מבחן אופטיקה משרד הבריאות

דוגמאות לשאלות אופטיקה

1. אדם מרכיב משקפיים ימין: 6.00 – שמא
ל: 8.00 – במבט 5 מ"מ למטה נוצרת פריזמה:
I. 1^ BU OD *****
II. 7^BU OS
III. 1^ BU OS
7^ BD OD. IV

2. אדם מרכיב משקפיים ימין: 2.00 – שמאל: 2.00 + במבט 10 מ"מ למטה הפריזמה הנוצרת:
I. 4^ BU OD
II. 2^ BU OD
III. 2^BU OS
IV. 4^ BU OS *****

PD. 3 של לקוח הוא 60 מ"מ בטעות במשקפיים של 6.00 – בכל עין בוצע 66 מ"מ PD בפריזמה הנוצרת היא:
I. 3.6^BI *****
II. 1.8^ BI
III. 3.6^BO
IV. 1.8^BO

4. זכוכית של +2.00\+4.00×90 במבט 5 מ"מ ימינה למרכז האופטי נוצרת פריזמה:
I. 1^
II. 4^
III. 2^
IV. 3^ *****

5. אדם מרכיב משקפיים 3.00 + לרחוק יש לו אקומודציה של 4 דיופטר. ללא תיקון הנקודה הקרובה שלו היא:
I. 33 ס"מ
II. 20 ס"מ
III. 1 מטר *****
IV. 14 ס"מ

6. לעין יש כוח אקומודציה של 4 דיופטר ונקודה קרובה של 20 ס"מ טווח הראיה ללא תיקון הוא:
I. 1 מטר עד 20ס"מ *****
II. 25 ס"מ עד 20 ס"מ
III. אין סוף עד 20 ס"מ
IV. 1 מטר עד 25 ס"מ

7. אדם מרכיב משקפיים 3.00 – לרחוק ויש לו כוח אקומודציה של 2 דיופטר ללא משקפיים הנקודה הקרובה היא:
I. 33 ס"מ
II. 50 ס"מ
III. 1 מטר
20 ס"מ *****

8. תיקון במשקפיים –1.00\+3.00×90 ללא תיקון:
I. עיגול מיעוט הטשטוש הוא על הרשתית
II. קו אנכי על הרשתית
III. קו אנכי מאחורי הרשתית
IV. קו אופקי מאחורי הרשתית *****

9. נקודה רחוקה של 20 ס"מ אפשר לתקן עם עדשה 5.50 – במרחק מהעין של:
I. 10 מ"מ
II. 15 מ"מ
III. 18 מ"מ *****
IV. 20 מ"מ

10. עדשה 4.00 – ועדשה 3.00 + מרחק של 30 ס"מ ביניהם. עצם נמצא 1 מטר מעדשת ה 4.00 – הדמות נמצאת:
I. מטר אחד לימין עדשת 3.00 + *****
II. p//במישור העדשה 3.00 +
III. במישור העדשה 4.00 –
IV. 10 ס"מ משמאל לעדשה 4.00 –

11. מרכיב עדשה רב מוקדית עם תיקון לרחוק של 3.00 – ותוספת של 1.25 + עד 2.50 + כוח האקומודציה הוא 1.00 +:
I. עצמים בכל המרחקים ברורים
II. כל עצם קרוב יותר מ33 ס"מ רואה מטושטש
III. כל עצם בין 40-45 ס"מ מטוטש *****
IV. כל עצם רחוק מ50 ס"מ מטושטש

12. נקודה רחוקה של 33 ס"מ אפשר לתקן ע"י עדשה של 4.00 – במרחק:
I. 4 ס"מ מהעין
II. 25 ס"מ מהעין
III. 8 ס"מ מהעין *****
. IV33 ס"מ מהעין

13. עדשת 3.00 – ועדשת 2.00 – עם מרחק של 25 ס"מ ביניהם. עצם נמצא מטר אחד מעדשת 3.00– הדמות תופיע:
I. במישור עדשת 3.00 – *****
II. בין 2 העדשות
III. בין העצם ומישור העדשה 3.00 –
IV. במישור העדשה 2.00 –

14. מרשם ימין: +3.50\+1.50×90 ושמאל: +2.00\+1.00×180 בהסתכלות 8 מ"מ מתחת למרכז האופטי נוצרת פריזמה של:
I. 0.4^ BU OS
II. 5.2^BU OD
III. 2.4^BU OS
0.4 ^ BU OD. IV *****

15. עדשה בכוח 15^ גורמת להסטת הדמות:
I. 7 ס"מ כלפי הקודקוד במרחק 2\1 מטר
II. 7.50 ס"מ כלפי הקודקוד במרחק 2\1 מטר *****
III. 8 ס"מ כלפי הקודקוד במרחק 2\1 מטר
IV. 7 ס"מ כלפי הבסיס במרחק 2\1 מטר

16. אדם מזהה אות שפותחת 20' בסה"כ במרחק 30 מטר. הוא מזהה את האות במרחק 2 מטר חדות הראייה היא:
I. 30\6
II. 20\6
III. 180\6
IV. 240\6
360\6 *****

17. צילינדר מצולב של 0.25D:
I. –0.75\+0.25×90
II. pl\+0.25×90
III. –0.12\+0.25×90
IV. –0.25\+0.50×90 *****

