על ידי Palm - optometrist | יונ 21, 2011 | קרטוקונוס
השינויים בעובי הקרנית לאחר טיפול בקשרי צילוב ( crosslinking) לקרטוקונוס ול corneal ectasia – תוצאות של שנה אחת
סיכום מאמר מאת ד"ר ניר ארדינסט עמית עזריאלי
פורסם במגזין לניתוחי תשבורת וקטרקט באפריל 2011
המחקר נערך בבית הספר לרפואה של ניו ג'רזי, ניו ג'רזי, ארה"ב.
מטרת המחקר
לקבוע את השינויים של עובי הקרנית במהלך הזמן לאחר טיפול בקשרי צילוב לקרטוקונוס ולאקטזיה של הקרנית (corneal ectasia)
עיצוב המחקר
מחקר פרוספקטיבי, אקראי ומבוקר
שיטות המחקר
עובי הקרנית ב apex, בנקודה הדקה ביותר נמדד ע"יScheimpflug(Pentacam) מיד לאחר ביצוע טיפול בקשרי צילוב ( crosslinking) ולאחר חודש, חודשיים, 3 חודשים חצי שנה ושנה לאחר הטיפול בקשרי צילוב
בקבוצת הטיפול שעברה טיפול בקשרי צילוב נערכה השוואה עם קבוצת ביקורת וגם עם העין הסמוכה של קבוצת הביקורת. במחקר התבצעו ניתוח תוצאות של חדות ראייה מתוקנת לרחוק וקריאות קרטומטר.
תוצאות המחקר
המחקר כלל 82 עיניים, 54 עם קרטוקונוס ו28 עם אקטזיה של הקרנית כתוצאה מ LASIK.
ממוצע עובי הקרנית הדק ביותר לפני הטיפול היה 440.7 μm ± 52.9 (SD). חודש לאחר טיפול בקשרי צילוב הקרנית הידקקה ב (P<001) -23.8 ± 28.7 μm, בין חודש ל שלושה חודשים לאחר הטיפול ממוצע הידקקות הקרנית היה -7.2 ± 20.1 μm (P=0.02), לאחר 3 עד 5 חודשים הייתה מגמה של חזרה לעובי הקרנית +20.5 ± 20.4 μm (P<0.01). שנה לאחר הטיפול בקשרי צילוב הקרנית עובי הקרנית חזר לנתונים הבסיס (baseline) אולם, האזור הדק ביותר נותר בעל עובי נמוך במעט ביחס לנתוני ה baseline -6.6 ± 22.4 μm (P=0.1).
התאוששות עובי הקרנית לאחר טיפול בקשרי צילוב הקרנית הייתה מהירה יותר באקטזיה מאשר בקרטורונוס
לא נמצא קשר בין דרגת הידקקות עובי הקרנית לאחר 3 חודשים לבין התוצאות הקליניות אחרי טיפול בקשרי צילוב הקרנית.
מסקנות המחקר
עובי הקרנית יורד ולאחר מכן מתאושש לנתוני הבסיס בעקבות טיפול בקשרי צילוב הקרנית. הסיבה והאימפליקציה של שינויי עובי הקרנית לאחר טיפול בקשרי צילוב הקרנית נתרו ללא הסבר.
