עדשות מגע לעין עצלה, ניצה גולדנברג-כהן

מתוך כנס משטח העין 2012
שלוש הסיבות העיקריות לעין עצלה הן פזילה, הבדל בתשבורת בין העיניים או מסוך בציר הראיה. התמודדות ההורים עם טיפול בעין עצלה בילדיהם אינה פשוטה. אפשרויות הטיפול בעין העצלה כוללות סגירה עם רטייה, משקפים, טיפות אטרופין או עדשות מגע.
מרבית הילדים מרגישים אי נוחות עם כסוי העין ברטייה, רואים מטושטש בעין העצלה ולא אוהבים את המראה "סתום העין".
מספר עבודות מעידות על שעור הצלחה גבוה בילדים שטופלו בעדשות מגע. עיקר ההצלחה הושג כאשר הסיבה לעין עצלה היה הבדלי תשבורת בין העיניים על רקע קוצר ראיה גבוה.
בילדים עם רוחק ראיה, ואמבליופיה בדרגה קלה עד בינונית, הומלץ שמוש עדשה עם תיקון יתר היפראופי (over-plussed). במקרים קשים יותר, עדשות מגע שחוסמות כניסת אור על ידי חסימת אזור האשון בעדשה, (Occluder contact lenses) , יכולות לשמש כתחליף לטשטוש האופטי. דווח שחסימה שעתיים באמצעות ע.מ. שווה לשש שעות רטיה באמבליופיה בינונית, ואילו שש שעות עדשה שוות ערך לחסימה מלאה באמבליופיה קשה.
גם במצבים של פזילה, עדשות מגע שחוסמות כניסת אור יכולות לשמש תחליף לסגירה עם רטיות. הגדלת אזור החסימה עד 8 מ"מ ימנע מהילד להציץ, גם אם העדשה לא תהייה ממורכזת.
ליתרונות בטיפול בע.מ. לעין עצלה נלווים גם מספר חסרונות: הקושי בהנחתן, היכולת של הילד ללמוד להוציא אותן, אם לא אבדו או נהרסו קודם לכן. עדשות עם תקון פלוס גבוה גם מפחיתות כניסת חמצן לעין.
לסיכום: השימוש בע.מ. לעין עצלה הוא לרוב חלופה משנית לטיפולים המקובלים שכשלו (רטיה) . הצלחת הטיפול מעידה על יעילותו, ולכן יש לשקול שמוש בע.מ. לעין עצלה במקרים שנכשלו בטיפול אחר כמו גם כהתוויה ראשונית.

ניצה גולדנברג-כהן, מנהלת שרות נוירואופתלמולוגיה ילדים, בית חולים לילדים שניידר
דרגה אקדמית: מרצה בכירה, אוניברסיטת ת"א
התמחות על: עיניים ילדים, עיניים נוירואופתלמולוגיה
מנהלת המעבדה לחקר העין ע"ש קריגר, מכון מחקר ע"ש פלסנזטיין, קמפוס רבין, אוניברסיטת ת"א.
מקומות עבודה: בית חולים לילדים שניידר, קופות החולים מכבי, מאוחדת, כללית מושלם ולאומית.(

פיגי באג או עדשה היברידית?

פיגי באג או עדשה היברידית?

עדשות פיגי באג או עדשה היברידית?
מתוך כנס משטח העין 2012
ישנם מקרים בהם אנחנו בטוחים שעדשות מגע קשות זה הפתרון האידיאלי אך פציינט לא מתרגל או יש קושי רב בלהתאים אותם בגלל מבנה הקרנית. במקרים הללו ניתן להשתמש בשיטת פיגי באק-הרכבת עדשת מגע על גבי עדשה רכה או להתאים עדשה היברידית, בהן המרכז קשה עם מעטפת רכה כיחידה אחת. לכל אחד יש את היתרונות ואת החסרונות. אנחנו נדון בכל שיטה ונציג כמה מקרים לצורך השוואה.
המרצה הינו אורטנברג איליה , בוגר תואר ראשון ושני במכללת הדסה .
אופטומטריסט במיקרולנס- מכון להתאמה ויצור עדשות מגע בעיקר לעין החולה והתאמת משקפיים.

