שחזור מבחן מיקרוביולוגיה 2006

על ידי Palm - optometrist | פבר 25, 2012 | מיקרוביולוגיה

שחזור מבחן מיקרוביולוגיה 2006

1)שלבים ביצירת אינפקציה:
א. היצמדות, חדירה, הפרשת אינזימים וטוקסינים. *****
ב. אין משמעות.
ג. חדירה, היצמדות, הפרשת אינזימים וטוקסינים.

2)מה לא יכול לעבור מחיידק לחיידק מבחינת גנים?
א. תהליך הדיסאינפקציה. *****
ב. קוניוגציה.
ג. טרנסדוקציה.
ד. טרנספורמציה.

3)חומרי חיטוי, דיסאינפקטנטים הם:
א. חומרים שלא ניתן לשים על רקמות. *****
ב. חומרים של סטריליזציה כדי להרוג חיידקים אחרים.
ג. חומרים כנגד פיטריות ושמרים.

4)משפט לא נכון לגבי תרופות אנטי מיקרוביאליות:
א. אמינוגליקוזידים הם בקטריוסטטיות. *****
ב. אריטרומיצינים הם בקטריוסטטים.
ג. צפלוספורינים הם בקטריוצידים.

5)חיידקים גדלים בטמ"פ אופטימליות:
א. מזופילים. *****
ב.פסיכופילים.
ג.טרמופילים.

6)האמא מעבירה לתינוק, איזה ag?
א. IgG *****
ב. Igm
ג. Igd
ד. Iga

7)חיידק אופורטוניסטי
א. חיידק שרק בתנאים מסוימים יכול לגרום למחלה. *****
ב. חיידק שלא מסוגל לחדור למאכסן בכלל.
ג. חיידק שתמיד יכול לחדור למאכסן.

8) מיהול חיידקים ומספרים ג"ר ומיליגרם.

9) באקונומיקה משתמשים בחומר:
א. לעיקור
ב.אנטיספטי
ג.דיסאינפקציה *****

10)משפט שגוי:
א.טטרציקלינים מעכבים סינתזה של paba (פאבה) *****
ב.אמינוגליקוזידים מעכבים סינתזת חלבונים.
ג. פניצילינים מעכבים סינתזה של דופן התא.

11) קרינה גורמת ל:
א. דנטוריזציה של חלבונים. *****
ב. שברים ב-dna
ג. דימרים של טימין.

12)חיידק סטרפטוקוקוס פנומניה הוא אלים למה?
א. כי יוצר קפסולה *****
ב. יוצר ספורה.
ג. מפריש אנדוטוקסינים.

13) המונח מיקרו' מתיחס לכל האורגניזמים שקטנים מ:
א. 1 מ"מ *****
ב. 1 ס"מ
ג. 1 מ'
ד. 1 מיקרון

14)פיליי מקנים לחיידק את ה:
א. היצמדות לרצפטורים *****
ב. כושר חדירה ויציבות לאנטיביוטיקה.

15) אוטוקלב מה זה?
א. אדים תחת לחץ. *****
ב. אדים חמים.
ג. אויר חם.

16)איך מעקרים בחדר ניתוח?
א. חומרים אנטיספטים
ב. u.v *****

17) מתי נוגדנים של IGM יכולים להופיע באדם שמזוהם עם חיידק
א. כל פעם שחיידק חודר לגוף. *****
ב. כשהחיידק חודר בפעם ה-2.
ג. כשהחיידק חודר בפעם ה-1.

18) ההבדל בין חיידק ג"ר חיובי לבין חיידקי ג"ר שלילי?

19)איך קפסולה מגנה על חיידק? מה המשפט הלא נכון?
א.נבגים שחיידקים נמצאים בג"ר שליליים בלבד. *****
ב. נבגים נוצרים בתג' להרעה למצבם בתנאי הסביבה.

20) באיזה שלב הפניצילין נפגע בחיידק?
א. שלב log – לוגריתמי *****
ב. שלב עמידה
ג. שלב תמותה

21) טכניקה בזריעת בידוד איך עושים?

