על ידי Palm - optometrist | דצמ 1, 2012 | עין עצלה
מתוך כנס משטח העין 2012
שלוש הסיבות העיקריות לעין עצלה הן פזילה, הבדל בתשבורת בין העיניים או מסוך בציר הראיה. התמודדות ההורים עם טיפול בעין עצלה בילדיהם אינה פשוטה. אפשרויות הטיפול בעין העצלה כוללות סגירה עם רטייה, משקפים, טיפות אטרופין או עדשות מגע.
מרבית הילדים מרגישים אי נוחות עם כסוי העין ברטייה, רואים מטושטש בעין העצלה ולא אוהבים את המראה "סתום העין".
מספר עבודות מעידות על שעור הצלחה גבוה בילדים שטופלו בעדשות מגע. עיקר ההצלחה הושג כאשר הסיבה לעין עצלה היה הבדלי תשבורת בין העיניים על רקע קוצר ראיה גבוה.
בילדים עם רוחק ראיה, ואמבליופיה בדרגה קלה עד בינונית, הומלץ שמוש עדשה עם תיקון יתר היפראופי (over-plussed). במקרים קשים יותר, עדשות מגע שחוסמות כניסת אור על ידי חסימת אזור האשון בעדשה, (Occluder contact lenses) , יכולות לשמש כתחליף לטשטוש האופטי. דווח שחסימה שעתיים באמצעות ע.מ. שווה לשש שעות רטיה באמבליופיה בינונית, ואילו שש שעות עדשה שוות ערך לחסימה מלאה באמבליופיה קשה.
גם במצבים של פזילה, עדשות מגע שחוסמות כניסת אור יכולות לשמש תחליף לסגירה עם רטיות. הגדלת אזור החסימה עד 8 מ"מ ימנע מהילד להציץ, גם אם העדשה לא תהייה ממורכזת.
ליתרונות בטיפול בע.מ. לעין עצלה נלווים גם מספר חסרונות: הקושי בהנחתן, היכולת של הילד ללמוד להוציא אותן, אם לא אבדו או נהרסו קודם לכן. עדשות עם תקון פלוס גבוה גם מפחיתות כניסת חמצן לעין.
לסיכום: השימוש בע.מ. לעין עצלה הוא לרוב חלופה משנית לטיפולים המקובלים שכשלו (רטיה) . הצלחת הטיפול מעידה על יעילותו, ולכן יש לשקול שמוש בע.מ. לעין עצלה במקרים שנכשלו בטיפול אחר כמו גם כהתוויה ראשונית.
ניצה גולדנברג-כהן, מנהלת שרות נוירואופתלמולוגיה ילדים, בית חולים לילדים שניידר
דרגה אקדמית: מרצה בכירה, אוניברסיטת ת"א
התמחות על: עיניים ילדים, עיניים נוירואופתלמולוגיה
מנהלת המעבדה לחקר העין ע"ש קריגר, מכון מחקר ע"ש פלסנזטיין, קמפוס רבין, אוניברסיטת ת"א.
מקומות עבודה: בית חולים לילדים שניידר, קופות החולים מכבי, מאוחדת, כללית מושלם ולאומית.(
על ידי Palm - optometrist | פבר 25, 2012 | עין עצלה
העין האמבליופית!!!
מגישות:שרית וינשטיין,אורלי וייצר ושרי משה.
n CASE HISTORY:
n הגיעה אלינו פציינטית בת 19.3 שמתלוננת על כאבי ראש ועיניים בקריאה
n היסטוריה עינית:
n גיל 3-13 הרכיבה משקפי ביפוקל,וחדלה להרכיב מחוסר נוחות. ומאז הרכיבה משקפי מרחק.
n גיל 15 הותאמו משקפי קריאה((SV עקב תלונה על אי נוחות בקריאה, וגם אותם חדלה להרכיב .
n הפציינטית כיום מרכיבה משקפיים למרחק בלבד,(הזוג הנוכחי מלפני 3 שנים).
