החלמה והתאוששות מניתוח קטרקט – מאת ד"ר סרג'יו סוצ'אה

החלמה והתאוששות מניתוח קטרקט – מאת ד"ר סרג'יו סוצ'אהד"ר סרג'יו סוצ'אה

אחרי ניתוח קטרקט מתחילים המטופלים תקופת החלמה שבמהלכה הראייה משתפרת בהדרגה. בואו לקרוא על הטיפול שניתן לעין בתקופה זו, התסמינים שיכולים להופיע, הגעה לביקורת רופא, ועוד. המשך…

קטרקט- מחלת עיניים נפוצה

קטרקט- מחלת עיניים נפוצה

קטרקט (מים בלטינית או "ירוד" בעברית), היא אחת ממחלות העיניים הנפוצות והמוכרות ביותר. תופעת הקטרקט קיימת אצל כל אדם שני מעל גיל 60, לעיתים נאבחן קטרקט בגילאים מוקדמים יותר ואף ידועים מקרים רבים של קטרקט אצל ילדים ותינוקות.

מה היא למעשה מחלת הקטרקט?
מדובר על הצטברות נוזלים בעדשה הפנימית של העין, דבר היוצר עכירות והפרעה למעבר האור ולמיקודו על גבי רשתית העין.
עדשת העין בנויה ממספר שכבות, ביניהן גרעין העדשה ומעטפת העדשה (הנקראת קופסית), העדשה ממוקמת בתוך זגוגית העין השקופה, מקום ללא כלי דם, ולכן יש קושי בניקוז נוזלים או פינוי תאים ישנים אל מחוץ לעין. מצב זה גורם לספיגה בלתי נמנעת של מים אל תוך העדשה והיווצרות קטרקט. חומרת הקטרקט תלויה בכמות המים שחדרו ומושפעת מסיבות רבות.

מחקרים הראו שקטרקט נפוץ יותר אצל מעשנים, אצל מי ששוהה הרבה בשמש ונחשף לקרינת UV ממושכת, אצל מי שסובל מתזונה לקויה משמעותית, לוקח תרופות מסוימות ועוד. קטרקט יכול להגרם גם עקב מכה, בעיה התפתחותית אצל העובר וסיבות נוספות.

כיצד מטפלים בקטרקט?
הדרך היחידה כיום לטפל בבעיית קטרקט היא באמצעות ניתוח. לא ניתן לטפל בקטרקט באמצעות תרופות, לייזר, טיפול אלטרנטיבי או תרגילי עיניים שונים.
בניתוח מוציאים את פנים העדשה התוך עינית, משאירים את קופסית העדשה ומשתילים בה עדשה מלאכותית שקופה IOL שמאפשרת מעבר אור אל רשתית העין.

ניתוח קטרקט הינו נפוץ ביותר. במדינת ישראל מתבצעים בשנה אחת לפחות שישים אלף ניתוחים מסוג זה. כמעט לחצי מהאוכלוסייה מעל גיל 60 יש קטרקט הפוגע בראייה וגורם לתפקוד היומיומי לרדת. הפגיעה הנפוצה היא בקריאה ובצפייה בטלויזיה. כאשר מחשבים את הגיל הממוצע של ניתוח קטרקט מגלים שהוא פחות מ .74

יש לכם שאלות בנושא קטרקט?
שאלו את ד"ר מודי נפתלי ואת פרופ' חנא גרזוזי בדף פורום קטרקט הנמצא באתר הרפואה המוביל "שאל את הרופא – MedOnline" ובמדור רפואת עיניים.

