Blog

SH SOFT K scleral product page
לחץ כאן לקבלת דף מוצר.
עדשת מגע חדשה למקרי קרטוקונוס, חצי סקלרלית מסיליקון הידרוג'ל.
פותחה ע"י בוריס סברינסקי מביה"ח הדסה יחד עם חברת סופלקס – יצרני עדשות מגע.

מכתב מרגש שכתב אבא של מטופל הסובל מניסטגמוס מולד: (קיבלתי את רשותו לפרסם את המכתב בעילום שם)

ד"ר מורד ערב טוב!
אני כותב לך מייל זה בשם א' המטייל עכשיו בתאילנד ונהנה במשולש הזהב על גג העולם .
המסע של א' נמשך למעלה מ 22 שנה . א' נולד עם ניסטגמוס והוגדר ככבד ראיה מיד עם היוולדו.
מהיום שניתנה לו דעת הסברנו לו שכשיגדל לא יוכל להוציא רישיון נהיגה ולצבא יאלץ כנראה להתנדב .
למרות זאת כל חייו חלם להתגייס לצבא ,להוציא רישיון נהיגה ולהיות עצמאי כאחד האדם.
במהלך חייו א' טופל ונבדק מדי חצי שנה "במכון מיכלסון למניעת עיוורון".
בנוסף נבדק באופן פרטי ע"י מיטב רופאי העיניים בארץ החל מפרופסור עזרא ,פרופסור נמט ועוד רבים אחרים.
לאף אחד מהם לא הייתה בשורה וכולם היו תמימי דעים שאין מה לעשות – לטעמם א' חייב להשלים עם המגבלה שלו ולהמשיך את חייו.
וא' המשיך. סיים תיכון ,התגייס לצבא ,שירת ארבע שנים כקצין בצה"ל ואף זכה להיות קצין גדודי מצטיין.
כשרצה לצאת לבלות עם חבריו בסופי שבוע, ולא יכל בגלל מגבלת הניידות שלו ,הייתה לכולנו תחושה לא קלה. תחושה זו העיקה עלינו וגרמה לנו כל העת לנסות ולחפש פיתרון.
בחיפושי אחר פתרונות , נחשפתי באינטרנט לנוירו-ויזין לפני כשנה .
תשעה חודשים תמימים לקח לי לשכנע את א' לנסות טכנולוגיה זו. אך הוא ,שכל חייו ידע שאין פיתרון ,מיאן "לבזבז את כספי ואת זמנו" הפחד מאכזבה נוספת גרם לו להנמיך צפיות לאפס .
לפני כחודשיים הוא הסכים והחל לתרגל נוירו-ויזין. כל ביקור במרפאתך ראינו שיפור, שמענו אותך שבע רצון ואופטימי ולמרות זאת טרחנו ,כהרגלנו ,להנמיך ציפיות כדי למנוע אכזבה.
לאחר ביקורנו האחרון במרפאתך ביום חמישי האחרון,(יום לפני הטיול הגדול לתאילנד) נסענו מיד לאופטומטריסט מורשה מטעם משרד הרישוי .
בדיקה אובייקטיבית שנערכה על ידו אישרה את שקבעת וא' קיבל לידיו את הטופס "הירוק" של משרד הרישוי חתום ע"י האופטומטריסט.
אתמול ,לשמחתנו הרבה, קיבלנו אישור סופי חתום ממשרד הרישוי המאפשר לו ללמוד נהיגה ולהוציא רישיון.
זו המתנה היפה ביותר שיכולנו להעניק לא' לרגל שחרורו מצה"ל ולתחילת חייו האזרחיים.
כעת הוא נמצא ,כאמור ,על גג העולם ונהנה שבעתיים בזכות הידיעה שכשיחזור יתחיל ללמוד נהיגה.
כשיחזור מהטיול בעוד כחודש וחצי ,בעזרת השם, נבוא לבקר אותך ולהודות לך באופן אישי.

לסיום מייל זה ,בשם א' ,בשמי ובשם כל משפחתנו, אנו חייבים לך תודה מעומק הלב ומאחלים לך ולמשפחתך שנה טובה ,מתוקה ומאושרת עם הרבה הצלחות.
בברכה ובהוקרה.

26. במבחן נקודה קרובה של התכנסות במרחק 8 ס"מ הפציינט רואה כפול בגלל חוסר:
I. קונברגנציה *****
II. דיברגנציה
III. חדות ראיה
IV. בשדה ראיה

27. יש לפציינט 5 מעלות אקזופוריה לרחוק ולקרוב יכולת אבחנה סובייקטיבית של תזוזת התמונה תהיה:
I. יותר קלה לרחוק
II. יותר קלה לקרוב
III. אותו דבר קרוב ורחוק *****
IV. אין לפציינט יכולת אבחנה סובייקטיבית

28. אם עין שמאל זזה ימינה 67 מעלות השריר הישר העליון יעשה:
I. הרמה ואדוקציה
II. אקסטורציה
III. אקסטורציה והרמה
IV. אינטורציה *****

29. יש לפציינט 3^ איזופוריה מרחוק. מרחק הבדיקה 5 מטר במבחן כסוי לחילופין הפציינט יראה שהתמונה:
I. לא זזה
II. זזה 5 ס"מ
III. זזה 15 ס"מ *****
IV. זזה 3 ס"מ
V. אין מספיק אינפורמציה לדעת כמה תזוז

30. במבחן כיסוי לחילופין, לא שברת מיזוג כמו שצריך. התוצאה תהיה:
I. אין צורך לשבור מיזוג בבדיקה זו
II. הפוריה לא תשתנה
III. הפוריה תגדל ממה שהיא באמת
IV. הפוריה תקטן ממה שהיא באמת *****

31. במבחן כיסוי גילוי cover\uncover מכסים את העין הימנית והעין השמאלית לא זזה אפשר לשלול:
I. alternating exotropia
II. esophoria
III. right esophoria
IV. left exotropia *****

32. בבדיקת הירשברג ההחזר מהעין השמאלית נמצא טמפורלית ולמטה זהו מצב של:
I. היפר איזוטרופיה *****
II. היפר אקזו
III. היפו איזו
IV. היפו אקסו

33. כאשר השריר האלכסוני העליון משותק בעין ימין תופיע כפילות ראיה במבט:
I. למעלה וימינה
II. למטה ושמאלה *****
III. למעלה ושמאלה
IV. למטה וימינה

34. איזה שרירים מתכווצים במבט ימינה למעלה יחד עם השריר הישר העליון הימני:
I. האלכסוני התחתון השמאלי *****
II. האלכסוני התחתון הימני
III. השריר הישר העליון השמאלי
IV. האלכסוני העליון הימני

35. במדידת פוריה לקרוב נמצא 4 דיופטר איזופוריה במדידה נוספת לאחר הוספת 2.00 + הפוריה היא 2 אקזופוריה. יחס ה AC\A הוא:
I. 2:1
II. 4:1
III. 6:1
IV. 3:1 *****

36.על מנת להקטין הפניית ראש לכיוון ימין אתה רושם:
א. R: 4^ BI L: 4^BI
ב. R: 4^ Bo L: 4^Bo
ג. R: 4^ BI L: 4^Bo *****
ד. R: 4^ Bo L: 4^BI

37. מי מהבאים אינו אופייני לאקזוטרופיה מולדת (congenital exotropia):
I. מופיע בגיל שנתיים *****
II. בעלת זווית קבועה וגדולה
III. לעיתים רחוקות מופיעה עין עצלה
IV. מסתמנת בשכיחות גבוהה עם בעיות נוירולוגיות

38. בזמן ביצוע מבחן כיסוי כאשר מסירים את הכיסוי מעל עין ימין מבחינים בתנועה של עין שמאל כלפי חוץ במקרה זה קיים:
I. אקזוטרופיה של עין שמאל *****
II. אקסופוריה
III. איזופוריה
IV. חולשה של השריר הישר החיצוני left lateral rectus.

39. בפזילה מוסתרת (exophoria) עם תלונות יש לתת לפי בדיקת הfixation disparity במרשם לפציינט בן 30:
א. רק את הליקוי בחדות ראיה
ב. כפול מהפריזמה שנמצאה
ג. מינימום פריזמה שמצאו בבדיקות למרחק או לקרוב *****
ד. פריזמה מלאה שמצאו לקרוב

40. איזה משקפיים מומלץ לתת לילדה בת שנתיים שהרטינוסקופיה הציקלופלגית שלה הראה +5.00/+1.50×180 ב2 העיניים. אחיה של הילדה פוזל:
א. תיקון ציקלופלגי מלא *****
ב. תמליץ על בדיקה נוספת
ג. תפחית 0.75 + מהספייר ו1.00 + מהצילינדר
ד. תפחית 2.00 + מהספייר

41. במצב של איזוטרופיה עם אמבליופיה של visus=3\60 ופיקצציה אקסנטרית הטכניקה הטובה ביותר להערכת הסטייה העינית היא:
א. בדיקת כיסוי
ב. רפלקס אור על הקרנית
ג. כיסוי פריזמתי סימולטני *****
ד. מדוקס רוד

42. כל הבאים מאפיינים שיתוק של השריר האלכסוני העליון SO חוץ מ:
א. כפל ראייה DOUBLE VISION
ב. הטיית ראש
ג. ניתן למצוא בבדיקה אינציקלופטרופיה incyclotropia
ד. פעילות יתר של האנטגוניסט הישיר overactive direct antagonist *****

43. במדידת פוריה לקרוב נמצא 4^ איזופוריה. במדידה נוספת עם 2.00 + הפוריה היא 2 אקזו מה יחס ה AC\A :
א. 2:1
ב. 4:1
ג. 6:1
ד. 3:1 *****

44. במבחן 4 נקודות של וורט הנבדק רואה 4 או 5 נקודות לסירוגין וזה מצביע על:
א. דיכוי לסירוגין
ב. פזילה לסירוגין *****
ג. פיקסציה בלתי מרכזית
ד. אף אחד מאלה

45. לילד יש PD של 50 מ"מ. בבדיקה נמצאה אקזופוריה של 18 מנסרה (PRISM) לרחוק. במרחק
3\1 מטר הוא ישר. AC\A:
א. 3
ב. 5
ג. 7
ד. 11 *****

46. פציינט בן 20 מרכיב משקפיים 3.00 – בכל עין והראיה היא 12\6. בבדיקה נמצאה אקזופוריה לרחוק של 2^, ואיזופוריה לקרוב של 8^ ברפרקציה נמצא 3.5- בכל עין הנותן ראיה 6\6 במקרה זה מומלץ:
א. תוספת פריזמה למשקפיים בסיס החוצה BO
ב. תוספת פריזמה למשקפיים בסיס פנימה BI
ג. תיקון מלא של המשקפיים למרחק
ד. משקפי ביפוקל *****

47. בדיקת 4 פריזמות עם בסיס חוץ עוזרת באבחנה של:
א. פזילה עם זווית קטנה *****
ב. פזילה שיתוקית
ג. פער ייצוב
ד. סטראופסיס

48. אדם בן 15 מתלונן על הופעה פתאומית של ראיה כפולה. בבדיקה נמצאה פזילה כלפי פנים של עין אחת. ייתכן כל אחד מהמצבים הבאים חוץ מ:
א. שיתוק העצב השישי
ב. גידול במוח
ג. פזילה מילדות *****
ד. סכרת

49. ילד בן 4 עם איזוטרופיה המתוקנת בהצלחה עם 3.00+ ב2 עיניים חוזר לביקורת לאחר שנה. במבחן כיסוי כאשר מסתכל דרך משקפיו למרחק מתגלה זווית 20^. מה רצוי לבצע:
א. יש להתאים לנ"ל ביפוקל
ב. ניתוח פזילה
ג. לחזור על הרפרקציה בהרחבת אישון ולתת שוב תיקון מלא *****
ד. סגירת כל עין לסירוגין ולתיקון פזילה מקרוב

50. מבחן הכיסוי לחילופין כשמכסים ימין הימין יורדת ויוצאת החוצה זהו מצב של:
I. right hyperesotropia
II. right hyperexotropia
III. left hyperesotropia *****
lefthyperexotropia .IV

1. אדם אומר שיותר נוח לו עם הטיית הראש כלפי מעלה ייתכן שיתוק:
I. שריר הפנימי הישר
II. שריר האלכסון התחתון *****
III. שריר האלכסון העליון
IV. שריר הישר התחתון

2. אדם בא עם סיבוב הראש ימינה כדי למנוע כפילות ייתכן:
I. שיתוק השריר הפנימי הישר הימין
II. שיתוק השריר החיצוני משמאל
III. שיתוק השריר הפנימי משמאל *****
IV. שיתוק השריר העליון הישר מימין

3. ילד עם אקסו לרחוק של 20^ ומקרוב אורטו:
I. convergence excess
II. divergence excess *****
III. low AC\A
IV. divergence inssuficiency

4. ילד עם איזו לרחוק של 20^ ואיזו לקרוב 40^:
I. high AC\A *****
II. low AC\A
III. divergence excess
IV. convergence inssuficiency