n עדשות מגע-מרכיבה עדשות רכות שנתיות טוריות רק לאירועים ולאחר כמה שעות הרכבה חשה חוסר נוחות – סובלת מעיניים יבשות.
n הפציינטית סובלת מעין עצלה ולכן בילדות טופלה עם רטייה לסרוגין- אך לא הקפידה.ׂ
n היסטוריה עינית משפחתית: אחות- עין עצלה.
n היסטוריה רפואית:
n הפציינטית לא סובלת ממחלות סיסטמיות ולא נוטלת תרופות באופן קבוע.
n PRESENT SPECTACLE RX:
: NEAR CC DISTANCE CC:
VA:6/7.5 O.D:-0.50-3.75*3 VA:6/8.5 -2
O.S: +1.50-1.75*180 VA:6/5-1 VA:6/6
משקפי קריאהNEAR CC:
O.D:+0.75-3.75*180 VA:6/7.5
O.S: +2.75-1.75*180 VA:6/6
New RX: DISTANCE-
OD:-0.25-4.50*180 VA:6/7.5-2
OS:+2.00-1.75*175 VA:6/5
ניתן לראות שמדובר באנטימטרופיה-
זהו מצב שבו עין אחת מיופית והשניה היפרופית
והSPHERICAL EQUIVALENT – של עין אחת הוא מינוס ושל השניה הוא פלוס.
מצב זה דורש הפרש משמעותי בין שתי העיניים (אניסומטרופיה)
n לפי ממצאי החדות הנחנו שמדובר…
באמבליופיה בעין ימין..
אמבליופיה-
הגדרה ישנה:ח"ר מתוקנת בעין אחת מתחת ל-6/12 עם תיקון או הבדל
של שתי שורות חדות בין העיניים.
הגדרה עכשווית:ירידה בח"ר המתוקנת בעין אחת ולפעמים בשתי העיניים כשאין
פתולוגיה גלויה וכאשר קיים AMBLYOGENIC FACTOR לפני גיל 6.
אמבליופיה מתחלקת ל2 סוגים:
א)אמבליופיה אורגנית
n ב)אמבליופיה פונקציונאלית/תפקודית
n פתולוגיה-
TBUT: O.D: 6 sec O.S: 6 sec
שאר הממצאים בבדיקות בריאות העין-סליט לאמפ ואופטלמוסקופ היו תקינים.
n AMBLYOGENIC FACTORS:
n 1.CONSTANT STRABISMUS חד עיני שקיים לפני גיל 6 (התקופה הקריטית) עין אחת סוטה כל הזמן בתקופה הקריטית. ולכן הקשרים הנכונים בין העין לקורטקס לא התפתחו כראוי,ועין זאת תהיה פחותה באיכותה מהעין הנורמלית
n 2.אניסמטרופיה :
n היפרופיה אניסומטרופית לא מתוקנת- ע"מ שתיווצר אמבליופיה בוודאות דרוש הפרש של 3 דיופטר.האדם מבצע אקו' לפי העין הפחות היפרופית,ולכן העין שיותר היפרופית לא תקבל דמות ברורה על הרשתית.
n אניסומטרופיה מיופית גבוהה ולא מתוקנת אך חמורה מאוד- (מעל 6D )
דורש הפרש של לפחות 6 דיופטר על מנת שתיווצר אמבליופיה בודאות.
ככל שהאניסומטרופיה חמורה יותר, יש סבירות גבוהה יותר שהעין הפחות מיופית תקבע פיקסציה והשניה תהיה אמבליופית.
n 3.ISOAMETROPIC AMBLYOPIA-במיופיה מעל D8.00 ובהיפרופיה מעל D9.00 .כאשר הלקוי הרפרקטיבי חמור ושווה בין העיניים-מתקבלות דמויות מטושטשות על הרשתיות והעיניים לא מתפתחות כראוי, ולכן שתיהן אמבליופיות. 4. MERIDIANAL AMBLYOPIA-סוג האמבליופיה שיש לפציינטית שלנו..