כיצד מזהים מצב של קטרקט?
אבחון המחלה נעשה על ידי רופא עיניים מוסמך. הרופא יסתכל באמצעות SLIT LAMP, מנורת סדק על עדשת העין הממוקמת אחרי האישון ויוכל לזהות בקלות מצב של עכירויות בעדשה. ברוב המקרים יהיה שימוש בטיפות עינים מרחיבות אישונים כדי לראות שטח גדול ככל האפשר של העדשה מבעד לאישון.
בזמן ביקורת הרופא אמור לבצע בדיקות נוספות ביניהן בדיקת מצב הרשתית, איתור בעיות כגון כלי דם מדממים ודולפים, הפרדויות רשתית, משקעים שונים ("דרוזן") מצב ראש עצב הראייה ועוד. כמו כן הרופא ימדוד את הלחץ התוך עיני ויחפש סימנים לגלאוקומה.
חשוב מאוד לגשת לרופא עיניים לביקורת אחרי גיל 40, גם אם לא מרגישים בבעיה כלשהי.

כאמור, הפתרון לקטרקט הינו ניתוחי בלבד. במקרים מסוימים לאחר ניתוח קטרקט צומחים סיבים חדשים הנקראים "קטרקט משני" ובהם ניתן לטפל באמצעות לייזר. אך הדבר אינו מחליף את הניתוח הראשוני.
לאחרונה מדובר רבות על ניתוח קטרקט בלייזר אך יש להבהיר שהלייזר מחליף שלבים שונים בניתוח הרגיל ואין שום דרך לבצע קטרקט בלייזר בלי להוציא פיזית את העדשה המקורית ולהחליפה בעדשה מלאכותית.

בניתוח קטרקט יש 2 שלבים עיקריים:
1 ריסוק גרעין העדשה הטבעית באמצעות גל אולטרא סוני (פאקו) או לייזר בלי לפגוע בקופסית העדשה (מעטפת העדשה המקורית) והוצאתה בשאיבה דרך חתך זעיר.
2 השתלה של עדשה מלאכותית פנימית אל תוך הקופסית, בדרך כלל במצב מקופל ודרך חתך קטן בזוית הקרנית.

10 דברים שכדאי לדעת על ניתוח קטרקט:
1. הניתוח קצר למדי ואורך פחות מחצי השעה.
2. ניתוח קטרקט מבוצע בהרדמה מקומית ולא בהרדמה כללית.
3. הניתוח כמעט אינו מורגש והכאב מינימלי.
4. למרות שמנתחים את העיניים, במהלך הניתוח לא רואים שום דבר עקב העלאת לחץ תוך עיני המבוקרת ע"י הרופא.
5. ההכנה לניתוח דורשת בדיקה מקיפה, הרחבת אישונים, מדידת אורך העין ע"י אולטרא סאונד, מדידת המרשם, קימורי קרנית ועוד באמצעות ציוד משוכלל וממוחשב שנמצא במרכז רפואי מעין.
6. הניתוח דורש צום של 4 שעות בלבד ואינו דורש הפסקת שימוש ברוב התרופות. יש להיוועץ ברופא המטפל לגבי כל תרופה ותרופה.
7. ניתוח קטרקט נחשב לניתוח בטוח יחסית ואחוז הסיבוכים בו קטן, למרות זאת יש לזכור שכל ניתוח מכל סוג עלול להסתבך.
8. במקרים מסוימים ניתן לשלב בניתוח קטרקט טיפול מסוים לצלינדר ע"י ביצוע חתכים ותפרים בצורה מחושבת מראש.
9. כיום, עדשת העין נשאבת החוצה דרך חתך קטן לאחר שימוש במכשיר "פאקו" שפורר אותה לפרורים דקים מאוד. בעבר הרחוק היו מוצאים את העדשה יחד עם המעטפת ולא היו משתילים עדשה מלאכותית. לכן היה צורך במשקפיים עם עדשת פלוס גבוה עבה מאוד.
10. ברוב המקרים ניתן לחזור לפעילות רגילה כבר למחרת עם הגבלה מסוימת לגבי איפור, פעילות ספורט, בריכה וכדומה. לדברי הראל מנור מנכ"ל המרכז הרפואי מעין, הניתוח מאפשר החזרת הראייה הטובה תוך זמן קצר במינימום של סיבוכים ובעיות.
לאחר התייצבות מלאה של חודש חודשים ניתן להזמין משקפיים חדשים ומעודכנים.