5. עם מדוקס רוד לפני עין ימין הלקוח רואה פס אדום מצד שמאל של הפנס:
I. איזופוריה
II. היפרפוריה
III. היפופוריה
IV. אקזופוריה *****

6. סגירת עין אחת בשמש מצביעה על:
I. איזופוריה
II. היפרפוריה
III. היפופוריה
IV. אקזופוריה *****

7. במבט ימינה ולמטה נמצא L\R ייתכן: א. שיתוק שריר הישר התחתון ימין
I. שיתוק השריר אלכסון עליון שמאל *****
II. שיתוק שריר פנימי ישר שמאל
III. שיתוק שריר עליון ישר שמאל

8. לאדם יש היפרפוריה L\R של 4^ תיקון סביר:
I. 2^BU עין ימין
II. 2^BD עין ימין
III. 4^BD עין שמאל *****
IV. 4^ BD עין ימין

9. אם למטופל יש דיכוי יש לו אמבליופיה:
I. נכון
II. לא נכון *****

10. אם לנבדק ראיה כפולה הסיבה לכך היא ARC:
I. נכון
II. לא נכון *****

11. אמבליופיה פונקציונלית חדות הראיה הטובה ביותר מושגת כשהמטופל נבדק על:
I. לוח סנלן
II. לוח בדיקה של אות אחת *****
III. לוח C של לנדוט

12. אמבלייופיה של EXTINCTION היא הפחתה בראיה:
I. לפני גיל 3
II. אחרי גיל 3 *****

13. אם לפציינט יש FIXATION DISPARITY השיטה הטובה ביותר לטיפול בו תהיה בד"כ פריזמה:
I. נכון *****
II. לא נכון

14. בבדיקת פוריה לרחוק שמת 6^BO בעין שמאל בלי לשים פריזמה בעין ימין. הפציינט רואה תמונה:
עין ימין רואה ABCD עין שמאל רואה ABCD
זאת דוגמא ל:
I. right hyperexophoria
II. left hyperesophoria
III. right hyperesophoria
IV. left hyperexophoria

15. בפוריה לרחוק שמת 12^BI ב-R ושמת 6^BD ב-L בכל זאת הפציינט לא רואה כפול. יש:
I. right hyperesophoria
II. left hyperesophoria
III. right hyperexophoria
IV. left hyperexophoria *****

16. זווית קאפה חיובית:
I. איזוטרופיה *****
II. שיתוק שריר חלקי
III. תסמונת ע"ש דואן
IV. רטינופתיה של פגים

17. לפציינט יש רחוק 20^ איזוטרופיה ולקרוב 40^ איזוטרופיה:
I. AC\A גבוה *****
II. AC\A נמוך
III. Convergence unssuficiency
IV. Divergence excess

18.אדם רואה כפול, בסגירת עין אחת הכפילות נעלמת. ייתכן:
I. מתחזה
II. עיוורון קורטיקלי
III. שיתוק שריר החיצוני *****
IV. שיתוק שריר גוף העטרה

19. הטיית ראש כלפי מטה טיפוסי בשיתוק:
I. שריר אלכסון עליון *****
II. שריר ישר עליון
III. שריר אלכסון תחתון
IV. שריר ישר פנימי.

20. ילד עם exo קרוב של 20^ ומרחוק אורטו:
I. convergence inssuficiency *****
II. convergence excess
III. high AC\A
IV. duvergence inssuficiency

21. השריר הישר העליון והשריר הישר התחתון ינטרלו אחד את השני במבט:
I. קדימה *****
II. 30 מעלות פנימה
III. 30 מעלות החוצה
IV. 45 מעלות החוצה
V. הם אף פעם לא ינטרלו אחד את השני

22. במבט למעלה השריר הישר החיצוני וישר פנימי (אם הם מגורים):
I. ירימו את העין
II. יורידו את העין
III. לא יעשו כלום *****
IV. יעשו אינטרשיון

23. במצב של איזוטרופיה בעין שמאל מכסים את העין הימנית העין השמאלית:
I. תיכנס פנימה לעשות פיקצציה
II. תצא החוצה לעשות פיקצציה *****
III. תישאר במקום בלי לזוז
IV. תזוז לאן שהעין הימנית זזה

24. לפציינט יש איזוטרופיה מקרוב בבדיקת הנקודה הקרובה של ההתכנסות:
I. העין הפוזלת תברח מיד *****
II. העין הפוזלת תברח בסוף הבדיקה
III. יש דיכוי עין או כפילות בתחילת הבדיקה
IV. אף אחד מהנ"ל

25. במבחן נקודה קרובה של התכנסות במרחק 25 ס"מ העין השמאלית בורחת, הסבירות היא שיש:
I. איזופוריה לקרוב
II. אקזופוריה לרחוק
III. left esophoria לקרוב *****
IV. left exophoria לרחוק

שיחזור 2007 מועד מיוחד (ללא תשובות)

1. חילוף חומרים עיקרי בקרנית נעשה ב-
א. כלי דם בלימבוס.
ב. בדמעות על משטח האפיתל.
ג. בלישכה הקדמית.
ד. בכלי הדם בלימבוס + בדמעות

2. לבדיקת Unstable Bievchovsky מה הבדיקה הטובה ביותר?
א. CT+FD
ב. FD+MALLT TEST

3. מה לא קשור לקרטיטיס סיקה?
א. עפעפיים נפוחים וחוטים
ב. ניתן טיפות הרטבה

4. תרופות בעין- היכן כל התרופה מתנקזת:
א. כלי הדם.
ב. מערכת ניקוז הדמעות
ג. לימבוס
ד. לחמית

5. מי שיש לו אסטיגמציה רגולרית גבוהה שתיקנו מה יתלונן ?
א. כאבי ראש
ב. רואה הבזקים
ג. אניזוקוניה

6. סרטן השד והמעי והערמונית איזו תזונה קשורה לכך
א. PROTEIN
ב. FAT
ג. פחמימות
ד. חלבונים

7. אות תופסת זווית של "20 במרחק של 3 מטר
א. מקביל לחדות 6/120
ב. מקביל לחדות 6/12
ג. פותחת זווית של "5 במרחק 6 מטר
ד. פותחת זווית של "5 במרחק 10 מטר

8. אות תופסת זווית של "8 במרחק 3 מטר איזה הגדלה נצטרך במשקפת לחדות ראיה של 6/12 ?
א. פי 1.5
ב. פי 2
ג. פי 4
ד. פי 3

9. אצנית בת 45 L +1.50 R +2.50 רוצה לרוץ למרחקים ולהסתכל על מפות מה ניתן ?
א. L +1.50 R +2.50
ב. 1.50+ L 3.25+ R
ג. 2.50+ L 2.50+ R

10. MODIFIED MONOVISION אנו נתקן עין אחת ביותר + בכמות של
א. 0.75+ – 0.50+
ב. 1.25+ – 1.00+
ג. 1.75+ – 1.50+
ד. 3.00+ – 2.50+

11. מה לא משפיע על עבירות התרופה בעין
א. משקל מולקולרי של התרופה
ב. כמות המים בעדשת מגע רכה
ג. נפח מולקולרי של התרופה
ד. עובי העדשה RGP

12. מה לא עושה עצב 7 פציאליס
א. תנוחת עפעפיים
ב. העברת דמעות
ג. תחושת הפנים
ד. שרירי פה ולסת

13. תסמונת דאון הכול מאפיין חוץ מ –
א. ET
ב. XT
ג. ליקוי תשבורתי גבוה
ד. קרטוקונוס

14. מקור החמצן העיקרי לקרנית
א. לשכה קידמית + לימבוס
ב. דמעות
ג. דמעות + כלי דם של הגובלט (לחמית )
ד. כלי הדם של הלימבוס

15. עדשת מגע קריאה שטוחה 6.2 /6.2 ורפרקציה 0.50- הזמנו עדשה 6.7 איזה כח נזמין ?
א. 3.75+
ב. 2.50+
ג. 1.00-
ד. 1.50-

16. ARC
א. זווית קאפה חיובית
ב. זווית קאפה שלילית
ג. אור נייזאלי ET
ד. אור טמפורלי ET

17. לצעיר יש AMP OF ACC D8.50 והוא עובד במרחק 10-15 ס"מ בממוצע 12.5 מה ניתן לו ?
א. 4.75+
ב. 2.25+
ג. 3.25+
ד. 2.75+

18. אם יש צלקת ישנה על הקרנית
א. נראה ע"י פלורסין
ב. נראה ע"י אופטיק סקשון
ג. נראה ע"י אופטיק סקשון בסטרומה
ד. נראה בדיפיוזד באנדותל
ה. 1+2
ו. 1+3
ז. 1+2+3

19. מה קשור לחדירות חמצן בע. מגע ?
א. עובי עדשה
ב. כמות החמצן בעדשה
ג. לחץ
ד. צפיפות חמצן בעדשה
ה. א+ב+ג+ד
ו. א+ב+ג
ז. אף אחד
ח. הכל

20. מה מאפיין מיקרוטפרופיה
א. חדות לא זהה בין 2 העיניים
ב. פחות מ – 8 פריזמות

21. אנו נראה PARALLAX ?
א. בעדשה תנועה סטטית: לפניה עם ואחריה נגד
ב. כאשר יש עכירות בקרנית יזוז עם
ג. כשיש עכירות בזגוגית (פלוטרס) יזוז נגד
ד. כל הנ"ל

22. ב -PTERIGIUM
א. מנורת סדק תוריד בקלות
ב. מפריע להתאמת ע. מגע
ג. משקעי ברזל באפיתל מתחת

23. בעיה בראיית צבעים בין העיניים
א. גלאוקומה
ב. OXCIC

24. GRANULAR DYSTROPHY – במה לא נתחיל לטפל ?
א. עדשות מגע
ב. PK (לייזר)
ג. PRK

25. עין עצלה מה נכון:
a. קשורה בחדות ראיה מופחתת עם פילטרים נייטרליים
b. עין עצלה על רקע חוסר גרוי שכיחה אצל מבוגרים יותר
c. עין עצלה על רקע אניסומטרופיה אינה יכולה להופיע בחולים עם פזילה

26. מה המחסום הפיזי של כל מע' טלסקופית
א. FILD STOP
ב. APERTURE STOP
ג. אישון יציאה
ד. אישון כניסה

27. הרפלקס שנראה לבודק ברטינוסקופיה הוא
א. מדומה
ב. מדומה וישר
ג. ממשי והפוך
ד. ממשי וישר

28. GPC נוצר כתוצאה מ –
א. אלרגיה לתמיסות
ב. וירוס
ג. עדשה הדוקה מדיי

29. ביפוקל חד מרכזי:
א. ממעיט בקפיצת הדמות
ב. מגביר את קפיצת הדמות
ג.גורם לעיוותים מפחית הסחת העצם

30. חשב ושרטט היכן תתקבל תמונתו של עצם מדומה הנמצא במרחק של 8 ס"מ ממראה קעורה שמרחק
הרדיוס שלה 6 ס"מ:
א.2.18 ס"מ אחרי מראה.
ב. 2.18. לפני הראה
ג. 4.8 ס"מ אחרי מראה
ד. 4.8 לפני מראה

31. כאשר ציר המבט אינו חופף את הציר האופטי של עדשת התיקון נקבל:
a. סטיה פנימה של העיניים
b. סטיה החוצה של העיניים
c. סטיה אסטיגמטית בשלוב ערך כדורי
d. סטיה של אלומה רחבה

32. הזוית הגבולית במעבר מזכוכית לאויר היא 20' 40 מעלות מקדם השבירה של זכוכית זאת הינו:
א.1.523
ב. 1.5451
ג. 1.5862
ד. 1.6213

33. קרן אור פוגעת בניצב של צלע פריזמה שוות שוקיים בעלת זוית הראש של 40 מעלות כדי שנקבל
החזרה גמורה מנת השבירה של הפריזמה תהיה:
א. 1.457
ב. 1.557
ג. 1.547
ד. 1.754

34. אם הפציינט מתלונן על קפיצת הדמות במעבר מרחוק לקרוב מה נעשה?
א. עדשות סגמנט עגול.
ב. עדשות עם סגמנט ישר שקוע.
ג. העלאת נקודת המוקד של הסגמנט כמה שיותר קרוב לקצה הסגמנט.
ד. העלאת הסגמנט כמה שיותר קרוה למרכז האופטי של העדשה למרחק.