n אסטיגמציה לא מתוקנת חד עינית/דו עינית-במצב זה מרידאן אחד נופל על הרשתית ,והשני אף פעם לא היה בפוקוס על הרשתית,ולכן אמבליופיה זו נחשבת לקלה ביותר,כי הנבדק יגיע לראיה תפקודית סבירה.
n אמבליופיה זו שכיחה ומידת חומרתה משתנה בהתאם ללוח שמקרינים לנבדק direction sensitivity–רגישות חיישני הרשתית לכיוונים שונים- כשיש ליקויcyl ,מרידאנים מסוימים לא התפתחו כראוי,ולכן הנבדק יקרא חצי שורה לאורך כל הלוח.תופעה זו בולטת בלוח LANDOLT C –אצל הפציינטית שלנו עיקר הצילינדר הוא במרידאן 90 ולכן היה לה קשה לזהות את הC עם הפתח לכיוון ציר 90.
.ככל שה cyl יותר אלכסוני- מקלקל יותר ח"ר.
n עד1D CYL – לא יהיה אמבליופיה
n עד 2D CYL- ב90/180- מתבטא במידה קלה
n בין 3-4D CYL- מתבטא יותר בחומרה
n מסקנה:הפציינטית כנראה לא תוקנה באופן מלא לפני גיל 6-ציר אחד לא היה בפוקוס על הרשתית בילדות ולכן נגרמה אמבליופיה זו.
n
n ממצאי הבדיקה-:CC
n CT-Distance-H-ORTHO
n V-ISO
n Near-H-4EP
n V-ISO
n NPC-2/5/OD OUT/DIPLOPIA
n EOM-OU: uncoordinated movement
n תנועה לא רציפה ולא חלקה O.D:
n O.S: FESA
n לעיתים באמבליופיה,יופיעו תנועות לא רציפות ולא חלקות.
n נורה אדומה לאמבליופיה:
n א.הפציינט לא מזהה באופן עקבי כמה אותיות לאורך כל הלוח.
ב.כאשר הפציינט משנה את המיקום של האותיות בשורה
ג.כאשר ח"ר עם אות בודדת יותר טובה בשורה אחת או בשתי שורות בהשוואה לח"ר עם שורה שלמה
ד. CROWDING EFFECT-תופעה פיזיולוגית שבה הפציינט לא מזהה אותיות במרכז,ובהיקף הוא מזהה,השדות הרצפטיבים מבטאים עיכוב צדדי-
LATERAL INHIBITION –מה שמקשה על הזיהוי.תופעה זאת בולטת אצל אמבליופ כי ח"ר שלו פחותה,ובשורות אלו האותיות גדולות ולא פרופורציונאליות להפרדה בין האותיות. ( הצפיפות בשורות אלה גבוהה יותר)
ע"מ לפתור בעיה זאת מומלץ להשתמש בלוח – LOGMAR גודל והפרדה אחידים.
אלו האפשרויות לבלבול:
n 1.SENSORY DEPRIVATION-מניעת גירוי: העין בתקופה הקריטית לא קיבלה מספיק גירוי,ולכן הקשרים הנכונים בין הנוירונים ברשתית לקורטקס לא התפתחו כראוי.דוג'-קטרקט בשל.
n 2.BINOCULAR COMPETITION-יש תחרות בין שתי העיניים,והעין האמבליופית תקבל פחות נוירונים מהעין הטובה,ולכן היא תהיה יותר לקויה.
n 3.ACTIVE INHIBITION-העין הטובה מעכבת את העין האמבליופית ומונעת ממנה לתפקד. היא מפרישה GABA שמעכב את הנוירונים של העין העצלה,כך שעין זו לא פועלת. בדר"כ תופעה זו שייכת לעין הסטרביזמית.
n מה לא טוב בעין האמבליופית?
