על ידי Palm - optometrist | יול 4, 2020 | לימודי אופטומטריה
תארים ולימודי המשך באופטומטריה מאת ד"ר ניר ארדינסט
נכתב ע"י ד"ר ניר ארדינסט, מרצה מן החוץ בבית הספר לרפואה ורוקחות – הפקולטה לרפואה, האוניברסיטה העברית בירושלים.
לתשומת לבך: המידע במאמר הינו כללי ועלול להיות חלקי או לא מעודכן. יש לברר את הפרטים המלאים מול הגופים המוסמכים
1.לימודים לקראת תארים שאינם תארים מחקריים:
במשפט אחד: תלמיד שסיים לימודיו במסלול ללא עבודת גמר לא רשאי להמשיך לימודיו לתואר השלישי (דוקטור).
מוסמך לא מחקרי במדעי האופטומטריה
שם: תואר שני למדעי הראיה והאופטומטריה – צפוי להיפתח בסמסטר ב 2021
איפה? המשך…
על ידי Palm - optometrist | ינו 24, 2013 | לימודי אופטומטריה
צהריים טובים חברי פורום אופטומטריסטים יקרים:) אני חושבת להתחיל בשנה הבאה לימודי אופטומטריה לתואר ראשון בבר-אילן, וכידוע לפני שלב כל כך חשוב בחיים יש הרבה ספקות ושאלות, אשמח אם תוכלי להאיר את עיניי,
1. ספרו קצת על העבודה עצמה ממה היא מורכבת (ראיתי איך עובדים באופטיקה ובכל זאת..)
2.איפה אפשר לעבוד ,חוץ מאופטיקות שונות?
3. המשכורת,כמה מקבל אופטומטריסט מתחיל ?
האם יש העלאת שכר אם השנים בהתאם לוותק? שעות העבודה?
4.אחרי תואר ראשון באופטומטריה יש אפשרות להמשיך לתואר שני בביולוגיה?
5. ישנם אופטומטריסטים שעוסקים במחקר אחרי התואר הראשון ?זה אפשרי?
6.מה השכר לאלו שעוסקים במחקר? האם יש אפשרות להשתלב במחקר רפואי?
7.לסיכום,איך אתם מסכמים את עבודתו של האופטומטריסט ,קל קשה מתגמל?
8.למי הייתם ממליצים על התחום ולמי לא. תודה מראש על התגובות:)
Liat Zilberfarb Gantz אמנם כיום אין תואר שלישי במדעי הראייה אך התקווה היא שיהיה. בכל מקרה ניתן לעשות תואר שלישי בתחום חופף כגון מדעי המח מדעי הרפואה וכולי. תקוותי שזאב טועה בנושא אופטומטריה קלינית ולא מחקרית מכיון שכל עולם הרפואה והעולם הפרה-רפואי הופך להיות evidence based practice-כלומר: קליניקה שמבוססת על עובדות שמוכחות במחקרים קליניים ואני מקווה שגם אופטווטריסטים בישראל תומכים בגישה זו.
Michal Weinstein בכיף אנא יקירתי. לנה. אם אין לך בעיה לעבוד ימי שישי שבת ערבים עד עשר בלילה ולספוג תלונות מלקוחות ומהבוס על חוסר יכולת במכירות -זה המקצוע בשבילך,וזה על קצה המזלג. לכן עצתי היא אל תלמדי את המקצוע תשקיע את זמנך במקצוע מוערך יותר. כי תכלס זה כמה שאת מוכרת מכל מה שמשתמע מכך.
דרור דקל ברוב המקרים אופטומטריסטים עובדים בחנויות פרטיות או רשתות וזה כולל בדיקות ראיה, מכירות ומתן שירות. זו עבודת שכיר/מוכר פרא-רפואית מכובדת הכרוכה במגע עם קהל רב, שירותיות רבה ודורשת עידכונים רפואיים הקשורים לעיניים.
בכל מקום גם במוסד רפואי תצטרכי למכור.
חנויות פרטיות או ברשתות, אין דבר כזה אופטומטריסט שעוסק רק בבדיקות. אנחנו החלק העיקרי של המכירה ואני לא מתכוונת לבחירה של משקפי שמש, אלא ליכולת שלנו להתאים את המוצר הנכון עבור הצרכים הספציפיים של הלקוח בבחירה של תיקון ראיה, מסגרת מתאימה וכו'.
