אנו האופטומטריסטים, נמצאים בפתחו של עידן משפטי חדש.
תארו לכם לקוח שאומר שיש לו עין עצלה, מבוגר, ילד, לא משנה. אתם בודקים והחדות לא כ"כ טובה. אז נעבור לעין שניה?
אבל.. יתכן שבעין הזו יש לו קרטוקונוס. לא בדקתם קרטומטריה, רטינוסקופיה, מיפוי.. (אולי כן?)
אחרי שנתיים הלקוח מגיע לרופא עיניים ואז מה? הלקוח ישאל את הרופא מהר מאוד, אי אפשר היה לעשות משהו לפני שנתיים כשהייתי אצל האופטיקאי שלי? הוא לא ראה את זה כבר אז? והתשובה הפשוטה היא כן. היה אפשר לעשות ועוד איך. היה ניתן לאבחן שיש בעיה ושזה קרטוקונוס. היה ניתן לשלוח לרופא בלי לתת אבחנה רפואית מפורשת והיה ניתן להזכיר את הקרוס לינקינג במקרה הרלוונטי- תהליך שהיה עוצר את התקדמות הקרטוקונוס!
* תמיד צריך לחשוד שיש קרטוקונוס או בעיה כלשהי. *

בנוסף:
-רישום שלנו הינו רישום רפואי לכל דבר. אל תבצעו בו שינויים ללא הסבר או לפחות הקפידו על תיעוד השינוי במקרים בעייתים. רישום עם תיקונים מעורר שאלות בדיונים משפטיים.
-חובה על כל האופטומטריסט להיות מעודכן במחקרים האחרונים בתחום, לאו דווקא במחקרים ההזויים ביותר, אבל צריך להיות מעודכנים בכל החידושים והמגמות באופטומטריה וקצת ברפואת העיניים. ז"א שכל אופטומטיסט חייב להגיע לכנסים, להשתתף בפורומים וכד.
-צריך להזהר לא להפנות למכון רפואי או לטיפול ספציפי מדי. זה מחבר אותנו אל הטיפול ואל התוצאות מבחינת אחריות. אם תהיה בעיה הלקוח יחזור אלינו עם תלונות בשפע בתור הממליצים. מספיק להזכיר את התהליך ולהפנות לרופא שיתן פרטים, יתרונות וסכנות.

אני מקפיד לברר מול כל לקוח שלי שסובל מקרטוקונוס שרופא עיניים דיבר איתו על קרוס לינקינג. האם זה תהליך טוב? לא טוב? שהרופא יסביר לו. אני לא אומר לו כלום אבל הוא מבין מהכלום שלי שזה חיובי ושהוא חייב לשאול את הרופא.
לא תאמינו כמה לקוחות עם קרטוקונוס שאלו אותי "קרוס מה?"

דילוג לתוכן