התפתחות הראיה אצל ילדים
תשובות לכל השאלות בתחום ילדים וראייה, עין עצלה ובדיקת ראיה עצמית לילד.
איך משתנה המספר? מה עושים בבדיקה?
מה אומרות תוצאות הבדיקה?
האם לילדי יש קשיי ראייה או פזילה?
מה חשיבות הבדיקה? מה זה פוקוס?
מתי לבדוק ראיה לילדים?
בעיות ראייה או בעיית קשב וריכוז?
איזה בעיות רפואיות מגלים בבדיקה?
מה לגבי ניתוח פזילה?
מאיזה גיל ניתן להרכיב עדשות מגע?
מה זה איבוד ראייה או כפילות פתאומי?
מה אוכל לבדוק בעצמי?
המשך…
הרצאה 10 Park's three step test for isolation of paretic muscle
אם יש לנבדק exo phoria קלה זה נורמלי לחלוטין, אבל אם יש לו exo phoria גבוהה, ההנחה היא שמדובר בקושי בהתכנסות. נבדוק אם הייתה לו תלונה על אי נוחות מקרוב, ובנתיים אבחנת הביניים היא של convergence insufficiency- מבקשים התכנסות ויש לנו exo phoria גבוהה. כדי להוכיח אם יש convergence insufficiency או לא, נשים לב לבדיקות נוספות שגם הן בדקו את ההתכנסות, והן: ,NPC B.O לרחוק וקרוב וכתוספת נלוות גם NRA (זו לא בדיקה עיקרית). במידה ויש לו B.O נמוך לרחוק ולקרוב, ואולי NPC שלא עד האף.
במידה וה B.O נמוכים יש לנו הבחנה ברורה של convergence insufficiency – נבדוק זאת גם לפי התלונות שלו, אם כן יש לנו תלונה, הבחנה וגם שיטת טיפול.
במידה והוא לא מתלונן אנחנו אמורים לדרבן אותו להתלונן. ישנם אנשים רבים שלא מתלוננים משום שהבעיה כל כך מפריעה להם שהם הפסיקו לעשות את הדברים שגורמים להפרעה. נשאל את הנבדק האם הוא מרגיש שקשה לו לקרוא? האם קשה לראות את האותיות לאורך זמן? במידה ואין תלונות וה B.O גבוהים על אף שהאקסו פוריה מקרוב גדול, נוכל להניח שאכן יש להם אקסו פוריה גבוהה אבל אין להם convergence insufficiency כי יש להם מספיק התכנסות בשביל להתגבר על זה.
במידה ויש לנבדק eso phoria מקרוב, הבעיה נחלקת לשתי קבוצות:
מצב של יותר מדי eso ייתכן שעולה בנוחות, חדות, כפילות וביעילות של העבודה מקרוב. לא הגיוני שהמערכת תעבוד באופן תמידי במצב של eso.
קבוצה אחת: AC/A גבוה שגורם להתכנסות יתר הזו. ניתן לראות זאת בקלות אם מוסיפים פלוס וה eso phoriaהזו נעלמת או פוחתת משמעותית. הפתרון הפשוט במצב זה הוא עדשות פלוס, למרות שזה לא קשור ישירות לבעיה (הבעיה היא לא אקומודציה אלא ההתכנסות הנגררת איתה), הפתרון הוא שחרור אקומודציה שאיתו מקבלים פחות התכנסות, מה שפותר את הבעיה של ה eso phoria. הפלוס תלוי במידה של ה eso phoria ובתלונות.
קבוצה שניה: לא תלוי ב ac/a עושים התכנסות שלא מביאה תועלת- convergence excess- זה מתבטא בממצאים גבוהים בכל בדיקה שדורשת התכנסות, ורוב הזמן בקושי בבדיקות שדורשות התבדרות (וקל להם לבצע התכנסות). הטיפול במקרה זה יותר קשה משתי סיבות:
1) עדשות פלוס לא בהכרח אפקטיביות כאן, ה AC/A יכול להיות נמוך או נורמלי, ואם נותנים פלוס לא מפיקים מזה הרבה התבדרות. ולא נרצה שהם לא יבצעו אקומודציה בכלל. עדשות פלוס אולי יהיו אפשרות לטיפול אבל לא יהיו בהכרח אפקטיבי. הטיפול הטוב ביותר הוא אימון המערכת לעזור להם לבצע התבדרות לשחרר את התכנסות היתר הזו- זה לא קל, משום שלא קל לשחרר את המערכת של אדם שמתאמץ יותר מדי. הרבה יותר קל לאמץ מערכת מאשר לשחרר אותה. העומס על המערכת שלהם טבעי עבורם.
