מחקר על שתי טכניקות שונות לניתוח קטרקט 2022
לאחרונה התפרסם מחקר מדעי המשווה את הזמן והיעילות של שתי טכניקות שונות לניתוח קטרקט: ניתוח קטרקט בסיוע לייזר פמט-שנייה (FLACS)
המשך…
לאחרונה התפרסם מחקר מדעי המשווה את הזמן והיעילות של שתי טכניקות שונות לניתוח קטרקט: ניתוח קטרקט בסיוע לייזר פמט-שנייה (FLACS)
המשך…
החלמה והתאוששות מניתוח קטרקט – מאת ד"ר סרג'יו סוצ'אה
אחרי ניתוח קטרקט מתחילים המטופלים תקופת החלמה שבמהלכה הראייה משתפרת בהדרגה. בואו לקרוא על הטיפול שניתן לעין בתקופה זו, התסמינים שיכולים להופיע, הגעה לביקורת רופא, ועוד. המשך…
מחלת העיניים הנפוצה "קטרקט" הינה אחד הגורמים העיקריים לירידה בחדות הראייה ולפגיעה ברמת הניגודיות ואיכות הראייה. ניתוח פשוט ומהיר יחסית מאפשר לטפל בבעיה בקלות ולשפר את הראיה בצורה דרמטית. המשך…
קטרקט (מים בלטינית או "ירוד" בעברית), היא אחת ממחלות העיניים הנפוצות והמוכרות ביותר. תופעת הקטרקט קיימת אצל כל אדם שני מעל גיל 60, לעיתים נאבחן קטרקט בגילאים מוקדמים יותר ואף ידועים מקרים רבים של קטרקט אצל ילדים ותינוקות.
מה היא למעשה מחלת הקטרקט?
מדובר על הצטברות נוזלים בעדשה הפנימית של העין, דבר היוצר עכירות והפרעה למעבר האור ולמיקודו על גבי רשתית העין.
עדשת העין בנויה ממספר שכבות, ביניהן גרעין העדשה ומעטפת העדשה (הנקראת קופסית), העדשה ממוקמת בתוך זגוגית העין השקופה, מקום ללא כלי דם, ולכן יש קושי בניקוז נוזלים או פינוי תאים ישנים אל מחוץ לעין. מצב זה גורם לספיגה בלתי נמנעת של מים אל תוך העדשה והיווצרות קטרקט. חומרת הקטרקט תלויה בכמות המים שחדרו ומושפעת מסיבות רבות.
מחקרים הראו שקטרקט נפוץ יותר אצל מעשנים, אצל מי ששוהה הרבה בשמש ונחשף לקרינת UV ממושכת, אצל מי שסובל מתזונה לקויה משמעותית, לוקח תרופות מסוימות ועוד. קטרקט יכול להגרם גם עקב מכה, בעיה התפתחותית אצל העובר וסיבות נוספות.
כיצד מטפלים בקטרקט?
הדרך היחידה כיום לטפל בבעיית קטרקט היא באמצעות ניתוח. לא ניתן לטפל בקטרקט באמצעות תרופות, לייזר, טיפול אלטרנטיבי או תרגילי עיניים שונים.
בניתוח מוציאים את פנים העדשה התוך עינית, משאירים את קופסית העדשה ומשתילים בה עדשה מלאכותית שקופה IOL שמאפשרת מעבר אור אל רשתית העין.
ניתוח קטרקט הינו נפוץ ביותר. במדינת ישראל מתבצעים בשנה אחת לפחות שישים אלף ניתוחים מסוג זה. כמעט לחצי מהאוכלוסייה מעל גיל 60 יש קטרקט הפוגע בראייה וגורם לתפקוד היומיומי לרדת. הפגיעה הנפוצה היא בקריאה ובצפייה בטלויזיה. כאשר מחשבים את הגיל הממוצע של ניתוח קטרקט מגלים שהוא פחות מ .74
יש לכם שאלות בנושא קטרקט?
שאלו את ד"ר מודי נפתלי ואת פרופ' חנא גרזוזי בדף פורום קטרקט הנמצא באתר הרפואה המוביל "שאל את הרופא – MedOnline" ובמדור רפואת עיניים.
כיצד מזהים מצב של קטרקט?
אבחון המחלה נעשה על ידי רופא עיניים מוסמך. הרופא יסתכל באמצעות SLIT LAMP, מנורת סדק על עדשת העין הממוקמת אחרי האישון ויוכל לזהות בקלות מצב של עכירויות בעדשה. ברוב המקרים יהיה שימוש בטיפות עינים מרחיבות אישונים כדי לראות שטח גדול ככל האפשר של העדשה מבעד לאישון.
בזמן ביקורת הרופא אמור לבצע בדיקות נוספות ביניהן בדיקת מצב הרשתית, איתור בעיות כגון כלי דם מדממים ודולפים, הפרדויות רשתית, משקעים שונים ("דרוזן") מצב ראש עצב הראייה ועוד. כמו כן הרופא ימדוד את הלחץ התוך עיני ויחפש סימנים לגלאוקומה.
חשוב מאוד לגשת לרופא עיניים לביקורת אחרי גיל 40, גם אם לא מרגישים בבעיה כלשהי.