הכתבה באדיבות אתר "שאל את הרופא".

קטרקט מולד, פרופ' אברהם שפירר

מתוך כנס משטח העין 2012
תוצאות ניתוח ירוד מולד: השוואה בין ניתוחים עם או ללא השתלת עדשה תוך עינית

פרופ' אברהם שפירר
היחידה למחלות עיניים בילדים ופזילה
מכון עיניים גולדשלגר
בי"ח שיבא

מטרות: בדיקת תוצאות התיקון הניתוחי לירוד מולד מבחינת שיעור הסיבוכים בניתוח הירוד עם או ללא השתלת עדשה תוך עינית.
שיטות: נעשתה סקירה רטרוספקטיבית של מידע קליני אודות 227 עיניים של 155 ילדים עם ירוד מולד אשר עברו ניתוח ירוד מולד עם או ללא השתלה ראשונית של עדשה תוך עינית בין השנים 1991-2008 ביחידה למחלות עיניים בילדים במרכז הרפואי ע"ש שיבא. משתנים שנבדקו כללו נתונים דמוגראפיים, מאפייני הירוד, סוג הניתוח, סוג העדשה המושתלת וסיבוכים לאחר הניתוח.
תוצאות: הגיל הממוצע בעת הניתוח היה29.34 חודשים (טווח של 0.5 עד 204 חודשים). תקופת המעקב הממוצע הייתה 63.60 חודשים (טווח של 1.5-200 חודשים). חדות הראיה הסופית לא היתה תלויה בסוג הניתוח. הסיבוכיםהשכיחים ביותר שנמצאו כללו: ירוד משני (%15.4), אמבליופיה (%21.1), גלאוקומה (6.2%) והידבקויות (4%). נמצא קשר מובהק בין התפתחות ירוד משני ואמבליופיה לבין השתלת עדשה תוך-עינית. לגיל בעת הניתוח לא נמצאה השפעה על התפתחות שני סיבוכים אלו. סוג הניתוח או הגיל בעת הניתוח לא נמצאו בקשר מובהק סטטיסטית עם התפתחות הידבקויות. נמצא, שגלאוקומה נוטה להופיע במנותחים צעירים וכן לאחר הליך כירורגי להוצאת הירוד בלבד.

על המרצה
פרופ' אברהם שפירר, מנהל היחידה לעיניים ילדים ופזילה במכון העינים ע"ש גולדשלגר.
יועץ עיניים לפגיה ולמחלקת היונקים, בית חולים שיבא, תל השומר.
פרופ' חבר קליני בבית הספר לרפואה ע"ש סאקלר, הפקולטה לרפואה אוניברסיטת תל-אביב.
חבר בועדת הבחינות למומחיות של ההסתדרות הרפואית בישראל.
לשעבר, יועץ למחלקה לאם לילד ולמתבגר במשרד הבריאות.

ניתוחי קטרקט באמצעות לייזר ד"ר פני שגב

תקציר ההרצאה:
נושא ההרצאה: “ניתוחי קטרקט באמצעות לייזר”

כניסת לייזר הפמטוסקונד לתחום ניתוחי הרפרקציה שיפרה את בטיחות הפרוצדורה ואת תוצאותיה. טכנולוגיה זו נמצאת בשימוש גם בתחום השתלות הקרנית.
אפליקציה חדשה ומאוד חשובה נוספת של לייזר הפמטוסקונד נכנסה גם לתחום נתוחי הקטרקט, שכידוע מהווה את הניתוח התוך-עיני הכי שכיח בעולם.

ד"ר פני שגב הינה יו”ר חוג קרנית באיגוד רופאי העיניים ומנהלת שירות קרנית בבית חולים מאיר

דילוג לתוכן