תודה רבה לכולכם על התגובות מאוד עזרתם!!
Eyal Berko
גם רופא שיניים ותשלומים לא הולכים יחד ?
גם גניקולוג ו 800 ש"ח לבדיקה לא הולכים יחד ?
גם רופאי עיניים וניתוחי לייזר לא הולכים יחד ?
גם רופא כירורג וניתוחים פלסטיים לא הולכים יחד…?
בוא לא נהיה תמימים – השיקול הכספי בחיים לא יכריע מה נכון לפציאנט , אבל אף אחד מאתנו לא עובד לשם שמיים…
Eyal Berko אני מסכים איתך ששיקול התאמת המשקפיים או עדשות המגע אמור להיות מקצועי לחלוטין,
עם זאת – אם תבדוק את כווולם…ובסוף אף אחד לא יקנה אצלך , כבר לא יהיה לך את מי לבדוק…
רבקה טייטלבוים אני מציעה לקחת בחשבון גם את הלימודים עצמם. כמו למשל משך הלימודים- התואר אמנם נמשך 4 שנים (בהנחה שאין חובות להשלים…), אך לאחר מכן ישנם מבחני משרד הבריאות(עיוני ומעשי) כדי לקבל רשיון שאם יתמזל מזלך ותעברי אותם בפעם הראשונה זה עוד כמעט שנה נוספת, כלומר סה"כ קרוב ל5 שנים.
Yael Afiki ועוד שנה בשביל לקבל את הרישיון הקבוע..
Alexandra Zilbervarg נסכים שלא נסכים. אופטומטריסט הוא בוודאי לא טכנאי רפרקציה, לכן אנחנו לא רק יושבים בחדר כל היום ובודקים, המכירות הן חלק בלתי נפרד. הדוגמא הקלאסית ביותר הם האופטומטריסטים הפרטיים בעלי חנויות שהלקוחות שלהם ברוב המקרים חוזרים אליהם בגלל המקצועיות והידע ולא בגלל 50% הנחה על ריי בן
Yossi Rafaelov לנה יקירתי את נשמעת כמו בחורה עם המון רצון ומוטיבציה תעשי משהוא יותר טוב בחיים שלך מאופטומטריה
את תמצאי הרבה אופטומטריסטים עוסקים בתחומים אחרים אחרי תקופה קצרה שבה הם ממצאים את המקצוע
Nira Ishai Lankry יוסי- יש הרבה אופטומטריסטים שמאוד אוהבים את מה שהם עושים- ואני ביניהם. השילוב של עזרה לאדם שלא מצליח לראות וזה פוגם באיכות חייו- ואתה אולי תהיה זה שיעזור לו הכי הרבה, לבין היחסים החמים עם לקוחות והערכה עמוקה מצידם- גורמים לעבודה להיות חלק מאוד נעים מהיום.
דרור דקל תנו לי לסכם שבכל תחום יהיו אנשים ממורמרים שלא מוצאים את עצמם, ומי שלא מרוצה מוזמן לחפש מקצוע אחר. לדעתי זה בין המקצועות הטובים ביותר שיש לשכיר.
קרן רול שחר מסכימה לגמרי דרור!!!
Lena Ratner בשוק הקשה של היום זה מקצוע מעולה , תמיד נדרש , לא קשה למצוא עבודה , שכר יפה ביחס למאמץ (עבודה נקיה, לא קשה פיזית, משמרת שנעה בין 6-7 שעות גג) . מקצוע פרה רפואי שמשלב עבודה עם אנשים, מכירות וגם ישנו צד טכני (מי שעובד בחנות פרטית הרבה פעמים גם אופטיקאי) …
שרה ודוד סעייד לקחת בחשבון שלרוב זה משמרות בוקר וערב…
Nethanel Kadoche אין ספק שבאופטומטריה,כמו שבתחומים אחרים רבים שברפואה ו\או פרא רפואיים,יש גורמים ממוסחרים, אבל דבר אחד בטוח וזאת עצתי אלייך לנה יקרה, רק את קובעת מה טוב לפציינט ו/או לקוח שלך ושלא תתני בחיים למישהו שלא אופטומטריסט כגון מנהלים שלמדו מנהל העסקים וכו' למינהם ותופסים תפקידי ניהול בכירים בכל מיני רשתות ידועות,להגיד לך ולהפעיל עלייך לחץ מה "לדחוף",שיקפצו! את האופטומטריסטית ואת השולטת והקובעת! ברור !