35. מה מהבאים לא נכון לגבי ע.מגע מולטיפוקל / ביפוקל
א. תיתכן ראיה טובה עם ע.מגע מוטלטיפוק
ב. תיתכן ראיה טובה עם ע.מגע ביפוקל
ג. ההתאמה של מולטיפוקל יותר קשה מע.מגע רגילות
ד. ניקוי יקח יותר זמן

36. אורטו K
א. גודל אישון
ב. להסתדר עם עדשת RGP
ג. חייבים לישון איתם
ד. סבלנות לע.מגע הנ"ל

37. נקודה רחוקה אצל מיופ לא אקומודטיבי
א. על הפוביאה
ב. לא משתנה עם תוספת עדשות
ג. מאחורי הרישתית

38. AMD רטוב
א. יכול להפוך מ DRY ל WET
ב. תמיד יטופל בלייזר
ג. ח"ר ב AMD – דבר הפיך

39. הבעיה המאוחרת המופיעה אחרי ניתוח קטרקט
א. זיהום
ב. בצקת מקולרית 2-6 חודשים אחרי הניתוח
ג. קטרטק אחרי ניתוח

40. השתלת IOL מולטיפוקל
א. תלוי בגודל האישון
ב. לא תלוי בגודל האישון

42. למטופל עין אמבליופית הנבחנת ע"י 3 לוחות העבר קו כדי להראות את התשובה הנכונה:

חדות בלוח סנלן 60\6
חדות בלוח אות אחת 36\6
חדות בתנאי אור מופחת 21\6

43. בבדיקת הקרוס צילינדר לבדיקת זווית בבדיקה סובייקטיבית מצב של גירוי אקומודציה:
א. בלתי אפשרי
ב. חיוני לתוצאה הנכונה
ג. לא חיוני לתוצאה הנכונה
ד. נוגד את עקרונות הבדיקה.

44. בשיטת הערפול:
א. אי אפשר להשתמש בקרוס צילינדר
ב. הקרוס צילינדר בודק רק כוח
ג. הקרוס צילינדר עצמו שונה מזה שבבדיקה סובייקטיבית רגילה
ד. הקרוס צילינדר מבחין בין אותיות ברורות במצב אחד ומטושטשות במצב שני
ה. אף אחד

45. באיזה מחלה הכי קשה לעזור ב- LV?
א. סקטומה ב- 3 המרכזיות
ב. גלקומה מתקדמת
ג. ניוון מקולרי
ד. סכרת

46. באיזה מחלה הכי קשה לעזור עם אמצעים אופטים?
א. ניוון מקולרי
ב. sstargad
ג. גלקומה

47. GPC מה לא יעזור?

א. ניקוי והסרת חלבונים בתדירות גבוה
ב. החלפת חומר העדשה
ג. החלפת תדירות העדשה
ד. הפחתה בזמן ההרכבה

48. איך בודקים KCS?
א. TBUT
ב. פלורסין
ג. רוז בנגל

49. בעדשת ביפוקל, מה הכי כדאי שיהיה לפציינט?
א. אישון צר
ב. אישון רחב
ג. אישון אובלי אנכי

50. מה נכון לגבי עין עם RELATIV AFFERENT PUPILARY DEFECT

א. אין לעין DIRECT REFLEX
ב. אין לעין NEAR REFLEX
ג. יש לעין לזיה סנסורית
ד. אין לעין CONSESUAL REFLEX

51. מטופל פרסביופי קיבל מרשם משולב עם PLUS ADD ופריזמה BI. ההשפעה של שילוב כזה היא
להזיז את התחום של:

א. ראייה ברורה פנימה ותחום של ראייה חד מוקדית החוצה
ב. ראייה ברורה מחוץ לתחום ראייה חד מוקדית פנימה
ג. ראייה ברורה ותחום ראייה חד מוקדית שניהם פנימה
ד. ראייה ברורה פנימה ללא השפעה של מיקום הראייה החד מוקדית

52. הוגשה תלונה נגד אופטומטראי למשרד הבריאות. משרד הבריאות פונה לאופטומטראי ומבקש
העתק מהרישום של המתלונן.

א. האופטומטראי רשאי לסרב. אין חובה להעביר מסמכים למשרד הבריאות
ב. האופטומטראי רשאי לסרב. רק בית משפט יכול לדרוש מסמכים
ג. האופטומטראי חייב להיענות לבקשה
ד. על האופטומטראי להתייעץ עם הארגון המקצועי בכל מקרה

53. באבחנה של GIANT PAPILLARY CONJUNCTIVITIS

א. לא יותאמו שוב עדשות מגע
ב. לחומרי שימור בתמיסת עדשות מגע יש תפקיד מרכזי
ג. מנוחה של 3-5 ימים מהרכבת עדשות מגע במקרים של דרגה II בדרך כל גורמות להיעלמות ה-.C.P.G
ד. מטופלים עם אסטמה וקדחת השחת (HAY FEVER) נמצאים בסיכון גדול יותר ל-.C.P.G

54. באופן כללי, כיצד תבחין בצורה היעילה ביותר, בין עין עצלה MERIDIONAL ובין קרטוקונוס
התחלתי?

א. אשאל את המטופל אם הוא עוצם את העין החלשה באור חזק
ב. אניח עדשת מגע קשה על הקרנית
ג. אשתמש ב- HOLE-PIN
ד. אבדוק את ה-MIRES על הקרטומטר

55. איזו מהצורות הבאות של עדשות אופטלמיות היא המתאימה ביותר למרשם
180 X 1.50- / 5.00- ?

א. ROUND
ב. OVAL WITH LONG AXIS VERTICAL
ג. AVIATOR
ד. OVAL WITH LONG AXIS HORIZONTAL

56. אם השיפוע על עקומת סטיית מבט (FIXATION DISPARITY CURVE) דומה לסוג II,
אבל נמצא ימינה מדי, הטיפול המומלץ הוא:

א. פריזמה BASE OUT
ב. פריזמה BASE IN
ג. אימון חזותי (תרגילי עיניים)
ד. תוספת של עדשות פלוס לקרוב

57. אלו שני סימנים של congenital rubella infection אינם בסבירות להימצא בו זמנית
א.cong' cataract+ glaucoma
ב. microptalmia + cong' glaucoma
ג cong' cataract + PR
ד. cong' cataract + פורלי דיליטינג איריטיס

58. למטופל יש רפרקציה 180*1.00-/3.00- בשתי עיניים עם קריאות k 44.50/44.00 90/180 עדשת המגע הטובה ביותר היא
א. קשה נושמת ספרית
ב.קשה נושמת bi toric
ג. קשה טורית קידמית
ד. רכה ספרית

59. בעדשה טרפיוטית באיזה אינדיקציה לא נתחשב
א. קרטיטיס
ב.infiltrates
ג.בעיות באפיתל

60. anisokonia נגרמת מ-
א. הפרש מעל 4 D
ב. AFHEKIA מתוקנת עם ע"מ
ג.PSUDO AFEKIA מתוקנת עם משקפיים
ד.refractive ametropia
ה. axial ametropia

61. מה גורם לקטרקט פטריתי?
א. קורטיזון
ב. GPC
ג. אנטיביוטיקה במשך זמן ממושך
ד. טראומה בעין

62. מה הבדיקה הכי טובה להטרופוריה?
א. Cover un cover
ב. Alternating
ג. Alt + prism
ד. Maddox

63. Residual Astigmatism
א. נובעת מהטיית העדשה
ב. נובעת מהפרש בין המרדיאנים בעדשה
ג. קשור לניוון המקולה
ד. יותר במרידיאנים ההוריזנטלים.
שילובים של כל התשובות.

64. חדות ראיה עם תיקון 6/24 עם pinhole 6/12 ממה זה נגרם?
א. Astigma residually
ב. Myopia residually
ג. אסטיגמציה אירגיטלרית

65. איזה מהמשפטים אינו סיבה להפרשה מימית?
א. Vernal kerato conjucti
ב. Herpes simplex
ג. Foreign body
ד. שילזיון

66. הגדלה –Magnification
א. היחס בין העין המתוקנת ללא מתוקנת
ב. במיופ ממשקפים לע.מ ההגדלה גדלה יותר
ג. אם יש היפרופ ישנה הקטנה ממשקפים לע.מ.

67. אזור פנום
א.10' פובאליות
ב. איזור ברשתית של שתי העיניים
ג. כשמקרינים על כל עין נקוד זה נראה כ single binocular vision
ד. כל הנ"ל.

68. מתי נשקול לתת פריזמות?
א. עזרה לתרגילי עינים
ב. במקום תרגילי עיניים
ג. סטיה ורטיקלית
ד.20 Constant tropia over

69. 10/1 = AC/A + היפרופיה, מה ניתן?
א. ביפוקל
ב. משקפי קריאה
ג. משקפי מרחק

70. ראיית לילה גרועה. מה יתכן?
א. השארנו אותו באדום בסוף בדיקה אדום ירוק
ב. מתן תיקון מינוס יתר
ג. RP

80. נתנו לנבדק 0.25 – יותר ממה שצריך. יגרום ל:
א. לא שינינו את ה- lag of acc
ב. יותר lag of acc
ג. יותר lead of acc
ד. אין השפעה על האקומודציה

81. איפה אין יחס A/V נמוך:
א. ל"ד גבוה
ב. Glaucoma
ג. CRVO

82. בבדיקת אישונים, ימין מגיבה direct + consensual, שמאל רק consensual. איפה הפגיעה?
א. עצב הראיה
ב. המקולה
ג. הסיבים הסימפטטיים
ד. הסיבים הפארסימפטטיים
ה. בכולם

83. נבדק אומר שרואה קווים הוריזונטלים ברורים מאד וקוים ורטיקלים מטושטשים. מה הליקוי?
א. היפרופיה
ב. מיופיה
ג. אין תשובות נכונות

84. בשאלה הקודמת מה נראה ב- Ret?
א. תנועת עם
ב. תנועה עם בשני המרידיאנים
ג. תלוי במהלך הבדיקה ויכול להשתנות
ד. תנועה עם

85. AC/A גבוה:
א. טוב להיפרופ
ב. רע ל- esophore
ג. טוב ל- XP גבוהה
ד. רע לפרסביופ

86. מצב המחייב הפניה דחופה למיון:
א. Papillaedema
א. Toxopalsmo`sis
ב. Basal cell carcinoma
ג. Squamous cell carcinoma
ד. הכל

87. פציינט מרכיב עדשות מגע של 6.00- כמה הגדלה הפסיד:
א. 3%
ב. 6%
ג. 10%

88. איזה מהמשפטים הבאים אינו נכון בהתייחס ל- DIABETIC MACULOPATHY?

א. HARD EXUDATE הקשורים עם HYPERLIPIDEMIA
ב. DIABETIC MACULOPATHY MAY BE ISCHEMIC
ג. DIABETIC MACULOPATHY עלול להחמיר ע"י PANRETINAL PHOTOCOAGULATION
ד. MACULOPATHY אינו מהווה סממן של סוכרת TIPE II

89. הבדל אבחנתי בין DVD ו- IOOA הוא:

א. ב- IOOA חוק הרינג לא פועל
ב. ב- DVD יש סטייה וורטיקאלית בהסתכלות לטראלית
ג. בדרך כלל בתוצאה של בדיקה אלקטרו-פיזיולוגי של שרירי העין (EMG)
ד. ב- IOOA יש סטייה וורטיקאלית בהסתכלות לטראלית

90. אם השיפוע על עקומת סטיית מבט (FIXATION DISPARITY CURVE) דומה לסוג II,
אבל נמצא ימינה מדי, הטיפול המומלץ הוא:

א. פריזמה BASE OUT
ב. פריזמה BASE IN
ג. אימון חזותי (תרגילי עיניים)
ד. תוספת של עדשות פלוס לקרוב

91. נערה בת 16 מגיעה לבדיקה. היא משתמשת כעת ב:

6/18 75 X 3.50- / 2.75- LE 6/6 90 X 1.00- / 2.50- RE

בבדיקת תשבורת סובייקטיבית, אתה מוצא:

6/12 78 X 4.50- / 2.75- LE 6/6 90 X 1.00- / 2.50- RE

המטופלת עברה ניתוח לפני חמש שנים לתיקון אקסוטרופיה שמאלית בסיסית קבועה
(XT (L.E. CONSTANT BASIC

על סמך ההיסטוריה הרפואית של נערה זו בילדותה. איזה מהמשפטים הבאים אינו סביר?

א. המטופלת רואה את כל 4 הנקודות במבחן DOT 4 WORTH
ב. המטופלת נהנית מ- 40 שניות של ARC בעת בדיקת TITMUS FLY TEST
ג. המטופלת סובלת מפיקסציה חריגה
ד. המטופלת רואה X בבדיקה עם עדשות באגוליני

92. הגורם להיפרטרופיה נרכשת (ACQUIRED) באדם מבוגר הוא:

א. פני השטח הקדמי של העדשה נעשה יותר שטוח
ב. שינוי במקדם השבירה של העדשה
ג. חולשה של השריר הסיליארי
ד. תזוזה אחורה של העדשה בגלל שינויים בסיבים הזונולאריים (ZONULAR)

.

