על ידי Palm - optometrist | אוג 27, 2013 | כנסים והדרכות אופטומטריה
הכנס השנתי הרביעי בעדשות מגע ומשטח העין במתכונת חדשה
הכנס השנתי הרביעי בעדשות מגע ומשטח העין יערך השנה
בתאריך 1/10/2013 בין השעות 13:00-21:15
במלון דיוויד אינטר קונטיננטל, תל אביב.
מה בתוכנית? הרצאות בחמישה מושבים מגוונים, תחרות הצגת פוסטרים וחידון נושא פרסים.
הכניסה לכנס ללא תשלום
פוסטרים בנושא עדשות מגע ומשטח העין ניתן לשלוח עד תאריך 9/9/2013
אל ד"ר ניר ארדינסט, המנהל המקצועי של הכנס
40 הרצאות. מקצת ההרצאות:
ראייה ותזונה הקשר בין תזונה להתפתחות קטרקט- ד"ר רותי סלע, הנזק בעיניים בתזונת עתירת גלוקוז-פרופ' יוסף ויידנפלד, עדשות מגע ויובש-פרופ' חיים עובדיה
אוקולופלסטיקה אוקולופלסטיקה על קצה העפעף- אופקים חדשים בתחום-ד"ר ענבר אבישר, דרכי הדמעות – פרופ' גיא בן סימון, חסימת דרכי הדמעות בילדים -אבחון וטיפול – פרופ' יאיר מורד
ילדים העין המוח ומה שביניהם – דר חנה לייבה,, חידושים באבחון וטיפול בפזילה ועין עצלה – ד"ר עידי מצר, אקזוטרופיה – טיפול ומעקב- פרופ' שפירר אברהם
עדשות מגע ובריאות העין עדשות מגע בשרות רפואת עיניים – מר שמואל ברמן, כיצד רופא המשפחה תורם לבריאות מרכיבי עדשות המגע – ד"ר יצחק שטרן, מה קורה ב 30 הימים הראשונים אצל מרכיב עדשות מגע? – גבי מישור
משטח העין וקרנית צילום עיניים במנורת סדק בעזרת סמארטפון – ד"ר דויד צדוק, מהמטבח – עדשות תוך עיניות שנמצאות בשלבי פיתוח שונים – ד"ר גיא קליינמן, טופוגרפיה של הקרנית ככלי עזר חשוב באבחון מצבים-ד"ר הנייה ליכטר, כל מה שצריך לדעת על ניתוחי פטריגיום-ד"ר פני שגב, לראות את הבלתי נראה-ד"ר ישי פאליק
על ידי Palm - optometrist | אפר 20, 2011 | עדשות מגע
ד"ר ניר ארדינסט, עמית עזריאלי
המונח הרכבת-יתר מתייחס לתופעות של בצקת בקרנית ו/או פגיעה באפיתל הקרנית לאחר שעות הרכבה מרובות מידי של עדשות המגע, שגרמו לחוסר חמצן hypoxia)) בקרנית.
פעמים רבות הרכבת היתר היא מעין מעגל קסמים: שעות ההרכבה הארוכות גורמות לשינויים בקרנית, מה שגורם לפציינט לראייה פחות טובה כאשר הוא מסיר את העדשות ועובר למשקפיים ותופעה זו רק גורמת לו להשתמש אפילו יותר בעדשות ועוד פחות במשקפיים.
הבעיה היא שהפציינטים לא יודעים שתופעה זו מצביעה על בעיה ועל מצוקה של העין והם ימשיכו בהתנהלות זו, לעיתים במשך שנים עד שמתישהו תהיה להם תגובה חריפה יותר של העין, כגון: תגובה אלרגית, דלקת לחמית זיהומית, היפוקסיה של הקרנית, או פגיעה חריפה (אקוטית) באפיתל הקרנית, (acute epithelial erosion ). אז הם נאלצים להשתמש במשקפיים (הישנים) שלהם, שכמובן לא מספקים להם ראייה מספיק טובה והם באים אליך.
