שעור אופטיקאות – אינדקס רפרקציה של עדשות משקפיים
מעבדה 4 אינדקס רפרקציה
n (אינדקס רפרקציה)= מהירות האור בריק חלקי מהירות האור בחומר
ישנם חומרים שהn (אינדקס השבירה) שלהם צריך להמדד לפי אורך גל.
למשל גל כחול נשבר אחרת מגל אדום. כשאורכי גל שונים נשברים בחומר הם עוברים האטה ויוצרים אורכי מוקד שונים.
נפיצה- התפצלות לצבעים.
אינדקס רפרקציה רגיל הוא כשה-n הנתון לחומר מסויים, מיוחס לאורך גל צהוב.
ההבדל בין הדמות הכחולה לאדומה, היא האברציה הכרומטית.
אברציה כרומטית מושפעת מהאפקט הפריזמתי של העדשה, שמושפע מכמה רחוק פגעה הקרן בעדשה מהציר האופטי (המרכז האופטי) ומושפע גם מכח העדשה.
הכמות שמתארת את האברציה הכרומטית נקראת "ערך ABBE".
ככל שערך הABBE גבוה יותר, תהיה פחות אברציה כרומטית (יחס הפוך בינהם). לפיכך אברציה כרומטית תהיה גבוהה יותר עם n גבוה ועם כח דיופטרי גבוה של עדשה (יחס ישר בינהם).
ההבדלים בין הגדלים של הדמויות נוצרים מהאברציה הכרומטית.
|
החומר |
n האינדקס |
ערך ABBE |
|
CR |
1.49 |
58 |
|
פוליקרבונט |
1.6 |
30 |
|
קראון (זכוכית, טובה מאוד בערך כמו CR) |
1.523 |
58 |
|
פלינט (זכוכית) |
1.6 |
40 |
|
פלינט |
1.7 |
30 |
|
פלסטיק |
1.6 |
36 |
איך נוכל להמעיט באברציה כרומטית?
מערכות כמו טלסקופ ומיקרוסקופ עושות זאת ע"י חיבור עדשות, אחת עם אינדקס גבוה והשניה עם אינדקס נמוך. שיטה זו מסובכת, יקרה ותהיה כבדה מדי שמדובר במשקפיים.
אברציה כרומטית מושפעת מהאפקט הפריזמתי, לכן נרצה שהאישון יהיה ממורכז, כך שיסתכל דרך המרכז של הפריזמה, שם אין אברציות.
1) אישון ממורכז-
PD בינקולרי- מרחק בין עין אחת בהשוואה לעין השניה.
PD מונוקולרי- כל עין בהשוואה ביחס למרכז הפנים, כך אין סטיה. דבר זה משמעותי במספרים גבוהים.
אפשרי לקחת גם נקודת גובה של הPD במדידה ורטיקלית, במטרה לרכז את האישון.
אברציה כרומטית מושפעת מהאפקט הפריזמתי, לכן השיטה היא למרכז את האישון מול המרכז האופטי (שם אין אפקט פריזמתי).
2)שימוש בvetex distance קצר-
ברגע שהעדשה יותר רחוקה מהעין, הפציינט ישתמש יותר בפריפריה של העדשה שם יש יותר אברציות.
שהורטקס דיסטנס קטן ישתמש במרכז העדשה.
3) גודל מסגרת מינימלי (עינית קטנה)-
כך שהפציינט ישתמש פחות בפריפריה של העדשה, משמעותי רק במספרים גבוהים.
עדשה א-ספרית
עדשה ספרית היא כמו חלק מכדור
עדשה א-ספרית זו כל עדשה שהיא לא ספרית. בחלק המרכזי היא דומה לספרית, אבל בקצוות תהיה שטוחה יותר.
הבחירה של הbase curve היא בחירה של היצרן. על היצרן לתמרן בין עדשה שהיא סטיפ (קמורה יותר), שהיא טובה יותר אופטית, אבל גם בין עדשה שהיא יפה ואסטטית שאלה קימורים שטוחים יותר flat. בד"כ בעדשות (+) ובאינדקסים גבוהים עיצוב העדשה יהיה א-ספרי, כי עדשה שטוחה מדי (base curve שטוח מדי) יוצרת עיוותים בפריפריה ובעדשה א-ספרית יש כח /שנעשה בכוונה כדי לנטרל את העיוותים, יש הדרגתיות מסויימת בכח הדיופטרי. כדי לבטל עיוותים נרצה גם כאן שהאישון יהיה ממורכז, מכיוון שאם יהיה בצדדים יראה דרך כח שונה, בנוסף לכח הפריזמתי.
לכן נמדוד PD מונוקולרי, ורק במספרים גבוהים נמדוד גם PD ורטיקלי.
פציינט טוען שלאחרונה מרחיק את המשקפיים וכך רואה יותר טוב, מה זה אומר?
אם הוא היפרופ- צריך יותר כח פלוס
אם הוא מיופ- צריך מספר קטן יותר.
Vertex distance- המרחק בין המשטח האחורי של העדשה לחלק הקידמי של הקרנית.
בדיקה נעשתה במרחק 10 מ"מ, נמצא שצריך תיקון של -8D, במצב זה לפציינט לא נח פיזית עם המשקפיים, לכן מרחיק אותם ל15 מ"מ, ברגע שהרחיק אותם המספר יורד