18. נקודה רחוקה 66 ס"מ, נקודה קרובה 18 ס"מ. כוח האקומודציה:
I. 1 דיופטר
II. 3 דיופטר
III. 4 דיופטר *****
IV. 5 דיופטר

19. תיקון של 12.00 – במרחק 15 מ"מ מהעין. הותאמה מסגרת חדשה במרחק 9 מ"מ מהעין. התיקון הנכון עכשיו:
I. 12.50 –
II. 11.75 –
III. 11.25 – *****
IV. 11.00 –

20. קו אנכי נמצא D0.25 לפני הרשתית, וקו אופקי D 0.25 אחרי הרשתית. זה יתוקן ע"י:
I. +0.50\-0.50×90
II. *****–0.25\+0.50×90
III. +0.25\-0.50×180
IV. +0.50\-0.25×180

21. עדשה 3.00 – ועדשה 1.00 – במרחק של 75 ס"מ ביניהם, עצם נמצא מטר אחד שמאל לעדשה –3.00 הדמות תופיע:
I. 10 ס"מ ימינה לעדשה 1.00 –
II. 100 ס"מ ימינה לעדשה 3.00 –
III. 50 ס"מ שמאלה לעדשה 1.00 – *****
IV. 50 ס"מ ימינה לעדשה 3.00 –

22. מרשם, ימין: -3.50\-1.50×90 שמאל: +2.00\+2.00×180 במבט 6 מ"מ מתחת למרכזים האופטיים נוצרת פריזמה של:
I. 0.3^ BU OS *****
II. 2.4^ BU OS
III. 2.1^ BU OD
IV. 0.3^ BU OD

23. פריזמה בכוח 10 גורמת להסטת הדמות:
I. 7.5 ס"מ כלפי הקודקוד במרחק 2\1 מטר
II. 5 ס"מ כלפי הקודקוד במרחק 2\1 מטר *****
III. 10 ס"מ כלפי הקודקוד במרחק 2\1 מטר
IV. 5 ס"מ כלפי הקודקוד במרחק 2 מטר

24. שכבת הדמעות מהווה מפגש ראשון בין האור והעין, אם קמירות פני הקרנית היא 8 מ"מ ומנת התשבורת של העין היא 1.336 מה כוח התשבורת של העין.
I. 5.00 +
II. 42.00 + *****
III. 47.00 +
IV.
V. 167.00 +

25. במעבר מחומר בעל n 1.33 לחומר יותר צפוף (1.50) איזה גל מושפע יותר:
I. 400nm *****
II. 500nm
III. 600nm
IV. 700nm

26. בכל מעבר של אור מחומר אחד לחומר שונה יש:
I. רפלקסיה (החזר אור)
II. רפרקציה *****
III. קיטוב
IV. ספיגה

27. כוח הברגנציה של אור 3 מטר מהמקור:
I. 3 דיופטר
II. 3\1 דיופטר *****
III. 0.5 דיופטר
IV. plano

28. דוגמא של צילינדר מצולב:
I. –1.00\+0.50×90
II. –1.00\+2.00×45 *****
III. –0.50\-1.00×180
+1.00\+0.50×90. IV

29. לעין יש כוח אקומודציה של 4 דיופטר, ונקודה קרובה של 20 ס"מ נקודה רחוקה היא:
I. 1 מטר *****
II. 25 ס"מ
III. 50 ס"מ
אין סוף
30. ברפרקציה נמצא –2.00\+6.00×180 הוחלט להוריד 3\2 מעצמת הצילינדר. התיקון הנכון הוא:
I. –1.00\+4.00×180
II. –2.00\+2.00×180
III. pl\+2.00 x180
–1.00\+2.00×180 *****

31. עדשה לקריאה "מיקרוסקופ" בהגדלה x4 שווה:
I. 4 דיופטר
II. 8 דיופטר
III. 12 דיופטר
IV. 16דיופטר *****

32. אדם בן 60 מרכיב משקפיים 4.00 + לרחוק עם תוספת 1.50 + וגם 3.0 + כוח האקומודציה 1 דיופטר:
I. עצמים בכל המרחקים ברורים
II. כל עצם יותר קרוב מ33 ס"מ מטושטש
III. כל עצם בין 1 מטר ל66 ס"מ מטושטש *****
IV. כל עצם רחוק מ25 ס"מ מטושטש

33. נקודה רחוקה של 40 ס"מ אפשר לתקן ע"י עדשה 3.00 -:
I. 7 ס"מ מהעין *****
II. 4 ס"מ מהעין
III. 77 ס"מ מהעין
IV. 33 ס"מ מהעין

34. תיקון משקפיים –2.00\+3.00×180 ללא משקפיים הדמות על הרשתית:
I. עגול
II. קו אנכי
III. קו אופקי
IV. קו אובלי הוריזונטלי

35. הרכב של העדשות הבאות: -2.00\+3.00×180, -1.00\-3.00×90, -2.00\-1.00×180:
I. –4.00\+3.00×90
II. –8.00\+5.00×90
III. –8.00\+5.00×180 *****
IV. –2.00\+1.00×90

36. נבדק זקוק למרשם R: +1.50, L:+1.50 עם Add+2.00 טווח אקומודציה 1.00 הוא עלול להתלונן על ירידה בחדות ראיה בטווח הביניים עם התיקון החדש במרחקים
א. 33 ס"מ עד 50 ס"מ
ב. 50 ס"מ עד 1 מטר *****
ג. 40 ס"מ עד מטר
ד. 1 מטר עד 2.50 מטר