על ידי Palm - optometrist | יול 4, 2010 | קרטוקונוס
אבחון מוקדם של קרטוקונוס התחלתי בעזרת טופוגרפיה ממוחשבת של הקרנית
פרופ' אבי סלומון
יחידת הקרנית, מחלקת עיניים, הדסה עין כרם, ירושלים
ראש החוג לרפואת עיניים, הפקולטה לרפואה, האוניברסיטה העברית
הקדמה
השכיחות של קרטוקונוס באוכלוסיה נאמדת ב- 50 עד 230 ל- 100000 באוכלוסיה. 1 מצב זה מהווה כיום את אחת ההתוויות המובילות להשתלת קרנית. האבחון של קרטוקונוס בשלבים המוקדמים נעשה מזה שנים רבות בעזרת טופוגרפיה ממוחשבת של הקרנית. הטופוגרפיה הממוחשבת מאפשרת מדידה מדויקת של שינויים עדינים המתרחשים על פני המשטח הקדמי של הקרנית. מערכת זו המבוססת על Placido disk, מאפשרת מדידה של הקמירות היחסית בנקודות שונות במרכז הקרנית, וניתן בעזרתה לעקוב גם אחרי שינויים קלים בקמירות הקרנית בקרטוקונוס מוקדם במדידות עוקבות לאורך זמן.2
חשיבות האבחון המוקדם של קרטוקונוס
קיימות שתי סיבות עיקריות לצורך באבחון מוקדם של שינויים עדינים במיפוי הקרנית המעידים על קרטוקונוס מוקדם או על מאפיינים קרטוקוניים מוקדמים.
החשיבות העיקרית באבחון המוקדם של קרטוקונוס נובעת מהיכולת לעצור את התקדמותו בעזרת הטיפול בקשרי צילוב בקרנית (corneal cross linking) . טכנולוגיה זו נכנסה לשימוש בשנים האחרונות, והיא מאפשרת במקרים רבים לעצור את התקדמות הקרטוקונוס ואף להוריד את קמירות הקרנית.3;4 אחד התנאים המקובלים כיום לטיפול זה הוא הוכחה להתקדמות של הקרטוקונוס, בד"כ ע"י השוואה של בדיקות עוקבות של טופוגרפיה של הקרנית. היכולת לעצור את התקדמות הקרטוקונוס, בעיקר בתקופה בה הוא מתקדם, הופכת את בדיקת המיפוי הממוחשב לחשובה ביותר באבחון המוקדם של קרטוקונוס, בעיקר בחולים צעירים.
חשיבות נוספת באבחון של קרטוקונוס מוקדם או של מאפיינים קרטוקוניים בעזרת המיפוי הממוחשב קשורה בניתוחי תשבורת. מאפיינים של קרטוקונוס מוקדם במיפוי הממוחשב של הקרנית קשורים בסיכון גבוה לפתח אקטזיה של הקרנית לאחר ניתוחי תשבורת, ובעיקר לאחר LASIK. אקטזיה של הקרנית היא אחד הסיבוכים הקשים ביותר של ניתוחי תשבורת, 5 המתבטא בשנויים מתקדמים בקמירות הקרנית הדומים לקרטוקונוס, בשינויים ברפקרציה המתבטאים באסטיגמציה גבוהה, ובירידה בראיה הלא מתוקנת והמתוקנת. הטיפול באקטזיה מצריך במקרים רבים שימוש בעדשות מגע קשות, השתלת טבעות תוך-סטרומאליות, טיפול בקשרי צילוב, ולעיתים אף מגיע לכדי השתלת קרנית. המנעות מסיבוך קשה זה כרוכה ביכולת לזהות נכונה את השינויים המאפיינים קרטוקונוס מוקדם.
מאמר זה יציג את המדדים המקובלים כיום לאבחון טופוגרפי של קרטוקונוס מוקדם, ואת היכולת שלהם לנבא את הסיכוי לפתח קרטוקונוס אמיתי ברבות הימים. המאמר יציג את דרגות החומרה של קרטוקונוס, את התבניות הטופוגרפיות, ואת המדדים המספריים המצביעים על חשד לקרטוקונוס או על תחילת התפתחותו. שיטת הסיווג והגדרת המדדים פותחו ע"י קבוצתו של ירון רבינוביץ' מלוס-אנג'לס, שפרסם עבודות רבות בתחום זה. הבנת מדדים אלו תאפשר לרופא המטפל להפנות חשוד לקרטוקונוס לטיפול בקשרי צילוב, ותעזור למנתחי תשבורת בהחלטות על מידת התאמתם של מועמדים לניתוחי תשבורת ועל סוג הניתוח שהם יכולים לעבור.
