עדשות פרמיום תוך עיניות פרופ' אהוד אסיה
מתוך כנס משטח העין 2012
עדשות פרמיום הינן עדשות מדור מתקדם בעלות אופטיקה משופרת המקנה פתרון יעיל לאסטיגמטיזם ולפרסביופיה. עדשות אלו נועדו להוריד את התלות במשקפיים וכוללות אופטיקה אספרית, עדשות טוריות, עדשות מולטיפוקליות ושילובים שלהם. על מנת למצות את יתרונות העדשות ולהגיע לאמטרופיה קרוב ככל האפשר נדרשת רמת דיוק ביומטרית ויכולת חישוב כוח עדשה גבוהות ותוצאות ניתוחיות איכותיות. לחלק מהעדשות מגבלות אופטיות ותופעות לוואי בהן יש להתחשב לצד היתרונות הברורים של הגדלת טווח ואיכות הראיה והורדת התלות במשקפיים. ההתוויות לשימוש בעדשות הפרמיום הולכות ומתרחבות ולכך משמעות רבה בעתיד ניתוחי העדשות מבחינה רפואית, טכנולוגית וכלכלית.
פרופ' אהוד אסיה הינו מנהל מחלקת העיניים במרכז הרפואי מאיר בכפר סבא והמנהל הרפואי של "עין טל" – מרכז לרפואת עיניים בתל אביב. פרופ' אסיה השתלם בפתופיזיולוגיה של ניתוחי עדשה ועדשות תוך עיניות בארה"ב, הקים את המעבדה למיקרוכירוגיה ניסיונית בבי"ח מאיר, פירסם מעל 150 עבודות מחקר ופרקים בספרים והוא העורך הראשי של עיתון העדכון ברפואת עיניים בעברית "The Israeli Journal of Eye Update"
מתוך כנס משטח העין 2012
לכ 20% מאוכלוסיית מנותחי הקטרקט צילינדר קרניתי גבוה מ 1.5 דיאופטר. בניתוח קטרקט רגיל מוחלפת העדשה הקריסטלינית העכורה בעדשה מלאכותית שקופה. העדשה הסטנדרטית תשאיר את הצילינדר הקרניתי ועל מנת לראות טוב לאחר הניתוח המטופל יזדקק למשקפיים לרחוק ולקרוב.
בשנים האחרונות פותחו עדשות בעל תיקון גם של המרכיב הצילינדרי אותן ניתן להשתיל במהלך ניתוח קטרקט שגרתי (עדשות טוריות) ובעזרתן ניתן לצמצם באופן משמעותי את הצילינדר והתלות במשקפיים לרחוק לאחר ניתוח הקטרקט.
בהרצאה תינתן סקירה על העדשות הטוריות, התאמתן למנותח, ותוצאות קליניות של מנותחים.
ד"ר גיא קליינמן, מנהל שרות הקטרקט במחלקת עיניים של המרכז הרפואי קפלן. מומחה למחלות קרנית, קטרקט וניתוחי הסרת משקפיים. בנוסף, ד"ר קליינמן הינו יו"ר חוג קטרקט של איגוד רופאי העיניים. ד"ר קליינמן בוגר לימודי רפואה במסגרת עתודה אקדמית בטכניון בהצטיינות ולאחר התמחות ברפואת עיניים בבי"ח קפלן סיים השתלמות (FELLOWSHIP) מחקרית ב Moran Eye Center, University of Utah והשתלמות קלינית במחלות וניתוחי קרנית ושטח פני העין, ניתוחי הסרת משקפיים וניתוחי קטרקט ב University of Texas, Houston, Texas
בקרוב נתבשר על ניתוח קטרקט המבוצע באמצעות לייזר במספר מרפאות ברחבי הארץ.
מהו ניתוח קטרקט בלייזר והאם יש בו יתרונות על פני ניתוח קטרקט רגיל?
ראשית יש לדעת מהו ניתוח קטרקט. הקטרקט ("מים לבנים" בלטינית) הינו מצב של הצטברות נוזל בעדשה הפנימית של העין. המים מפריעים לראייה, עשויים לשנות את העדשה ואת המרשם, ובשלב מסוים יש להחליף את העדשה התוך עינית בעדשה מלאכותית.
