טקרולימוס: תרופה חדשה מעולה לטיפול באלרגיות בעין

טקרולימוס: תרופה חדשה מעולה לטיפול באלרגיות בעין

סיכום מאמר של ד"ר ניר ארדינסט ופרופ' סלומון אברהם – הטיפול באלרגיות של העין.
מסקנת החוקרים: תרופה חדשה מעולה לטיפול באלרגיות בעין ושמה טקרולימוס.
טקרולימוס היא תרופה מדכאת מערכת חיסון המשמשת בעיקר למניעת דחית איברים.

ע"פ ויקיפדיה: התרופה אושרה לראשונה על ידי מנהל המזון והתרופות האמריקאי ב-1994 לשימוש במניעת דחיית שתל למושתלי כבד. השימוש הורחב בהדרגה וכיום היא מאושרת גם למושתלי כליות, מושתלי לב, מושתלי מעי, מושתלי לבלב, מושלתי ריאות, מושתלי מח עצם ועוד.

מאמר ומחקר חדש בנודע לטיפול אלרגיות של העין נערך בהדסה עין כרם. שם המאמר:
Topical immunomodulators in the management of allergic eye diseases.

המאמר התפרסם בכתב העת היוקרתי של אלרגיה Curr Opin Allergy Clin Immunol (מקדם השפעה של 4 לערך) ומסקנתו הסופית הייתה שטיפול בתרופה החדשה טרקולימוס הינו טיפול יעיל ביותר לאלרגיות בעין (אלרגיות אקולריות) בעיקר מסוג AKV ו VKC.

מסקנות המחקר (תרגום מתוך תקציר המאמר)
מחלות עיניים אלרגיות מהוות ספקטרום של מחלות, עם כל מצב מתאפיינות בimmunopathology מורכב.תנאים יותר קשים וכרוניים, כגון keratoconjunctivitis האביבי וkeratoconjunctivitis  דרמטיטיס, כרוכים בעיקר בתאים ואאוזינופילים, גם קשורים לתהליכים של תאי T. טיפול עם אנטיהיסטמינים או מייצבי תאי מאסט (תאי פיטום) הוא לעתים קרובות לא מספק, וטיפול תלוי בסטרואידים מקומיים. לסטרואידים תופעות לוואי משמעותיים עם שימוש לטווח ארוך, לכן הם נראים מתאימים יותר לטיפול לטווח קצר.
גם תרופות שקשורות למערכת החיסונית יכולים לשמש לטיפול כדי לעכב הפעלת תא T ולהראות תוצאות מעודדות בקרב חולים עם מחלות עיניים אלרגיות חמורות.
המחקר מציג תמונה קוהרנטית של הטיפול במחלות עיניים אלרגיות חמורות.

ממצאים:

תרופות המשפיעות על מערכת החיסונית מתאימים בדרך כלל לטיפול בדלקת לחמית אלרגית חמורה וממושכת.

מסקנות:

טיפול בטקרולימוס – tacrolimus הובילו לתוצאות טיפוליות מעולות בחולים עם אלרגיות חמורות בעיניים ואלרגיות אקולריות כרוניות.

למאמר (לבחור בחלון הימני)

האם רוב התמיסות הרב תכליתיות גורמות לדלקת במשטח העין? ד"ר ניר ארדינסט, עמית עזריאלי

האם רוב התמיסות הרב תכליתיות גורמות לדלקת במשטח העין? ד"ר ניר ארדינסט, עמית עזריאלי

תמיסות רב תכליתיות לניקוי וחיטוי עדשות מגע דר' ניר ארדינסט פרופ' אבי סלומון

דר' ניר ארדינסט תמונה

דר' ניר ארדינסט תמונה

לאחרונה פורסם מאמר על השפעת תמיסות רב תכליתיות של עדשות מגע על תאי האפיתל של הקרנית.

המאמר פורסם בכתב העת European Journal of Inflammation בעל מקדם השפעה אקדמי גבוה מאוד (impact factor) של 5.23.