Avivit Avraham המקצוע טוב אבל בעתיד אם תרצי להיות אמא בע"ה זה מאוד קשה כשהם קטנים המצפון עובד שעות נוספת…
Robert Hammer 4. ברוב העולם המערבי, אופטומטריה הוא מקצוע מבוסס-מחקר. בתי ספר לאופטומטריה משגשגים בביצוע מחקרים קליניים ובסיסיים יותר. בארץ, כיון שאנחנו רק 20 שנה לאחר חקיקת חוק העיסוק באופטומטריה ובעקבותיו פתיחת בתי ספר לאופטומטריה ברמה אקדמאית, צריכים עוד זמן שדר זה יתפתח באותה מידה גם פה. בבר אילן אין תארים מתקדמים באופטומטריה. בהדסה יש תואר שני, למיטב הבנתי (בלי להכיר מבפנים) בעיקר קורסים וגם כולל פרויקט מחקרי. (אני בוודאי לא מזלזל בזה. זה מעמיק ידע, מחדד יכולות קליניות ומוציא אופטומטריסטים טובים יותר. אבל שאלת על מחקר ואני עונה ספציפית לשאלה זו).
אני חושב שחלק מהתהליך שבו בתי ספר לאופטומטריה בארץ יגיעו לאיזון הנכון בין הוראה לתואר ראשון ובין מחקר יהיה מגמה של בוגרי אופטומטריה שעשו תארים מתקדמים במחקר בתחומים קרובים נלווים וחוזרים להיות הדור הבא של מרצים לאופטומטריה ומנחים לדוקטורנטים. צעירים בעלי מוטיבציה גבוהה כמוך אולי יכולים להיות חלק מזה. אני לא יודע לומר אם הזמן שנהיה בשלים לכך הוא בדור שלך או כמה שנים מאוחר יותר.
מתוך פורום אופטומטריסטים בישראל בפייסבוק. נערך בשמירה על רוח הדברים.
על ידי Palm - optometrist | דצמ 16, 2011 | פתולוגיה דר. רוטקוף
LOCS מערכת דרוג קטרקט
זו מערכת למיון עכירות בעדשה, הפועלת באופן הבא: מקבלים אוסף צילומים של 3 סוגי קטרקט, לכל סוג של קטרקט ישנם 4 צילומים שמסומנים מאפס עד שלוש.
הרופא בודק עם הסליט למפ ומשווה את מה שרואה ל4 הצילומים שיש לו, 0 אין קטרקט בכלל ו 3 זה הכי קשה.
לכל אחד משלושת סוגי הקטרקט, ישנם 4 צילומים שונים.
0-3 4NS
0-3 4 CORT
0-3 4 PSC
NSניוקליאוס סקלרוזיס- בודקים עם תאורה ישירה, direct illumination.
ואת CORT וPSC בודקים עם indirect retro illumination.
אין קשר ישיר בין דרוג הקטרקט לחדות הראיה, זו רק דרך אובייקטיבית לדרג את השינויים בעדשה בעקבות הקטרקט.
רטינוסקופ הוא חלק מהדיאגנוזה של קטרקט, חובה להשתמש בו.
Monocular diplopia
קטרקט יכול לגרום לדיפלופיה- ראיה כפולה.
אם הדיפלופיה קיימת רק כששתי העיניים פתוחות- זה קשור לפזילה, זו בעיה של השרירים, העיניים אינן מקבילות. זו יכולה להיות בעיה נוירולוגית, או קשורה לגידול, כאן צריכים רופא עיניים ואפילו נוירולוג.
אם הדיפלופיה קיימת גם שהנבדק סוגר עין אחת- זו בעיה רפרקטיבית. הרפרקציה בעין אינה אחידה, דבר מה משובש בקרנית או בעדשה. אין אחידות ברפרקציה יכן יש שתי דמיות.
