נהלי בדיקות/ ד"ר שריידר
חזרה על המבחן
אדם בן 45, הח"ר שלו היא 6/60 לרחוק, רואה לקרוב ללא משקפיים, איזו תוצאה נצפה לראות?
התשובות:
FCC= +2.50 זו התשובה הנכונה הנבדק מיופ של -2.50D הוא לא מפעיל אקומודציה בכלל, וטוב לו בלי הפעלת אקומודציה. חשוב לשאול את הנבדק האם הייתה תקופה שהרכיב משקפיים לקרוא, או שכבר בגיל צעיר הרכיב אותם רק לרחוק.
יש נבדקים שילכו כל הזמן עם משקפיים ויורידו רק שצריכים לקרוא
אם כאלה שלא מרכיב משקפיים ושמים אותם רק כדי לראות לרחוק
אדם שכבר מילדות לא השתמש במשקפיים לקריאה, יהיה עם FCC גבוה כבר בילדות, מכיוון שאקומודציה זרה לו, אין לו בה צורך. הוא בעצם נהג כפרסביופ כבר מילדות.
לאדם זה אין צורך בתוספת אדישן, הוא מסתדר באופן טבעי.
3 eso phoria- יש לו התכנסות מיזוגית טובה לכן הוא צריך להיות exo
סובייקטיבי -5.00 sph לא הייתה לו ח"ר של 6/60 אלא פחות (היה יכול לראות כך רק בכיווץ של העיניים)
BO X/6/2- יש לו התכנסות מיזוגית, זו תוצאה נמוכה מדי, הוא לא יוכל לקרוא עם 6 פריזמות של התכנסות מיזוגית, הוא צריך לפחות 15 פריזמות

ידוע לנו על סמך השאלה ש:
הנבדק פרסביופ מתחיל
כנראה שהנבדק מיופ- עד להוכחה חדשה, מידת המיופיה שלו היא בערך -2.50 (בן -2.00 עד -3.00)
לאקומודציה אין צורך להפעיל אקומודציה לקרוב כשהוא קורא ב40 ס"מ

שהנבדק קורא ללא משקפיים ההתכנסות המיזוגית מכבידה עליו- משום שהוא קורא ללא אקומודציה= ללא התכנסות אקומודטיבית, משמע רק עם התכנסות מיזוגית
ההתכנסות המיזוגית שלו צריכה להיות תקינה מכיוון שהוא מצליח לקרוא מקרוב
הפוריה שלו במבחן כיסוי לקרוב כשהוא קורא לקרוב ללא משקפיים אמורה להיות אקסו במידה כזו או אחרת (הרי קבענו שההתכנסות שלו תקינה)
אין חשש שהוא יהיה איסו פוריה- הוא הרי מפעיל התכנסות מיזוגית

אם נראה שגבולות הדיסק מטושטשים, איזו בדיקה לא נבצע?
לחץ תוך עיני- זו התשובה הנכונה. לחץ תוך עיני יכול להיות תקין בפפיליטיס ופפילדימה
SVP- קיום SVP היה פוסל פפילדימה
Red cup- בדיקה לאופטיק ניוריטיס
Pinholl- נרצה לדעת אם המצב פתולוגי

בגבולות מטושטשים יש 3 מצבים בולטים:
1) זה פיזיולוגי ולרוב זה מצב של מה בכך. לרוב שזה מצב של מה בכך הגבול הנזאלי אמור להיות מטושטש הטמפורלי חד.
שכל הגבולות מטושטשים נחשוש משני מצבים:
2) פפיליידיס= אופטיק נויריטיס- מצב דלקתי שבו חדות הראיה יורדת מ6/15 עד light perception, ראיית הצבעים לקויה, יש marcus gunn pupil והמצב הזה מעורר חשד במקרים מסוימים שבעתיד תהיה טרשת נפוצה.
3) פפילדימה- מאופיין ע"י לחץ מוגבר תוך גולגולתי. הלחץ עולה בתוך התעלות של הנוזלים של המוח ועמוד השדרה, אם הלחץ גובר אז הוא יכול לנוע קדימה לכיוון העין משום שעצב הראיה מחבר את העין למוח. החשש הוא שהלחץ נגרם כתוצאה מתופעה תופסת מקום- גידול בראש. הגידול הקלאסי (אבל לא היחיד) הוא גידול בהיפופיזה שיושב מתחת לכיאזמה ולוחץ כלפי מעלה.
פפילידיס פפילדימה ראש העצב חנוק בגלל הלחץ. כשהחנק הזה קיים הוא בא לידי ביטוי באופתלמוסקופ בשתי תופעות בדיסקה עצמה:
1) גבולות דיסקה מטושטשים- יש בצקת באזור הזה
2) הCUP נעלם בגלל הבצקת. הכל דחוף כלפ י פנימה והדיסקה מאבדת את הקאפ.
3) החנק והלחץ כולו משתק את הSVP. אחד הסימנים המובהקים לחוסר פפילדימה הוא קיום של SVP, משתמשים בזה כדי להוכיח שאין לחץ או בצקת אפילו אם יש גבולות מטושטשים.
התופעה של גבולות מטושטשים אינה קשורה ללחץ תוך עיני או לתופעות בחלק הקדמי של העין.
לחץ תוך עיני משפיע על עצב הראיה משתי סיבות:
1) הלחץ הזה הוא לחץ מתון אבל תמידי, לאורך חודשים ושנים. בסופו של דבר זה מתחיל להשפיע על עצב הראיה, זה שונה ממעט בצקת שקיימת רק בעצב.
2) כיום סבורים שלחץ תוך עיניי הוא לא הגורם העיקרי לגלאקומה, אלא אי אספקת חמצן לסיבים של העצב מהעורקים של העצב עצמו.