המחקר בדק את ההשפעה של 8 תמיסות רב תכליתיות שונות על תאי אפיתל של קרנית במשטח העין במספר היבטים. המחקר מצא לראשונה שרוב התמיסות הרב תכליתיות גורמות לדלקת במשטח העין, ע"י בדיקת השפעת התמיסות על גורמי דלקת שונים (ציטוקינים) ברמה המולקולרית. כ"כ נבדקה ההשפעה הציטוטוקסית של התמיסות על התאים במספר שיטות. עד כה לא נבדקה ההשפעה הדלקתית של תמיסות לעדשות מגע על תאי משטח העין ברמה המולקולרית. נמצא שמרבית התמיסות גורמות לנזק משמעותי לתאי האפיתל, וגורמות לשחרור ניכר של ציטוקינים דלקתיים מתאים אלו.

 

פרופ אברהם סלומון

פרופ אברהם סלומון

המחקר מוסיף נדבך נוסף להבנה שלנו על השפעת התמיסות הרב תכליתיות של עדשות מגע על הקרנית, ועוזר בהבנת תופעות נפוצות הקשורות בעדשות מגע כגון אי-סבילות לעדשות (contact lens intolerance) ודלקת אלרגית הקשורה לעדשות מגע (giant pappilary conjunctivitis).

את המחקר ביצע ד"ר ניר ארדינסט פרופ אבי סולומון במחלקת העיניים של המרכז הרפואי הדסה עין כרם.
מחקר תמיסות

פתוח קרנית מלאכותית- פרופ. אירית בכר

תקציר ההרצאה: בתוך כנס משטח שהעין 2012

ההרצאה תידון בצורך בפתוח קרנית מלאכותית, סוגי פרוטזות הקרנית שפותחו לאורך השנים, התמקדות בפרוטזת קרנית מסוג בוסטון קרטופרוסטזיס והצגת הניסיון הנצבר עד כה בהשתלת הפרוטזה במרכז רפואי רבין.

פרופ' אירית בכר הינה מנהלת שירות הקרנית בבית חולים בילינסון בפתח תקוה. פרופ' בכר משמשת גם מנהלת רפואית של " אסותא אופטיק", מרכז לייזר להסרת משקפיים. היא בעלת מנוי פרופ' חבר קליני בחוג לאופתלמולוגיה באוניברסיטת ת"א. תחומי התמחותה כוללים השתלות קרנית, מחלות פני שטח העין,קטרקט וניתוחים להסרת משקפיים.

שעור אופטומטריה, פתולוגיה allergic conjunctivitis- דלקת לחמית,3 3

יש מס' סוגים של תגובה אלרגית, הידועים כתגובות היפר סנסטיביות= רגישות יתר.
יש 4 סוגים של תגובה אלרגית המתחלקים לפי דרגת החומרה, ולפי הזמן שלוקח עד שהם מתחיל:
1) כשהגורם מופיע, גם התגובה של רגישות היתר תופיע מיד.
2) השהייה dilating reaction- הגורם מופיע אבל התגובה לא ממהרת לבוא.
היא יכולה להגיע אחרי רבע שעה, שעתיים ואפילו יום, לדוג: טיפות שמשתקות אקומודציה.
לפעמים אצל ילדים ישנה תגובה אלרגית או של רגישות יתר לטיפות, מה שמתבטא בשני מישורים:
• התנהגות מוזרה של הילד- הבעיה הזו חולפת מעצמה (קורה גם בתרופות אחרות כמו אנטיהיסטמינים) שולחים את הילד לישון ובבוקר הוא יקום בסדר.
• פריחה בעור ובעיקר בעור הפנים- הפריחה הזו עוברת לבד. אם יש צורך לטפל בזה, הטיפול הוא באנטיהיסטמין נוזלי דרך הפה, או טבלייה דרך הפה כמו, בנדרין או אניסטון, אפשר למרוח על הפנים קצת קורטיזון ללא מרשם (קורטיזון 10 בריכוז 0.1% או הידרו קורטיזון- אלו תרופות otc).
כמעט תמיד משתמשים בטיפות ציקלופנטולייט לשיתוק אקומודציה בריכוז של 1%, ו 0.5% אצל תינוקות- לכן לא צפויות תופעות לוואי קשות.
תופעות הפריחה האלרגית מתרחשת יחסית באחוזים מאוד נמוכים של 5% עד 10%
התגובה של העין לטיפות האלה באופן טבעי היא צריבה, לכן העין תמיד תראה מעט אדומה (מצב טבעי).

במקרה של ציקלופיגיה אצל ילדים- לא ידוע על מקרה ספרותי שבו טיפות הרחבה גרמו לסגירת זווית אצל ילדים, לילדים אין זווית צרה (אלא אם מדובר במקרה נדיר מאוד)- זווית צרה היא מחלה של מבוגרים.