אי סדירות בשבירה- קרטוקונוס, אי סדירות במקדם שבירה- קטרקט.
זו תופעה נפוצה גם קרטוקונוס- אסטיגמציה גבוהה לא סדירה, וגם סימן של קטרקט NS (במיוחד שיש שינוי במקדם שבירה), אם השינוי הזה אינו אחיד (זה עדיין לא קטרקט אחיד), ישנם מקדמי שבירה שונים בתוך הנוקליוס וזה גורם למוקדי פוקוס שונים, מה שגורם לראיה כפולה.
אם הנבדק רואה כפול בגלל בעיה רפרקטיבית, ניתן לגלות זאת באמצעות הרטינוסקופ. לא נקבל רפלקס אחיד אם זו בעיה בקרנית או בעדשה.
כיצד נבחין אם הבעיה בקרנית או בעדשה?
נבדוק זאת באמצעות קרטומטר, אם נקבל מאיירים מעוותים, הכפילות נגרמת בגלל שהקרנית מעוותת, ואם הקרנית בסדר זה בגלל העדשה.
אם אין קרטומטר ניתן לבדוק זאת גם באמצעות עדשת מגע קשה, אם הבעיה היא אי סדירות בקרנית כמו קרטוקונוס עדשת מגע קשה תפטור את הבעיה, אך אם הבעיה בעדשת העין, עדשת המגע הקשה לא תשפיע.
כשהתחילו לבצע את ניתוחי הקטרקט הייתה בעיה: איזה כוח של IOL לשים בעין? הייתה לכך חשיבות גדולה ביותר מכיוון שכך קובעים את כח הרפרקציה של המנותח לכל החיים.
הבעיה הייתה שבימים ההם הייתה רק מדידה אחת שהיה ניתן לעשות- מדידה של כוח הקרנית באמצעות הקרטומטר.
כח העדשה של אדם מבוגר הוא בערך D19, כל שגם אם הנבדק היה מיופ או היפרופ לפני הניתוח, שמו לו עדשה עם כח של D19 בתור קבוע.
בהמשך המציאו מכשירU.S (אולטרה סאונד= קול) שמודד את אורך העין דרך הקרנית ודרך העדשה. מקרינים גלי אולטרה סאונד לתוך העין, נוצר הד שפוגע ברשתית, וחוזר לחיישן במכשיר, ובודקים כמה זמן לוקח לו לחזור. לפי הזמן שלקח לו לחזור ניתן לדעת מה אורך העין.
אם יש קטרקט קשה שיטה זו לא עובדת.
כיום עושים זאת באמצעות לייזר, יש לייזר עם אורכי גל ארוכים וכך ניתן למדוד את אורך גלגל העין, עושים זאת באמצעות גלי אור optical, ולא באמצעות כלי קול.
כיצד נחשב כח IOL?
נתונים
קרנית בכח של +43.00D
אורך עין של 24 מ"מ
מקדם השבירה של הקרנית הוא n=1.33
כיצד נדע איזה כוח של IOL חייבים לשים כדי שהדמות תהיה בדיוק על הקרנית?
פתרון
נבדוק איפה נקודת הפוקוס של קרני האור (כתוצאה מכח הקרנית)
1.33/43 =31mm
הפוקוס נמצא במרחק של 31מ"מ מאחורי הקרנית.
קרני האור עוברות את עדשת הIOL ששמנו, ועוברות את הלשכה הקדמית שהינה באורך של 3 מ"מ (הקרניים בעצם עברו מרחק של 3 מ"מ, מהרגע שעברו את הקרנית), מהו כוח הכינוס של הקרניים בהמשך?
כרגע נשארו להם 28 מ"מ (=0.0028 מ') כדי להגיע למוקד הפוקוס שלהן
1.33/0.028 = 47.5D כוח הקרניים כרגע הוא:
1.33/0.028=47.50D
אחרי השתלת הIOL הקרניים צריכות להתמקד על הרשתית.
אורך העין הוא 24 מ"מ, הקרניים עברו 3 מ"מ של הלשכה הקדמית, ואז נותרו להם 21 מ"מ כדי להגיע לרשתית.
נבדוק איזה כח הקרניים צריכות כדי להתמקד על הרשתית:
1.33/0.021= 63.3D
הקרניים צריכות כוח של 63.3D כדי שיתמקדו בדיוק על הרשתית.
