ניתוחי קטרקט באמצעות לייזר ד"ר פני שגב

תקציר ההרצאה:
נושא ההרצאה: “ניתוחי קטרקט באמצעות לייזר”

כניסת לייזר הפמטוסקונד לתחום ניתוחי הרפרקציה שיפרה את בטיחות הפרוצדורה ואת תוצאותיה. טכנולוגיה זו נמצאת בשימוש גם בתחום השתלות הקרנית.
אפליקציה חדשה ומאוד חשובה נוספת של לייזר הפמטוסקונד נכנסה גם לתחום נתוחי הקטרקט, שכידוע מהווה את הניתוח התוך-עיני הכי שכיח בעולם.

ד"ר פני שגב הינה יו”ר חוג קרנית באיגוד רופאי העיניים ומנהלת שירות קרנית בבית חולים מאיר

ניתוח קטרקט עם לייזר

בקרוב נתבשר על ניתוח קטרקט המבוצע באמצעות לייזר במספר מרפאות ברחבי הארץ.

מהו ניתוח קטרקט בלייזר והאם יש בו יתרונות על פני ניתוח קטרקט רגיל?

ראשית יש לדעת מהו ניתוח קטרקט. הקטרקט ("מים לבנים" בלטינית) הינו מצב של הצטברות נוזל בעדשה הפנימית של העין. המים מפריעים לראייה, עשויים לשנות את העדשה ואת המרשם, ובשלב מסוים יש להחליף את העדשה התוך עינית בעדשה מלאכותית.

למעשה זו אותה עדשה האחראית בין השאר על הראייה מקרוב ועושה פוקוס בהתאם למרחק הראייה. העדשה משתנה אחרי גיל 40, נעשית פחות גמישה, היכולת לקרוא (אקומודציה יורדת) ויש צורך במשקפי קריאה.

כדי לבצע ניתוח קטרקט יש לבצע חתך קטן בקרנית, חלק העין החיצוני והשקוף, להגיע אל העשה התוך עינית,  להוציא את החלק הפנימי של העדשה התוך עינית, ולהכניס אל תוך מעטפת העדשה עדשה חילופית.

אז מה עושה הלייזר בניתוח קטרקט?
הלייזר בניתוח קטרקט עם לייזר, מבצע רק את החיתוך החיצוני של הקרנית ואינו מבצע את הוצאת העדשה התוך עינית הצורה כלשהי.

לא ברור עדיין אם יש יתרון או חסרון מבחינת החתך בלייזר לעומת החתך הסטנדרטי בסכין.

ניתוח קטרקט עם לייזר לוקח זמן רב יותר ומחירו גבוה יותר, ויש לשקול את ההבדלים בינו לבין ניתוחי קטרקט סטנדרטיים יחד עם רופא העיניים בהתאם למקרה האישי שלך.

ניתוח קטרקט עם לייזר עולה כ 1000$ יותר מניתוח קטרקט רגיל.

חשוב לדעת, שפעמים רבות אחרי ניתוח קטרקט כלשהו, עלולים להופיע שוב חלק של סיבי עדשת העין ולהפריע בראייה. את הסיבים האלו ניתן להסיר באמצעות ליזר מסוים, אך מדובר רק על סיבים שצמחו שוב ולא על ניתוח קטרקט מלא.

סרט וידאו על ניתוח לייזר עם קטרקט:

