במקרים קשים יותר, עדשות מגע שחוסמות כניסת אור על ידי חסימת אזור האשון בעדשה, (Occluder contact lenses) , יכולות לשמש כתחליף לטשטוש האופטי. דווח שחסימה שעתיים באמצעות ע.מ. שווה לשש שעות רטיה באמבליופיה בינונית, ואילו שש שעות עדשה שוות ערך לחסימה מלאה באמבליופיה קשה.
גם במצבים של פזילה, עדשות מגע שחוסמות כניסת אור יכולות לשמש תחליף לסגירה עם רטיות. הגדלת אזור החסימה עד 8 מ"מ ימנע מהילד להציץ, גם אם העדשה לא תהייה ממורכזת.
ליתרונות בטיפול בע.מ. לעין עצלה נלווים גם מספר חסרונות: הקושי בהנחתן, היכולת של הילד ללמוד להוציא אותן, אם לא אבדו או נהרסו קודם לכן. עדשות עם תקון פלוס גבוה גם מפחיתות כניסת חמצן לעין.
לסיכום: השימוש בע.מ. לעין עצלה הוא לרוב חלופה משנית לטיפולים המקובלים שכשלו (רטיה) . הצלחת הטיפול מעידה על יעילותו, ולכן יש לשקול שמוש בע.מ. לעין עצלה במקרים שנכשלו בטיפול אחר כמו גם כהתוויה ראשונית.

ניצה גולדנברג-כהן, מנהלת שרות נוירואופתלמולוגיה ילדים, בית חולים לילדים שניידר
דרגה אקדמית: מרצה בכירה, אוניברסיטת ת"א
התמחות על: עיניים ילדים, עיניים נוירואופתלמולוגיה
מנהלת המעבדה לחקר העין ע"ש קריגר, מכון מחקר ע"ש פלסנזטיין, קמפוס רבין, אוניברסיטת ת"א.
מקומות עבודה: בית חולים לילדים שניידר, קופות החולים מכבי, מאוחדת, כללית מושלם ולאומית.(