22) מה יקרה לחיידק שהודבק ע"י פאז'?
א. הפאז ימיס את החיידק
ב. הפאז יתרבה בתוכו
ג. החיידק ישא את הגנים של הפאז *****

23)מה המשפט הנכון?
א. וירוסים הם פרזיטים אינטרהצלולריים *****
ב. וירוסים הם חלק מהפלורה הטבעית של הגוף
ג. וירוסים של שורדים באויר כי יש מטבוליזם נמוך

24)צביעת גרם משהו

25)שאלה על MIC

מיקרוביולוגיה שעור 2- חיידקים

על ידי Palm - optometrist | פבר 24, 2012 | מיקרוביולוגיה

הרצאה 2
תא פרוקריוטי
חסר גרעין מוגדר.
בפרוקריוטים הגרעין הוא הומוגני, דיפוזי ונמצא בציטופלזמה. הגרעין הוא מעין ג'ל שנע בתוך החיידק, שבתוכו נמצא המידע הגנטי של החיידקים. הוא לא מוקף ממברנה, אך למרות זאת המידע לא מטייל בתא. כל חומר שרוצה להיכנס או לצאת, יעבור בדיפוזיה, כך שהמידע הגנטי מבודד, אבל ברמה נמוכה.
בפרוקריוטים אין כלורופלסט שבתוכו יש את הצבע כלורופיל. כלורופלסט הוא סוג של אברון ואין אברונים בפרוקריוטים (לשים לב שאלת מבחן).
בחיידק אין כלורופלסט, אבל יש את הצבע כלורופיל שפשוט מטייל בתוך החיידק. הכלורופיל מטייל והוא זה שמבצע פוטוסינתזה, מסיבה זו הוא יהיה מצוי בפריפריה של החיידק, מכיוון שצריך להיות כמה שיותר חיצוני כדי לבצע פוטוסינתזה.
כל האנזימים שקשורים לנשימה של החיידק יהיו מסביב.
אין כלורופלסטים, אנזימי הנשימה בחיידקים ממוקמים בשוליים- בפריפריה של החיידק, ליד הממברנה הציטופלזמתית.

בפרוקריוטים אין כלורופלסטים. אנזימי הנשימה בחיידקים ממוקמים בפריפריה של החיידק ליד הממברנה הציטופלזמתית.
אותו דבר כאמור לגבי כלורופיל בחיידקים פוטוסינטטים.

האם יש חיידקים טובים?
חיידקים המסייעים לנו בייצור:
גבינות ומוצרי חלב
חמוצים (כבושים)
נקניקים
רטבים
יין
אפשר להסתדר בלעדיהם!!! הם לא חיוניים לחיים.

אילו חיידקים חיוניים לחיים שלנו?
• פקעיות של חיידקים קושרי חנקן בשורשי קטניות (לא בכל הקיטניות).
באטמוספרה יש 78% חנקן, והחיידקים הללו הינם היחידים שמסוגלים לקשור חנקן מהאוויר, מקבעים אותו אצלם והצמח משתמש בו. אם נאכל את הצמח נקבל את זה חזרה לגוף שלנו, לאחר מותנו החנקן יתפרק חזרה לטבע.
אי אפשר בלי החיידקים הללו:
• חיידקים קושרי חנקן
• חיידקים פוטוסינתטיים- פוטוסינטזה כך מקבלים חמצן
• מפרקים- כל יצור חי מתפרק בסופו של דבר.
החיידקים הם חוליה מקשרת, שאי אפשר לחיות בלעדיה על פני כדור הארץ.
אין חיים בלי חיידקים, החיידקים מאפשרים לנו את הקיום.

האם יש מידע של חיידקים על פני ההיסטוריה?
לאורך ההיסטוריה גילו דם בתוך לחם, הכיצד?
החיידק נקרא סרציה מרצצס.
המושבות שלו נראות אדומות, הוא נמצא באדמה ובמים והטמפרטורה המועדפת עליו היא 30 מעלות, בטמפ' אחרות אין לו צבע. לחם שעמד וצמחו בו מושבות של החיידק- יראה כאילו יש עליו טיפות דם אדומות.