מודעות להרכבת עדשות מגע, ששונוב נתנאל

מודעות להרכבת עדשות מגע תופסת תאוצה רבה בשנים האחרונות, אנו ערים יותר ויותר לתופעה של הרכבת עדשות מגע בקרב אוכלוסיית מרכיבי משקפיים. ההתמקצעות של האופטומטריסטים בנושא החידושים והשיפורים בתחום עדשות המגע הופך זמין כמעט לטיפול בכל בעיה. גם שיתוף הפעולה בקרב רופאי העיניים עם האופטומטריסטים עוזרים לא מעט בשיקול דעת המטופלים לעבור להרכיב עדשות מגע גם בגיל צעיר מאוד. ישנו מגוון רחב של עדשות מגע כגון קשות, רכות, קבועות וחד-פעמיות. עדשות לשימוש רב פעמי שנתי, רב פעמי חודשי, רב פעמי דו-שבועי ועדשות מגע יומיות.
עדשות מגע יומיות תופסות נתח חשוב מאוד מכלל מרכיבי עדשות המגע. בשנים האחרונות אנו ערים לתופעה של מעבר לשימוש חד פעמי בעדשות מגע אם זה שימוש בעדשות יומיות, דו שבועיות או חודשיות. בגלל חוסר הרצון של המרכיבים "להתעסק" בכל הקשור בנקיון העדשות ובעיקר בגלל הנוחות.ועל כן בשנים האחרונות יש מעבר לחומרים מתקדמים יותר ובריאים יותר כמו עדשות מגע מסוג "סיליקון-היידרוג'ל" ששומרות על רמת עבירות חמצן גבוה ומרכיבי לחות מוגברת על מנת לתת הרגשה נוחה למשך כל היום למרכיבי העדשות. העלויות היחסית נמוכות ופערי המחיר המצטמצמים בין עדשות מגע חד יומיות לבין עדשות מגע חודשיות ודו-שבועיות הכוללות תמיסות חיטוי מאפשרות למטופלים בחירה קלה יותר בעדשות החד יומיות. נוחות ההרכבה למשך יום שלם הוא אחד המרכיבים החשובים אצל מרכיבי עדשות המגע לכן החברות המייצרות את עדשות המגע משקיעים בפיתוח ושידרוג העדשות ללא הרף. בשנים האחרונות חברות העדשות החלו בשיווק עדשות מגע מסוג "סיליקון-היידרוג'ל" על מנת לתת מענה לרמת עבירות החמצן בעדשות. רוב החברות מייצרות עדשות מגע חודשיות- לשימוש יומי למשך חודש, לרוב החברות יש אישור FDA לשימוש מתמשך לשבוע הרכבה רצופה. למעשה הפיתוח של עדשות המגע מחומר היידרוג'לי ושידרוגו לחומר סיליקון היידרוג'ל לא היה פשוט, מכיוון שסיליקון הוא חומר הידרופובי ואילו היידרוג'ל הוא חומר הידרופילי והייתה בעיה לשלב את שני החומרים יחד כמו לשלב שמן ומים לחומר אחד. בנוסף העליות היו גבוהות והפיכת המשטח של העדשה ליותר נעימה בעין.מהדבר היה רצוי מאוד כי סיליקון עוזר משמעותית בהגברת עבירות החמצן, אך מנגד סופח משקעים ברמה גבוהה.
מחקרים שנעשו למרכיבי עדשות מגע על רמת שביעות רצון בשעות הרכבה, נוחות ואופטיקה הרגישו שיפור ניכר במעבר לעדשות מסוג סיליקון היידרוג'ל וגם האופטומטריסטים דיווחו על שיפור בבריאות העין, ירידה ברמת האדמומיות בעיניים ושביעות רצון המטופלים.
ששונוב נתנאל אופטומטריסט קליני M.Sc בעל קליניקה למתן שירותי אופטומטריה בתל אביב- אופטינת המרכז לבריאות העין
בוגר בר אילן לתואר ראשון באופטומטריה, בוגר PENSYLVANIYA COLEGE OF OPTOMETRY תואר שני באופטומטריה קלינית.
במסגרת הקליניקה מטפלים ברפרקציות לילדים ומבוגרים התאמת עדשות מגע ופתרונות ראיה מתקדמים.
אופטינת – מרכז לבריאות העין