האם לשנות להם את המרשם הישן? כמה זמן ייקח לקרנית להתייצב אחרי שנים של הרכבת עדשות מגע?
כמובן שיש לבחון כל מקרה לגופו, אך ניתן לפעול לפי מספר הנחיות כלליות :
1.לבצע בדיקה מקיפה וכוללת של העין , כולל סליט- למפ, קרטומטר ורפרקציה. ניתן להיעזר גם
בטופוגרפיה של הקרנית.
2.להסביר לפציינט שתהליך התייצבות הקרנית הוא הדרגתי ולוקח זמן.
3.במשך השבועות הראשונים לתת מרשם זמני, אפשר של ספייר- אקוויוולנט, או אפילו להשאיר את המשקפיים הישנים. כאשר תוצאות הבדיקה מגיעות למצב שהן תואמות את כוח עדשות המגע, אפשר לשנות על-פיהן את מרשם המשקפיים, אם זה תורם לשיפור חדות הראייה.
4.להורות לפציינט להימנע לחלוטין מהרכבת עדשות מגע עד שהקרנית מתייצבת.
5.אם הפציינט איבד את התחושה בקרנית, צריך לא לתת לו להרכיב עדשות מגע כלל, עד שהתחושה בקרנית תחזור למצב נורמאלי, או קרוב לזה.
כאשר מתאימים מחדש עדשות מגע, כדאי להתאים עדשות RGP עם DK גבוה או עדשות רכות מסיליקון הידרוג'ל.
6.להדריך את הפציינט להגביל את שעות הרכבת העדשות . אסור לו להרכיב אותן שוב מהרגע שהוא פוקח עיניים ועד הרגע שהוא הולך לישון (כלומר, מצאת החמה עד צאת הנשמה של הקרנית).
7.להדגיש את החשיבות הרבה של בדיקות תקופתיות לבריאות העיניים שלו.
באופן כללי, אין ספק שהרכבת ייתר של עדשות מגע עלולה לגרום לעיוות בלתי- הפיך ( או בלתי הפיך חלקית ) של הקרנית. אומנם זה היה נפוץ יותר עם עדשות PMMA, אך קיים גם עם עדשות RGP ואפילו עם עדשות רכות. סביר להניח שזה קורה יותר כאשר ההתאמה היא לא טובה , אך בהחלט לא רק. החדשות הטובות הן, שברוב המקרים אם מפסיקים לחלוטין להרכיב עדשות, הקרנית חוזרת למצבה המקורי.
על ידי Palm - optometrist | אפר 20, 2011 | עדשות מגע
ככלל, הרכבת עדשות לא אמורה לשנות את ליקוי הראייה. באופן אידיאלי העדשה אמורה לנוח בעדינות על מסך הדמעות מבלי להפריע לקרנית. אך לא תמיד זה כך, ושינויים ברפרקציה קורים. זה מתחיל בבצקת זמנית (הפיכה), ממשיך בשינוי ההולך ומתקדם בצורת הקרנית ועד לשינוי אסטיגמטי קבוע של הקרנית.
מניעת הבעיות האלה, או הטיפול בהן בזמן, הם המפתח להרכבה מוצלחת של עדשות מגע. הגורמים הקשורים לעדשות מגע העלולות לשנות רפרקציה הם:
1. התאמה לא טובה: שטוחה מדי או תלולה (steep) מידי
2. התאמה לא טובה של עדשה ספרית על קרנית אסטיגמטית
3. עיוותים או הפרעות אחרות בעדשה
4. הרכבת יתר
כל אלה אחראים לתופעת "הטשטוש במשקפיים" (spectacle blur) שהיא הטשטוש שהפציינט מרגיש כאשר הוא מרכיב משקפיים מייד לאחר שהסיר את עדשות המגע שלו. טשטוש זה נחשב נורמאלי אם לא נמשך יותר מ- 15 דקות, אך אם הוא ארוך מזה (חצי שעה ועד מספר שבועות) זה לא מצב נורמאלי.
