שיטות למניעת התקדמות קוצר ראייה בילדים

שיטות למניעת התקדמות קוצר ראייה בילדים

המרשם עולה, הראייה הופכת למטושטשת, המשקפיים כבר אינם עוזרים כמו פעם ואנו מנסים לברר, האם ניתן לעצור את עליית המרשם ולמנוע ממספר המשקפיים לעלות עוד ועוד?
מאמר המבוסס על המצגת
של שני החוקרים המובילים בתחום: פרופ' יאיר מורד וד"ר ניר ארדינסט, כפי שפורסמה בכנס השנתי למשטח העין ולעדשות מגע מטעם ג'ונסון את ג'ונסון 2014.

פורופטרהמצגת המקורית של פרופ' יאיר מורד וד"ר ניר ארדינסט מופיעה בשלמותה בסוף העמוד

דרור דקל, אופטומטריסט, עונה על השאלות החשובות בנושא עליית מרשם במשקפיים:

למה בכלל יש מרשם מינוס? ומה זה מיופ?
מיופ הוא מי שזקוק למשקפים עם עדשות מינוס. מיופ נקרא גם "קצר רואי" מכיוון שהוא רואה היטב למרחק קצר אבל לא למרחק. הסיבה לכך היא שיש לו עודף כוח אופטי בעין. העודף הזה גורם לאור שנכנס אל העין להתמקד לפני הרשתית ולא עליה ולכן מתקבלת תמונה מטושטשת למרחק. מיופ מרכיב משקפים או עדשות מגע עם מרשם מינוס כדי לתקן ולהפחית את עודף הכוח הזה.

הסיבות למיופיה ועודף כוח בעין הן שונות: עין ארוכה מדי (כל מילימטר שנוסף לאורך העין מעלה את המרשם בכ 3 מספרים), כוח קרנית חזק מהרגיל, כוח עדשה פנימית בעין חזק וכדומה.

משקפיים או עדשות מגע הן פתרון קל מבחינה אופטית למיופיה, הם מורידים את עודף הכוח המיותר בהתאם לבדיקת האופטומטריסט ומאפשרים קבלת מיקוד מדויק של האור על הרשתית ובכך ראייה ברורה.

שמתי לב שהמרשם שלי עולה בלי הפסקה! האם אני מתעוור??
מיופים רבים מוטרדים מכך שהמספר עולה ועולה ואינו נעצר. הם חוששים מסיבות שונות ממרשם גבוה, אולם במשקפיים נכונים אין הבדל משמעותי אם המרשם גבוה או נמוך, והעיניים אינן נפגעות אם המרשם עולה במשך הזמן. ז"א שחדות הראייה עם משקפיים במרשם מינוס 1 ובמרשם מינוס 4 יכולה להיות זהה. יש רק צורך במרשם גבוה יותר כדי לתקן את הראייה.
הבעיה היא הראיה ללא משקפיים. ככל שהמספר גדול יותר כך הראייה למרחק ללא משקפיים גרועה יותר.

המרשם

ראייה לרחוק בלי משקפיים

ראייה לקרוב בלי משקפיים

ראייה לרחוק עם משקפיים

סכנה בריאותית לרשתית העין

מרשם נמוך

בינונית

סבירה

טובה

אין השפעה

מרשם גבוה

גרועה

טובהתלוי במרחק הקריאה

טובה

סכנה לקרעים ברשתית במרשמים גבוהים במיוחד

העובדה שהמרשם עולה אינה אומרת שיכולת הראיה דרך משקפיים יורדת.

כדאי לדעת שבמרשמים גבוהים יש לעיתים פגיעה מינימלית בחדות הראייה עקב אפקט ההקטנה של עדשות המשקפיים בהשוואה למי שאינו מרכיב משקפיים כלל או מרכיב מרשם נמוך, ובנוסף גדל החשש במרשמים גבוהים, בד"כ 6 ומעלה, לקרעים שונים ברשתית.

כדי לדעת כיצד לעצור את עליית המרשם צריך לברר מראש מה הגורמים לעליית המרשם במשקפיים.