37. מה המרחק ממנו אפשר לקרוא אם מחזיקים זכוכית מגדלת בכוח x3 קרוב לעין:
א. 33 ס"מ
ב. 12.5 ס"מ
ג. 8.3 ס"מ *****

38. עדשת 5.00 – נמצאת במרחק 25 ס"מ מעדשת 2.00 – העצם נמצא 50 ס"מ לפני עדשת 5.00 -. הבודק עומד מאחורי עדשת 2.00 -. איפה תופיעה הדמות:
א. במישור העדשה 5.00 –
ב. 20 ס"מ לפני העדשה של 2.00 –
ג. 22 ס"מ לפני העדשה של 2.00 – *****
ד. במישור עדשת 2.00-

39. היפרופ של 1.00+ עובר ציקלופלגיה מוחלטת הנקודה הרחוקה שלו נמצאת:
א. מטר אחד לפניו
ב. מטר אחד מאחוריו *****
ג. מטר אחד מאחורי לוח הבדיקה
ד. באין סוף

40. אדם מרכיב R:+2.00\+1.00×180, L: +4.00\+2.00X90 עם תוספת 2.00+ לקרוב. ההשפעה הפריזמתית בקריאה 12 מ"מ מתחת למרכז האופטי היא:
א. 0.6^ BD OD
ב. 1.8^ BD OD
ג. 1.2^ BU OS *****
ד. 2.4^ BD OS

41. אדם בן 25 עם נקודה רחוק של 66 ס"מ. הנקודה הקרובה 12 ס"מ האקומודציה שלו היא:
א. 10.2 דיופטר
ב. 7.5 דיופטר
ג. 6.8 דיופטר *****
ד. 5.6 דיופטר

42. דוגמא לקרוס צילינדר:
I. +0.25\-0.25×105
II. pl\+0.25×105
III. -0.50\+0.50×105
IV. –0.75\+0.75×105
V. אף אחד מהנ"ל *****

43. חשב את עצמת ההחזרה של הקרני: רדיוס חיצוני של הקרנית 7.9 מ"מ ורדיוס פנימי של הקרנית 7.5 מ"מ:
I. –259.75D
II. –253.16D
III. –266.66D
IV. +253.16D

44. חשב אורכי מוקדי העין אם עצמת העין 57.00D ב90 מעלות ו60.00D ב180 מעלות (n=1.333):
I. אין תשובה נכונה
II. f=23,33mm; f’180=22,16mm *****
III. f180= -16.66, f90= -17.53 F=-22.16
IV. F180=16.66, F90=17.53, F’180=22.16

45. PD של פציינט 60 מ"מ מרשם 6.00 – ב2 העיניים בטעות קיבל PD 70 מ"מ נוצרת השפעה פריזמתית של:
I. 3^ BI
II. 6^BI *****
III. 3^BO
IV. 6^BO

46. ברפרקציה נמצא +4.00\-6.00×90 הוחלט להוריד 3\2 מעצמת הצילינדר התיקון הוא:
I. +4.00\-2.00×90
II. –1.00\+4.00×180
III. plano\+2.00×180 *****
IV. –1.00\+2.00×180

47. פציינט מרכיב משקפיים –6.00D נתון: עצמה של הקימור הקדמי (D1)= +4.00D, עובי מרכזי 2.2 מ"מ, מקדם שבירה N = 1.523 , VD =12 מ"מ משקפיים אלה גורמים להגדלת הדמות על הרשתית של:
I. 7.7% יותר גדולה מבלי משקפיים
II. 9.2% יותר גדולה מבלי משקפיים
III. 7.7% יותר קטנה מבלי משקפיים
IV. 9.2% יותר קטנה מבלי משקפיים

48. עדשה +2.00\+2.00×180 העצם באינסוף איזו דמות תהיה 37.5 ס"מ אחרי העדשה
I. קו הוריזונטלי
II. קו אובלי הוריזונטלי
III. קו וורטיקלי
IV. קו אובלי וורטיקלי *****

49. עין ימין +4.00\-2.00×180 עין שמאל +3.00\-2.00×180 הפציינט מסתכל 6 מ"מ מתחת למרכז האופטי מה הפוריה:
I. 1.2 BU
II0.6 BU *****

50. טלסקופ גליליאו עם הגדלה כוח עינית –30×3 מה האורך:
I. 5 ס"מ
II. 7 ס"מ
III. 9 ס"מ
IV. 10 ס"מ *****

51. אמטרופ רואה 4\4 בבדיקת חדות ראיה בחדר של 6 מטר הוא יראה:
I. 4\6
II. 6\4
III. 4\4
IV. 6/6 *****

52. חדות הראיה 30\6 גודל האות שאדם יראה בחדר של 8 מטר הוא:
I. 58 מ"מ *****
II. 64 מ"מ
III. 72 מ"מ
IV. 8 מ"מ

53. אדם רואה אות בגודל 20 מ"מ ממרחק 12 מטר חדות הראיה שלו היא:
I. 12\12
II. 12\14 *****12\18
III. 12\20

54. בחדות הראיה של 12\6 המספר 12 מתייחס ל:
I. אות שפותחת בזווית של 5 ממרחק של 12 מטר
II. אות שגודלה 12 מ"מ בחדר שגדלו 6 מטר
III. מרחק הבדיקה הוא 12 מטר
IV. אות שפותחת זווית של 12 במרחק של 6 מטר *****