שחזורים שאלות משרד הבריאות אופטומטריה

דוגמאות לשאלות אופטיקה

1. אדם מרכיב משקפיים ימין: 6.00 – שמא
ל: 8.00 – במבט 5 מ"מ למטה נוצרת פריזמה:
I. 1^ BU OD *****
II. 7^BU OS
III. 1^ BU OS
7^ BD OD. IV

2. אדם מרכיב משקפיים ימין: 2.00 – שמאל: 2.00 + במבט 10 מ"מ למטה הפריזמה הנוצרת:
I. 4^ BU OD
II. 2^ BU OD
III. 2^BU OS
IV. 4^ BU OS *****

PD. 3 של לקוח הוא 60 מ"מ בטעות במשקפיים של 6.00 – בכל עין בוצע 66 מ"מ PD בפריזמה הנוצרת היא:
I. 3.6^BI *****
II. 1.8^ BI
III. 3.6^BO
IV. 1.8^BO

4. זכוכית של +2.00\+4.00×90 במבט 5 מ"מ ימינה למרכז האופטי נוצרת פריזמה:
I. 1^
II. 4^
III. 2^
IV. 3^ *****

5. אדם מרכיב משקפיים 3.00 + לרחוק יש לו אקומודציה של 4 דיופטר. ללא תיקון הנקודה הקרובה שלו היא:
I. 33 ס"מ
II. 20 ס"מ
III. 1 מטר *****
IV. 14 ס"מ

6. לעין יש כוח אקומודציה של 4 דיופטר ונקודה קרובה של 20 ס"מ טווח הראיה ללא תיקון הוא:
I. 1 מטר עד 20ס"מ *****
II. 25 ס"מ עד 20 ס"מ
III. אין סוף עד 20 ס"מ
IV. 1 מטר עד 25 ס"מ

7. אדם מרכיב משקפיים 3.00 – לרחוק ויש לו כוח אקומודציה של 2 דיופטר ללא משקפיים הנקודה הקרובה היא:
I. 33 ס"מ
II. 50 ס"מ
III. 1 מטר
20 ס"מ *****

8. תיקון במשקפיים –1.00\+3.00×90 ללא תיקון:
I. עיגול מיעוט הטשטוש הוא על הרשתית
II. קו אנכי על הרשתית
III. קו אנכי מאחורי הרשתית
IV. קו אופקי מאחורי הרשתית *****

9. נקודה רחוקה של 20 ס"מ אפשר לתקן עם עדשה 5.50 – במרחק מהעין של:
I. 10 מ"מ
II. 15 מ"מ
III. 18 מ"מ *****
IV. 20 מ"מ

10. עדשה 4.00 – ועדשה 3.00 + מרחק של 30 ס"מ ביניהם. עצם נמצא 1 מטר מעדשת ה 4.00 – הדמות נמצאת:
I. מטר אחד לימין עדשת 3.00 + *****
II. p//במישור העדשה 3.00 +
III. במישור העדשה 4.00 –
IV. 10 ס"מ משמאל לעדשה 4.00 –

11. מרכיב עדשה רב מוקדית עם תיקון לרחוק של 3.00 – ותוספת של 1.25 + עד 2.50 + כוח האקומודציה הוא 1.00 +:
I. עצמים בכל המרחקים ברורים
II. כל עצם קרוב יותר מ33 ס"מ רואה מטושטש
III. כל עצם בין 40-45 ס"מ מטוטש *****
IV. כל עצם רחוק מ50 ס"מ מטושטש

12. נקודה רחוקה של 33 ס"מ אפשר לתקן ע"י עדשה של 4.00 – במרחק:
I. 4 ס"מ מהעין
II. 25 ס"מ מהעין
III. 8 ס"מ מהעין *****
. IV33 ס"מ מהעין

13. עדשת 3.00 – ועדשת 2.00 – עם מרחק של 25 ס"מ ביניהם. עצם נמצא מטר אחד מעדשת 3.00– הדמות תופיע:
I. במישור עדשת 3.00 – *****
II. בין 2 העדשות
III. בין העצם ומישור העדשה 3.00 –
IV. במישור העדשה 2.00 –

14. מרשם ימין: +3.50\+1.50×90 ושמאל: +2.00\+1.00×180 בהסתכלות 8 מ"מ מתחת למרכז האופטי נוצרת פריזמה של:
I. 0.4^ BU OS
II. 5.2^BU OD
III. 2.4^BU OS
0.4 ^ BU OD. IV *****

15. עדשה בכוח 15^ גורמת להסטת הדמות:
I. 7 ס"מ כלפי הקודקוד במרחק 2\1 מטר
II. 7.50 ס"מ כלפי הקודקוד במרחק 2\1 מטר *****
III. 8 ס"מ כלפי הקודקוד במרחק 2\1 מטר
IV. 7 ס"מ כלפי הבסיס במרחק 2\1 מטר

16. אדם מזהה אות שפותחת 20' בסה"כ במרחק 30 מטר. הוא מזהה את האות במרחק 2 מטר חדות הראייה היא:
I. 30\6
II. 20\6
III. 180\6
IV. 240\6
360\6 *****

17. צילינדר מצולב של 0.25D:
I. –0.75\+0.25×90
II. pl\+0.25×90
III. –0.12\+0.25×90
IV. –0.25\+0.50×90 *****

18. נקודה רחוקה 66 ס"מ, נקודה קרובה 18 ס"מ. כוח האקומודציה:
I. 1 דיופטר
II. 3 דיופטר
III. 4 דיופטר *****
IV. 5 דיופטר

19. תיקון של 12.00 – במרחק 15 מ"מ מהעין. הותאמה מסגרת חדשה במרחק 9 מ"מ מהעין. התיקון הנכון עכשיו:
I. 12.50 –
II. 11.75 –
III. 11.25 – *****
IV. 11.00 –

20. קו אנכי נמצא D0.25 לפני הרשתית, וקו אופקי D 0.25 אחרי הרשתית. זה יתוקן ע"י:
I. +0.50\-0.50×90
II. *****–0.25\+0.50×90
III. +0.25\-0.50×180
IV. +0.50\-0.25×180

21. עדשה 3.00 – ועדשה 1.00 – במרחק של 75 ס"מ ביניהם, עצם נמצא מטר אחד שמאל לעדשה –3.00 הדמות תופיע:
I. 10 ס"מ ימינה לעדשה 1.00 –
II. 100 ס"מ ימינה לעדשה 3.00 –
III. 50 ס"מ שמאלה לעדשה 1.00 – *****
IV. 50 ס"מ ימינה לעדשה 3.00 –

22. מרשם, ימין: -3.50\-1.50×90 שמאל: +2.00\+2.00×180 במבט 6 מ"מ מתחת למרכזים האופטיים נוצרת פריזמה של:
I. 0.3^ BU OS *****
II. 2.4^ BU OS
III. 2.1^ BU OD
IV. 0.3^ BU OD

23. פריזמה בכוח 10 גורמת להסטת הדמות:
I. 7.5 ס"מ כלפי הקודקוד במרחק 2\1 מטר
II. 5 ס"מ כלפי הקודקוד במרחק 2\1 מטר *****
III. 10 ס"מ כלפי הקודקוד במרחק 2\1 מטר
IV. 5 ס"מ כלפי הקודקוד במרחק 2 מטר

24. שכבת הדמעות מהווה מפגש ראשון בין האור והעין, אם קמירות פני הקרנית היא 8 מ"מ ומנת התשבורת של העין היא 1.336 מה כוח התשבורת של העין.
I. 5.00 +
II. 42.00 + *****
III. 47.00 +
IV.
V. 167.00 +

25. במעבר מחומר בעל n 1.33 לחומר יותר צפוף (1.50) איזה גל מושפע יותר:
I. 400nm *****
II. 500nm
III. 600nm
IV. 700nm

26. בכל מעבר של אור מחומר אחד לחומר שונה יש:
I. רפלקסיה (החזר אור)
II. רפרקציה *****
III. קיטוב
IV. ספיגה

27. כוח הברגנציה של אור 3 מטר מהמקור:
I. 3 דיופטר
II. 3\1 דיופטר *****
III. 0.5 דיופטר
IV. plano

28. דוגמא של צילינדר מצולב:
I. –1.00\+0.50×90
II. –1.00\+2.00×45 *****
III. –0.50\-1.00×180
+1.00\+0.50×90. IV

29. לעין יש כוח אקומודציה של 4 דיופטר, ונקודה קרובה של 20 ס"מ נקודה רחוקה היא:
I. 1 מטר *****
II. 25 ס"מ
III. 50 ס"מ
אין סוף
30. ברפרקציה נמצא –2.00\+6.00×180 הוחלט להוריד 3\2 מעצמת הצילינדר. התיקון הנכון הוא:
I. –1.00\+4.00×180
II. –2.00\+2.00×180
III. pl\+2.00 x180
–1.00\+2.00×180 *****

31. עדשה לקריאה "מיקרוסקופ" בהגדלה x4 שווה:
I. 4 דיופטר
II. 8 דיופטר
III. 12 דיופטר
IV. 16דיופטר *****

32. אדם בן 60 מרכיב משקפיים 4.00 + לרחוק עם תוספת 1.50 + וגם 3.0 + כוח האקומודציה 1 דיופטר:
I. עצמים בכל המרחקים ברורים
II. כל עצם יותר קרוב מ33 ס"מ מטושטש
III. כל עצם בין 1 מטר ל66 ס"מ מטושטש *****
IV. כל עצם רחוק מ25 ס"מ מטושטש

33. נקודה רחוקה של 40 ס"מ אפשר לתקן ע"י עדשה 3.00 -:
I. 7 ס"מ מהעין *****
II. 4 ס"מ מהעין
III. 77 ס"מ מהעין
IV. 33 ס"מ מהעין

34. תיקון משקפיים –2.00\+3.00×180 ללא משקפיים הדמות על הרשתית:
I. עגול
II. קו אנכי
III. קו אופקי
IV. קו אובלי הוריזונטלי

35. הרכב של העדשות הבאות: -2.00\+3.00×180, -1.00\-3.00×90, -2.00\-1.00×180:
I. –4.00\+3.00×90
II. –8.00\+5.00×90
III. –8.00\+5.00×180 *****
IV. –2.00\+1.00×90

36. נבדק זקוק למרשם R: +1.50, L:+1.50 עם Add+2.00 טווח אקומודציה 1.00 הוא עלול להתלונן על ירידה בחדות ראיה בטווח הביניים עם התיקון החדש במרחקים
א. 33 ס"מ עד 50 ס"מ
ב. 50 ס"מ עד 1 מטר *****
ג. 40 ס"מ עד מטר
ד. 1 מטר עד 2.50 מטר

37. מה המרחק ממנו אפשר לקרוא אם מחזיקים זכוכית מגדלת בכוח x3 קרוב לעין:
א. 33 ס"מ
ב. 12.5 ס"מ
ג. 8.3 ס"מ *****

38. עדשת 5.00 – נמצאת במרחק 25 ס"מ מעדשת 2.00 – העצם נמצא 50 ס"מ לפני עדשת 5.00 -. הבודק עומד מאחורי עדשת 2.00 -. איפה תופיעה הדמות:
א. במישור העדשה 5.00 –
ב. 20 ס"מ לפני העדשה של 2.00 –
ג. 22 ס"מ לפני העדשה של 2.00 – *****
ד. במישור עדשת 2.00-

39. היפרופ של 1.00+ עובר ציקלופלגיה מוחלטת הנקודה הרחוקה שלו נמצאת:
א. מטר אחד לפניו
ב. מטר אחד מאחוריו *****
ג. מטר אחד מאחורי לוח הבדיקה
ד. באין סוף

40. אדם מרכיב R:+2.00\+1.00×180, L: +4.00\+2.00X90 עם תוספת 2.00+ לקרוב. ההשפעה הפריזמתית בקריאה 12 מ"מ מתחת למרכז האופטי היא:
א. 0.6^ BD OD
ב. 1.8^ BD OD
ג. 1.2^ BU OS *****
ד. 2.4^ BD OS

41. אדם בן 25 עם נקודה רחוק של 66 ס"מ. הנקודה הקרובה 12 ס"מ האקומודציה שלו היא:
א. 10.2 דיופטר
ב. 7.5 דיופטר
ג. 6.8 דיופטר *****
ד. 5.6 דיופטר

42. דוגמא לקרוס צילינדר:
I. +0.25\-0.25×105
II. pl\+0.25×105
III. -0.50\+0.50×105
IV. –0.75\+0.75×105
V. אף אחד מהנ"ל *****

43. חשב את עצמת ההחזרה של הקרני: רדיוס חיצוני של הקרנית 7.9 מ"מ ורדיוס פנימי של הקרנית 7.5 מ"מ:
I. –259.75D
II. –253.16D
III. –266.66D
IV. +253.16D

44. חשב אורכי מוקדי העין אם עצמת העין 57.00D ב90 מעלות ו60.00D ב180 מעלות (n=1.333):
I. אין תשובה נכונה
II. f=23,33mm; f’180=22,16mm *****
III. f180= -16.66, f90= -17.53 F=-22.16
IV. F180=16.66, F90=17.53, F’180=22.16