אז מה בעצם הגורמים לעליית המרשם במשקפיים?
במשך שנים רבות נעשו מחקרים רבים שמטרתם היתה מציאת הגורם או הגורמים לעליית המרשם במשקפיים.

עד היום אין תוצאות חד משמעיות ומוחלטות לגבי הסיבות לעליית המרשם. ככל הנראה עליית המרשם נגרמת עקב גורמים שונים ומגוונים. המידע המצוי בידינו כיום מאפשר לנו למצוא כלים שונים איתם ניתן בכל זאת להאט את עליית המרשם.

סיבה גנטית
ידוע שהסיכוי לפתח מיופיה הינו פי2 בערך אם לאחד ההורים יש מיופיה ופי 5 אם לשני ההורים יש מיופיה.

חוסר באור יום
מחקרים רבים הראו שאצל ילדים אשר נמצאים פחות באור יום ויותר בסביבת אור מלאכותי, עליית המרשם גבוהה יותר.

מספר מחקרים שהשוו בין תלמידים שנשארים בכיתה בהפסקה לבין אלו שיוצאים לשחק בחוץ הוכיחו נקודה זו. אולם יתכן שהסיבה מורכבת יותר והפעילות שלהם בכיתה בזמן ההפסקה משפיעה גם היא על עליית המרשם. התוצאות די ברורות: פעילות באור יום עוזר למניעת עלית מרשם המשקפיים. לכן יש לעודד ילדים לשחק בחוץ בסביבה בטוחה ולגוון את הפעילות היומית שלהם.

שימוש מאומץ בעיניים מקרוב
שימוש ממושך, מרובה ומוגזם בעיניים לקריאה, מחשב או לסביבה קרובה של 20-50 ס"מ גורם לעלייה הדרגתית של מרשם המשקפיים. קשה למנוע מילדים ונוער את השימוש בסמרטפונים או במחשב, ובוודאי שאין למנוע מהם לקרוא ספרים אם בדרך פלא הם מעוניינים בכך, אולם יש למתן את השימוש הממושך של העיניים מקרוב ומניעת התמקדות אין-סופית לקרוב.

אפשרות מסוימת היא מתן משקפי ביפוקל או מולטיפוקל בהם יש עזרה אופטית לעיניים בזמן הקריאה, ועל ידי כך הפחתה במאמץ העיניים מקרוב.

מתן תיקון משקפיים חלקי- לא מה שחשבנו
תיאוריה ישנה גורסת שאין לתת תיקון משקפיים מלא אלא להפחית מעט כדי "שהעין תתאמץ", כיום אנו יודעים בצורה די וודאית שההיפך הוא הנכון, מתן מרשם חלקי במקום מרשם מינוס מלא דווקא גורם למרשם לעלות יותר ויותר. לכן יש לשאוף ולהכין את המשקפיים עם תיקון מלא, נכון ומדויק.

הסתרת עין אחת או חסימת הראייה בעין
מוכח במחקרים רבים שסגירת עין בילדות לזמן ממושך או מצב בו העין אינה מקבל גירוי חזותי (תמונה ברורה) עקב פזילה או פגיעה כלשהי בציר הראיה (צלקת, קטרקט אצל ילדים, עכירויות בקרנית או בעין ועוד) גורמת להתארכות העין ושינוי בגודל הפיזי שלה. מצב זה גורם לעליית המרשם ככל שהעין מתארכת. בד"כ מטופל ע"י רופא עיניים בשלב די מוקדם אך יש להיות ערניים לפזילות אצל ילדים ולתופעות עיניים חריגות.

ומה עם קרינה מהטלוויזיה או ממסך המחשב?
ככל הידוע היום למדע, אין כל השפעה של קרינה ממכשירי חשמל מכל סוג על המרשם.

הקרינה ממסכי מחשב וטלוויזיות ישנות הייתה שולית ולא השפיעה על העיניים. במסכים חדשים LCD ומסכי LED שונים אין קרינה ידועה שיכולה להשפיע על מרשם המשקפיים.