ב convergence excess גם אם רואה טוב במרחק 40 ס"מ, יעדיף לקרב עליו את הדף כדי להביא את הנטייה שלו לאקסס לידי ביטוי.
במידה ואנו רואים שהממצאים של הבדיקות השונות הם לא לexo או eso, אבל ממצאים מצומצמים, אז מדובר על מערכת לא גמישה שזוכה לאבחנה של binocular instability שמלווה בהפרעות תפקודיות או תלונות של asthenopia (מילה כוללנית המתארת אי נוחות של הראיה, אי הנוחות הזו מתאפיינת בכאבי ראש, כאבי עיניים, טשטוש, הרגשה של כבדות, עייפות, וכו') או אי יכולת להקפיד במשימות לקרוב.
asthenopia – הנבדק יכול להתלונן שלא טוב לו, לא יודע מה בדיוק, מצליח לקרוא ורואה אבל עדיין לא טוב לא. אסטנופיה לרוב לא מלווה בתלונה מסוימת. עלינו לוודא למה קשורה הבדיקה ובסופה אנחנו צריכים לקבל אבחנה ברורה. חשוב לא להסתמך על ממצא אחד, אלא שכל ממצא שתומך בהבחנה שלנו יחזק.
NRP PRA נותנות אינפורמציה לגבי העומס האקומודטיבי שניתן להפעיל על המערכת מבלי שהיא תשבר. הגיוני לחשוב שבמידה ויש קושי בהפעלת אקומודציה דו עינית PRA עדשות פלוס יעזרו, ואם יש קושי בשחרור אז זה יתמוך באבחנה אחרת כמו accommodative excess וכדומה. אפשרות נוספת היא שיש מחיר לשחרור הזה, והמחיר הוא עומס על המערכת ההתכנסותית, אם נשחרר אקומודציה אנחנו חייבים לבצע התכנסות מיזוגית וכו'. אחרי כל הבדיקות יש לנו אינדיקציה טובה מהי רמת התפקוד של העיניים, ועל הטיפול שאנחנו צריכים ליישם כדי לעזור. בנוסף לזאת, נשתמש בבדיקות נוספות כדי לאשש את האבחנה, כמו: פליפרס, fixation disparity, dynamic retinoscopy.
הבדיקות הנוספות יסייעו לנו בדבר נוסף, בשלב זה שעשינו אבחנה אנחנו רוצים לא רק לאשש את האבחנה אלא גם לברר אילו תרגילים יהיו היעילים ביותר עבור הנבדק. לכן חלק מהבדיקות הנוספות נועדו לגלות איך הנבדק מתנהג בתנאים שונים.
אם לאדם יש אקסו פוריה גבוהה ואולי אפילו intermittent exo tropia- הבדיקה החשובה ביותר שנבצע היא B.O, נרצה לדעת איך הוא מסוגל להתגבר על זה. לא תמיד יש צורך לבצע B.I, בשבילו זה מקל, שולח את הדמות לאן שרוצה. התוצאה תהיה גבוהה כי הוא רוצה להיות במצב של אקסו.
מבחן כיסוי
תוצאות אפשריות לבדיקה:
• אורתו לרחוק ואקסו פוריה קטן מקרוב- מצב נורמלי וההנחה היא שהמערכת הדו עינית תקינה אלא אם מגלים אחרת.
• אורתו לרחוק ואורתו לקרוב- רוב הזמן זה מצב נורמלי, אבל ייתכן שמדובר במידה מסוימת קלה של עודף התכנסות. נחבר את הממצא הזה עם התלונות של הנבדק ואם ממצאים של יתרות המיזוג, ונגיע למסקנות. רוב הזמן האורתו לקרוב אינה מהווה בעיה.