תגובה של רגישות יתר שגורמת לתאי המאסט בקרנית לשחרר כימיקלית, שגורמים לתגובה דלקתית- אינפלמטורי ריספונס. מאפפיני דלקת- אודם נפחיות בצדקת וכדומה
הכימיקלים הללו שמופרשים מתאי המסט, הם בעיקר היסטמין, פרוטיאסים proteases וarachidonic acid.
החומרים הללו גורמים לאודם, אבל הסימן המובהק הוא עקצוץ. ישנה הפרשה שבעיקרה מיימית ודלילה.
אחד הסימנים של תגובה אלרגית- אין נפיחות של הבלוטות לפני האוזן
יש 3 סוגים של עין אדומה
אלרגי
נגיפי ויראלי
חיידקי
יש להבחין בינהם כי הטיפול שונה, למרות שאולי התושבה של הנבדק די דומה

אצל האלרגי זה מעקצץ- אבל זו תגובה סובייקטיבית ולא תמיד קל להבחין בין כאב לעקצוץ
בעיקר המראה של העין די דומה בין אלרגיה לויראלי, ולא תמיד קל להבחין בינהם.
יש דרכים נוספות להבחין, אבל אחת הדרכים היא שאם מדובר בנגיפי- נוטים לראות שיש נפיחות בבלוטות לפני האוזן- פרי אוריקולר לימפ נוט.
כדי למצוא את הבלוטות הללו יש להתיל בחלק התחתון של הרקה- בעצם הזייגומה, יורדים ומגיעים לחלק הבולט של העצם ממש ליד האוזן, יורדים ויש שקע- בלליטה של העצם יש שקע קטן, לפני שמתחילה הירידה- שם נמצאת הבלוטה, אם הבלוטה נפוחה אין שקע, וזה גם קצת כואב.
יש בלוטות נוספות למשל בצוואר ומאחורי האוזן, שהרופא מרגיש כדי להבין בין דלקת גרון ויראלית וחיידקית, זה לא תמיד חד משמעי
אם זה נפוח זה יותר ויראלי ונוטים לא לתת אנטיביוטיקה

בעין- רק הבלוטות שליד האוזן חשובות.
אם מישהו בא עם עין אדומה, נבדוק את הבלוטות- אם זה נפוח נוטה יותר לויראלי, אם לא נוטה יותר לאלרגי, זה לא תמיד חד משמעי ולא המאבחן היחיד (יש עוד בדיקות), אבל זה אחד החשובים.
במצבים הללו הקרנית כמעט תמיד נקיה- אין סטיינינג, אין תסנינים
הטיפול- לא מדובר במצב מסוכן
יש לברר ע"י שאלות מתאימות מה הגורם האלרגני, זה יכול להיות אבק, תמיסה לעדשות מגע, אבקנים באוויר, תמיסה לעין של חומר כימיקלי, איפור, נשאל איפה היה ומה עשה וכו'
נאמר לו להמנע משימוש בדבר שגרם לתגובה האלרגית.
קומפרסים קרים- מצרים את כלי הדם ומנמיכים את התגובה האלרגית הזו.
טיפות שמצרות את כלי הדם- כמו אזולין, סטילה, וייזין וכדומה.
יש טיפות שמצרות כלי דם ומאיטות את השחרור של ההיסטמינים הללו – אנטיהיסטמין, מפחיתי שחרור על הנוזלים, כמו decongestants ו vasoconstrictors.

יש תרופה נלוות שמונעת מתאי המסט לשחרר את ההיסטמינים וכדומה- התרופות הללו הן אנטי תאי מסט mast cell inhibitors- לתרופות הללו לוקח זמן עד שהן מתחילות לעבוד (בניגוד לאזולין או וייזין) לוקח אפילו מס' שבועות עד שזה עובד, לכן נשתמש בהן שמדובר באלרגיות כרוניות.

בנוסף דמעות מלאכותיות כשלעצמן לא מנמיכות את התגובה- זה רק מים, אבל זה מסיר את האלרגן. אם יש אבקנים אז דמעות מלאכותיות שוטפות יותר את האלרגנים מהעין, זה אמור לעזור ונותן תחושה טובה יותר למספר רגעים.
זה לא פתרון מושלם, אם באופן רגיל נותנים לאדם להשתמש בטיפות הללו פעמיים עד 3 ביום, לסובל מאלרגיה ניתן להשתמש בהן כל שעה.