חוסר פוקוס בפריפריית הרשתית
תיקון משקפיים רגיל משפר את הראיה במרכז הרשתית. אולם יש חשיבות מבחינת עליית המספר לשבירת אור מדויקת בהיקף הרשתית.

מחקרים חדשים מראים שיש השפעה משמעותית על עליית המרשם כאשר קיים טשטוש בהיקף הרשתית. מדובר על מצב טבעי בו הראייה מתוקנת על ידי משקפיים רגילים או עדשות מגע, אך התיקון באופן טבעי מתייחס רק למרכז הראייה ופחות לאזורים בהיקף. בד"כ לא התייחסו לאזורים אלו מכיוון שחדות הראייה בהן נמוכה בין כה וכה והם אינן שימושיים במיוחד לראייה היומיומית.  המחקרים מראים את החשיבות של מתן תמונה ממוקדת גם באזורי הפריפריה למרות שאין להם כמעט השפעה על הראייה.

קשה לייצר משקפיים או עדשות עם תיקון אופטי המאפשר שבירת אור בצורה מדויק גם במרכז הרשתית וגם בהיקפה.

הדבר דורש שימוש באמצעים מתקדמים וטכנולוגיות חדשות או לחילופין טכנולוגיות ישנות עם גישה חדשה. בעתיד יהיו עדשות מגע ועדשות משקפיים חדשות בטכנולוגיה מתאימה לכך.

בעוד עדשות מגע או משקפיים רגילים יוצרים שבירת אור מדויקת על מרכז הרשתית, אנו זקוקים לשבירת אור בכוח שונה במעט כדי ליצור תמונה ברורה על היקף רשתית העין.

עדשות מגע מולטיפוקל להאטת מיופיה
דרך אחת לקבל פוקוס בהיקף הרשתית הינה על ידי שימוש בעדשות מגע מיוחדות בהן יש מרכז אופטי מדויק והיקף אופטי בעדשה שהוא חזק ויותר פלוס. עדשות אלו משמשות בד"כ כעדשות מגע מולטיפוקליות למי שזקוק למשקפי מרחק וקריאה גם יחד. מדובר על סוג מיוחד של עדשות מגע מולטיפוקליות מכיוון עדשות מגע מולטיפוקל בנויות בד"כ עם אזור מרכזי לקרוב והיקף לרחוק וכן אנו זקוקים למבנה הפוך עם אזור היקפי לקרוב.

עדשות אורטו קיי להאטת מיופיה
דרך אחרת היא שימוש בעדשות מגע קשות אורטוקיי ORTO K (אורטוקרטולוגי). מדובר על שיטה ישנה מאוד שזכתה לתחייה מסוימת בשנים האחרונות בזכות טכנולוגיות מיפוי קרנית ממוחשבות ושיפור חומרי הגלם שמאפשרים מעקב אחרי מבנה הקרנית והפחתת בעיות במעבר החמצן.

בעדשות אלו יש גיאומטריה הפוכה באזורים אמצעיים של העדשה, כך שקימור העדשה הולך פעם פנימה ופעם החוצה. דבר זה מאפשר שבירה שונה של קרני האור וקבלת תמונה ברורה יותר בפריפרית הקרנית.

סטטיסטית עליית המרשם אצל מי שמשתמש בעדשות מגע אורטוקיי נמוכה יותר מאשר מי שאינו משתמש בהן. השינוי יכול להגיע עד 50% בממוצע כאשר ההשפעה יכולה להיות גדולה אצל אחד ושולית אצל אחר.

השימוש בעדשות אלו אינו נפוץ למרות היתרון של עצירת המרשם. הן דורשות שיתוף פעולה בד"כ של ילד או נער בגיל ההתבגרות, שינה רצופה עם עדשות מגע שעלולה לגרום לזיהומים בטיפול לא קפדני, ביקורות רבות אצל האופטומטריסט ועוד.