55. בבדיקת חדות ראיה הפציינט לא רואה את האות הגדולה ביותר על הלוח הוא קם וניגש עד 2 מטר מהלוח לראות את האות הגדולה. החדר 4 מטר. חדות הראיה היא:
I. 60\6 ממרחק 2 מטר
II. 40\6
III. 40\2
IV. 40\4 ממרחק 2 מטר *****

56. בVA 30\5:
I. הבדיקה נערכת ב30 מטר
II. האות מהווה זווית של 5 מעלות ב5 מטר
III. האות מהווה זווית של 15 ב10 מטר
IV. הפציינט רואה יותר טוב מ30\6

57. מיופ של 2.50 – שמחזיק לוח קריאה 40 ס"מ מהעין יראה בערך:
I. 4\4 *****
II. 4\8
III. 4\1.2
IV. 4\1.6

58. חצי דיופטר הוריזונטלי לפני הרשתית וחצי דיופטר ורטיקלי אחרי הרשתית מה יהיה המרשם:
I. +0.50\-0.50×90
II. +0.50\-1.00×90 *****
III. +0.50\-1.00×180
IV. –0.50\+0.50×180

59. קו אופקי חצי דיופטר אחרי הרשתית וקו אנכי דיופטר אחד לפני הרשתית מה הרפרקציה:
I. +0.50\-0.50×180
II. +0.50\-1.50×90 *****
III. –0.50\-1.50×180
+1.50\-0.50×90. IV

60. טלסקופ: עינית 20.00+ ועצמית 5.00+ כדי לקרוא עם הטלסקופ צריך:
א. להוסיף 2.50+ לפני העצמית *****
ב. להוסיף 2.50+ לפני העינית
ג. לעשות את האקומודציה הדרושה
ד. אי אפשר לקרוא אותו

61. עדשה 3.00 – ועדשה 1.00 – עם מרחק 75 ס"מ ביניהם, עצם נמצא 1 מטר משמאל לעדשה 3.00- הדמות תופיע:
I. 10 ס"מ מימין לעדשה 1.00 –
II. 100 ס"מ מימין לעדשה 3.00 –
III. 50 ס"מ משמאל לעדשה 1.00 – *****
IV. 50 ס"מ מימין לעדשה 3.00 –

62. משקפיים: R-3.50\-1.50×90, L+2.00\+2.00X180 6 N, 6 מ"מ מתחת למרכז האופטי נוצרת פריזמה של:
I. 6.3 BU L
II. 2.4 BU L
III. 2.1 BU R
0.3 BU R. IV

63. פריזמה בכוח 20^ גורמת להסטת הדמות:
I. 7.5 ס"מ כלפי הקודקוד במרחק 0.5 מטר
II. 5 ס"מ כלפי הקודקוד במרחק 0.5 מטר
III. 10 ס"מ כלפי הקודקוד במרחק 0.5 מטר *****
IV. 5 ס"מ כלפי הקודקוד במרחק 2 מטר

64. עדשה 10.00 + בשיפוע של 19 מעלות שווה:
I. +10.25\+0.25×180
II. +10.00\+1.50×180
III. +9.75\-0.75×180 *****
+11.00\-0.75×180. IV

65. עדשה 10.00 – בשיפוע 20 מעלות שווה:
I. –10.50\-1.25×180 *****
II. –10.00\-1.00×180
III. –10.50\+1.25×180
IV. –10.00\+1.00×180

66. קו אנכי נמצא 0.75 דיופטר לפני הרשתית וקו אופקי 0.75 דיופטר מאחורי הרשתית מה התיקון:
I. +0.75\-1.50×90
II. –0.75\+1.50×90 *****
III. +0.75\-1.50×90
IV. +0.50\-0.75 x180

67. תיקון של 12.00 – במרחק 15 מ"מ מהעין, ב9 מ"מ מהעין מה יהיה התיקון:
I. –12.50
II. –11.75
III. –11.25 *****
–11.00. IV

68. נקודה רחוקה 66 ס"מ ונקודה קרובה 18 ס"מ כוח האקומודציה :
I. 1.00
II. 3.00
III. 4.00 *****
IV. 5.00

69. כוח אקומודציה 4.00 + נקודה קרובה 20 ס"מ טווח הראיה הוא:
I. 10-20 ס"מ
II. 20 ס"מ עד 1 מטר *****
III. 20-25 ס"מ
IV. 20-50 ס"מ

70. אדם מרכיב משקפיים 3.00 – כוח אקומודציה 2.00 ללא משקפיים הנקודה הקרובה היא:
I. 33 ס"מ
II. 50 ס"מ
III. 25 ס"מ
IV. 20 ס"מ *****

71. אדם בן 70 רואה 30\6 לרחוק עם תיקון 5.00 + כדי לקרוא בעיתון התיקון המשוער הוא:
I. 5.00 +
II. 6.00 +
III. 5.50 +
IV. 10.00 + *****

PD. 72 60 מ"מ ימין ושמאל 6.00 – במשקפיים בטעות עשו 66 מ"מ מה ההשפעה הפריזמתית:
I. 3.6 BI *****
II. 1.8 BI
III. 3.6 BO
IV. 1.8 BO