3) יש סוג מיוחד של דלקת לחמית אלרגית עונתי מובהק- באביב או בפריחה של פרחים של עצי פרי ובמיוחד עצי זית.
פריחת עצי הזית מתרחשת לקראת תחילת הקיץ, הזיתים מופיעים לקראת סוף הקיץ, ואז מתחיל המסיק.
דלקת לחמית אלרגית נקראת vernal conjunctivitis
ורנל= מתייחס לאביב. זו תגובה בפני עצמה, עם הרבה תכונות יחודיות- מדובר בדלקת דו עיינית, כשההפרשה היא בעיקר של תאי אי-או-סינופילים, וקיימת יותר באזורים חמים (כמו גוש דן והשפלה) מאשר אזורים קרים.
זה פוגע יותר בגברים מנשים, כשהגיל הנפוץ יותר הוא בין גיל 3 עד גיל 25. שיא התגובה הוא אצל נוער גברי הוא בסביבות גיל 14-16 (אז רואים זאת יותר)
הדלקת גורמת לדברים הבאים:
עקצוץ קיצוני
הפרשה סמיכה וזה נוטה להיות כמו חבל- מעיין חוטים עבים
התגובה היא בעיקר בלחמית העפעפית- רואים פפילות רבות גדולות במיוחד, שטוחות עם מראה של חלוקי נחל cobblestone- זה מופיע רק בעפעף העליון ולא בתחתון.
בניגוד לדלקת לחמית אלרגית רגילה- הדלקת הזו עלולה לפגוע גם בקרנית, ומה שנרא זה מס' דברים:
1) נק' לבנות שנראות כמו ג'לטין- ליד הלימבוס העליון (על הקרנית אבל קרובים מאוד ללימבוס). הגושים הללו הם בעצם קבוצות גדולות של אי-או-סינופילים- הם נקראים הורנרס טרנטרס דוט 202
2) במקרים חמורים ביותר יש אולקוס- כיב בשליש העליון של הקרנית (זה נדיר), שהוא כנראה לא חיידקי, והכיב הזה בצורת מגן, לכן נקרא שילד אולסר מס' 203
הצורה הזו שעולה על השליש העליון של הקרנית שנויה במחלוקת- יש כאלה הטוענים שזה חיידקי, יש הטוענים שזה ויראלי, אלרגי- ומסיבות לא ידועות זה מקבל את הצורה הזו. לכן יש כאלו הנוטנים טיפול אניביוטי על סמך התיאוריה שטוענת שזה חיידקי, למרות שעד היום לא הוכח שזה אכן חידקי.
זה יכול לעבור וגם לא לעבור במשך הזמן, ויכול גם לרדת לאזור האישון ולהפריע לראיה.
כיוון שהמקרים החמורים מפריעים מאוד ונוטים לגרום לסינוורים וכאבי עיניים ולא בגלל הפיזור של האור דרך הקרנית, לפעמים רוצים להשקיט את העין לגמרי, ונוטנים טיפות ציקלופליגיות: כשמישהו מסנוור ואומר שזה כואב לו, עיקר הכאב נובע מפעילות הקשתית, המנגנון לא לגמרי מובן, אבל כנראה שתנודת הקשתית יותר מדי גורמת לתחושה של כאב, תוך כדי סינוור, לכן הטיפול יהיה להשקיט את הקשתית ע"י טיפות ציקלופליגיות- שמרחיבות את האישון, הקשתית לא זזה וזה משקיט את העניין, זה מסנוור את יוצאים לשמש- לכן לא יוצאים לשמש או סמים תחבושת.

אם זה חמור ולא סובל את האור- אנטיביוטיקה ציקלופיליגיה ושילן לישון
הטיפול בורנט קונג'טביטיס הוא קומפרסים קרים, הרבה לובריקנטים- גדמעות מלאכותיות, אנטי היסטמינים, מסט סל הינאביטורס.
ומישום שמדובר במקרים חמורים ניתן לתת טיפול סטרואידי- FML- קבוצה סטרואידים מהקלות, זה מקל, ניתן לקחת לתקופה יחסית ארוכה. אלו טיפות עיניים סטרואידיות, שלא כל כך דורמות לתופעות לוואי כמו סטרואידים כבדים יותר.
ניתן לקנות זאת בבית מרקחת פרטי!

דילוג לתוכן