חידושים בניתוח קרוס לינקינג- דר עאדל ברבארה

קרוס לינקינג דר עאדל ברבארה, בתוך כנס משטח העין 2012
באמצעות הקרנת הקרנית באור אולטרא- סגול לאחר זילוף טיפות ריבופלאבין ( Vitamin B 2 ) הינה שיטה מקובלת היום לעצירת מחלת הקראטוקונוס ולייצוב הקרנית במקרים של אקטאזיה לאחר ניתוח LASIK .
השיטה עברה הרבה חידושים ושינויים בחמשת השנים האחרונות כולל מיכשור חדש וגישות שונות לטיפול על זה אקדיש רוב חלקי ההרצאה.
בנושא טבעות המיועדות לשיפור הראיה בחולים הסובלים מקראטוקונוסומאקטזיה לאחר LASIK יסקרו בקצרה הסוגים השונים של טבעות וההבדלים ביניהם וההגיון שבטיפול המשולב של טבעות וקרוסלינקיג.
לגבי המרצה:
דר עאדל ברבארה
המנהל הרפואי של הדסה אופטימל – המרכז הרפואי לתיקון ראיה בלייזר של בית חולים הדסה – סניף חיפה.
יושב ראש החוג לניתוחי רפרקציה בישראל.
עורך הספר : קראטוקונוס, מבטים חדשים שיצא לאור בשפה האנגלית.
העורך הראשי של העיתון הבינלאומי על קראטוקונוס ומחלות אקטאטיות של הקרנית .

עדשות קשות חצי סקלרליות לתינוקות

עדשות קשות חצי סקלרליות הן הבחירה העדיפה בהתאמת עדשות מגע לתינוקות ופעוטות במצבי פתולוגיה שונים. ניתן לטפל בעדשות אלו בכל תיקון רפרקטיבי שמקורו בקרנית, ללא תלות בפזיולוגיית הקרנית. הרכבת העדשות והסרתן היא פעולה פשוטה. העדשות יציבות, עמידות ואינן נופלות במשך היום. לכן, ניתן להתאים זוג אחד של עדשות לפרק זמן ארוך וע"י כך לחסוך להורים את עלות העדשות אשר נופלות ואובדות. ניתן לטפל באופן יעיל ופשוט בתינוקות בעלי אסטיגמציה גבוהה, אפקיה, אנאיזומטרופיה וקרנית לאחר טראומה.
בסרט נדגים כיצד יש להרכיב ולהסיר עדשות מסוג זה.
איוון הר.
Dip. Optom., F.O.A. (S.A.), D.O.B.V.(S.A.), M.B.C.O.(U.K.)
מחלקת עיניים, מרכז רפואי ספיר, בית חולים מאיר, כפר סבא.
אלי"ע מרכז לקידום ילדים עם עיוורון ולקות בראייה.
מרכז גירון – רעננה.
הפרטים שלי:
אלי סביון
F.I.A.O
סיימתי לימודי אופטומטריה במכללה ע"ש גור בשנת 1994
עובד בקליניקה "עניני עיניים" ברעננה ובמכון לשיקום ראיה ירודה בתל- אביב.
הקליניקה שלנו מתמחה בטיפול בילדים ותינוקות

טיפולים חדשים לדלקת לחמית אביבית- פרופ יאיר מורד

מתוך כנס משטח העין 2012

דלקת לחמית אביבית הינה מחלה כרונית שכיחה בישראל. מגוון התסמינים נע בין גרד קל והפרשה לבין פוטופוביה קשה, כיבים בקרנית והופעת פאנוס. ברוב המקרים ניתן לטפל במחלה על ידי טיפות עיניים, ואולם במקרים קשים טיפות העיניים אינן מסייעות ובכדי שהילד יוכל לקיים אורח חיים תקין יש צורך במגוון טיפולים נוספים.