n 1. פיקסציה-הפיקסציה לא מדויקת,ובנוסף עין זאת סובלת מעודף DRIFT
n (DRIFT-תנועת סחף טבעית של העין)
n 2.תנועות עיניים-לא מדויקות כמו שראינו בEOM,וזה מכיוון שאצל האמבליופ,הערך הרטינומוטורי לקוי ולא מדויק
n .3אקומודציה-התפקוד האקומודטיבי פגום בעין האמבליופית (AMP בערך% 25 נמוכה מהAMP בעין הטובה: במקרה שלנו: O.D: 3.00D
O.S: 6.75D
כיוון שהבדיקה נעשתה על שורות שונות,העיו האמבליופית שנבדקה עם מטרה גדולה יותר, נהנתה מאפקט ההגדלה. לכן התוצאות לא מספיק מייצגות.
n .4ורגנציה-הם לא חשים את הretinal DISPARITY ולכן תוצאות הורגנציה שלהם אינן מדויקות והדמות הכפולה תופיע בפתאומיות. בנוסף סטראופסיס יהיה נמוך.
n במקרה שלנו:W4D: FLAT FUSION ((D+N
" STEREOPSIS:100
n 5 .ליקוי של הבנת ותפיסת המרחב-קושי באמידת מרחק,גודל,מיקום במרחב, ואבחנת חדות ורניה.
כלומר בעין אמבליופית הפגיעה היא לא רק בח"ר,אלא תפקודים נוספים נפגעים.
טיפול כללי לאמבליופיה :
n א.כאשר מדובר באמבליופיה רפרקטיבית אניסומטרופית,קודם כל ניתן את התיקון הרפרקטיבי המלא ,ונצפה לשיפור בח"ר של העין האמבליופית.
n ב.סגירת עין- רטיה על העין הטובה אשר מחייבת את העין האמבליופית לפעול.הדעה הרווחת- סגירת העין הטובה ל1-3 שעות ביום,ולא לכל היום.אחרת,תפגע הראיה הבינוקולרית והראיה בעין הטובה.
n ג.ענישה-שיטות הענשה לעין הטובה-
1.לטשטש ע"י עדשות פלוס את העין הטובה באופן משמעותי
2.עדשה חצי שקופה על העין הטובה שמקלקלת את הראיה מספיק
.3אטרופין בעין הטובה- מהווה יתרון קוסמטי לעומת רטיה.
n ד.VT-הוכח שטיפול זה אפקטיבי ביותר לאמבליופים בכל הגילאים.
n ה.טיפול פרמקולוגי ע"י L-DOPA (במקור תרופה זאת בשימוש למחלת פרקינסון),תרופה זו גורמת לעליה זמנית בח"ר בעיקר בילדים.
n הוכח כי הטיפול המומלץ ביותר הוא אטרופין+טיפול אקטיבי .VT
n ניתן לטפל באמבליופיה בכל גיל.וככל שהטיפול יותר מוקדם,ההצלחה יותר משמעותית.
אניסומטרופיה שמתוקנת ע"י תיקון רפרקטיבי מלא-
יכולה לגרום ל 2 בעיות:
1. אניסופוריה -השפעה פריזמתית שונה בתנועות עיניים.
2. אניסוקוניה שמתחלקת ל-2 :
א.אנטומית-צפיפות שונה של הפוטורצפטורים בשתי הרשתיות
ב.OPTICAL-הגדלות שונות כתוצאה מתיקון שונה משמעותית בין שתי העיניים. נוצרות ברשתיות דמויות שונות בגודלן .
האניסוקוניה האופטית מתחלקת ל:
1.OVERALL ANISOKONIA-שינוי ברפרקציה הספרית בשתי העיניים,הדמויות מוגדלות או מוקטנות וזה שווה בכל המרידאנים
2.MERIDENIAL ANISOKONIA-שינוי בכח הצילינדרי של שתי העיניים,ההגדלה/הקטנה מתרחשת רק במרידאן אחד
הטיפול לתופעה זו הוא ע"מ כי אז תחושת ההקטנה וההגדלה מתבטלות.
ממצאי הבדיקות הדו עיניות:
Distance Phoria:4XP
Distance Vergences: BI:X/6/3
BO:X/6/0
לאחר תשאול הפציינטית, נמצא כי הדמויות נהיו כפולות באופן פתאומי,ללא תחושת פיצול, דבר שמאפיין המצאות של איזור דיכוי.