אך לקרניים שנכנסות ועוברות דרך הקרנית יש כוח של +47.50D, לכן הכוח של עדשת הIOL צריך להיות:
63.3 – 47.5 = 15.8D
זו נוסחת חישוב תאורטית
החישוב הנ"ל הוביל לבעיות
לא תמיד ניתן לדעת שעדשת העין יושבת במרחק של 3 מ"מ אחרי הקרנית.
החישובים האלה מתייחסים לעדשה דקה, לא התייחסו לכך שהעדשה עבה, לא יודעים מה עומד הלשכה, מה הN של העדשה, לא התייחסו לעדשת קונווקס או בי קונווס, אבל זה עדיין יותר טוב מעדשה אפקית.
רצו דיוק כדי להגיע לאמטרופיה או למספר אחד, לפי הצרכים.
3 רופאים לקחו את כל ניתוח הIOL ובדקו מה הטעויות, ראו לפני הניתוח את הקרנית ואורך העין, הם ראו איזה חישוב יכלו לעשות כדי שזה יצא אמטרופיה?
ברגע שגילו מה הטעות רצו לדעת כיצד ניתן לתקן את הטעות עם קרטומטר וגילוי אורך העין? כיצד ניתן להגיע לאמטרופיה, זה נקרא Regression Formula.
רגרשן- אחורה, מסתכלים אחורה.
מה שעשו קודם זה חישוב תאורטי על סמך אופטיקה, אך זה לא היה מדוייק.
עשו את הניתוח הרגרסיבי וכך גילו את הנוסחה שמשמשת עד היום:
כח IOL כדי לקבל אמטרופיה=
Pemmetkopia= Aconstant – 0.9K- 2.5L (mm)
L אורך גלגל העין במ"מ
K קרטומטר, כח הקרנית (כפול 0.9 כי הקרטומטר לא מדוייק)
לא צריך לדעת מה עומק הלשכה או העובי העדשה, זה נתון בA שהחברה עצמה מספקת
כל חברה מספקת את הA זה משתנה לפי סוג העדשה, על כל העדשה כתוב האייקונסטט, זה תלוי גם איפה מיקום העדשה יהיה, כל זה מצויין בתוך האיקונסטנט של כל עדשה.
לדוגמה: P= 114- 0.9X40-2.5X24=
זה כח עדשת הIOL שניתן.
עם הנוסחה הזו הגיעו לדיוק טוב.
נקראת רגרשן פורמולה (מלאכותי, זה לא תאורטי) נוסחת שלושת הרופאים נקראת SRK- הנוסחה הבסיסית לקבעית כח IOL
אם בניתוח הנבדק צריך עדשה של A=120, והעדשה שהנבדק צריך היא +19
אבל ניתוח מגלים שהעדשה הקיימת היא בעלת A=118, העדשה שהנבדק יקבל תהיה בעלת כח של +17
עין סכמטית Gullstrand- הרופא היחידי שקיבל פרס נובל (בגין מחקר אופטי).
אם הכח של העין הוא +60, כדי שזה אמטרופיה מה צריך להיות אורך העין?
1.33/60 הרשתית צריכה להיות בפוקוס של +60
מה שמקבלים זה +22.2 מ"מ
עין מיופית עם 62.5 כח דיופטרי, איפה נשים את הרשתית כדי שתהיה אמטרופיה?
1.33/62.5=21.3
שינוי של מילימטר באורך העין שווה לשינוי של 2 וחצי דיופטר ברפרקציה.
כל מילימטר שווה 2 וחצי דיופטר.
(שאלת מבחן!!!)
התחילה בעיה….
הנוסחה הזו הייתה בשימוש במשך 30 שנה. התחילו לעשות ניתוחי לייזק להורדת משקפיים וכך אנשים שעברו לייזק הגיעו בגיל מבוגר לניתוח IOL, וכך נוצרה מגפה של היפרופיה.
אם יוצא היפרופיה של +2 וחצי לא רואה לקרוב ולא לרחוק בלי משקפיים.