פרופ. יאיר מורד הינו מנהל היחידה לרפואת עיניים לילדים במרכז הרפואי אסף הרופא. יו"ר החוג לרפואת עיניים לילדים ופזילה לשעבר. מנהל מכון עיניים "מאור".

השינויים בראיה במהלך ההריון

השינויים בראיה במהלך ההריון

מתוך כנס משטח העין 2012
הריון וראיה- השינויים בראיה במהלך ההריון
שינויים בראיה במהלך ההריון יכולים להיות פיזיולוגיים או פתולוגיים. הם יכולים לנבוע מהווצרות מצב חדש או כתוצאה משינוי בחומרת מצב קיים. השינוי בראיה לרוב חולף ולעיתים נדירות יותר נותר קבוע. בין השינויים הפיזיולוגיים נמצא ירידה בלחץ התוך עיני, שינויים בעובי הקרנית ובקמירותה, שינויי רפרקציה ושינויים בשדה הראיה, מצבים אלו לרוב הפיכים וחולפים זמן קצר לאחר הלידה. רטינופתיה סכרתית וסנטרל סרוס כוריורטינופתי עלולות להחמיר במהלך ההריון ואילו גלאוקומה ואובאיטיס לא זיהומית עשויות להשתפר באופן זמני. פרה אקלמפסיה ואקלמפסיה עלולות לגרום לרטינופתיה היפרטנסיבית, הפרדות רשתית אקסודטיבית ועיוורון קורטיקלי. מהלך מחלות כמו גרייבס אופתלמופתי, רטיניטיס פיגמנטוזה ואופטיק נאוריטיס עשוי להשתנות בהריון ובתקופה שלאחריו, ובהתאם לשינויים אלו רצוי לערוך את המעקב.

ד"ר ישי פאליק רופא עיניים מומחה קרנית, יחידת הקרנית מרכז רפואי רבין, קופ"ח כללית. מתמחה במנהל רפואי קופ"ח כללית.

טיפולים חדשניים במחלות כלי דם בילדים דר' הדס משולם

מתוך כנס משטח העין 2012

המנגיומות בעפעפיים גדלות בשנה הראשונה לחיים, ויכולות לחסום את ציר הראיה ולגרום לאמבליופיה בלתי הפיכה. הטיפול בהמנגיומות אלו כולל מתן סטרואידים בהזרקה לנגע או במתן ססטמי במינון גבוה וכן כריתה ניתוחית. טיפולים אלו מלווים בתופעות לוואי קשות, ואינם מובילים לתוצאה תפקודית וקוסמטית טובה במקרים רבים. פרופרנולול, תרופה הניתנת דרך הפה לטיפול ביתר לחץ דם, התגלתה כיעילה ביותר לטיפול בהנגיומות, ושינתה את אופן הטיפול ותוצאותיו.

מחלת רשתית של פגים נגרמת ע'י כלי דם שצומחים באופן פתולוגי, מדממים ומושכים את הרשתית. זו אחת הסיבות העיקריות לעיוורון בילדים. הטיפולים המקובלים לרטינופתיה של פגים, לייזר והקפאה, יעילים ברב המקרים אך דורשים הרדמה ממושכת של הפגים ומיומנות רבה מהרופא המטפל. בווסיזומב (Bevacizumab ובשמו המסחרי אבסטין) הוא נוגדן מונוקלונאלי ל Vascular endothelial growth factor שמעכב צמיחה של כלי דם. אבסטין הוא טיפול חדש ויעיל ביותר במחלות רשתית במבוגרים כגון נוון מקולארי תלוי גיל AMD)). לאחרונה נמצא האבסטין יעיל מאד גם למחלת רשתית של פגים, ומאפשר טיפול מהיר במחלה זו.