כללים להחלטות קליניות
ישנן מס' אפשרויות:
• הנבדק מגיע ללא תלונות- הוא רואה טוב.
במצב זה ישנן שתי אפשרויות:
1) נבדוק אותו בדיקה מלאה ולא מוצאים ממצאים שמעידים על בעיה כלשהי.
2) למרות שהנבדק לא מתלונן יש ממצאים בעיתיים שדורשים התייחסות ושיקול דעת.
במצב זה יש שתי אפשרויות:
א) יש פתולוגיה, או ממצא בבריאות העין שדורש התייחסות, לדוגמה: גבולות מטושטשים, נפעיל שיקול דעת ובמידת הצורך נפנה אותו לרופא המתאים (לאו דווקא לרופא עיניים, ייתכן גם לנוירולוג, אורטופטיקה, תרגילי עיניים, רופא כללי, רופא לב).
ב) הממצא הוא ממצא רפרקטיבי, על אף שהאדם לא מתלונן, אנחנו יכולים לשפר את המצב. למרות שהם סבורים בהם רואים טוב המצב שלהם יכול להיות הרבה יותר טוב, עלינו להראות להם איך הם יכולים לראות ולהציע להם לשפר את המצב. חלק מהמטופלים יהיו מעוניינים בשיפור וחלק לא. האופטומטריסט עדיין מחוייב לבדוק זאת.
ג) בעיה תפקודיים אקומודטיבית או תפקודית שניתן לשפר- אולי הנבדק לא מתלונן מכיוון שהוא נמנע מלבצע את הפעולה שהוא מתקשה בה, או שאולי זה פשוט לא מפריע לו. נציע לנבדק טיפול אם יש צורך.
בכל שלושת המצבים הללו נשקול האם הטיפול באמת נדרש. ישנם הרבה מצבים שהינם בעיתיים רק תיאורטית אבל לא בפועל עבור הנבדק. ניתן לציין בפני הנבדק שיש לו בעיה מסוימת אבל שהוא יכול להסתדר גם איתה ואין צורך בטיפול, אבל אם זה יתחיל להפריע לו, ניתן לטפל.

• הנבדק מתלונן
1) הממצאים שלו מסבירים את התלונה.
אם זה פתולוגיה נשקול אם יש צורך להפנות אותו הלאה ונעשה זאת במידת הצורך. במידה והממצא מסביר את התלונה ובכל זאת החלטנו שלא לטפל, נסביר להם את המצב ומדוע קיבלנו את ההחלטה הזו (לדוגמה: floaters נסביר לנבדק שיש בעיה אבל שלא ניתן לטפל בה).
2) הממצאים לא מסבירים את התלונה
א) אם יש תלונה וממצאי הבדיקות שלנו לא מסבירים את התלונה, נפנה אותם לאדם שיוכל לעשות זאת (רופא או בעל מקצוע אחר)
ב) אם אנחנו חושבים שזו תלונת שווא יש להרגיע את הנבדק אם אנחנו חושבים שאין צורך בהפניה או בטיפול (לדוגמה: תלונה על עין דומעת, אם אין ממצאים אין צורך בטיפול)
ג) נביא אותו לבדיקה חוזרת בהזדמנות אחרת, דוגמה נפוצה: ill sustained accommodation בבוקר המצב יהיה תקין, אבל בערב נראה בעיה.
במקרים הללו ניתן לשלוח אותו לאופטומטריסט נוסף.
3) הנבדק מתלונן, הממצאים מסבירים את התלונה אבל יש ממצאים נוספים שדורשים טיפול.
במצב זה נשאל אם הנבדק האם הוא בד"כ רואה טוב.
במצב זה חשוב לטפל בתלונה משום שזו הסיבה לשמה הנבדק הגיע. לאחר מכן נציין בפניו שהוא סובל מבעיה נוספת ונציין מהן האופציות לטיפול.
4) הממצאים לא מסבירים את התלונה, אבל יש ממצאים אחרים שמצריכים תשומת לב.
במצב זה יש מעט בעייתיות: מצד אחד אנחנו לא יכולים לטפל בתלונה לשמה הגיעו, ובנוסף יש ממצאים שמצביעים על בעיה אחרת שלא קשורה לתלונה שלהם. יש לזכור שהפציינט הגיע כדי לקבל יעוץ טוב.

שלבי הטיפול
1) קיבלנו החלטה והענקנו לנבדק טיפול, הטיפול עזר- הנבדק רואה טוב עם המשקפיים.
2) הטיפול לא עזר- נבדוק שוב, אולי יש טעות בבדיקה, במשקפיים, אולי פספסנו דבר מה.

בשימוש בעדשות פריזמתיות צריך לשים לב ל:
עדשת ימין ושמאל
פלוס ומינוס
ל90 180
BI BO BU BD
צריך להקפיד לכתוב את כל הנ"ל נכון!!!

דילוג לתוכן