הקרטומטריה אינה מתאימה לקרנית אחרי לייזק
איך לייזר יכול להשפיע על החישוב של IOL, לכן חזרו קרטומטריה
קרטומטר בודק קימור במילימטר רדיוס. זה מכשיר מדויק ב100%
אם יצא 7.5 מילימטר רדיוס, חייבים לדעת מה כח הדיופטר של הקרנית, לכן יש לתרגם מילימטר רדיוס לכח קרנית (זו נוסחה לפי קרטומטר):
P=n1-n2 חלקי r
=
(1.336-1)/0.0075= 50.13D
אם רוצים לחשב את הקימור האחורי של הקרנית עשו זאת רק באמצעות ניתוחים שלאחר המוות.
חישבו את הכח האחורי, כדי למצוא את הכח הרפרקטיבי של הקימור האחורי של האנדותל:
(1.336-1.376)/0.0068=-6
הדבר היחידי שמדויק כאן הוא הr1, הקרטומטר בודק רק את הרדיוס הקדמי של הקרנית. ג'אוול מודד רק את הרדיוס הקדמי של הקרנית. R2 מתקבלים רק מנתונים שלאחר המוות, לא ניתן לדעת אם זה מדויק עבור כל אדם, החישוב הזה הוא בערך ולא מדוייק.
כך יוצא שכח הקרנית בסך הכל, עם קימור קדמי ואחורי הוא 44D
באופן רגיל מתייחסים לכך שכח הקרנית הוא 45
בגלל שלא ניתן לבדוק במדויק את החישובים הללו אלו שהמציאו את הקרטומטר, המציאו מקדם שבירה שרירותי של 1.337
1.337-1/ 0.075= 45D
להשלים….
בקרטומטר מזמינים עדשות מגע לפי רדיוס מילימטר, ורפרקציה כדי לדעת אסטיגמציה, שזה רק היחס.
זה השפיע רק שמדדו כח של IOL ואז היו צריכים את כח הקרנית בדיופטר.
כשעשו את הנוסחה הריגרסיטית לניתוח הIOL לקחו 0.9
זה היה נכון לפני 30 שנה שכל תוצאה הייתה בין 40-45, לפני שהיו ניתוחי לייזק ואז המצב הזה השתנה
היום אחרי ניתוח לייזר יש גם קרניות של 30 דיופטר, לכן הנוסחה הזו כבר אינה מדויקת.
אם אחרי לייזק נקבל מילימטר רגיוס של 9 מילימטר, לפי הטבלה של ג'אוול זה שווה ל 37.5
זה לפי החישוב הקצר של ג'אוול
אבל לפי החישוב הארוך והאמיתי של:
P= (n1-n2)/r= 1.376-1/0.009=41.75
-6 (הכח האחורי)
=
35.75
יש כאן טעות של שני דיופטר.
לכן הייתה מגפה של היפרופיה.
האפשרות הפשוטה הטובה והמדויקת ביותר:
אם ידוע מהו הקימור- K לפני הלייזר לדוגמה 43D, אנחנו יודעים שהייתה מיופיה של -10.00D, למחרת זה ירד לאפס, תיקנו מיופיה של 10 דיופטר. התיקון היה בקרנית, אז מהו הK החדש? 33 ואת זה צריך להכניס למחשב.
זו הדרך הטובה ביותר לתיקון IOL אחרי לייזק.
אבל לא תמיד מי שמבצע את הניתוח זה מי שמדד לפני הניתוח, לכן לא תמיד יודעים מה הK, לכן השתמשו בנוסחה שונה
איזה K היה צריך להכניס כדי שזה יצא נכון?
K האמיתי= 1.14k – 6.8נמדד
זה רגרשן פורמולה למציאת הK לאנשים שעברו לייזק (הנוסחה של רגרשן פורמולה נשארת, אבל צריך לשנות את הK לפי הנוסחה הזו)
1.14X35-6.8
=
33D
אחרי לייזק אסור להשתמש בK הנמדד. זו הנוסחה המדויקת השניה מבחינת דיוק
והנוסחה הארוכה היא האופציה השלישית.
לדעת את כל החישובים טוב, שאלות מבחן!
החישוב הארוך:
(1.376-1.00)/0.009 + (1.336+1.367)/0.0068
הנוסחה הארוכה והמדויקת למציאת הK של אנשים שעברו ניתוחי לייזק.