הקנדידה -albicans סוג של פטריית שמר, המחלה שהיא גורמת לה נקראת מוניליה.
שמר- סוג של פטריה שגדלה עלינו, היא צריכה להיות במעיים ובמקומות אחרים גורמת לבעיה. יכולה להופיע על הלשון (נראית כשכבה לבנה), באצבעות, זיהום וגינאלי וכו'…

ALBICANS MONILIA נגרמת כתוצאה מ Candida albicans
• הגדרה- שמר אובלי המתרבה ע"י הנצה (כמו שנראה בצמח צבר).
• הוא אאוקריוט- בעל גרעין אמיתי. התאים שלו גדולים משל חיידקים.
• שייך לפלורה הטבעית הנורמלית של דרכי הנשימה העליונות, דרכי המעיים ודרכי המין התחתונות של האישה עד רמה מסוימת.
• במצבים מסוימים השמר יכול לקבל דומיננטיות ולגרום לדלקות קשות או מחלות סיסטמיות, לדוגמה: חולי איידס אצלם מגלים את השמר הזה בכל מיני מקומות יוצאי דופן, כמו: באזור ממנו יוצאת הציפורן, בעיניים וכו', המקום שאליו הגיע- בו תגדל. לאותם אנשים אין דרך למנוע מאותן פטריות שנמצאות עלינו להגיע לאותן מקומות.
• דלקות קשות מתקבלות לאחר שימוש מופרז בחומרים אנטימיקרוביאליים, על ידי כך תושמד הפלורה החיידקית הנורמלית ואז ישתלט השמר.
• ע"י מתן קורטיקוסטרואידים (קרטיזונים) המגבירים את חיות השמרים והורגים חיידקים.
• מחלות סיסטמיות מערכתיות קשות נגרמות בחולים אימונוסופרסיביים (מדוכאי מערכת חיסון), חולים תשושים או חולים סכרתיים.
החיידק הוא אומנם חיידק טוב, אבל יגרום לנו לנזק שנמצא שלא במקום הנכון בגוף.

השמר יכול להיות גם מוחדר ולגרום לזיהום רציני, כאשר מחדירים קטטרים לדרכי השתן או צנטרים אינטרהונוזיים (אינפוזיה), מחטים- במיוחד במכורים לסמים.
במקרים כאלה השמר יכול לחדור לדם (בדם שלנו אין חיידקים, הוא סטרילי!!! אסור שיהיו חיידקים בדם לכן יש את הכדוריות הלבנות, אם יש שמר בדם, סבירות שיוביל למוות) ולגרום ל thrombophelbitis (פקקת ורידים- אם הגיע ללב- שבץ, למוח- שבץ מוחי וכו'), andocarditis (דלקת פנים הלב) או אינפקציות באברים אחרים כולל אינפקציה בעין (לא מבחוץ, אלא מבפנים)

סוגי האינפקציה של קנדידה הם:
קנדידה בפה Thrush:
זיהום לבן בפה ועל גבי הלשון, במיוחד אצל ילדים קטנים. השמרים יכולים להתפתח שם למושבות לבנות ע"ג המוקוזות (=תאים ריריים).
זה יכול לקרות גם אצל מבוגרים לאחר טיפול אנטיביוטי במינון גבוה ולמשך זמן או טיפול בקורטיזונים.

קנדידה בעור skin infection:
אדמומיות במקומות לחים בעור, היכן שמצטברת זיעה, במיוחד בקיפולי עור ובמיוחד בחולים דיאבטיים (סכרתיים- אין להם איזון טוב והקנדידה אוהבת סוכר).
כמו כן יכול להופיע אצל אנשים בעלי מגע מתמיד עם מים, כמו: טבחים, מוכרי דגים, וכן עקרות בית.

קנדידה בציפורניים nails infection:
יכול לגרום לעיבוי הציפורן ואפילו לאובדנה.
כיצד יודעים שהקנדידה תוקפת את הציפורן ולא פטרייה אחרת?
במקרים אלו העור מסביב לציפורן אדום ודלקתי.

קנדידה של איבר המין הנקבי vulvovaginitis:
הפרשות ואגינליות לעיתים צורבות, הנגרמות במיוחד בזמן דיאבטס (סכרת), הריון, מתן פרוגסטרון (הורמון נשי נקבי) וטיפול אנטיביוטי ממושך במינון גבוה.
קנדידה בראות או באיברים פנימיים אחרים, lung and other organ infections:
זיהום משני למחלות אחרות, מופיע אצל: חולי סרטן, לוקימיה, חולים אימונוסופרסיביים (=מדוכאי מערכת חיסון) וכן חולי שחפת.
הגוף כבר "עסוק" במחלה, והקנדידה מצטרפת, מכיוון שמערכת החיסון לא מתפקדת כמו שצריך.
החדירה היא דרך הראות ויתכנו אזורים נגועים נוספים באברים אחרים.
אנדוקרדיטיס (מחלות לב) מקנדידה יכולה להגרם ע"י החדרת צנתרים או אצל צרכני סמים.
בהזרקה