למעשה זו אותה עדשה האחראית בין השאר על הראייה מקרוב ועושה פוקוס בהתאם למרחק הראייה. העדשה משתנה אחרי גיל 40, נעשית פחות גמישה, היכולת לקרוא (אקומודציה יורדת) ויש צורך במשקפי קריאה.
כדי לבצע ניתוח קטרקט יש לבצע חתך קטן בקרנית, חלק העין החיצוני והשקוף, להגיע אל העשה התוך עינית, להוציא את החלק הפנימי של העדשה התוך עינית, ולהכניס אל תוך מעטפת העדשה עדשה חילופית.
אז מה עושה הלייזר בניתוח קטרקט?
הלייזר בניתוח קטרקט עם לייזר, מבצע רק את החיתוך החיצוני של הקרנית ואינו מבצע את הוצאת העדשה התוך עינית הצורה כלשהי.
לא ברור עדיין אם יש יתרון או חסרון מבחינת החתך בלייזר לעומת החתך הסטנדרטי בסכין.
ניתוח קטרקט עם לייזר לוקח זמן רב יותר ומחירו גבוה יותר, ויש לשקול את ההבדלים בינו לבין ניתוחי קטרקט סטנדרטיים יחד עם רופא העיניים בהתאם למקרה האישי שלך.
ניתוח קטרקט עם לייזר עולה כ 1000$ יותר מניתוח קטרקט רגיל.
חשוב לדעת, שפעמים רבות אחרי ניתוח קטרקט כלשהו, עלולים להופיע שוב חלק של סיבי עדשת העין ולהפריע בראייה. את הסיבים האלו ניתן להסיר באמצעות ליזר מסוים, אך מדובר רק על סיבים שצמחו שוב ולא על ניתוח קטרקט מלא.
עריכה: דרור דקל, ד"ר ניר ארדינסט
ניוון מקולה וירוד מופיעים פעמים רבות ביחד, ולפעמים קשה לקבוע מי מהם אחראי יותר לירידה בראייה. אפשר לבדוק את המקולה ע"י: סליט-למפ עם עדשה של 90+ , אופטלמוסקופ לא ישיר, ו- OCT(Optical Coherence tomography) לבדיקת בצקת במקולה וחורים במקולה, כדי להעריך כמה מהירידה בראייה היא בגלל בעיה במקולה.
עיוותים והפרעות רפקטיביות הנגרמות מירוד ניתנים להבחנה הכי טוב עם רטינוסקופ, יותר מאשר עם סליט- למפ. ישנה המלצה בספרות על דחיית ניתוח הירוד ככל האפשר במקרים שבהם הבעיה העיקרית היא במקולה, כל עוד ניתן לעזור לפציינט ולשפר את הראייה שלו ע"י עזרים אופטיים. באופן כללי, לפני שעושים ניתוח ירוד צריך לנסות להעריך את חדות- הראייה הפוטנציאלית שלאחר הניתוח כדי לא לנתח סתם, כלומר שהניתוח לא ישפר את חדות הראייה של הפציינט.
מתי לנתח- אין חדות ראייה מסוימת שהיא אינדיקציה לניתוח. הפגיעה בתפקוד ובאיכות החיים כתוצאה מירידה בראייה הינה אישית, ותלויה בעיסוק הפציינט, אורח חייו ואופיו. כמו כן, כמובן שיש להתחשב ולקחת בחשבון מחלות עיניים או מחלות סיסטמיות המהוות קונטראינדיקציה או סיכון לניתוח.
בעברית נקרא 'ירוד', בשפה עממית 'קטרקטה' או 'מים לבנים'
מצב רפואי בו עדשת העין הטבעית סופגת נוזלים הנמצאים בסמוך אליה ולכן השקיפות שלה יורדת. דבר זה גורם לפגיעה בחדות הראיה ובאיכותה. הטיפול על ידי ניתוח בו מחליפים את העדשה הטבעית בעדשה תוך עינית מלאכותית. המשך…