73. לעין כוח אקומודציה 4.00 + ונקודה קרובה ב20 ס"מ הנקודה הרחוקה היא:
I. 50 ס"מ
II. 75 ס"מ
III. 1 מטר *****
IV. 1.25 מטר

74. בן 60 מרכיב משקפיים לרחוק 4.00 + עם תוספת 1.50 + כוח האקומודציה 1.00 + :
I. עצימים בכל המרחקים ברורים
II. כל עצם קרוב יותר מ33 ס"מ מטושטש
III. כל עצם בין 66 ס"מ ל1 מטר מטושטש *****
IV. כל עצם רחוק מ25 ס"מ מטושטש

75. עיגול מיעוט הטשטוש על הרשתית:
I. –1.25\+1.25×180
II. –2.00\+4.00×120 *****
III. –2.00\+1.00×60
IV. –1.25\-1.25×90

76. עדשה –2.00\+3.75×150 הרכב הצירים:
I. +1.75×150 , -2.00×60
II. +1.75×60, -2.00×150 *****
III. +3.75×60, -2.00×150
IV. –2.00×60, +3.75×150

77. עצם 25 ס"מ לפני עדשה 10.00 + ההגדלה תהיה:
I. x-2.50
II. x+1.50 *****
III. x+0.75
IV. –0.75

78. עצם 5 ס"מ לפני עדשה +10.00 ההגדלה תהיה:
I. x+2.00
II. x-2.00 *****
III. x+0.50
IV. x-0.50

79. עדשה 1.00 – ועדשה 2.00 + ביניהם מרחק 20 ס"מ עצם נמצא מטר אחד משמאל לעדשה
1.00 – הדמות תהיה:
I. 1.75 מטר ימינה לעדשה +2.00 *****
II. במישור של עדשה 1.00 –
III. 2.5 ס"מ משמאל לעדשה 2.00 +
IV. במישור העדשה 2.00 +

80. אדם רואה מ3 מטר 20' כמו:
I. 3\6
II. 20\6
III. 20\3
IV. 12\6 *****

PD. 81 לרחוק 65 PD לקרוב 63 עשו בטעות PD 66 לקריאה במרשם 8.00 – מה הטעות הפריזמתית:
I. 6.4 BO
II. 4.5 BI
III. 3.2 BI *****
IV. 4.8 BO

82. הרכב של העדשות:-2.00\-1.00×180, -1.00\-3.00×90,-2.00\+3.00×180:
I. –1.00\+3.00×90
II. –8.00\+5.00×90
III. –8.00\+5.00×180 *****
–2.00\+1.00×90. IV

83 .הטיית עדשה (-) 20 מעלות נותן יותר כח (-) ב ספייר וגם ב CYL * 180 עצם באין סוף, איזה דמות נקבל
א. 35 ס"מ אחרי העדשה ?
ב. COLO (עיגול מושלם ) …………….
ג אליפסה אופקי *****
ד. אליפסה וורטיקלי

. 84. רואה ב 15 FIT (4.5 M) 6/12 ב RE ב 10 FIT (3 M) 6/4.5 ב LE יש לו בסנלן ?
א. 6/15 ב R 6/9 ב L *****
ב. 6/15 ב R 6/15 ב L
ג. 6/12 ב R 6/6 ב L

90.85 *2.00-/4.00+ העצם באינסוף איזה דמות תהיה 37.5 ס"מ אחרי העדשה ?
א. קו הוריזונטלי
ב. קו אובלי הוריזונטלי
ג. קו וורטיקלי
ד. קו אובלי וורטיקלי *****

86. בבדיקת חדות ראיה הפציינט לא רואה את האות הגדולה ביותר על הלוח הוא קם המכסא וניגש עד 3 מטר מהלוח לראות את האות הגדולה חדר בדיקה 5 מטר חדות הראיה היא:
a. 6/60 ממרחק 3 מטר
b. 6/50
c. 3/50
d. 5/50 ממרחק 3 מטר *****

87. עצם נמצא 25 ס"מ לפני עדשה 14.00+ דיאופטר הגדלת הדמות תהיה:
e. 1/2.5
f. 2.5 *****
g. 1
h. 0

88. במגדלת לקריאה מקרוב כתוב פי 6 עוצמת העדשה היא:
i. 6.00+ דיאופטר
j. 12.00+ דיאופטר
k. 24.00+ דיאופטר *****
l. 18.00+ דיאופטר

89. קרן אור פוגעת בניצב של צלע פריזמה שוות שוקיים בעלת זוית הראש של 40 מעלות כדי שנקבל
החזרה גמורה מנת השבירה של הפריזמה תהיה:
א. 1.457
ב. 1.557 *****
ג. 1.547
ד. 1.754

90. אור מגיע מאין סוף ומתכנס ע"י עדשה אשר עוצמתה 3.00+ D מפגש הקרניים לאחר מעבר העדשה תהיה
m. 1/3+ מטר *****
n. 1/3- מטר
o. 3+ מטר
p. 3- מטר

91. הזוית הגבולית במעבר מזכוכית לאויר היא 20' 40 מעלות מקדם השבירה של זכוכית זאת הינו:
א.1.523
ב. 1.5451 *****
ג. 1.5862
ד. 1.6213

92. זווית השבירה של קרן אור הפוגעת בזוית של 30 מעלות במשטח זכוכית בעל מקדם שבירה 1.523= n היא:
q. 9 47'1 מעלות (מצגת חוק סנלן) *****
r. 47' 9 מעלות
s. 47' 15 מעלות
t. 47' 29 מעלות