כפי שנאמר קודם, הטשטוש (אם נמשך זמן רב מדי) מעצבן את הפציינט וגורם לו להרכיב את העדשות לזמן ממושך יותר כדי לא להרכיב משקפיים, וזה מוביל ישירות להרכבת- יתר ולבעיות הנובעות ממנה. יהיה זה חכם לשאול את הפציינט בכל ביקורת תקופתית כמה זמן לוקח לו להגיע לראייה טובה עם המשקפיים לאחר הסרת עדשות המגע ואם התשובה היא יותר מרבע שעה, יש לשנות מיד את ההתאמה.
טשטוש במשקפיים שנמשך עד שעה יכול גם להיגרם מבצקת בקרנית בלבד. אפשר לראות את הבצקת בקרנית עם סליט- למפ, בתאורה של scelotic scatter ותאורה אחורית (retro illumination). ניתן לראות את השלפוחיות הקטנות (micro- vesicles) עם הגדלה גדולה.
אח"כ צריך לבדוק את ההתאמה עם פלורסצאין: אם יש מגע מרכזי (apical touch), יש לבחור עדשה בעלת רדיוס- קימור קטן יותר (כלומר יותר steep). אם העדשה יותר מדי steep, צריך לבחור עדשה חדשה שטוחה יותר. אפשר להפחית את הבצקת גם ע"י הקטנת קוטר העדשה או השטחה מסוימת של המשטח האחורי שלה, כדי להגדיל את התנועה שלה על הקרנית. סביר להניח שגם הגדלת ה- DK של העדשה יעזור.
הכי חשוב: אל תרשה לפציינט לחזור ולהרכיב עדשות מגע עד שהרפרקציה התייצבה. ואל תיתן לפציינט משקפיים חדשים עד שעדשות המגע החדשות הותאמו כראוי והפציינט הסתגל אליהן.
טשטוש במשקפיים שנמשך שעה ויותר (שעות או ימים), סביר להניח שנגרם לא רק מבצקת אלא גם מסיבה אחרת, כגון שינוי הצורה של הקרנית.
עדשה steep מידי עלולה לגרום הגדלה זמנית של הקוצר ראייה, ולהיפך- עדשה שטוחה מדי עלולה להקטין את הקוצר ראייה באופן זמני (שזה, בעצם, הבסיס לאורטו- K).
טשטוש במשקפיים ברמה "ממוצעת", בין אם נגרם מבצקת בקרנית ובין אם מהשטחת הקרנית, יחלוף אצל רוב הפציינטים תוך יום עד שלושה ימים. אך אם צורת הקרנית השתנתה באופן משמעותי ונוצר אסטיגמטיזם סדיר או לא- סדיר (irregular), דחיסה (והשטחה) של הקרנית או "משיכת" מרכז הקרנית קדימה, ייקח לקרנית זמן רב הרבה יותר לחזור למצבה המקורי וצריך להסביר זאת היטב לפציינט.
על ידי Palm - optometrist | אפר 20, 2011 | עדשות מגע
קוצר ראייה- אצל המיופים הסיפור הוא שונה לחלוטין, והרבה פעמים השאלה אינה אם כן או לא עדשות, אלא באיזה גיל אפשר להתחיל להרכיב אותן. הרצון להרכבת עדשות חייב להגיע מהפציינט עצמו ולא ממישהו אחר, חברים או הורים למשל. צריך לזכור גם שלילדים ולמתבגרים צעירים (עד גיל 14-15) קשה יותר לטפל כראוי בעדשות.