טיפות עיניים לעצירת עליית מרשם המשקפיים
שיטה נוספת להאטת עליית המרשם היא שימוש בטיפות עיניים פירנזיפין או אטרופין. למרות שיש לאטרופין תוצאות מחקריות סבירות, עדיין לא ידוע אם יש נזק משימוש ממושך באטרופין ומה טיב הנזק, מה הסכנה לבריאות העין, ללחץ התוך עיני, הסיכונים לטווח ארוך ועוד.
פירנזיפין הוא תרופה יותר סלקטיבית (נקשרת בהיקף מופחת) מאשר אטרופין ולכן משפיעה פחות על גודל האישון ופחות משתקת את היכולת לבצע פוקוס לקרוב. בקרב מחקרים בילדים הושגו תוצאות טובות מאוד בשליטה על המיופיה. במחקר הילדים סבלו מהרחבת אישונים קלה אבל לא היו תלונות רבות על טשטוש ראייה מקרוב או סינוור.

לסיכום
כדי למנוע את עליית המרשם אצל ילדים ונוער ניתן:

  • להתחתן עם בן הזוג הנכון מבחינה גנטית.
  • לתת לילדים לשחק בחוץ ולא רק בבית מול אור מלאכותי.
  • לתת תיקון מלא ומדויק במשקפיים ולא חלקי.
  • להפחית את השימוש האובססיבי של העיניים מקרוב, מחשב או סמרטפונים.
  • להשתמש בעדשות מיוחדות בהתאם לשיתוף פעולה, המרשם והצורך במניעת העלייה.
  • להשתמש במשקפי ביפוקל ומולטיפוקל מקרוב.

מצגת מאת פרופ. יאיר מורד ודר. ניר ארדינסט כפי שהוצגה בכנס גונסון
2014
© כל הזכויות שמורות למחברים. אין להשתמש במצגת לכל מטרה ללא אישור בכתב.

[gview file="http://www.optometry.co.il/wp-content/uploads/2015/02/דר-מורד-ודר-ארדינסט.pdf"]

עצירת מיופיה מאת ג'ולי אוחיון אופטומטריסטית

שליטה במיופיה Myopia control – שליטה במיופיה
מאת ג'ולי אוחיון אופטומטריסטית,
סטודנטית לתואר2, הדסה ירושלים.

קוצר ראייה (בלועזית: מיופיה) הינו מצב של ליקוי בשבירת קרני האור על ידי מערכת הרפרקציה של העין, כאשר קרני אור מתמקדות לפני הרשתית (Carney et al.; 1997). לפיכך בקוצר ראייה עצמים קרובים נראים בבירור, בעוד שעצמים רחוקים נראים מטושטשים. המשך…

עצירת קוצר הראיה מאת ד"ר יורם ביגר

עצירת קוצר הראיה מאת ד"ר יורם ביגר

עצירת החמרת קוצר הראיה – עדכון 2012
ד"ר יורם ביגר .D.M , מומחה לרפואת עיניים

שתי השיטות המוכחות היחידות להאטת החמרת קוצר הראיה הן השימוש בתרופות אנטי-מוסקריניות, כגון אטרופין או פירנזיפין, והרכבת עדשות מגע מסוג אורתוקרטולוגיה או עדשות רכות חדישות ביפוקליות עם מיקוד מרכזי ופיזור היקפי. שאר השיטות שנחקרו בצורה קפדנית, הכוללות תת- תיקון מיופי, משקפיים ביפוקליות או מולטיפוקליות, עדשות מגע רכות או קשות רגילות, משקפי קריאה לעבודה מקרוב, שינוי סביבתי של התאורה ומרחק הקריאה – בכל אלה לא נמצאה כל השפעה משמעותית על החמרת המיופיה.
תרופות אנטימוסקריניות עלולות לגרום תופעות לוואי מערכתיות ומקומיות, ועל כן השימוש בהן איננו נפוץ, בוודאי לא בארץ שטופת שמש – ישראל. נמצא גם כי עם הפסקת השימוש בתרופות – מתפתחת האצה משמעותית בהחמרת המיופיה, כך שהתוצאה הסופית איננה טובה.
עדשות מגע מיוחדות, הגורמות להשגת חדות ראיה מרכזית טובה , לעומת טשטוש ראיה בהיקף, הוכחו כבעלות הסיכוי הטוב ביותר להאטת החמרת המיופיה, במנגון הגורס כי היקף הרשתית אחראי על התארכות כדור העין. תופעות הלוואי של העדשות, ובמיוחד דלקת קרנית חיידקית , מחייבות זהירות מיוחדת בשימוש בשיטה זו בילדים.
מובאת סקירת המאמרים מהשנה האחרונה העוסקים בנסיונות להאטת החמרת קוצר הראיה בילדים.