93. הרכב עדשות שווה לערך ספרית צילינדר 90 *1.75+ , 180*0.50+ שווה:
u. 90*0.50-/1.75+
v. 180*1.75-/0.50+
w. 90*1.25-/0.50+
x 180*1.25+/0.50+ *****

94. חשב ושרטט היכן תתקבל תמונתו של עצם מדומה הנמצא במרחק של 8 ס"מ ממראה קעורה שמרחק
הרדיוס שלה 6 ס"מ:
א.2.18 ס"מ אחרי מראה. *****
ב. 2.18. לפני המראה
ג. 4.8 ס"מ אחרי מראה
ד. 4.8 לפני מראה

95. חשב ושרטט היכן יתקבל עצם מתמונה הנמצאת במרחק של 8 ס"מ ואחרי עדשה שלילית בעלת ערך
כח שבירה של 33.00 D
א. 2.18 ס"מ לפני עדשה
ב. 2.18 ס"מ אחרי עדשה *****
ג. 4.8 ס"מ לפני עדשה
ד. 4.8 ס"מ אחרי עדשה

96. תיקון של 11.00+ D במסגרת במרחק 15 מ"מ מהעין, מה יהיה ערכה לראיה ברורה במרחק של 12
מ"מ מעין?
א. D 11.36+
ב. D 11.75+
ג. D 10.63+ *****
ד. D 10.37+

97. אדם הזקוק לתיקון של: 3.00+ D לרחוק, יש לו אקומודציה של 4.00+ D ללא תיקון, הנקודה
הקרובה שלו היא:
א. 33 ס"מ
ב. 25 ס"מ
ג. 1 מטר *****
ד. 14ס"מ

98. עדשה ראשונה 4.00- D ועדשה 3.00+ D לביניים תוספת 1.50+ D לקרוב תוספת 3.00+ D
באיזה תחום לא יראה בצורה חדה?
א. מטר 1 לימין עדשה 3.00+ D
ב. במישור העדשה 3.0+ D
ג. במישור העדשה 4.00- D
ד. 10 ס"מ משמאל לעדשה 4.00- D

99. עדשה במשקפים נקבעה 10.00+ D במרחק 15 מ"מ מהעין, התקון הנכון במרחק 10 מ"מ
מהעין יהיה:
א. 10.80+ D
ב. 11.00+ D *****
ג. 10.52 + D
ד. 10.25+ D

100. אדם מרכיב טריפוקל לרחוק 3.00+ D לביניים תוספת 1.50+ D לקרוב תוספת 3.00+ D באיזה
תחום לא יראה בצורה חדה?
א. מ- 1 מטר עד 66 ס"מ
ב. מ- 66 ס"מ עד 40 ס"מ
ג. מ- 33 ס"מ עד 25 ס"מ
ד. מאין סוף עד 33 ס"מ

101. אדם מרכיב משקפיים 180*6.00-/8.00- במבט 5 מ"מ למטה נוצרת השפעה פריזמתית :
א. B.D ^1
ב. B.U ^7
ג. B.U ^1
ד. B.D ^7 *****

102. מה צריך להיות אורכה של העין קצרת רואי, שבמצב תקין כוחה של המערכת הוא 60.00 D אם
בבואתו של עצם הנמצא במרחק של 2 מטר לפני העין תתקבל על הרשתית, כאשר תנופת ההסתגלות
איננה מופעלת (ne=1.336) ?
א. 22.44 מ"מ *****
ב. 16.80 מ"מ
ג. 17.20 מ"מ
ד. 20 מ"מ

103. פריזמה בכח 10 גורמת להסטת הדמות
א. 5 ס"מ כלפי הקודקוד במרחק 1/2 מטר
ב. 15 ס"מ כלפי הקודקוד במרחק 1/2 מטר
ג. 10 ס"מ כלפי הקודקוד במרחק 1 מטר
ד. 5 ס"מ כלפי הבסיס במרחק 1/2 מטר *****

104. העין מפעילה אקומודציה של 10.00+ דיאופטר הנקודה קרובה של 20 ס"מ עצמת עדשת התיקון
לרחוק היא :
א. 5.00- D
ב. PLN
ג. 10.00+ D
ד. 5.00+ D *****

105. תיקון במשקפים 90*4.50-/2.50+ ללא תיקון עיגול מיעוט הטשטוש ימצא:
א. על הרשתית
ב. לפני הרישתית 0.25 D
ג. אחרי הרישתית 0.25 D *****
ד. אחרי הרישתית 0.50 D

106. משקפיים 180*6.00+/1.00- במבט 5 מ"מ מתחת למרכז האופטי נוצרת השפעה פריזמתית:
א. BU ^ 2.50 *****
ב. BD ^ 6
ג. BD ^ 2.50
ד. BU ^ 6

107. מאיזה מרחק יזהה אדם שחדות ראייתו 6/6 דמות בגודל 18 ס"מ?
א. 18 מטר
ב. 60 מטר
ג. 180 מטר
ד. 120מטר *****

108. לצעיר יש AMP OF ACC D8.50 והוא עובד במרחק 10-15 ס"מ בממוצע 12.5 מה ניתן לו ?
א. 4.75+
ב. 2.25+ *****
ג. 3.25+
ד. 2.75+