שיחזור מבחן נוהלי בדיקות/דר. שריידר – שנה ג' סמס' א' 2009

בס"ד
שיחזור נוהלי בדיקות/דר' שריידר – שנה ג' סמס' א' 2009
1.על מה מתבססת בדיקת רוביטשק?
אבחנה בסימטריה, אבחנה בין טשטוש לכפילות
2. איזה עצב עושה את המסלול הקצר ביותר למוח? 1
3. על מה אחראי עצב 8 ? שמיעה
4. על מה אחראי עצב 7? אוביקיולריס
5. מה בודק conical beam ?תאים בלשכה הקדמית
6. בבדיקת זוית העין – לאיזה תאורה זה דומה? Sclerotic scatter
7. Npc עד האף ויתכן true convergence insufficiency אם יש לו? ac/a גבוה.
8. פרסביופ – יקשה עליו אם יהיה לו ? true convergence insufficiency
9. אצל מי לא נצפה להתכנסות מיזוגית גבוהה? convergence insufficiency
10. בבדיקת ערפול – מה נגלה בקלות.? Latent nystagmus
11. בדיקת המפרסיס יעלה לבדוק? Latent nystagmus
12. ילד בן 15 – מה הכי חשוב לנו לדעת? אם עבר טיפול בראיה/רטיה/תרגילי עיניים
13. ילד שמתקשה להעתיק מהלוח – מה יש לו? Accommodative infacility
14. על מה יתלונן אדם עם accommodative excess
15. מיופ צעיר עם 12exo לקרוב- מתי ירכיב משקפיים? כל הזמן
16. בבדיקת ערפול עשינו ערפול והנבדק אמר שכל הקווים זהים- הערפול נעשה כמו שצריך. מה נעשה? נוסיף 0.25+ לוודא עירפול.
17. בבדיקת שמש רוב הקווים בולטים – מה סביר? יש cly נמוך אם בכלל.
18. אדם עם 25esophoria לרחוק ו- 10esophoria לקרוב?
Ac/a גבוה והיפרופיה לא מתוקנת.
19. אדם עם 15esophoria לרחוק ן- ortho לקרוב- מה סביר?
Divergenc insufficiency
20. בבדיקת סטנאופיק סליט- מרשם 90* 1.50-0.50- ושם חריץ ב-180 –
כמה נצטרך להוסיף כדי שיראה טוב? 2.00-
21. בסטנאופיק סליט 90* 1.00-0.50- איפה יניח את החריץ כדי לראות הכי טוב?
90, אם הערפול תקין
22. אדם מסתכל למטה ושמאלה וזה קשה- איזה שריר פגוע? LIR
23. לאדם יש חדות ראיה 6/20 – מה לא סביר? Sph 1.75+
24. איזו בדיקה מרחבית מקבילה לnra/pra ? range of clear vision
25. מה עושה עצב 5? נותן תחושה ללחמית
26. בבדיקת זווית העין קטע שחור שווה לפס אור (קרנית)? זווית פתוחה לגמרי
27. איפה נראה SOLI בחיי היומיום? מטוס שממריא.
28. מה לא מוסבר לפי הכללים הדו עיניים? Divergence insufficiency
29. בבדיקת שמש קווים 6-12 ברורים – איזה ציר לתיקון? 180- עם הכלל
30. בבדיקת שמש מרשם עם Ax 160 – מה יבלוט? בין 5 ל-6
31. צעיר מיופ ללא תיקון רואה 6/20 ועם פינהול רואה 6/7.5?
זו רפרקציה נורמלית ושכיחה
32. שמים עדשה מגדילה בכל עין רק במרידיאן ורטיקלי ?
תופעה נגרמת, ללא שינוי תפיסתי
33. משתמשים בשני maddox rod כדי לבדוק ? cyclophoria
34. בשלב 3 בבדיקת פארק RSO חשוד- מי עוד חשוד? LSR
35. בשלב שני בבדיקת פארק LIO חשוד לפגוע – איזה עוד שריר חשוד? RIR
36. כששמים עדשה פלוס במרדיאן אופקי בעין ימין? נראה קירוב בשמאל.
37. הוספת עדשות פלוס ו-NPC משתפר – מעיד על?
Pseudo convergence insufficiency
38. אדם עם 16exophoria לקרוב – למה נוטה?
פרסביופ, יראה מטושטש לרחוק, ___________
39. PRA גבוה ואמפליטוד נמוך – מה סביר?
דיכוי עין באמפליטוד, דיכוי עין ב-pra, nra גבוה
40. מיופ מתוקן מוריד משקפיים לקריאה – מה סביר?
Acc.exess, exophoria, esephoria

שעור אופטומטריה, קטרקט ודיסלוקציה, דר. רוטקופ

קטרקט מולד
מולד הוא לא תורשתי (מחלה תורשתית יכולה להופיע גם בגיל מאוד מבוגר).
רוב הקטרקט המולד אינו תורשתי, סיבה אחת שיכול לגרום לכך היא סיבוך בהריון.
הגורם העיקרי בעבר היה אדמת= RUBELLA, הווירוס הזה גם גורם לחירשות, גלאוקומה וגם לרטינופטיה- בעיות ברשתית (כל הבעיות הללו נוצרות אצל הולד בשליש הראשון של ההיריון).
סוג מיוחד של רטינופטיה הוא: פגמנט האפיתל נפגי ומקבלים כתמים של פיגמנט ברשתית.
במקרה של אדמת קטרקט מולד וגלאוקומה אינם מופיעים באותה עין (אם לעין יש גלאוקומה אין לה קטרקט ולהפך) זה נובע מהשלב בו העובר נפגע, אם התינוק נפגע בשלב מסוים זה גורם לקטרקט ולא לגלאוקומה ולהפך (שאלת מבחן!!!).

העדשה תלויה בעין ע"י הזונולות, אם הזונולות נקרעות (מחלה, טראומה או פגם מולד) או חסרות, העדשה זזה מהמקום.

יכולים להיות לכך שני שלבים:
SUBLUXATION- העדשה לא במקומה, אבל עדיין רואים אותה באישון (יכול להיות חצי אישון או מלא).
DISLOCATION- העדשה לא באישון, יכולה להיות בזגוגית או באקוויס (לשכה קדמית).
אם יש סובלוקסציה- רואים בסליט למפ את העדשה במקום, אבל יש קרעים בזונולות והעדשה זזה מהמקום, איך ניתן לבצע את ההבחנה הזו?
מיופיה גבוהה מאוד תהווה סימן, כל תינוק עם מיופיה גבוהה מאוד- צריך לחשוד שזה בגלל הזונולות שלא מושכות את העדשה, הזונולות מבצעות אקומודציה ע"י שחרור (אבל לרוב מיופיה אצל תינוקות זה בגלל אורך גלגל העין).
מיופיה קבועה לא תמיד מעידה על סובלוקסציה.

שני סימנים נוספים לכך שהעדשה לא במקומה הם:
IRIDODONESIS- במצב רגיל האיריס שוכבת על העדשה, עם העדשה לא במקומה בכל פעם שמזיזים את העין האיריס רועדת מכיוון שאין לה תמיכה. זה מאוד נפוץ במקרה של אפקיה- מכיוון שאין עדשה בעין, האיריס רועדת.
PHAKODONESIS- העדשה רועדת מכיוון שאין זונולות שמחזיקות אותה, עם כל תנועה של העין העדשה זזה ממקומה.

דילוג לתוכן