45. PD של פציינט 60 מ"מ מרשם 6.00 – ב2 העיניים בטעות קיבל PD 70 מ"מ נוצרת השפעה פריזמתית של:
I. 3^ BI
II. 6^BI *****
III. 3^BO
IV. 6^BO

46. ברפרקציה נמצא +4.00\-6.00×90 הוחלט להוריד 3\2 מעצמת הצילינדר התיקון הוא:
I. +4.00\-2.00×90
II. –1.00\+4.00×180
III. plano\+2.00×180 *****
IV. –1.00\+2.00×180

47. פציינט מרכיב משקפיים –6.00D נתון: עצמה של הקימור הקדמי (D1)= +4.00D, עובי מרכזי 2.2 מ"מ, מקדם שבירה N = 1.523 , VD =12 מ"מ משקפיים אלה גורמים להגדלת הדמות על הרשתית של:
I. 7.7% יותר גדולה מבלי משקפיים
II. 9.2% יותר גדולה מבלי משקפיים
III. 7.7% יותר קטנה מבלי משקפיים
IV. 9.2% יותר קטנה מבלי משקפיים

48. עדשה +2.00\+2.00×180 העצם באינסוף איזו דמות תהיה 37.5 ס"מ אחרי העדשה
I. קו הוריזונטלי
II. קו אובלי הוריזונטלי
III. קו וורטיקלי
IV. קו אובלי וורטיקלי *****

49. עין ימין +4.00\-2.00×180 עין שמאל +3.00\-2.00×180 הפציינט מסתכל 6 מ"מ מתחת למרכז האופטי מה הפוריה:
I. 1.2 BU
II0.6 BU *****

50. טלסקופ גליליאו עם הגדלה כוח עינית –30×3 מה האורך:
I. 5 ס"מ
II. 7 ס"מ
III. 9 ס"מ
IV. 10 ס"מ *****

51. אמטרופ רואה 4\4 בבדיקת חדות ראיה בחדר של 6 מטר הוא יראה:
I. 4\6
II. 6\4
III. 4\4
IV. 6/6 *****

52. חדות הראיה 30\6 גודל האות שאדם יראה בחדר של 8 מטר הוא:
I. 58 מ"מ *****
II. 64 מ"מ
III. 72 מ"מ
IV. 8 מ"מ

53. אדם רואה אות בגודל 20 מ"מ ממרחק 12 מטר חדות הראיה שלו היא:
I. 12\12
II. 12\14 *****12\18
III. 12\20

54. בחדות הראיה של 12\6 המספר 12 מתייחס ל:
I. אות שפותחת בזווית של 5 ממרחק של 12 מטר
II. אות שגודלה 12 מ"מ בחדר שגדלו 6 מטר
III. מרחק הבדיקה הוא 12 מטר
IV. אות שפותחת זווית של 12 במרחק של 6 מטר *****

55. בבדיקת חדות ראיה הפציינט לא רואה את האות הגדולה ביותר על הלוח הוא קם וניגש עד 2 מטר מהלוח לראות את האות הגדולה. החדר 4 מטר. חדות הראיה היא:
I. 60\6 ממרחק 2 מטר
II. 40\6
III. 40\2
IV. 40\4 ממרחק 2 מטר *****

56. בVA 30\5:
I. הבדיקה נערכת ב30 מטר
II. האות מהווה זווית של 5 מעלות ב5 מטר
III. האות מהווה זווית של 15 ב10 מטר
IV. הפציינט רואה יותר טוב מ30\6

57. מיופ של 2.50 – שמחזיק לוח קריאה 40 ס"מ מהעין יראה בערך:
I. 4\4 *****
II. 4\8
III. 4\1.2
IV. 4\1.6

58. חצי דיופטר הוריזונטלי לפני הרשתית וחצי דיופטר ורטיקלי אחרי הרשתית מה יהיה המרשם:
I. +0.50\-0.50×90
II. +0.50\-1.00×90 *****
III. +0.50\-1.00×180
IV. –0.50\+0.50×180

59. קו אופקי חצי דיופטר אחרי הרשתית וקו אנכי דיופטר אחד לפני הרשתית מה הרפרקציה:
I. +0.50\-0.50×180
II. +0.50\-1.50×90 *****
III. –0.50\-1.50×180
+1.50\-0.50×90. IV

60. טלסקופ: עינית 20.00+ ועצמית 5.00+ כדי לקרוא עם הטלסקופ צריך:
א. להוסיף 2.50+ לפני העצמית *****
ב. להוסיף 2.50+ לפני העינית
ג. לעשות את האקומודציה הדרושה
ד. אי אפשר לקרוא אותו

61. עדשה 3.00 – ועדשה 1.00 – עם מרחק 75 ס"מ ביניהם, עצם נמצא 1 מטר משמאל לעדשה 3.00- הדמות תופיע:
I. 10 ס"מ מימין לעדשה 1.00 –
II. 100 ס"מ מימין לעדשה 3.00 –
III. 50 ס"מ משמאל לעדשה 1.00 – *****
IV. 50 ס"מ מימין לעדשה 3.00 –

62. משקפיים: R-3.50\-1.50×90, L+2.00\+2.00X180 6 N, 6 מ"מ מתחת למרכז האופטי נוצרת פריזמה של:
I. 6.3 BU L
II. 2.4 BU L
III. 2.1 BU R
0.3 BU R. IV

63. פריזמה בכוח 20^ גורמת להסטת הדמות:
I. 7.5 ס"מ כלפי הקודקוד במרחק 0.5 מטר
II. 5 ס"מ כלפי הקודקוד במרחק 0.5 מטר
III. 10 ס"מ כלפי הקודקוד במרחק 0.5 מטר *****
IV. 5 ס"מ כלפי הקודקוד במרחק 2 מטר

64. עדשה 10.00 + בשיפוע של 19 מעלות שווה:
I. +10.25\+0.25×180
II. +10.00\+1.50×180
III. +9.75\-0.75×180 *****
+11.00\-0.75×180. IV

65. עדשה 10.00 – בשיפוע 20 מעלות שווה:
I. –10.50\-1.25×180 *****
II. –10.00\-1.00×180
III. –10.50\+1.25×180
IV. –10.00\+1.00×180

66. קו אנכי נמצא 0.75 דיופטר לפני הרשתית וקו אופקי 0.75 דיופטר מאחורי הרשתית מה התיקון:
I. +0.75\-1.50×90
II. –0.75\+1.50×90 *****
III. +0.75\-1.50×90
IV. +0.50\-0.75 x180

67. תיקון של 12.00 – במרחק 15 מ"מ מהעין, ב9 מ"מ מהעין מה יהיה התיקון:
I. –12.50
II. –11.75
III. –11.25 *****
–11.00. IV

68. נקודה רחוקה 66 ס"מ ונקודה קרובה 18 ס"מ כוח האקומודציה :
I. 1.00
II. 3.00
III. 4.00 *****
IV. 5.00

69. כוח אקומודציה 4.00 + נקודה קרובה 20 ס"מ טווח הראיה הוא:
I. 10-20 ס"מ
II. 20 ס"מ עד 1 מטר *****
III. 20-25 ס"מ
IV. 20-50 ס"מ

70. אדם מרכיב משקפיים 3.00 – כוח אקומודציה 2.00 ללא משקפיים הנקודה הקרובה היא:
I. 33 ס"מ
II. 50 ס"מ
III. 25 ס"מ
IV. 20 ס"מ *****

71. אדם בן 70 רואה 30\6 לרחוק עם תיקון 5.00 + כדי לקרוא בעיתון התיקון המשוער הוא:
I. 5.00 +
II. 6.00 +
III. 5.50 +
IV. 10.00 + *****

PD. 72 60 מ"מ ימין ושמאל 6.00 – במשקפיים בטעות עשו 66 מ"מ מה ההשפעה הפריזמתית:
I. 3.6 BI *****
II. 1.8 BI
III. 3.6 BO
IV. 1.8 BO

73. לעין כוח אקומודציה 4.00 + ונקודה קרובה ב20 ס"מ הנקודה הרחוקה היא:
I. 50 ס"מ
II. 75 ס"מ
III. 1 מטר *****
IV. 1.25 מטר

74. בן 60 מרכיב משקפיים לרחוק 4.00 + עם תוספת 1.50 + כוח האקומודציה 1.00 + :
I. עצימים בכל המרחקים ברורים
II. כל עצם קרוב יותר מ33 ס"מ מטושטש
III. כל עצם בין 66 ס"מ ל1 מטר מטושטש *****
IV. כל עצם רחוק מ25 ס"מ מטושטש

75. עיגול מיעוט הטשטוש על הרשתית:
I. –1.25\+1.25×180
II. –2.00\+4.00×120 *****
III. –2.00\+1.00×60
IV. –1.25\-1.25×90

76. עדשה –2.00\+3.75×150 הרכב הצירים:
I. +1.75×150 , -2.00×60
II. +1.75×60, -2.00×150 *****
III. +3.75×60, -2.00×150
IV. –2.00×60, +3.75×150

77. עצם 25 ס"מ לפני עדשה 10.00 + ההגדלה תהיה:
I. x-2.50
II. x+1.50 *****
III. x+0.75
IV. –0.75

78. עצם 5 ס"מ לפני עדשה +10.00 ההגדלה תהיה:
I. x+2.00
II. x-2.00 *****
III. x+0.50
IV. x-0.50

79. עדשה 1.00 – ועדשה 2.00 + ביניהם מרחק 20 ס"מ עצם נמצא מטר אחד משמאל לעדשה
1.00 – הדמות תהיה:
I. 1.75 מטר ימינה לעדשה +2.00 *****
II. במישור של עדשה 1.00 –
III. 2.5 ס"מ משמאל לעדשה 2.00 +
IV. במישור העדשה 2.00 +

80. אדם רואה מ3 מטר 20' כמו:
I. 3\6
II. 20\6
III. 20\3
IV. 12\6 *****

PD. 81 לרחוק 65 PD לקרוב 63 עשו בטעות PD 66 לקריאה במרשם 8.00 – מה הטעות הפריזמתית:
I. 6.4 BO
II. 4.5 BI
III. 3.2 BI *****
IV. 4.8 BO

82. הרכב של העדשות:-2.00\-1.00×180, -1.00\-3.00×90,-2.00\+3.00×180:
I. –1.00\+3.00×90
II. –8.00\+5.00×90
III. –8.00\+5.00×180 *****
–2.00\+1.00×90. IV

83 .הטיית עדשה (-) 20 מעלות נותן יותר כח (-) ב ספייר וגם ב CYL * 180 עצם באין סוף, איזה דמות נקבל
א. 35 ס"מ אחרי העדשה ?
ב. COLO (עיגול מושלם ) …………….
ג אליפסה אופקי *****
ד. אליפסה וורטיקלי

. 84. רואה ב 15 FIT (4.5 M) 6/12 ב RE ב 10 FIT (3 M) 6/4.5 ב LE יש לו בסנלן ?
א. 6/15 ב R 6/9 ב L *****
ב. 6/15 ב R 6/15 ב L
ג. 6/12 ב R 6/6 ב L

90.85 *2.00-/4.00+ העצם באינסוף איזה דמות תהיה 37.5 ס"מ אחרי העדשה ?
א. קו הוריזונטלי
ב. קו אובלי הוריזונטלי
ג. קו וורטיקלי
ד. קו אובלי וורטיקלי *****

86. בבדיקת חדות ראיה הפציינט לא רואה את האות הגדולה ביותר על הלוח הוא קם המכסא וניגש עד 3 מטר מהלוח לראות את האות הגדולה חדר בדיקה 5 מטר חדות הראיה היא:
a. 6/60 ממרחק 3 מטר
b. 6/50
c. 3/50
d. 5/50 ממרחק 3 מטר *****

87. עצם נמצא 25 ס"מ לפני עדשה 14.00+ דיאופטר הגדלת הדמות תהיה:
e. 1/2.5
f. 2.5 *****
g. 1
h. 0

88. במגדלת לקריאה מקרוב כתוב פי 6 עוצמת העדשה היא:
i. 6.00+ דיאופטר
j. 12.00+ דיאופטר
k. 24.00+ דיאופטר *****
l. 18.00+ דיאופטר

89. קרן אור פוגעת בניצב של צלע פריזמה שוות שוקיים בעלת זוית הראש של 40 מעלות כדי שנקבל
החזרה גמורה מנת השבירה של הפריזמה תהיה:
א. 1.457
ב. 1.557 *****
ג. 1.547
ד. 1.754

90. אור מגיע מאין סוף ומתכנס ע"י עדשה אשר עוצמתה 3.00+ D מפגש הקרניים לאחר מעבר העדשה תהיה
m. 1/3+ מטר *****
n. 1/3- מטר
o. 3+ מטר
p. 3- מטר

91. הזוית הגבולית במעבר מזכוכית לאויר היא 20' 40 מעלות מקדם השבירה של זכוכית זאת הינו:
א.1.523
ב. 1.5451 *****
ג. 1.5862
ד. 1.6213