• אורתו לרחוק, איסו פוריה לקרוב- הממצא של eso מקרוב אינו מהווה בעיה אם מוצאים מספיק base in כשנבדוק את יתרות המיזוג.
אפשרות שניה- היא שהeso מקרוב מצביע על convergence excess שמתבטא באי יכולת לקרוא לתקופה ארוכה ושמצדיק התערבות. ההתערבות הזו תהיה דרך אימון הראיה או תרגילי עיניים, שישפרו את היכולת ההתבדרותית.
אפשרות שלישית- הeso לקרוב מצביע על AC/A גבוה שגורם להתכנסות יתר, התכנסות היתר היא לא הגורם אלא ה AC/A הגבוה הוא הגורם.
במקרה זה, לא ניתן לשנות את ה AC/A אבל אם נוריד את הכמות האקומודטיבית באמצעות עדשות פלוס מקורב, הeso ישתחרר לבד, כמה פלוס צריך כדי לשחרר את הeso? לפחות עד שאין eso. הטיפול אצל ילדים מחייב לעיתים בי פוקל כדי לאפשר להם לקרוא בנוחות וגם להעתיק מהלוח. לדעתו של דר' שריידר בי פוקל עוזר, אך מולטי פוקל לא, הסיבה היא שבמולטי פוקל יותר קשה למצוא את האזור המוגדר לקריאה וקל מאוד לילד לעקוף את אזור זה. האזור לקריאה יהיה בערך 20 מ"מ מתחת לאישון ולא ניתן להימנע מזה. אצל בי פוקל הגובה נתון לשליטה, ואנחנו מעדיפים להרים את הגובה של הביפוקל, להרים את הסיגמנט, עד לפחות לתחתית האישון ולפעמים אפילו עד לחצי האישון. אם זה אפילו בתחתית האישון זה רק 5 מ"מ או 6 מ"מ מתחת למבט הרגיל בהשוואה לכ20 מ"מ במולטי פוקל.
התכנון הזה של בי פוקל גבוה כמעט ולא מאפשר לילד להתחמק מהאדישן. מטרתנו היא לדאוג שהילד לא יוריד את הראש ויסתכל דרך החלק העליון מה שגורם להפרעה, אלא שיסתכל מקורב ויסתכל ויעתיק דרך הבי פוקל.
מרחב התמרון בבי פוקל הוא גדול מאוד ואילו במולטי פוקל קטן מאוד.
אצל מבוגר לא נדאג שמא לא ישתמש במולטי פוקל משום שהוא לא יכול לראות בלי זה.
• אורתו לרחוק, איסו טרופיה מקרוב- במקרה זה עד להוכחה אחרת מדובר ב AC/A גובה עד גבוה מאוד, והטיפול הוא עדשות פלוס לקרוב או עדשות בי פוקל במקרה הצורך.
אנו קוראים למצב זה accommodative eso tropia – (אם לא מתייחסים לאורתו לרחוק) רק מצב זה בפני עצמו לפעמים יותר חמור בהרבה במידה ויש לנבדק היפרופיה לא מתוקנת. ניתן במצב זה לראות גם איזו פוריה לרחוק במידה וזה מצב קל ואם זה מצב חמור ניתן לראות אפילו איזו טרופיה.
• אורתו לרחוק, ואקסו פוריה גדולה מקרוב בסביבות 8 ומעלה (ככל שזה יותר גבוה יותר בעייתי)- במקרה זה ישנן שתי אפשרויות: או שהאקסו הזה לא מהווה בעיה בכפוף ליתרות מיזוג של base out שמספקות. אפשרות שניה: מדובר ב convergence insufficiency שמתבטא בהפרעות קריאה- כאבי ראש, כאבי עיניים, אי נוחות ובמקרה חמור אפילו כפילות ראיה. בד"כ הכפילות לא מתבטאת משום שהמטופל מפסיק לקרוא שמרגיש אי נוחות. הטיפול כאן בין אם מדובר בסוגי convergence שונים (illsustained insufficiency וכו') אימון הראיה בהדגש של שיפור ההתכנסות.