מניעה:
המחלות אינן מועברות מחולה לבריא. היכולת של חולה להדביק אדם בריא מאוד מוגבלת, מכיוון שמהערכת החיסונית של האדם הבריא תקינה, והקנדידה ממילא נמצאת עליו.
יש צורך להמנע מהפרת שיווי המשקל של חיידקים בפלורה הנורמלית של הגוף שלנו
דוגמה: בעקבות לקיחת אנטיביוטיקה לאורך זמן, החיידקים שנמצאים על גופנו באופן טבעי יתמעטו, ולכן הקנדידה תתרבה, ייתכן מצב הפוך: אם הקנדידה תתמעט החיידקים יתרבו, לכן חשוב לשמור על איזון, או להימנע מלפגוע בשיווי המשקל הזה.

נגיף virus
זהו המיקרואורגניזם הקטן ביותר והפשוט ביותר (כרגע  ).
וירוס אינו בנוי מתא (וירוס הוא לא תא!!!- שאלת מבחן) אלא מכיל חומר תורשתי DNA או RNA (אף פעם לא את שניהם יחד) ומעטפת חלבונית.
חלק מהוירוסים בנויים עם מעטפת שומנית (ליפידית) נוספת- סוג נחשב לווירוס יותר מפותח! אם נשטוף ידיים בסבון הוא פשוט יישטף.
וירוסים מתרבים בתוך תאים חיים. הם בעצם פרזיטים אינטרה צלולריים אובליגטוריים (טפיל תוך תאים חיוניים- נכנס רק לתאים חיוניים)- אם לא יחדרו לתא שלנו לא יגרמו למחלה. זו הבעיה אם הוירוסים- אם נותנים אנטיביוטיקה היא לא נכנסת לתאים שלנו מכייוון שהיא עלולה לפגוע בנו, בגלל שלא נכנסת לתוך התאים גם לא פוגעת בוירוסים. האנטיביוטיקה פוגעת סלקטיביות בחיידקים, היא לא פוגעת בנו!!!
לצורך התרבותם הם משתלטים ומשתמשים בכלים הסינטטים של התא החי- הם פשוט נכנסים לתאים שלנו, ויש מרוץ של זמן- האם התא ישמיד אותם או שהם ישמידו את התא- לרוב הם משמידים את התא.. עוברים תא תא ומפוצצים אותו, עוברים אחד אחרי השני. הם יודעים איזה אנזימים הם צריכים (כמו חלבונים, אנזימים וכו') וגורמים לתא לייצר אחך ורק את מה שזקוקים לו, ברגע שנוצרים מספיק וירוסים נוספים מפוצצים את התא ועוברים הלאה.
הוירוסים יפסיקו להתרבות רק שהתאים הלבנים ימנעו ממנו להתפשט.
אם חלינו בחיידק קודם או שעברנו טראומה יש מערכת חיסונית חלשה ואז ברגע שיקבלו וירוס יקבלו אותו בצורה קשה יותר.
שימוש זה מכוון לסינתוז של חלקיקי וירוס נוספים (צאצאים) הנקראים virions ואשר מכילים את הגנום הווירלי ומסוגלים לעבור לתאים אחרים.

המעטפת החלבונית
הוירוס עטוף במעטפת חלבונית
תפקידי המעטפת החלבונית
להיות מגן לחומצה הגרעיני DNA או RNA (רק אחד משניהם!) שהיא די רגישה ושבירה.
חומצה גרעינית וירלית שמחוץ למעטפת יכולה לעבור הידרוליזה (פרוק) על ידי אנזימים DNAse או RNAse אולם במצב הויריון (שצאצאי הוירוס עדיין נמצאים מחוץ לתא- ברגע שיוצאים מוגדרים כוירוס) החומצה הגרעינית מוגנת מפני הידרוליזה.

מיקרוביולוגיה- ד"ר מרב נתיב, הקדמה

על ידי Palm - optometrist | פבר 24, 2012 | מיקרוביולוגיה

מיקרוביולוגיה מובנת מחיידקים, וירוסים ויצורונים קטנים שאנחנו לא רואים.
חיידקים נמצאים בכל מקום: במים, באוכל, על הגוף וכו'. חיידקים לא קופצים ואין להם יכולת להיתפס.
ישנם חיידקים בנמצאים עלינו והם חלק מהפלורה הטבעית שלנו, מגנים עלינו וחיוניים לנו.