92. זווית השבירה של קרן אור הפוגעת בזוית של 30 מעלות במשטח זכוכית בעל מקדם שבירה 1.523= n היא:
q. 9 47'1 מעלות (מצגת חוק סנלן) *****
r. 47' 9 מעלות
s. 47' 15 מעלות
t. 47' 29 מעלות

93. הרכב עדשות שווה לערך ספרית צילינדר 90 *1.75+ , 180*0.50+ שווה:
u. 90*0.50-/1.75+
v. 180*1.75-/0.50+
w. 90*1.25-/0.50+
x 180*1.25+/0.50+ *****

94. חשב ושרטט היכן תתקבל תמונתו של עצם מדומה הנמצא במרחק של 8 ס"מ ממראה קעורה שמרחק
הרדיוס שלה 6 ס"מ:
א.2.18 ס"מ אחרי מראה. *****
ב. 2.18. לפני המראה
ג. 4.8 ס"מ אחרי מראה
ד. 4.8 לפני מראה

95. חשב ושרטט היכן יתקבל עצם מתמונה הנמצאת במרחק של 8 ס"מ ואחרי עדשה שלילית בעלת ערך
כח שבירה של 33.00 D
א. 2.18 ס"מ לפני עדשה
ב. 2.18 ס"מ אחרי עדשה *****
ג. 4.8 ס"מ לפני עדשה
ד. 4.8 ס"מ אחרי עדשה

96. תיקון של 11.00+ D במסגרת במרחק 15 מ"מ מהעין, מה יהיה ערכה לראיה ברורה במרחק של 12
מ"מ מעין?
א. D 11.36+
ב. D 11.75+
ג. D 10.63+ *****
ד. D 10.37+

97. אדם הזקוק לתיקון של: 3.00+ D לרחוק, יש לו אקומודציה של 4.00+ D ללא תיקון, הנקודה
הקרובה שלו היא:
א. 33 ס"מ
ב. 25 ס"מ
ג. 1 מטר *****
ד. 14ס"מ

98. עדשה ראשונה 4.00- D ועדשה 3.00+ D לביניים תוספת 1.50+ D לקרוב תוספת 3.00+ D
באיזה תחום לא יראה בצורה חדה?
א. מטר 1 לימין עדשה 3.00+ D
ב. במישור העדשה 3.0+ D
ג. במישור העדשה 4.00- D
ד. 10 ס"מ משמאל לעדשה 4.00- D

99. עדשה במשקפים נקבעה 10.00+ D במרחק 15 מ"מ מהעין, התקון הנכון במרחק 10 מ"מ
מהעין יהיה:
א. 10.80+ D
ב. 11.00+ D *****
ג. 10.52 + D
ד. 10.25+ D

100. אדם מרכיב טריפוקל לרחוק 3.00+ D לביניים תוספת 1.50+ D לקרוב תוספת 3.00+ D באיזה
תחום לא יראה בצורה חדה?
א. מ- 1 מטר עד 66 ס"מ
ב. מ- 66 ס"מ עד 40 ס"מ
ג. מ- 33 ס"מ עד 25 ס"מ
ד. מאין סוף עד 33 ס"מ

101. אדם מרכיב משקפיים 180*6.00-/8.00- במבט 5 מ"מ למטה נוצרת השפעה פריזמתית :
א. B.D ^1
ב. B.U ^7
ג. B.U ^1
ד. B.D ^7 *****

102. מה צריך להיות אורכה של העין קצרת רואי, שבמצב תקין כוחה של המערכת הוא 60.00 D אם
בבואתו של עצם הנמצא במרחק של 2 מטר לפני העין תתקבל על הרשתית, כאשר תנופת ההסתגלות
איננה מופעלת (ne=1.336) ?
א. 22.44 מ"מ *****
ב. 16.80 מ"מ
ג. 17.20 מ"מ
ד. 20 מ"מ

103. פריזמה בכח 10 גורמת להסטת הדמות
א. 5 ס"מ כלפי הקודקוד במרחק 1/2 מטר
ב. 15 ס"מ כלפי הקודקוד במרחק 1/2 מטר
ג. 10 ס"מ כלפי הקודקוד במרחק 1 מטר
ד. 5 ס"מ כלפי הבסיס במרחק 1/2 מטר *****

104. העין מפעילה אקומודציה של 10.00+ דיאופטר הנקודה קרובה של 20 ס"מ עצמת עדשת התיקון
לרחוק היא :
א. 5.00- D
ב. PLN
ג. 10.00+ D
ד. 5.00+ D *****

105. תיקון במשקפים 90*4.50-/2.50+ ללא תיקון עיגול מיעוט הטשטוש ימצא:
א. על הרשתית
ב. לפני הרישתית 0.25 D
ג. אחרי הרישתית 0.25 D *****
ד. אחרי הרישתית 0.50 D

106. משקפיים 180*6.00+/1.00- במבט 5 מ"מ מתחת למרכז האופטי נוצרת השפעה פריזמתית:
א. BU ^ 2.50 *****
ב. BD ^ 6
ג. BD ^ 2.50
ד. BU ^ 6

107. מאיזה מרחק יזהה אדם שחדות ראייתו 6/6 דמות בגודל 18 ס"מ?
א. 18 מטר
ב. 60 מטר
ג. 180 מטר
ד. 120מטר *****

108. לצעיר יש AMP OF ACC D8.50 והוא עובד במרחק 10-15 ס"מ בממוצע 12.5 מה ניתן לו ?
א. 4.75+
ב. 2.25+ *****
ג. 3.25+
ד. 2.75+

יצחקי הרצאה 2, מבנה ופעילות הפוטורצפטורים

דף 2 (שחולק בכיתה)

באיור רואים את תאי הרודס מלמטה למעלה – החלק הראשון באיור הוא סינפטיק טרמינל, גוף התא, סגמנט פנימי שמרכיביו העיקריים הם מיטוכונדריה. אחר כך יש שנץ (קטע שמחבר שתי נקניקיות בשרשרת). בלועזית ציליום (CILLIUM) אחר כך סגמנט חיצוני. הסגמנט החיצוני ברוד הוא ארוך למדי ואורכו כ-40 מיקרון. לאחר מכך רואים היטב שורה של דיסקיות שלא קשורות לממברנה החיצונית. בסך הכל, ברוד אחד יש סדר גודל של 1000 דיסקיות העשויות ממברנת התא. קצת מעל הציליום רואים שהמממברנה מתקפלת פנימה, והדיסקים נוצרים במקום הקיפולים של הממברנה.

הקצה החיצוני של הסגמנט החיצוני (זה שפונה החוצה) פונה לכיוון הפיגמנט אפיתליום. בצד הפנימי של הסגמנט החיצוני נוצרות כל הזמן דיסקיות חדשות שכל הזמן נדחפות למעלה על ידי הדיסקיות החדשות. בסופו של דבר, נושרות הדיסקיות שמך חייהן מוגבל. הדיסקיות שנשרו נבלעות בתהליך הפגוציטוזה על ידי הפיגמנט אפיתל שמפרק את הזבל הזה.

RETINITIS PIGMENTOZA – מחלה שבה פיגמנט אפיתל לא בולע את הדיסקיות. הדיסקיות שנשרו נערמות כזבל בין הפיגמנט אפיתל לפוטורצפטורים.

לפיגמנט אפיתל שלושה תפקידים
• לבלוע אור
• לבלוע דיסקיות מהרודס
• מופיע בהמשך הדף.

בסגמנט החיצוני יש הרבה קיפולים כלפי פנים של הממברנה החיצונית. התוצאה הסופית של כל זה: גם ברודס וגם בקונס בסגמנט החיצוני יש הרבה שכבות מק*בילות של ממברנה שמאונכות לכיוון האור.

למה יש צורך בהרבה שכבות של ממברנה בסגמנט החיצוני? בחתך בדיסקית העליוננה רואים משהו שתקוע בממברנה. (ליד המספר 2) הציוור הגדול שנראה כמו נורה הוא ההגדלה של הנקודה השחורה הקטנה בשלוש וחצי דיסקיות.

רואים שם ממברנה שתי שכבות של פוספוליפידים. בתוכה תקועה מולקולת חלבון גדולה. חלבון זה ברוד נקרא אופסין. מבנה החלבון, כמו כל חלבון ממברנלי יש לו קטע מרכזי שמורכרב מסלילים של חומצות אמינו (חלק הידרופובי) ויש שני עיגולים (חלקים הידרופיליים). היות וזה חלבון ממברנלי. העובדה שיש המון שכבות של ממברנה – יש מקום למלא מולקולות של החלבון הזה.

באמצע המולקולת החלבון יש עוד מולקולה. נראה כמו עיגולים קטנים מחוברים בקווים. חומר זה נקרא רטינל. יש שם ציור של 11 ציס רטינל. היא בולעת אור אולטרה סגול והוא שקוף למעשה (כי לא בולע את האור הנראה). אבל כש11 ציס רטינל נכנס לתוך האופסין האופסין גורם לשינוי המבנה המרחבי של הרטינל וכצואה מכך הרטינל מתחיל לבלוע אור באורך הגל הנראה לעין. כאשר שיא הבליעה שלו זה קצת יותר מ-500 nm (אור ירוק). רטינל + אופסין = רודופסין. זה פיגמנט הראיה. הוא זה שבולע את האור בפוטורצפטורים ומתחיל את תהליך הראיה. מה שבולע אור ירוק צבעו יהיה תערובת אדום וסגול צבע הדומה לחציל. באנגלית שמו של רודופסין היה VISUAL PURPLE ובעברית שמו היה ארגמן הראיה. יש להדגיש שרודופסין נמצא בסגמנט החיצוני (להעביר אחר כך).
כרומופור (החלק שבולע אור) במקרה זה הוא 11 ציס רטינל.

כשפוטון נבלע ברודופסין. כשפוטון נבלע הוא גורם לאיזומרזציה (איזומר אחד הופך לאיזומר שני) של החלבון. הוא נקרא ALL TRANS RETINAL. הדבר היחיד שאור עושה ברשתית זה לגרום ליישור של הרטינל. ברגע שהדבר הזה קורה (כשהפוטון נבלע ברטינל) כל שאר תהליכי הראיה כבר לא תלויים באור. זהו השלב היחיד שתלוי באור. כאשר 11 ציס הופך לאול טרנס קורים כמה דברים בכמה מסלולים.

כאשר הרטינל הופך לטרנס, החיבור שלו לאופסין נהייה לא יציב ורודופסין מתפרק. ברגע שרטינל מתנתק, האופסין מאבד את צבעו הופך שקוף. תהליך כזה של איבוד צבע נקרא הלבנה (BLEACHING). לכן כשהפיקו רודופסין נקי בהתחלה יש לו צבע סגול, חושפים לאור והוא הופך לשקוף. האופסין נשאר תקוע אחרי הפירוק של המולקולה המשותפת. האול טרנס רטינל יוצא החוצה מהפוטורצפטור בדיפוזיה ועובר לתאי הפיגמנט אפיתל. בפיגמנט אפיתל יש אנזימים שהופכים אותו חזרה ל11 ציס ואז ה11 ציס חוזר בחזרה לפוטורצפטורים ומתאחד עם אופסין שחיכה לו.

תפקיד מספר שלוש של הפיגמנט אפיתל: להפוך את האול טרנס רטינל ל11 ציס. ייצור מחדש של פיגמנט הראיה נקרא רגנרציה.

תכונות שהופכות את 11 ציס רטינל לכרומופור טוב.
• תחום בליעה רחב וניתן להסטה. יש הרבה חומרים כימיים שבולעים אור, אך הם בולעים אותו בתחום צר של אורכי גל. מבחינת ראיה זה קצת בעייתי. הדבר הראשון שרוצים זה להגיב לאור יחסית חלש. אמנם תחום בליעה רחב זה קצת לא טוב לראית צבע, אבל זה לא כזה נורא. ככל שתחום בליעה של החומר רחב יותר, הוא יעיל יותר מבחינת הראיה. אפשר להזיז את הבליעה שלו מאורכי גל קצרים לארוכים על ידי הכנסתו לחלבונים שונים. עיוותים שונים יגרמו לו לבלוע אור באורכי גל שונים.
• איזומריזציה יעילה באור יעילה ומהירה. בליעה של פוטון גורמת למעבר מהיר מ11 ציס לאול טרנס.
• בלי אור בחושך החומר יציב מאוד. קצב איזומריזציה ספונטני נמוך עד מאוד. אחרי 1000 שנה איזומריזציה אחת.
• בתהליך האיזומריזציה השינוי במולקולה הוא די גדול. שינוי מציס לאול טרנס זה שינוי ניכר שגורם לדברים חשובים נוספים.

קונס

יש שלושה סוגים לכל אחד מהאור L-N-S ההבדל בין רודס לקונס החלבון הוא קצת שונה. בכל סוג של קונס יש סוג אחר של חלבון שגורם לעיוות אחר של הרטינל ולכן לבליעה בתחום אחר של אורכי גל.
• אדום – אריתרולב
• ירוק – כלורולב
• כחול – ציאנולב (מלשון ציאן בלו – ציירי בימי הביניים השתמשו בזבל הזה)

ציור חדש, עמוד 1 מצד ימין למעלה עם קלציום.