ד"ר יורם ביגר, מומחה לרפואת עיניים
יו"ר חוג עדשות מגע באיגוד רופאי העיניים
חבר בוועדת הבחינות להתמחות ברפואת עיניים- אחראי על תחום האופטיקה
חבר בוועדת האופטומטריה של משרד הבריאות
חבר בסגל ההוראה של
SALUS University – PCO – Philadephia, USA

השינויים בראיה במהלך ההריון

השינויים בראיה במהלך ההריון

מתוך כנס משטח העין 2012
הריון וראיה- השינויים בראיה במהלך ההריון
שינויים בראיה במהלך ההריון יכולים להיות פיזיולוגיים או פתולוגיים. הם יכולים לנבוע מהווצרות מצב חדש או כתוצאה משינוי בחומרת מצב קיים. השינוי בראיה לרוב חולף ולעיתים נדירות יותר נותר קבוע. בין השינויים הפיזיולוגיים נמצא ירידה בלחץ התוך עיני, שינויים בעובי הקרנית ובקמירותה, שינויי רפרקציה ושינויים בשדה הראיה, מצבים אלו לרוב הפיכים וחולפים זמן קצר לאחר הלידה. רטינופתיה סכרתית וסנטרל סרוס כוריורטינופתי עלולות להחמיר במהלך ההריון ואילו גלאוקומה ואובאיטיס לא זיהומית עשויות להשתפר באופן זמני. פרה אקלמפסיה ואקלמפסיה עלולות לגרום לרטינופתיה היפרטנסיבית, הפרדות רשתית אקסודטיבית ועיוורון קורטיקלי. מהלך מחלות כמו גרייבס אופתלמופתי, רטיניטיס פיגמנטוזה ואופטיק נאוריטיס עשוי להשתנות בהריון ובתקופה שלאחריו, ובהתאם לשינויים אלו רצוי לערוך את המעקב.

ד"ר ישי פאליק רופא עיניים מומחה קרנית, יחידת הקרנית מרכז רפואי רבין, קופ"ח כללית. מתמחה במנהל רפואי קופ"ח כללית.

איזו שיטה עדיפה לניתוח תשבורת?

מתוך כנס משטח העין 2012
במהלך השנים הרבות בהן קיימים ניתוחי תשבורת, התפתחו שיטות שונות. אלו כוללות ניתוחי תשבורת על פני משטח הקרנית (surface ablation), ניתוחים הכרוכים ביצירת מתלה (lamellar refractive surgery), השתלת טבעות בקרנית, והשתלת עדשות תוך-עיניות. לשיטות אלו קיימות התוויות שונות, מהלך החלמה שונה, תוצאות, תופעות לוואי וסיבוכים האופייניים לכל שיטה.
הרצאה זו תתמקד בקצרה בהבדלים בין השיטות הקיימות כיום בניתוחי תשבורת, ותצביע על השיטה הבטוחה והיעילה ביניהם.

פרופ' אבי סלומון הוא מומחה למחלות קרנית וניתוחי תשבורת ורופא בכיר במחלקת עיניים במרכז הרפואי הדסה עין כרם. הוא כיהן כראש החוג לרפואת עיניים בפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית בירושלים, כיו"ר חוג קרנית באיגוד רופאי העיניים, וכיום הוא יו"ר האגודה הישראלית לחקר העין והראיה.

דילוג לתוכן