אי קולי E- coli
יש לו שעריות יש לו יכולת תנועה שהוא בתוך הגוף שלנו
גודלו כחצי מיקרון
נמצאים במעיים
צריך להיות שם במצב תקין
לפעמים עלול לגרום לדלקות שתן אם מגיע למקום שלא אמור להיות בו… 

וירוסים
וירוסים עוברים במגע, שיעול, עיטוש, מגע שתיה.

חיידקים
בזמן עישון האדים שיוצאים מכילים חיידקים.
לא ניתן לראות חיידקים, אם חיידק בודד יצמח על קרקע נוחה לגידול, כמו: במעיים או על פלטה, נתחיל לראותו. שהחיידק מתחיל להתרבות עוד ועוד נתחיל לראות מושבה, מושבה אחת נבעה מחיידק אחד, שאותו אנחנו לא מסוגלים לראות.
ירוקת נובעת מנבגים, פטרייה אחת שמסוגלת להתרבות.
ישנם סוגים שונים ורבים של חיידקים.

חיידקים רבים נמצאים בסביבה שלנו בלי שנהיה מודעים להם, כדוגמת: מלפפונים חמוצים שיש עליהם חיידקים, גבינות, נקניקים, יין ועוד… אלו חיידקים שאינם חיוניים לחיינו.
החיידקים שהינם חיוניים לנו הם קושרי חנקן, יש 78% של חנקן באוויר.
חיידקים פוטוסינטטים עושים פוטוסינתזה ומחזירים חמצן לאוזון.
חיידקים מפרקים עצים, צמחים, בע"ח (לאחר מוות), מכיוון שמאגר הפחמן והחנקן צריך לחזור חזרה לטבע.

וירוס לעומת חיידק
בחיידק אין אברונים
בווירוס יש מעט מידע גנטי ומעטפת חלבונית, ניתן לומר שאין בהם דבר, אך יש לו שתי מעטפות מה שהופך אותו לבעייתי יותר עבורנו. וירוס מחוץ לגוף לא מוגדר כחי, אלא רק שמשתמש בגוף שלנו, הופך להיות מוגדר לכזה.

קרקעות שונות מכילות מיקרואורגניזמים שונים לפי טיב הקרקע, הצמחים ובעלי החיים הפוקדים אותה.

חיידקים מהפלורה הטבעית של גוף האדם
פלורה נורמלית טבעית- הם אותם מיקרואורגניזמים שפיתחו יחסי גומלין עם אזורים ספציפיים בגוף האדם, הם נמצאים באופן טבעי אצל אדם בריא. לא בכל מקום בגוף יש לנו אזורים סטריליים (כמו האזורים הסטריליים הבאים: הלב, מערכת הדם, המוח, הראות, החלק העליון של מערכת השתן, החלק הפנימי של העין).

פרזיטים- הם מיקרואורגניזמים ווירוסים החיים על הגוף או בתוכו, אינם מביאים לו תועלת ולעיתים אף גורמים לנזק ומחלה. כל הוירוסים לא טובים לנו, ולא אמורים להיות בפלורה הטבעית שלנו. בגלל היותם מסוכנים אנחנו משתדלים לחסן נגדם.

שפעת- מחלה של בין 5 ל6 ימים, עם חום גבוה, לפעמים מלווה בשיעול, כאב גב וכאבי שרירים, לפעמים יש אנשים שמאבדים את הראיה למספר ימים מכיוון ששרירי הראיה נחלשים.
מגיל 15 ועד סביב גיל 65 לא אמורים לחלות בשפעת, מחלת השפעת נדירה! אבל באוכלוסיות קצה כמו ילדים, זקנים, מושתלי לב או ריאות וכו'- מערכת החיסון לא מספיק חזקה, לכן מומלץ לאוכלוסיות הללו להתחסן.
החיסון מוגבל ל3 זנים, כך שלא תמיד אפקטיבי.

בקטריופאג'ים- וירוסים המשמידים רק חיידקים.

ההבדלים בין פרוקריוט לאאוקריוט

ההבדלים בין פרוקריוט לאאוקריוט