לא ניתן לשנות את ה AC/A אז משנים את ההתכנסות.
במידה ואימון הראיה אינו אפשרי מסיבות פרקטיות מותר לשקול להוסיף פריזמות של base in במשקפי הקריאה, זו לא האופציה הטובה ביותר.
אם יש למישהו convergence insufficiency ולא משפרים לו את ההתכנסות אנחנו נכנעים לקושי הזה, ואז המחשבה היא אתה לא יכול לעשות התכנסות אז אל תעשה, אנחנו נביא את הדמות אלייך עם פריזמות של base in.
אם נשים לו base out זה רק יחמיר את הבעיה, העיניים שלו לא מסוגלות לבצע התכנסות.
כדי לשפר את ההתכנסות ניתן לו תרגילים עם פריזמות של base out, אם תרגול לא עוזר לו נכנעים לבעיה ונותנים לו פריזמות של base in.
ברגע שנותנים את הbase in ומאפשרים לו מיזוג נוח, אז התפקוד הדו עיני כולל סטריואופסיס לא נפגע, מזיזים את הדמות למקום שנוח לו ועכשיו הוא מסוגל לבצע מיזוג.
יש כאן חסרון נוסף- כשאנחנו נותנים base in ו"נכנעים" לבעיה, הbase in במשקפיים קבוע ולא משתנה, אבל הדרישה להתכנסות והאקסו פוריה משתנים בהתאם למרחק העבודה שלו ואז צריך לתת לו משקפי קריאה עם כמות הפריזמות הטובה ביותר לכמה שיותר תנאים, מה שלא קל לעשות.
• אורתו פוריה לרחוק, ואקסו פוריה מאוד גבוהה לקרוב כך שהיא לא נשלטת= intermittent exo tropia- לפעמים הוא מצליח להשתלט על הפוריה ולפעמים לא, בהתאם לתנאים, עייפות, מורכבות הפעולה, והפרעות נוספות. קשה לפעמים לגלות intermittent exo tropia במבחן הכיסוי משום שברגעים של הבדיקה עצמה הנבדק משתלט כך שאין לו טרופיה.
הבדיקות שלו ובעיקר מבחן הכיסוי מתבצעים בפרק זמן קצר ולא ניתן להשליך ללא עדות נוספת על מה שקורה מחוץ לבדיקה הזו. אבל יש לנו מספר סימנים או סימפטומים ל intermittent exo tropia אפילו אם לא נגלה זאת במבחן כיסוי:
o ראיה כפולה מדי פעם- זו עדות לטרופיה, שזו רק פוריה אין ראיה כפולה.
o לפעמים ובוודאי אם מדובר בילד קטן- שהוא עייף העין בורחת
o סגירת עין מדי פעם ובמיוחד בשמש- intermittent exo tropia נוטה לסגור עין אחת אם הוא לא משתלט על הפוריה וזה מתפרץ לטרופיה כדי למנוע כפילות. האינסטינקט הוא לסגור עין. כשיש טרופיה ישנן שתי אפשרויות תפיסתיות: כפילות או דיכוי. ניתן להפעיל את העין במחיר של כפילות וניתן להתעלם מהאינפורמציה שהעין הזו מזרימה ואנחנו קוראים למצב הזה דיכוי. אם המערכת רוצה לדכא יותר קל עם הגירוי חלש לעין הזו. ויותר קשה אם הגירוי הוא חזק. אם אנחנו מוציאים ילד או מבוגר לשמש חזקה, קשה לעין אחת להתעלם מהאינפורמציה שהיא מקבלת, הגירוי חזק מאוד- יותר מדי אור, קשה להתעלם. ואז כדי למנוע כפילות משום שדיכוי אינו בר השגה, סוגרים עין.
ישנה דרך טובה להבליט או לבטא את האקסו טרופיה במסגרת של מבחן הכיסוי:
במבחן כיסוי רגיל אנו נוהגים לבצע cover uncover ראשון, לבדוק אם יש טרופיה
אחרי זה עושים alternating cover וזה מגלה פוריה.