זה ציור של פוטורצפטור בחושך. בסגמנט החיצוני יש תעלות (CHANEL) שנפתחות על ידי сGMP (כמו סינפסה מונומוטרופית) התעלה מכניסה נתרן וסידן ביחס של 7 ל1 בערך (יותר נתרן; בערך 10-15% זה סידן היתר נתרן). בחושך יש כל הזמן זרם של נתרן וסידן וכתוצאה מכך יש דפולריזציה (AP) בחושך הפוטורצפטור בדפולריזציה מתמדת. מינוס 20 עד מינוס 30 מיניוולט במקום תא עצב נורמלי מינוס 70. אם התא בדפולריזציה ובקצה שלו יש פרה סינפסה היא מפרישה נוירוטרנסמיטור. לכן הפוטורפטור בחושך כל הזמן מפריש טרנסמיטור. זה גורם לתא הפוסט סינפטי שלו שזה הביפולארי וההוריזונטלי. הטרנסימטור בפוסט סינפסה ויעשה שם היפרפולרזיציה או דפולריזציה (ההפוך) תלוי אם זה אקסטבילי או לא.

לסגמנט החיצוני כל הזמן נכנסים סידן ונתרן. לסילוקם יש משאבות. יש שם משאבה אקטיבית מסדר שני שמקור האנרגיה שלה הוא בעיקר נתרן שנכנס פנימה (יש ציור). ככה הסידן יוצא החוצה. כתוצאה מפעילות התעלה והמשאבה יש הרבה מאוד נתרן בסגמנט החיצוני. הנתרן עובר לסגמנט הפנימי ויוצא החוצה ע"י משאבה אקטיבית מסדר ראשון. היא מופעלת על ידי ATP ממיטוכונדריה. במקום הנתרן נכנס אשלגן (הממברנה חדירה לאשלגן והוא יוצא בקלות).

זרם זה נקרא זרם החושך (DARK CURRENT). לכן לפוטורצפטור יש מטבוליזם גבוה. הרקמה עם מטובוליזם הגבוה ביותר בגוף. הטרנסמיטור (גלוטמט חומצה אמינית) שמושפר שם נשאב בחזרה, בדומה לשאר חומצות האמינו שמשמשות בתפקיד הנוירוטרנסמיטור. לכן, כדי לשאוב יש צורך הרבה אנרגיה כדי להפעיל את המשאבה.

תגובה לבליעה של פוטון (אור)

יש משוואה. רודופסין (RH) הופך לאנזים פעיל. כל זמן שקיים יקטלז את התגובה הזאת (הכתובה בדף מתחת לחץ בדף – GDPGTP ) מצד שני הרודופסין עובר פוספורלציה על ידי רודופסין קינז. פוספט אורגני נשאר אליו. תהליך פוספורלציה יגרום לאינאקטיבציה (הכוכבית נעלמה) וזה כבר לא אנזים פעיל. זה קורה ע"י קשירה לחלבון ארסטין (ARRESTIN). הוא יתפרק לאופסין ולאול טרנס רטינל.

שלב הפוספורלציה מעוכב על ידי סידן (זה חשוב לדבריו של יצחקי) בעזרת חלבון שהוא מפעיל אותו (כתוב בדף) אבל הסידן הוא החשוב מכולם. כל העיכובים בדף תלויים בסידן. כמה שיש יותר סידן, העיכוב חזק יותר.

הפעולה האנזימטית של הרודופסין מתחילה קסקייד (CASCADE) זה סוג של מגבר כימי. יש צורך במגבר כי אנזים יכול לקטלז ריאקציה של עשרות או מאות מולקולות וזה לא מספיק, נפעיל שרשרת תגובות ויש המון תוצרים. השלב האחרון בקסקייד ציקליק GMP מתפרק ל-5'GMP. סך הכל התוצאה היא הירידה בכמות הציקליק GMP. סך הכל יש 100,000 פירוקים בשניה. כלומר, זה הכמות שיש מפירוק של רודופסין אחד מפגיעה של פוטון אחד.

כתוצאה מכך יש פחות דפולרציזיה ויש היפרפולריזציה של הרצפטור. זה גורם בסינפטיק טרמינל להפרשה פחות טרנסמיטור. הפוטורצפטור עובד הפוך מאשר ביתר מערכת העצבים. גירוי גורם להיפרפולריזציה שגורמת להפרשה קטנה של נוירוטרנסמיטור.

GMP מיוצר מציקליק GMP על ידי אנזים גאונילטציקאלז. זה גם כן מעוכב על ידי סידן. ציקליק GMP פותח את תעלת נתרן סידן בסגמנט החיצוני. הסידן בתורו מעכב את הקישור של ציקליק GMP לתעלה (כתוב בדף).

כאשר פוטורפטור בחושך (DARK ADDAPTED) יש כמות גדולה של סידן בסגמנט החיצוני ולכן משך החיים של הרודופסין הוא ארוך (כי הסידן מעכב את הכל). לכן, התגובה לגירוי אור תיהיה ממושכת (כי יש הרבה רודופסין). היעילות של ציקליק GMP בפתיחת תעלות תיהיה נמוכה כי הקישור שלו מעוכב גם כן על ידי סידן.

אחת התכונות של מערכת הראיה היכולת שלנו להסתגל לטווח גדול של עוצמות תאורה. כשנדמה שעוצמת האור השתנתה פי 2, למעשה היא השתנתה פי 10. התפיסה שלנו היא בעיקרה לוגריתמית. לכן, רוב הגרפים שמדברים על תפיסת ראיה של בני אדם הם לוגריתמיים. טווח עוצמות האור שמערכת הראיה מתפקדת בהם היא 1 למאה מיליון, אחד למיליארד. איך מערכת הראיה מסתגלת לטווח גדול כל כך של עוצמות אור. במשך שנים רבות נתנו משקל רב למנגנונים עצביים – סינפטיים בהסבר לתופעה.

למעשה, חלק גדול בשינויים בתגובה לעוצמה נובע ממנגנון ההתמרה בפוטורצפטור (מה שהיה בתחילת ההרצאה).

פוטורצפטור שהיה בחושך והסתגל אליו. מבחינתנו ריכוז הסידן בסגמנט החיצוני גבוה. בנוסף, שלושה תהליכים (יש בדפים) מעוכבים כרגע על ידי הסידן.
1. אינאקטיבציה של רודופסין, הפסקת פעילותו האנזימטית
2. סינטזה מחדש של ציקליק GMP
3. קישור של ציקליק GMP לתעלה.

סדרה של גירויי אור בעוצמות הולכות וגוברות התגובה תדרוש כמות קטנה יחסית של אור כי רודופסין התקין בחושף, שיהפוך לפעיל והוא יעבוד הרבה זמן (כי יש גודש של הדבר הזה). התגובה איטית בהתחלה וגם הסיום הוא איטי כי סינתזה של ציקליק GMP מעוכבת על ידי הסידן.

אם יש אור קבוע, התגובה הראשונית תיהיה זהה (היפרפולריזציה) כתוצאה מכך ירידה בציקליק GMP שתגרום לסגירת התעלות בסגמנט החיצוני. הסידן בסגמנט החיצוני יורד יחד עם זה. זה גורם לשלושה תהליכים
1. קצב האינאקטיבציה של רודופסין מהיר יותר
2. קצב הסינתזה של ציקליק GMP עולה
3. האפיניות של ציקליק GMP לתעלה עולה.

כל זה ביחד דוחף את זרם החשמל למעלה. היות ויש מעט סידן הרודופסין עובר אינאקציבציה. כל זה יחד גורם להתרגלות לאור. עכשיו, עם גירוי חדש יש תגובה יותר מהירה. הכל הרבה יותר מהיר. החזרה כלפי מעלה מהירה יותר. התגובה בחושך לתגובה באור נובע לא ממנגנון סינפטי, אלא ממנגנון ההתמרה. בחושך תגובות ממושכות ואילו באור יש תגובות מהירות וקצרות. רב התופעות של הסתגלות לאור אפשר להסביר באמצעות תכונות מערכת ההתמרה ברצפטור. אין זה אומר שאין משקל לעיבוד הסינפטי, אך זה בפירוש לא כל ההסבר ואפילו לא חלק הארי שלו. דבר חשוב שיש לזכור: ככל שעוצמת האור גדולה יותר, מהירות הפעולה של הרצפטור מהירה יותר. אם יש להבחין באור מהבהב ומעלים את תדר הבהוב, האור יראה רציף. הנקודה שבה האור נהפך ממהבהב לרציף נקראת CFF (CRITICAL FUSION\FLICKER FREQUENCY ) ככל שתאורת הרקע חזקה יותר והתגובות של הפוטורצפטור מהירות יותר, מבחינים באור מהבהב טוב יותר.

ככל שעוצמת תאורת הרקע עולה, CFF עולה יחד איתו והוא תלוי באופן ישיר בעוצמת תאורת הרקע. אם יש פנס מהבהב בחושך מוחלט לא רואים הבהוב של יותר מעשרה הרץ. באור אפשר לראות 60-70 הרץ. כמה שהתגובה קצרה יותר, אפשר להבחין טוב יותר בהבהובים.

רטינל מבחינת מבנה כימי הוא קרוב משפחה של ויטמין A וקרוטן (המצוי בגזר) החיוני לראיה. רטינל הוא תוצר של ויטמין A. חוסר חמצן במח מתבטא מיד בתחושה של חושך. לכן, רואים שחור לפני עילפון. חמצן בטיסה נמוך ולכן רואים באילוזיה שהאור חלש והוא כאילו מתגבר כביכול בנחיתה, אך אין זה נכון. לא מגבירים את עוצמת האור, אלא יש יותר חמצן.

עיבוד מידע ברשתית

שום תא ברשתית לא מגיב ישירות לאור, למעט פוטורצפטורים. הם היחידים שעושים התמרה לאור ברשתית. פוטורצטפוטורים מפיעלים את ההוריזונטלי והבי פולארי והם את היתר. וזה שרשרת הפעולה. אין הכוונה שבי פולארי עושה התמרה, אלא הוא מגיב לאור רק כי פוטורצפטור אומר לו להגיב. יתכן שזה לא לגמרי מדויק, כי יש טענה שיש סוג של תאים גנגליונים שאומרים אם זה אור או לילה, אך זה לא קשור לראיה. מקור המידע היחיד הוא הפוטורצפטור.

שדה חישה

שדה חישה זה תגובה של תא בודד ברמת הרשתית. במבט מלעמלה פוטורצפור נראה עגול. איפה על הרשתית יש נקודת אור. אם מאירים אותה כל פעם במקום אחר. השאלה: מתי יגיב הפוטורצפטור לנקודת האור. מצופה שאם יש נקודת אור שנופלת ישירות על הפוטו' תיהיה בליעה וכו'. היות והקוטר של התא הוא 5-10 מיקרון, מצופה ששדה החישה יהיה מעגל בקוטר של 5-10 מיקרון. אין זה כך. שדה ראיה של קון הוא מעגל בקוטר של 150 מיקרון.

שתי טכניקות למדידת שדה חישה
• לוקחים נקודת אור ומגדילים אותה. אם הוגדל שלה קטן יותר משדה החישה והיא במרכז התא, עם ההגדלה התגובה של התא תגדל כי הוא יבלע יותר אור.
אנאלוגיה: לוקחים דלי ומודדים באמצעותו את הגשם. שמים את הדלי מתחת למכסה. במכסה יש חור. השאלה: מה הקשר בין קוטר החור לכמות המים שתצטבר בדלי. ככל שקוטר החור יגדל, כמות הגשם בדלי תגדל עד אשר קוטר החור יעבור את קוטר הדלי. במקום גשם מים: נגיד גשם של פוטונים. כי פוטונים דומים באנאלוגיה לגשם של מים.

השאלה למה שדה החישה גדול יותר מהגדול הפיזי של הפוטורצפטור. התשובה היא הקשר בין הפוטורצפטור האחד לשני בעזרת סינפסות חשמליות. לכן, פוטורצפטורים מגיבים לנקודת אור גדולה יותר

• חוזרים לאנלוגיית הדלי:במקום חור עגול במכסה שהולך וגדל. יש פלטה גדולה מאוד שיש בה חריץ. שזז לאורך הדלי. כלומר, החריץ זז מקצה הדלי, למרכזו ועד הקצה השני. כך כמות המים תגדל ככל שהחריץ יתקרב למרכז הדלי.

סינפסה חשמלית באנלוגיה לדליים: צינור בין שני דליים הנמצא בתחתיתם. בדומה לזרם שעובר מתא לתא, המים עוברים מדלי לדלי. כתוצאה מכך, אם הגשם יורד רק לדלי אחד, חלק מהמים יעברו לדליים אחרים. אם הגשם יורד גם לדליים אחרים, הדליפה תקטן כי הדלי הסמוך מקבל את מנת הגשם שלו.