שעור אופטומטריה, הבדיקה האופטומטרית במבט קליני, COVER TEST דר. שרידר

מבחן כיסוי
תוצאות אפשריות לבדיקה:
• אורתו לרחוק ואקסו פוריה קטן מקרוב- מצב נורמלי וההנחה היא שהמערכת הדו עינית תקינה אלא אם מגלים אחרת.
• אורתו לרחוק ואורתו לקרוב- רוב הזמן זה מצב נורמלי, אבל ייתכן שמדובר במידה מסוימת קלה של עודף התכנסות. נחבר את הממצא הזה עם התלונות של הנבדק ואם ממצאים של יתרות המיזוג, ונגיע למסקנות. רוב הזמן האורתו לקרוב אינה מהווה בעיה.
• אורתו לרחוק, איסו פוריה לקרוב- הממצא של eso מקרוב אינו מהווה בעיה אם מוצאים מספיק base in כשנבדוק את יתרות המיזוג.
אפשרות שניה- היא שהeso מקרוב מצביע על convergence excess שמתבטא באי יכולת לקרוא לתקופה ארוכה ושמצדיק התערבות. ההתערבות הזו תהיה דרך אימון הראיה או תרגילי עיניים, שישפרו את היכולת ההתבדרותית.
אפשרות שלישית- הeso לקרוב מצביע על AC/A גבוה שגורם להתכנסות יתר, התכנסות היתר היא לא הגורם אלא ה AC/A הגבוה הוא הגורם.
במקרה זה, לא ניתן לשנות את ה AC/A אבל אם נוריד את הכמות האקומודטיבית באמצעות עדשות פלוס מקורב, הeso ישתחרר לבד, כמה פלוס צריך כדי לשחרר את הeso? לפחות עד שאין eso. הטיפול אצל ילדים מחייב לעיתים בי פוקל כדי לאפשר להם לקרוא בנוחות וגם להעתיק מהלוח. לדעתו של דר' שריידר בי פוקל עוזר, אך מולטי פוקל לא, הסיבה היא שבמולטי פוקל יותר קשה למצוא את האזור המוגדר לקריאה וקל מאוד לילד לעקוף את אזור זה. האזור לקריאה יהיה בערך 20 מ"מ מתחת לאישון ולא ניתן להימנע מזה. אצל בי פוקל הגובה נתון לשליטה, ואנחנו מעדיפים להרים את הגובה של הביפוקל, להרים את הסיגמנט, עד לפחות לתחתית האישון ולפעמים אפילו עד לחצי האישון. אם זה אפילו בתחתית האישון זה רק 5 מ"מ או 6 מ"מ מתחת למבט הרגיל בהשוואה לכ20 מ"מ במולטי פוקל.
התכנון הזה של בי פוקל גבוה כמעט ולא מאפשר לילד להתחמק מהאדישן. מטרתנו היא לדאוג שהילד לא יוריד את הראש ויסתכל דרך החלק העליון מה שגורם להפרעה, אלא שיסתכל מקורב ויסתכל ויעתיק דרך הבי פוקל.
מרחב התמרון בבי פוקל הוא גדול מאוד ואילו במולטי פוקל קטן מאוד.
אצל מבוגר לא נדאג שמא לא ישתמש במולטי פוקל משום שהוא לא יכול לראות בלי זה.
• אורתו לרחוק, איסו טרופיה מקרוב- במקרה זה עד להוכחה אחרת מדובר ב AC/A גובה עד גבוה מאוד, והטיפול הוא עדשות פלוס לקרוב או עדשות בי פוקל במקרה הצורך.
אנו קוראים למצב זה accommodative eso tropia – (אם לא מתייחסים לאורתו לרחוק) רק מצב זה בפני עצמו לפעמים יותר חמור בהרבה במידה ויש לנבדק היפרופיה לא מתוקנת. ניתן במצב זה לראות גם איזו פוריה לרחוק במידה וזה מצב קל ואם זה מצב חמור ניתן לראות אפילו איזו טרופיה.
• אורתו לרחוק, ואקסו פוריה גדולה מקרוב בסביבות 8 ומעלה (ככל שזה יותר גבוה יותר בעייתי)- במקרה זה ישנן שתי אפשרויות: או שהאקסו הזה לא מהווה בעיה בכפוף ליתרות מיזוג של base out שמספקות. אפשרות שניה: מדובר ב convergence insufficiency שמתבטא בהפרעות קריאה- כאבי ראש, כאבי עיניים, אי נוחות ובמקרה חמור אפילו כפילות ראיה. בד"כ הכפילות לא מתבטאת משום שהמטופל מפסיק לקרוא שמרגיש אי נוחות. הטיפול כאן בין אם מדובר בסוגי convergence שונים (illsustained insufficiency וכו') אימון הראיה בהדגש של שיפור ההתכנסות.
לא ניתן לשנות את ה AC/A אז משנים את ההתכנסות.
במידה ואימון הראיה אינו אפשרי מסיבות פרקטיות מותר לשקול להוסיף פריזמות של base in במשקפי הקריאה, זו לא האופציה הטובה ביותר.
אם יש למישהו convergence insufficiency ולא משפרים לו את ההתכנסות אנחנו נכנעים לקושי הזה, ואז המחשבה היא אתה לא יכול לעשות התכנסות אז אל תעשה, אנחנו נביא את הדמות אלייך עם פריזמות של base in.
אם נשים לו base out זה רק יחמיר את הבעיה, העיניים שלו לא מסוגלות לבצע התכנסות.
כדי לשפר את ההתכנסות ניתן לו תרגילים עם פריזמות של base out, אם תרגול לא עוזר לו נכנעים לבעיה ונותנים לו פריזמות של base in.
ברגע שנותנים את הbase in ומאפשרים לו מיזוג נוח, אז התפקוד הדו עיני כולל סטריואופסיס לא נפגע, מזיזים את הדמות למקום שנוח לו ועכשיו הוא מסוגל לבצע מיזוג.
יש כאן חסרון נוסף- כשאנחנו נותנים base in ו"נכנעים" לבעיה, הbase in במשקפיים קבוע ולא משתנה, אבל הדרישה להתכנסות והאקסו פוריה משתנים בהתאם למרחק העבודה שלו ואז צריך לתת לו משקפי קריאה עם כמות הפריזמות הטובה ביותר לכמה שיותר תנאים, מה שלא קל לעשות.
• אורתו פוריה לרחוק, ואקסו פוריה מאוד גבוהה לקרוב כך שהיא לא נשלטת= intermittent exo tropia- לפעמים הוא מצליח להשתלט על הפוריה ולפעמים לא, בהתאם לתנאים, עייפות, מורכבות הפעולה, והפרעות נוספות. קשה לפעמים לגלות intermittent exo tropia במבחן הכיסוי משום שברגעים של הבדיקה עצמה הנבדק משתלט כך שאין לו טרופיה.
הבדיקות שלו ובעיקר מבחן הכיסוי מתבצעים בפרק זמן קצר ולא ניתן להשליך ללא עדות נוספת על מה שקורה מחוץ לבדיקה הזו. אבל יש לנו מספר סימנים או סימפטומים ל intermittent exo tropia אפילו אם לא נגלה זאת במבחן כיסוי:
o ראיה כפולה מדי פעם- זו עדות לטרופיה, שזו רק פוריה אין ראיה כפולה.
o לפעמים ובוודאי אם מדובר בילד קטן- שהוא עייף העין בורחת
o סגירת עין מדי פעם ובמיוחד בשמש- intermittent exo tropia נוטה לסגור עין אחת אם הוא לא משתלט על הפוריה וזה מתפרץ לטרופיה כדי למנוע כפילות. האינסטינקט הוא לסגור עין. כשיש טרופיה ישנן שתי אפשרויות תפיסתיות: כפילות או דיכוי. ניתן להפעיל את העין במחיר של כפילות וניתן להתעלם מהאינפורמציה שהעין הזו מזרימה ואנחנו קוראים למצב הזה דיכוי. אם המערכת רוצה לדכא יותר קל עם הגירוי חלש לעין הזו. ויותר קשה אם הגירוי הוא חזק. אם אנחנו מוציאים ילד או מבוגר לשמש חזקה, קשה לעין אחת להתעלם מהאינפורמציה שהיא מקבלת, הגירוי חזק מאוד- יותר מדי אור, קשה להתעלם. ואז כדי למנוע כפילות משום שדיכוי אינו בר השגה, סוגרים עין.