Base Near RX: OD:-0.25-4.50*180 VA:6/7.5-2
OS :+2.00-1.75*175 VA:6/6
FCC:+0.25
NRA:+1.75
PRA:-1.75
Near Phoria:3EP
Ac/a(with +1.00 add:1EP):2/1
MEM:+0.25
Near Vergences: BI:X/16/5
BO:X/18/6
Flippers:OD-+2.00/-2.00-6 CPM
OS-+2.00/-2.00-6 CPM
OU-+2.00/-2.00-2 CPM
ניתן להסביר את תלונת הפציינטית שלא מסתגלת למשקפי הקריאה שלה וזה בעקבות FCC/MEM נמוך. זה מסביר למה הפציינטית לא מוכנה לקבל פלוס, ולכן לא נמליץ לה על משקפי קריאה.
מצב דו עיני:BINOCULAR INSTABILITY
באמבליופיה שמתבטאת בחדות ראייה בהפרש של יותר משורה וחצי בין העיניים, צפוי למצוא פגיעה בתפקוד הדו עיני-
יתרות מיזוג ואקומ' גבולית ולא יציבה.
מסקנות:
n טיפול רפרקטיבי-
1.הומלץ להחליף את משקפיים לתיקון הרפרקטיבי המלא.
2.לא הומלץ על משקפי קריאה כי הפציינטית שוללת קבלת מתן +
3. ע"מ קשות:בעין ימין- BI TORIC:ממצאי הקרטומטר מראים כי בעין ימין רוב הצילינדר(D3) הוא קורניאלי והיתר רזידואלי (לפי חישובי vd (1.25D
ממצאי הקרטומטר:OD:40.62@180/43.62@90
OS:41.12@180/42.75@90
בעין שמאל-קשה אספרית.
בנוסף ידוע כי ע"מ מקלות על בעית האניסוקוניה
n טיפול אקומודטיבי ובינוקולרי-
4.לאחר הסתגלות למשקפיים,הומלץ לבצע תרגילי עיניים לשיפור העין האמבליופית וחיזוק המערכת הדו עינית,אשר יפתור את תלונתה על אסטנופיה לקרוב.
באימון החזותי נשים דגש על מספר תחומים:תנועות מדויקות,אקומודציה,זיהוי צורות,יחסים מרחביים,קשר עין-יד
על ידי Palm - optometrist | יונ 4, 2010 | עין עצלה
עין עצלה (אמבליופיה) ד"ר ניר ארדינסט, עמית עזריאלי
ד"ר ניר ארדינסט, עמית עזריאלי מכהן כחבר ועד המנהל של עמותת לראות ויו"ר החוג לעדשות מגע.
עין עצלה – הגדרה ורקע
עין עצלה או אמבליופיה בלועזית הוא מצב בו עין בריאה למראה (ללא פגם חיצוני, פגיעה במבנה העין או מחלה) אינה מצליחה להגיע לאיכות ראייה תקינה לאחר תיקון אופטי הכולל משקפיים, עדשות מגע וניתוח לייזר להורדת משקפיים. השכיחות באוכלוסיה הכללית עומדת על 4% (שכיחות גבוהה יחסית).
בעין עצלה נבחין במספר ליקויים :
1. המשך…
על ידי Palm - optometrist | נוב 19, 2009 | עין עצלה
כיצד מגלים אם יש עין עצלה ?
אין מדידה פשוטה וחד משמעית שיכולה להעיד על כך שיש עין עצלה. ניתן לחשוד שיש עין עצלה ולשער שזו הסיבה לבעיה בראיה אם מתקימות העובדות האלו : חדות הראיה בעין אינה 6/6, לא ניתן לתקן אותה עם משקפיים והגדלת המרשם לא משפרת את החדות. חדות הראייה היתה נמוכה כבר מילדות בעין זו. העין עשויה לפזול, בעיקר כלפי חוץ, או המשך…