שני הטיפולים החדשים האלו, פרופרנולול להמנגיומות של העפעפיים ואבסטין למחלת רשתית של פגים גרמו למהפכה בטיפול במחלות אלו, מובילים לתוצאות טובות ומונעים עיוורון.

דר' הדס משולם התמחתה במחלקת עיניים במרכז הרפואי הדסה, עשתה התמחות-על במחלות עיניים בילדים בבית החולים לילדים בפילדלפיה ובאוניברסיטה של פנסילבניה (UPenn), ועובדת כרופאה בכירה במרכז לרפואת עיניים לילדים במרכז הרפואי הדסה.

טיפות עיניים, דר. דוד לנדאו

תקציר מתוך כנס משטח העין 2012
טיפות עיניים מהוות את הצורה הטובה יותר לטיפול תרופתי בעיניים.
כמטפלים אנחנו יוצאים מתוך הנחה שהמטופל יודע ומבין כיצד שמים את הטיפות.
מסתבר שמרבית האוכלוסיה לא יודעת כיצד שמים טיפות ואנחנו שמטפלים לא תמיד יודעים להדריך כיצד לשים הטיפות.
ההרצאה שלי תעסוק במדע מאחורי הטיפול הטיפותי ובנסיון לשרש אגדות אורבניות כדי להגיע בסופו של דבר לדרך הנכונה כיצד צריך באמת לשים טיפות עיניים כדי לקבל אפקט אופטימלי.
ד"ר דוד לנדאו
מומחה ברפואת עיניים ומנתח
התמחות על (Fellowship) בתחום מחלות המקטע הקדמי (לחמית, קרנית וקטרקט) בבית החולים לעיניים Moorfields Eye Hospital בלונדון, בריטניה.
מנתח בכיר בשירות הקרנית במחלקת העיניים של המרכז הרפואי הדסה עין כרם בירושלים.
רכז תחום רפואת עיניים של שירותי בריאות כללית במחוז ירושלים.

תדירות החלפת עדשות המגע מוטי כהן

נושא ההרצאה תדירות החלפת עדשות המגע
מתוך כנס משטח העין 2012
ההרצאה תדון בחשיבות תדירות ההחלפה על כל היבטיה, בעיקר בהיבט הקליני . בהרצאה נסרוק את הסיבוכים הקלינים של עדשות המגע שנובעות מתדירות החלפה לא מתאימה. בסוף ההרצאה ימסרו טיפים קלינים רבים לשימוש בעל המקצוע אשר ינחה את הפציינט להחלפה העומדת בזמני היצרן.

מוטי כהן אופטומטריסט קליני תואר שני באופטומטריה קלינית MSc .
נשוי ליעל פלוס 3
בעל שתי חנויות לאופטיקה בפתח תקוה
בוגר תואר ראשון BSc באופטומטריה אוניברסיטת סאלוס ארה'ב 2008
בוגר תואר שני MSc באופטומטריה אוניברסיטת סאלוס ארה'ב 2011

עדכונים בהשתלת קרנית ד"ר דוד ורסנו

עדכונים בהשתלת קרנית- מתוך כנס משטח העין 2012
ד"ר דוד ורסנו
השתלת הקרנית של סוף המאה העשרים הייתה כמעט כולה השתלת קרנית בעובי מלא – Penetrating Keratoplasty. בעשור וקצת שעברו, התחלנו לנתח במגוון דרכים. השתלות קרנית סלקטיביות בשכבות שונות של הקרנית, שימוש בחומרים חדשים ובטכנולוגיות חדשות. בהרצאה נפרוש מעט מההתפתחויות בתחום.

