תחומי רפואת עיניים המבוצעים על ידי אופטומטריסט
אופטומטריסטים רבים היו מעונינים באפשרות להשתמש בטיפות הרחבה, טיפות הרדמה מקומיות וכדומה. לפי חוק הרפואה השימוש בתרופות דיאגנוסטיות מוגבל לרופא בלבד, ולכן אסור על האופטומטריסט. גם העובדה שהחשש לנזק מטיפות הרחבה או הרדמה מקומיות נמוך למדי, לא מאפשרת לאופטומטריסט להשתמש בהם.
במהלך בדיקת עדשות מגע האופטומטריסט משתמש במנורת סדק (slit lamp) קרטומטר, רטינוסקופ ולעיתים מחשב מיפוי קרנית, איתם מאובחנים מקרים של מחלת קרטוקונוס. כטיבן של מחלות, האיבחון אמור להעשות על ידי רופא עיניים, בעיקר מומחה קרנית. על האופטומטריסט להפנות כל מקרה עם בעיות קרנית, או חשד לבעיות מכל סוג לרופא עיניים למטרת איבחון מדויק ומעקב אחרי מצב הקרנית. בעיקר כאשר קרטוקונוס או בעיית עיניים כלשהי הינו משני למחלה אחרת הדורשת בירור על ידי רופא.
שיפור הראייה המכסימאלי יכול להתקבל על ידי שימוש בעדשות מגע קשות או קשות סקלרליות אותם מתאימים בדרך כלל אופטומטריסטים, ולכן הפניית המטופל חזרה אל האופטומטריסט השולח תיתן מענה לכל צרכי הראייה.
סוגיות הקשורות לעדשות מגע
במהלך כנס רפואי בנושא קרנית לפני כשנה, עלו סוגיות רבות הקשורות לשימוש בעדשות מגע מסוגים שונים. הודגמו מקרים של זיהומים בשימוש שגוי עם העדשות, נערך דיון מקיף הקשור לתמיסות עדשות מגע ועוד. מסתבר שנעשות פעולות רבות הקשורות לסיבוכים מעדשות מגע ומתמיסות לעדשות, אולם ציבור האופטומטריסטים אינו מודע להן כלל ואינו למד מהן מאומה.
בדיקות ראייה לילדים
אופטומטריסט אשר למד ובקיא באופטומטריה פדיאטרית, יכול לבצע בדיקות ראייה והתאמת משקפיים לילדים מיופים, ומעקב אחרי חדות ראייה לכלל הילדים. בכל מקרה של חדות נמוכה מ6/6 ללא הסבר, פזילה (לרבות פנימה ESO) היפרמטרופיה, או תלונות שונות על תפקוד העיניים, יש לבצע בדיקה בהרחבת אישון, שהיא כאמור לא בתחום סמכותו של האופטומטריסט. האופטומטריסט יעול לנתב בצורה נכונה את בדיקות הראייה לילדים ולהפנות לרופא במקרים הנחוצים בלבד.
ראייה לקויה LOW VISION
מטופל אשר סובל מראייה ירודה ׂ(LOW VISION) צריך להיות במעקב רפואי אצל רופא עיניים. אולם הטיפול הכולל- אביזרים, מגדלות, טלסקופים וכדומה צריך להעשות על ידי אופטומטריסט המנוסה בראייה לקויה. שיתוף פעולה בין השניים הינו חיוני למיצוי יכולת הראייה של הלקוח.