ישנה דרך טובה להבליט או לבטא את האקסו טרופיה במסגרת של מבחן הכיסוי:
במבחן כיסוי רגיל אנו נוהגים לבצע cover uncover ראשון, לבדוק אם יש טרופיה
אחרי זה עושים alternating cover וזה מגלה פוריה.
במידה והcover uncover לא מגלה טרופיה, זאת לא הוכחה שאין intermittent tropia. כדי להקצין את המצב ולתת ל intermittent exo tropia לבוא לידי ביטוי, עלינו לעשות alternating cover test מס' רב של פעמים ולבצע אותו לאט. לתת לעין לצאת יותר ויותר, לתת לאקסו פוריה לצאת כמה שיותר, לשוב את המיזוג כמה שיותר לפחות 6-8 פעמים, זה מרגיע את המערכת, זה אומר לעיניים אין צורך לעשות מיזוג ומעודד את העין לטייל.
אחרי שהעיניים רגועות ולא צריך לעשות מיזוג האקסו פוריה הוא במלוא המידה, נוריד את הכיסוי ונראה אם העין הזו חוזרת. אם באמת יש לו intermittent exo tropia העין לא תחזור, הרגלנו את העין להיות בחוץ וקשה לה מאוד לחזור.
הכפילות שהנבדק רואה יחד עם זה שאנחנו רואים את העין בחוץ הוא גילוי של טרופיה.
במידה ואכן הוא מצליח להתגבר כל הזמן גם על אקסו פוריה גבוהה והוא לא יוצא ל intermittent exo tropia , התרגיל הזה לא יעבוד עליו והוא מיד יחזיר את העין פנימה וימזג. אם הוא מחזיר את העין במהירות אנחנו יכולים לפסול את ה intermittent exo tropia.

להוסיף…. לשאול את הפציינט אם הוא מודע לזה שהעין בחוץ והאם הוא מרגיש שהוא מסוגל להחזיר אותה? יש לנו כאן אפשרות לשפר את המצב, לגבי איסו המצב שונה, אסו יותר קשה מאשר אקסו… כל הנ"ל מתייחס לאקסו.

אם גילינו שלנבדק יש אקסו טרופיה והוא לא חוזר, עלינו לומר לו העין שלך בחוץ תחזיר אותה, רובם אכן יחזירו אותה פנימה!

דילוג לתוכן