ד"ר דוד ורסנו הוא מומחה לרופאת עיניים ומנתח. הוא מנהל את שירות הקרנית ואת בנק הקרניות בבית החולים איכילוב בתל אביב. ד"ר ורסנו התמחה בתחום הקרנית בבי"ח ווילס בפילדלפיה, ארה"ב ושירת כיושב ראש חוג קרנית באיגוד רופאי העיניים.

המחקר הקליני ברפואת עיניים- דבורה מרקס

המצגת מהווה סקירה כללית של נושא המחקר הקליני, תוך התמקדות במחקר קליני ברפואת עיניים בכלל וקרנית ועדשות מגע בפרט, סקירת המחקרים הקליניים והטרום קליניים בארץ ובעולם. נושאים אתיים ומשפטיים, הקוד האתי של מחקרים קליניים, ועדת הלסינקי – הוועדה האתית המפקחת על ניסויים קליניים, זכויות החולה, שמירה על אנונימיות. הזכות המשפטית לשימוש ברקמות אנושיות למטרות מחקר, מתי ניתן להשתמש בהם, ממי צריך לבקש רשות. איך לגשת למאמר ולסטטיסטיקות בפרסומים, איך להבין מהו מחקר טוב ומהו מחקר לא טוב, איך נתונים סטטיסטים זהים יכולים להוכיח טענות הפוכות ואיך אנחנו יכולים לנסות להבין ולגבש עמדה בנושא. מבנים של מחקרים קליניים, אפקט הפלצבו – סוגיות אתיות במתן פלצבו.

דבורה מרקס אוחנה
מתאמת מחקר קליני במחלקת עיניים הדסה עין כרם. סיימה את לימודי האופטומטריה במכללת הדסה בשנת 2004. מעל 5 שנים עוסקת במחקר קליני במחלקת עיניים. דבורה עוסקת בכל שלבי המחקר החל מכתיבת פרוטוקולים ותכנון המחקר מבחינה אתית ואדמיניסטרטיבית ועד לביצוע בפועל כולל קשר עם מטופלי המחקר, ניהול לוגיסטי של ביקורי המטופלים בבית החולים, התקשרות עם חברות מממנות ועם הגורמים האתיים והרגולטורים המפקחים על המחקרים.

עדשות פרמיום תוך עיניות פרופ' אהוד אסיה

עדשות פרמיום תוך עיניות פרופ' אהוד אסיה
מתוך כנס משטח העין 2012
עדשות פרמיום הינן עדשות מדור מתקדם בעלות אופטיקה משופרת המקנה פתרון יעיל לאסטיגמטיזם ולפרסביופיה. עדשות אלו נועדו להוריד את התלות במשקפיים וכוללות אופטיקה אספרית, עדשות טוריות, עדשות מולטיפוקליות ושילובים שלהם. על מנת למצות את יתרונות העדשות ולהגיע לאמטרופיה קרוב ככל האפשר נדרשת רמת דיוק ביומטרית ויכולת חישוב כוח עדשה גבוהות ותוצאות ניתוחיות איכותיות. לחלק מהעדשות מגבלות אופטיות ותופעות לוואי בהן יש להתחשב לצד היתרונות הברורים של הגדלת טווח ואיכות הראיה והורדת התלות במשקפיים. ההתוויות לשימוש בעדשות הפרמיום הולכות ומתרחבות ולכך משמעות רבה בעתיד ניתוחי העדשות מבחינה רפואית, טכנולוגית וכלכלית.
פרופ' אהוד אסיה הינו מנהל מחלקת העיניים במרכז הרפואי מאיר בכפר סבא והמנהל הרפואי של "עין טל" – מרכז לרפואת עיניים בתל אביב. פרופ' אסיה השתלם בפתופיזיולוגיה של ניתוחי עדשה ועדשות תוך עיניות בארה"ב, הקים את המעבדה למיקרוכירוגיה ניסיונית בבי"ח מאיר, פירסם מעל 150 עבודות מחקר ופרקים בספרים והוא העורך הראשי של עיתון העדכון ברפואת עיניים בעברית "The Israeli Journal of Eye Update"

דילוג לתוכן