במידה והcover uncover לא מגלה טרופיה, זאת לא הוכחה שאין intermittent tropia. כדי להקצין את המצב ולתת ל intermittent exo tropia לבוא לידי ביטוי, עלינו לעשות alternating cover test מס' רב של פעמים ולבצע אותו לאט. לתת לעין לצאת יותר ויותר, לתת לאקסו פוריה לצאת כמה שיותר, לשוב את המיזוג כמה שיותר לפחות 6-8 פעמים, זה מרגיע את המערכת, זה אומר לעיניים אין צורך לעשות מיזוג ומעודד את העין לטייל.
אחרי שהעיניים רגועות ולא צריך לעשות מיזוג האקסו פוריה הוא במלוא המידה, נוריד את הכיסוי ונראה אם העין הזו חוזרת. אם באמת יש לו intermittent exo tropia העין לא תחזור, הרגלנו את העין להיות בחוץ וקשה לה מאוד לחזור.
הכפילות שהנבדק רואה יחד עם זה שאנחנו רואים את העין בחוץ הוא גילוי של טרופיה.
במידה ואכן הוא מצליח להתגבר כל הזמן גם על אקסו פוריה גבוהה והוא לא יוצא ל intermittent exo tropia , התרגיל הזה לא יעבוד עליו והוא מיד יחזיר את העין פנימה וימזג. אם הוא מחזיר את העין במהירות אנחנו יכולים לפסול את ה intermittent exo tropia.
להוסיף…. לשאול את הפציינט אם הוא מודע לזה שהעין בחוץ והאם הוא מרגיש שהוא מסוגל להחזיר אותה? יש לנו כאן אפשרות לשפר את המצב, לגבי איסו המצב שונה, אסו יותר קשה מאשר אקסו… כל הנ"ל מתייחס לאקסו.
אם גילינו שלנבדק יש אקסו טרופיה והוא לא חוזר, עלינו לומר לו העין שלך בחוץ תחזיר אותה, רובם אכן יחזירו אותה פנימה!
ניתוח פזילה הוא ניתוח המבוצע על שרירי העין, שמטרתו ישור חזותי של שתי העיניים כך ששתיהן יסתכלו יחדיו לאותה הנקודה.
כאשר עין פוזלת היא אינה מסתכלת על אותה המטרה כמו העין הלא פוזלת. התוצאה היא תמונה שונה בכל עין. כדי להתמודד עם הכפילות הזו, המוח מבטל תמונה אחת ומשאיר רק את התמונה הברורה יותר שמתקבלת מהעין הלא פוזלת.
אצל ילדים התופעה של ביטול ראייה בעין אחת למשך זמן ממושך (שבועות) עלולה לפגוע בהתפתחות של העין ולגרום לעין עצלה (אמבליופיה).
אצל מבוגרים נדיר מאוד לגרום לעין עצלה לאחר שהעין כבר התפתחה, וניתוח פזילה מבוצע במבוגרים בדרך כלל מסיבה קוסמטית או במקרים בהם המוח אינו מצליח לבטל תמונה אחת ומופיעה כפילות ראייה.
לא כל פזילה דורשת ניתוח פזילה. אצל ילדים יש תופעה נפוצה של מרשם משקפיים (+). אם הילד לא מרכיב משקפיים הוא מפעיל את השריר הפנימי של העין ומשנה את עדשת העין הפנימית (עושה אקומודציה) ובכך מוסיף לעצמו את ה (+)החסר. התופעה גורמת גם לפזילה פנימה של העיניים עקב מנגנון קריאה במוח שגורם לאקומודציה, התכנסות העיניים וכיווץ האישון, שלושת הפעולות יחדיו.
מסיבה זו משקפי פלוס לילד ימנעו הפעלת השריר ויפחיתו בפזילה.
כאשר הפזילה נובעת ממקור אחר או חזקה מדי, יש לשקול ביצוע ניתוח פזילה כדי למנוע התפתחות עין עצלה וכדי לאפשר ראייה טובה דו עינית.