סף: העוצמה המינימלית שאפשר לראות.

ככל שיש סיכום מידע בפוטורצטפורים רבים יותר, הרגישות עולה. יכולת קליטת גירוי מגדירים סף: עוצמה מינימלית שאפשר לקלוט. ככל שהסף נמוך יותר, חשים יותר. אחד חלקי הסף נקרא רגישות. ככל שהרגישות גבוהה יותר, כך מזהים יותר.

תא מטרה: שתי אפשרויות. לקחת קון אחד שרק הוא יעבוד בלי צימוד יעבוד והוא יגיב חזק מאוד כי שום דבר לא יברח ממנו ותפעל סינפסה אחת. אפשרות שניה, יש פעילות סינפטית והמידע יתפשט גם לשכניו. אמנם, התגובה תיהיה חלשה יותר, אך היא תבוא מכיוונים רבים יותר. בשיטה זו מגיעים לרגישות טובה יותר מאשר פוטורצפטורים שעובדים לבד. בפוביאה יש מעט מאוד צימוד סינפטי ויש חדות גבוהה פי כמה (המידע לא בורח).

ברודס המצב חמור פי כמה: שדה החישה ברודס הוא 250 מיקרון (רבע מילימטר) במונחי רשתית זה המון.

תא מסוגל להבחין בגירוי בזווית מסוימת. יכולת הפרדה עובדת על זוית.

תגובה של רוד: ההגדרה: רוצים לקבל מיני וולט אחד. בודקים אור באורכי גל שונים. שואלים: מה העוצמה המינימלית שתתן מיני וולט אחד. בגרף מקבלים פרבולה בצורת U. בנקודת המינימום זה הסף. רגישות: אותו דבר, אבל U הפוך ויש נקודת מקסימום ושם הרגישות היא הגבוהה ביותר. לרגישות זו (U הפוך) קוראים חדות.

תא הוריזונטלי: עיגול עם עץ דנדריטי גדול בראשו ואקסון שהולך הצידה. הדנדריטים מקבלים סינפסות מהפוטורצפטורים. גודל של האזור שממנו מקבל מידע הוא כ-500 מיקרון (חצי מ"מ). לדבר זה קוראים עץ דנדריטי.
הצפי הוא ששדה החישה של התא ההוריזונטלי יהיה 500 מיקרון הוא 2 – 2.5 מ"מ (גדול פי 5). שוב יש פה צימוד חמשלי בין תאים הוריזונטליים. כל הולכה כזאת של מידע מורידה את חדות הראיה. שדה החישה שלו הוא עגול גם כן.

מרחיבים את האישון, מציבים מולו לוח עם חור קטן מאוד. מזיזים את הלוח, כך שהחור זז לאורך האישון. נקודת האור על הרשתית לא תזוז כי קרני האור שעוברות דרך החור הן מקבילות האחת לשניה. בכל זאת, זווית הפגיעה של האור ברשתית תשתנה. קונס רגישים לזווית של האור הפוגע בהם. אם פוגע האור בזווית לא נכונה, צריך עוצמת אור גדולה, לעתים, כמעט פי 9 אור כדי לגרום לתופעה זהה. לאפקט זה קוראים: סטיילס קרואופורד. המצב דומה לזה שיש בסיב אופטי. העובדה שהקונס רגישים לכיוון האור, מעידה על כך שהקונס מתפקידים כסיבים אופטיים. אחת השיטות להעביר את האות לתוך התא היא אפקט העברת האור. אפקט זה קיים רק קונס ולא ברודס. יצחקי טען ששאלה זו עלולה להופיע במבחן

זווית האוריינטציה של הקונס במרחב
הקונס אינם מאונכים לרשתית, כפי שזה מופיע לעתים קרובות בציורים, אלא הם מכוונים למרכז האישון. יתרה מכך, אנשים שנפצעו בעין ואישונם גילו שקונס עשו מעשה חמניה (העוקבת אחרי השמש) ועקבו אחרי האישון החדש. לרוע המזל, אפשר לבדוק את זה רק לאחר המוות, אחרת לא ניתן להגיע לקונס (יש לפתוח את העין לצורך העניין).

פוטורצפטור מגיב לאור תמיד בהיפרפולריזציה.
תא הוריזונטלי מגיב לאור גם כן בהיפרפולריזציה.

סינפסה בין הפוטורצפטור להוריזונטלי.
חילקנו את הסינפסות לשני סוגים: אקיסטטורי (מעורר) או אינהיביטורי (מעכב). הסינפסה בין תא הוריזונטלי לפוטורצפטור היא אקסיטטורית. הסבר: בחושך תמיש הפרשה טרנסמיטור. אם הוא אקסיטטורי, תא הוריזנונטלי יעשה דפרפולריזציה. זה אכן מה שקורה. בתגובה לאור הפוטורצפטור מפריש פחות טרנסמיטור. לכן, תא הוריסטונטלי יעשה היפרפולריזציה. כלומר, אם שתי הסינפסות (+) הסינפסה השנייה תפעל כמו הסינפסה הראשונה. אם אחת הסינפסות היא מינוס (אינהיביטורית), הסינפסה השנייה תתנהג הפוך מהראשונה.

תא בי פולארי

הגרף בצורת U הפוכה. כשמגדילים את הגירוי, התגובה עולה ועולה, עד מקסימום מסוים. אחרי המקסימום, כל עליה בעוצמה תגרום לירידה בתגובה (על פניו טענה זו נראית איננה נכונה, אך זה כך). כלומר, יש שני אזורים. אחד מהם הוא דהפולריזציה ובצמוד לו יש אזור היפרפוריזציה. מעין שתי טבעת קוצנטריות, האחת דה פולריזציה והשניה היפרופריזציה. כך, הטבעת הפנימית מגיבה באופן הפוך מהתגובה של הטבעת החיצונית. גירוי של שתי הטבעות לא יגרום לפעולה כלשהי כי הן יבטלו האחת את השניה.

יש שני סוגים של בי פולארי הראשון: center depolarizing cell והסוג השני, בעל תפקיד הפוך הוא: center hyperpolarizing cell

באמצע הטבעות, הטבעת הפנימית חזקה יותר (הרי טבעת אחת פחות הטבעת השניה זה אפס תגובה. היות והשטח של הטבעת החיצונית גדול יותר, מכאן שכוח הטבעת הפנימית ליחידת שטח הוא גודל יותר) ליחידת שטח ולכן היא זאת שתתן את הטון בנקודת האמצע.

תא כזה לא מגיב לאור קבוע. הוא מודד את הפרש כמות (קונטרסט) האור בין המרכז להיקף. כלומר, התא צריך אור במרכז חושך בטבעת המקיפה (או הפוך אם מדובר בסוג השני). מערכת הראיה שלנו לא מודדת את כמות האור, אלא את הקונטרסט. בדוגמה עם הלוח והטוש: כשכיבו את המקרן, לא ראו את הצל, אף שבקטע הנבדק לא היה שינוי משמעותי מבחינת האור. מערכת הראייה רואה רק הפרש בכמות האור ולא את כמותו.

ציור של שני בי הוריזונטלים המעכבים בי פולארי אחד. לכל אחד מהם מגיע אות משלושה רצפטורים. יהיה דף עם הציור. זה בי פולארי היפר.

בדפים שחולקו, דף מספר שלוש, עמודה שמאלית. התא המרכזי והתא הימני שניהם היפר. הפעולה ההפוכה של התא הימני נובעת מהחיבור העקיף לאור (הוא לא מואר כי לא כתוב LIGHT) תפקיד התפקיד התאים ההוריזונטליים: יצירת שדה חישה היקפי לתאים בי פולאריים. התא הבי פולארי השאמלי מחובר בסינפסה + לגנגליון אשר מחובר לאופטיק נרב. גנגליון יגיב כמו הבי פולארי.

הבדל בין התא הגנגליוני לתא הבי פולארי: גנגליון יעשה קידוד של האות לפוטנציאל פעולה כדי להעבירו הלאה. רואים בציור שרשרת של פוטנציאלי פעולה. עד כה היו פוטנציאלים קצרים בלבד למרחק של חצי מ"מ. עכשיו יש להעביר את המידע למוח, זה מרחק ניכר ויש לקודד את המידע לפוטנציאל פעולה מתאים. התא הביפואלרי קובע איזה סוג תא יהיה התא הגנגליוני.

שדה חישה של תא גלנגליוני:
דף 4 בצד שמאל. משמעות של (+) יותר פוטנציאלי פעולה. המדרגה מראה את הגירוי, את תחילתו ואת סופו. האזור ההיקפי מסומן במינוס כי יש עיכוב לפוטנציאלי הפעולה כשיש טבעת של אור בפרפירפריה. תא כזה נקרא און סנטר.

בציור התחתון יש אותו דבר, אבל אוף סנטר.

דוגמת לוח שחמט: בהצטלבות רואים מעין כתמים אפורים. זה קורה כי בהצטלבות יש יותר אור שנופל על הגנגליון בפריפריה בהצטלבות מאשר בקו לבן רגיל (4 אזורים לעומת 2). זה לא קורה בפוביאה כי שדות החישה שלה קטנה.

המשך אופתלמוסקופ
פפילה- עגול
כשיש בצקת- פיפליידיס
בצקת בלי דלקת- פפילדימה
מסתכלים על היחס בין הקאפ לדיסק, אם היחס האנכי יותר גדול מהאופקי זה סימן לא תקין, וזה אופייני לחולי גלאוקומה.
אם רואים פעימה של הוריד זה נקרא SVP spontaneous vinous pulsation
לקבוצה גדול אין את זה, אבל אם רואים את זה, זה טוב
הוריד פועם בגלל הפרשי לחץ בתוך העין
במידה והעורק פועם יש לשלוח את הנבדק באופן מידי לחדר מיון, לפעמים זה עלול לקרוא אצל נשים בהריון- סימן לרעלת דם, באופן רגיל זה מעיד על לחץ גבוה בעורקים, לחץ דם גבוה מאוד, שולחים אותם מיד לחדר מיון ולא לרופא.
לאחר הדיסקה נבחר באופן שרירותי ללכת עם העורקים והורידים לרביעים השונים
לכל רביע יש את העורק והוריד שלו
סופריור נייזל ארטרי, או סופריור טמפורל וכו'.
רוב הבעיות יהיו ליד כלי הדם, לכן טוב לבדוק מה קורה ליד כלי הדם
מגיעים להיקף האפשרי
אם האישון גדול זה קל יותר, ואם האישון קטן זה קשה יותר
בסוף הבדיקה יש לבדוק את המקולה והפוביאה עם עיגול התאורה הקטן ביותר של אופתלמוסקופ, ונראה אם יש מקולה או פוביאה תקינה
אם יש החזר פוביאלי אז ישנם סיכויים גבוהים מאוד שהמקולה תקינה.
FR foveal reflex, נעלם או שנעשה פחות בוהק במשך החיים בגיל 45 כבר לא רואים זאת כל כך, ובגיל 60 נדיר לראות זאת.
ההגדלה של אופתלמוסקופ היא בסביבות פי 15 מהגודל האמיתי של תוך העין.
החישוב הזה הוא לפי הנוסחה המקובלת להגדלה, שהיא:
הכח הדיופטרי של המערכת חלקי 4
הכח הדיופטרי של העין הוא בסביבות 60 דיופטר, 60/4 זה פי 15

עומק
במונחים דיופטרים כל דיופטר של מינוס שאנחנו מוסיפים שווה בערך שליש מילימטר.
כשמגיעים לדיסקה ולא רואים את חתית הקאפ ומוסיפים מינוס כדי לראות, אנחנו יכולים להעריך שכל דיופטר שווה שליש מילימטר של עומק.
שדה הראיה אופתלמוסקופיה הוא בערך 10 מעלות, הדיסקה עצמה היא 7 וחצי מעלות אורך וכ- 5 וחצי מעלות רוחב, אנחנו יכולים לראות בערך קוטר של שתי דיסקות אופתלמוסקופיה.
לפעמים כשהעין קטנה היפרופית נקבל שדה ראיה גדול יותר, ואם העין מיופית בקושי נראה, זה דבר אינדוידואלי
גודל הדיסקה כפי שהוא נראה לנו מהווה קנה מידה לגבי ממצאים ברשתית, זאת"מ אם רואים קרע או גוש או אזור מנוון ברשתית, ואנחנו רוצים לתאר היכן הוא ומה גודל, אז במקום לומר שזה 3 מ"מ טמפורלי ו2 מ"מ למעלה, נשתמש בסדרי גודל של קנה המידה של הדיסקה עצמה
נאמה שהגוש נמצא 3 דיסקות (3 קוטרי דיסק) למעלה וטמפורלית, קנה המידה הוא לא מ"מ אלא גודל הדיסקה כפי שנראה לנו.
ניתן גם לומר שהאוזר שנראה בעייתי הוא בגודל חצי דיסקה.