אצל מיופים נמוכים אין מה למהר עם עדשות מגע. אצל מיופים גבוהים (מעל 6.00- דיופטר) לעומת זאת, להרכבת עדשות יש שני יתרונות משמעותיים על פני משקפיים:
1. שדה ראייה גדול יותר.
2. גודל דמות גדול יותר, שפעמים רבות מתבטא גם בשיפור חדות- הראייה המרכזית.
מכיוון שמיופים גבוהים כה תלויים בעזרי- הראייה שלהם (משקפיים ו/ או עדשות) צריך להקפיד על כך שיוכלו להחליף כרצונם בין המשקפיים לעדשות המגע, כלמור לעשות התאמה כזו, שלא תשנה את הקרנית ואת הרפרקציה.
התקדמות הקוצר ראייה- חייבים להסביר להורים שעדשות מגע לא מפחיתות קוצר ראייה ולא עוצרות את התקדמותה הטבעית. צריך להסביר להם שהעדשות המיועדות להפחתת המספר (אורטו- K) הן עדשות שונות מהרגילות, צורת השימוש בהן שונה, והשינוי בקרנית הוא הפיך וזמני.
מאמץ אקומודטיבי- מיופים צריכים להפעיל יותר אקומודציה עם עדשות מגע מאשר עם משקפיים, מה שמגביר את הפעלת הקונוורגנציה האקומודטיבית שלהם. לפעמים זה יגרום לסימפטומים של עייפות לקרוב. צריך לשים לב בעיקר למיופים איזופורים, שאצלם הפעלה נוספת של אקומודציה (עם עדשות מגע) עלולה "להוציא" או להגביר בעיות של מיזוג.
למיופים שרגילים לקרוא בלי המשקפיים שלהם, זה אופייני מאד שיהיו סימפטומים לקרוב עם העדשות. צריך להסביר להם זאת, ואפשר להציע להם מונו- וויז'ן או עדשות מגע ביפוקליות.
על ידי Palm - optometrist | אפר 20, 2011 | עדשות מגע
אנאירידיה- במצבים של אנאירידה מולדת או חוסר ברקמת קשתית כתוצאה מטראומה אפשר להתאים עדשות מגע מיוחדות צבעוניות, רכות או קשות, גם להקטנת הסנוור והפוטופוביה וגם לצורכי אסטתיקה.
טיפול נאות בעדשות מגע- ישנה חשיבות השמירה על ניקיון עדשות המגע והחיטוי שלהן למניעת דלקות וכיבים בקרנית ומניעת תגובות אלרגיות בעיניים הקשורות בהרכבת עדשות מגע, כגון: GPC, או לפחות הקטנת הסיכוי להופעת תגובות אלה. ברשותכם, נראה לי שאין צורך לפרט בנושא זה.
כמו כן, מומלץ לבחור את הפציינטים המתאימים לעדשות מגע: לפציינטים עם עיניים יבשות, מצבים חמורים של בלפריטיס כרונית או אקנה, ובעלי רמת היגיינה נמוכה יש סיכויים גבוהים לפתח זיהומים עיניים הקשורים בעדשות מגע.
הבדיקות הדרושות להתאמת עדשות מגע- כוללות (תמיד): רפרקציה, חדות ראייה, איזון שרירים (פוריות), קרטומטריה, בדיקה עם סליט- למפ, בדיקת עפעפיים, תכיפות מצמוץ, רגישות קרנית ובדיקת דמעות. צריך לערוך בדיקות אלה לפני ההתאמה והן דרושות גם לצורך מעקב והשוואה בעתיד.
גם בבדיקות מעקב תקופתיות של פציינטים עם עדשות מגע צריך לבדוק בנוסף לרפרקציה, גם את הקרנית (קרטומטריה ופלורסצאין ), את העפעפיים ואת הדמעות כדי למצוא ולהבחין בשינויים ובעיות, אם ישנם, כבר כשהם מתחילים ולא רק כשהמצב כבר חמור.