כאמור, הפתרון לקטרקט הינו ניתוחי בלבד. במקרים מסוימים לאחר ניתוח קטרקט צומחים סיבים חדשים הנקראים "קטרקט משני" ובהם ניתן לטפל באמצעות לייזר. אך הדבר אינו מחליף את הניתוח הראשוני.
לאחרונה מדובר רבות על ניתוח קטרקט בלייזר אך יש להבהיר שהלייזר מחליף שלבים שונים בניתוח הרגיל ואין שום דרך לבצע קטרקט בלייזר בלי להוציא פיזית את העדשה המקורית ולהחליפה בעדשה מלאכותית.
בניתוח קטרקט יש 2 שלבים עיקריים:
1 ריסוק גרעין העדשה הטבעית באמצעות גל אולטרא סוני (פאקו) או לייזר בלי לפגוע בקופסית העדשה (מעטפת העדשה המקורית) והוצאתה בשאיבה דרך חתך זעיר.
2 השתלה של עדשה מלאכותית פנימית אל תוך הקופסית, בדרך כלל במצב מקופל ודרך חתך קטן בזוית הקרנית.
10 דברים שכדאי לדעת על ניתוח קטרקט:
1. הניתוח קצר למדי ואורך פחות מחצי השעה.
2. ניתוח קטרקט מבוצע בהרדמה מקומית ולא בהרדמה כללית.
3. הניתוח כמעט אינו מורגש והכאב מינימלי.
4. למרות שמנתחים את העיניים, במהלך הניתוח לא רואים שום דבר עקב העלאת לחץ תוך עיני המבוקרת ע"י הרופא.
5. ההכנה לניתוח דורשת בדיקה מקיפה, הרחבת אישונים, מדידת אורך העין ע"י אולטרא סאונד, מדידת המרשם, קימורי קרנית ועוד באמצעות ציוד משוכלל וממוחשב שנמצא במרכז רפואי מעין.
6. הניתוח דורש צום של 4 שעות בלבד ואינו דורש הפסקת שימוש ברוב התרופות. יש להיוועץ ברופא המטפל לגבי כל תרופה ותרופה.
7. ניתוח קטרקט נחשב לניתוח בטוח יחסית ואחוז הסיבוכים בו קטן, למרות זאת יש לזכור שכל ניתוח מכל סוג עלול להסתבך.
8. במקרים מסוימים ניתן לשלב בניתוח קטרקט טיפול מסוים לצלינדר ע"י ביצוע חתכים ותפרים בצורה מחושבת מראש.
9. כיום, עדשת העין נשאבת החוצה דרך חתך קטן לאחר שימוש במכשיר "פאקו" שפורר אותה לפרורים דקים מאוד. בעבר הרחוק היו מוצאים את העדשה יחד עם המעטפת ולא היו משתילים עדשה מלאכותית. לכן היה צורך במשקפיים עם עדשת פלוס גבוה עבה מאוד.
10. ברוב המקרים ניתן לחזור לפעילות רגילה כבר למחרת עם הגבלה מסוימת לגבי איפור, פעילות ספורט, בריכה וכדומה. לדברי הראל מנור מנכ"ל המרכז הרפואי מעין, הניתוח מאפשר החזרת הראייה הטובה תוך זמן קצר במינימום של סיבוכים ובעיות.
לאחר התייצבות מלאה של חודש חודשים ניתן להזמין משקפיים חדשים ומעודכנים.
הכתבה באדיבות אתר "שאל את הרופא".
המשך רשמים מכנס רפואת עיניים 2015 מלון דייויד אינטרקונטיננטל ת"א
צמיחת כלי דם חדשים היא תהליך טבעי בגוף, שאינו רצוי בעיניים.
יש עדשה תוך עינית שמרחיבה את שדה ראיה, מעין אפקט של פינהול. היא טובה למרחק ביניים אבל לא עוזרת לראייה מקרוב.
יש עדשה מושתלת טריפוקלית. לא מתאימה לכל אחד, מעין פשרה.
טיפול ל AMD
הורמון גדילה גורם לצמיחת כלי דם חדשים. Vegf הורמון גדילה
קשור לרוב בעיות כלי הדם ברשתית אך ניתן לחסום אותו! בהתחלה השתמשו בתרופה לוסנטיס. כיום יש 3 תרופות.
שלושת התרופות נוגדות vegf=הורמון גדילה הן:
ולמה ב amd יש כלי גם חדשים? הרי אין איסכמיה ב amd (אבל יש דלקת כרונית ודרוזן שאולי בכל זאת גורמים לחוסר חמצן)
סוכרת ברשתית
5 אחוז מחולי סוכרת יתעוורו.
תמונה של רשתית תקינה כפי שנראית במכשיר oct
דר. עירית רוזנבלט. רשתית בריאה היא יבשה.
דר. ביגר, עצירת מיופיה
אפשרית ע"י אורטוקיי או אטרופין. אפשר לדעת שזה עוזר באופן סטטיסטי אבל קשה להתחייב למקרה ספציפי. רוב המחקרים מראים על כ50 אחוז פחות בגדילת העין. סיבוך עיקרי: Microbia keratitis
דורש מעקב צמוד ותגובה מהירה לכל זיהום.
.בארץ רוב הרופאים נגד. רוב האופטומטריסטים שעסקו בזה הפסיקו. רוב המטופלים לא מכירים את הנושא.
ניתן להשתמש בפמטוסקנד לייזר בהשתלות קרנית שונות.
ראה חלק א של סיכום מהכנס.