יאיר לפיד אצל האופטומטריסט

לפני תקופת מה כתב יאיר לפיד מאמר בן כ1000 מילים בעיתון מעריב, המתאר את חויותיו בבדיקת ראייה אצל אופטומטריסט ובמכון להסרת המשקפיים.

יאיר לפיד, כותב מוכשר, עיתונאי, מגיש בטלויזיה וכיום פוליטיקאי (ראש ממשלה בסוף 2020) משתמש בהומור ובסגנון ציני בכתיבתו, אולם במאמר זה חרג מכל פרופורציה. הוא מתאר את האופטומטריסט כאופטיקאי יקרן (“עוד באותו יום סרתי לביקור אצל האופטומטריסט, אופטומטריסט הוא אופטיקאי שלוקח יותר כסף, הוא הושיב אותי על כסא בחדר האחורי..”) האופטומטריסט במאמר מחייך בעליונות ומוכר משקפיים מתוך תאוות בצע (“הסתבר שאני צריך שלושה זוגות שונים לגמרי: אחד לראיה היקפית, אחד לקריאה ואחד כדי שהאופטומטריסט יהיה עשיר“) ועוד.
הוא מוסיף חטא על פשע ומכנה את האופטומטריסט במילה המפורשת "נוכל" (“התישבתי בבית הקפה הסמוך כדי לעבור על העיתון. בניגוד לדברי הנוכל ההוא, אגב, אין לי שום בעיה לקרוא עיתון. מספיק שאני עוצם עין שמאל..”)

בסופו של ענין מר לפיד עובר ניתוח לייזר להסרת משקפיים, אך לא מזכיר במילה את הסכנות הכרוכות בניתוח, את העובדה שמטרת ניתוח הלייזר הינה תיקון הראייה למרחק ולא לקריאה ואת הסוגייה המוסרית הכרוכה בניתוח קוסמטי שאינו הפיך ושאינו מבוצע מסיבה בריאותית.

מקצוע האופטומטריה הינו מקצוע פרא-רפואי רציני ביותר המשלב 4 שנות לימוד לתואר ראשון במדעים הכוללים לימוד מקיף של מחלות עיניים, חוק ואתיקה, פיסיקה, אופטיקה ועוד. בחנויות אופטיקה נעשה שילוב של מקצועיות קלינית, אופנה ואבחון צרכי לקוח. האופטומטריסטים אינם מנפקים משקפיים למען הרווחים האישיים שלהם, אלא כמענה לדרישת הלקוחות.
כיום ניתן להשיג משקפיים סבירים ב 200 ש"ח ומעלה, וזכותו של אדם לרכוש לעצמו משקפיים ממותגים ומיוחדים באלפי שקלים, בדיוק כמו שהוא רוכש מותגי אופנה אלו או אחרים.
האופטומטריסטים לוקחים את המקצוע ברצינות רבה, משקיעים הרבה מאוד בלימודי המשך, קורסים מקצועיות וחומר לימודי ומחפשים תמיד את הדבר הבא בתחום האופטומטריה ורפואת העיניים.
בשורה התחתונה הרווח בחנויות אופטיקה נמוך מהרווח בענף המזון, בענף הפרסום בעיתונות או מתחומים רבים אחרים.
יהיה נאה אם מר לפיד יחזור בו מדבריו, והעובדה שמדובר בכתבה המתיימרת להיות הומוריסטית, לא משנה את ההאשמות שהוטחו בציבור שלם ללא מחשבה מעמיקה.

תשובת יאיר לפיד:
Yair Lapid – יאיר לפיד
דרור, לא כתבתי מאמר בגנות האופטומטריסטים, אלא מערכון מצחיק על בדיקת ראייה. אני מקווה שאינך מהאנשים שלוקחים בדיחות ברצינות, כי כתבתי לא מזמן גם מערכון מצחיק על אנשים שמתעקשים להיעלב כשאיש אינו רוצה להעליב אותם. עזוב, החיים קצרים מדי, אתה יודע כמה דברים כותבים כל יום עלי?

 

דרור דקל לא נראה לי שאתה רואה היטב את הדברים, אבל שיהיה…

3500 שנים של טיפולי עיניים ורפרקציה-נקודות מפתח לאורך ההיסטוריה

סיכום הרצאה של דר. לוינגר בכנס רופאי עיניים

הפרעות ראייה טופלו כבר לפני 3500 שנה. קיים תיעוד על ניתוח COUCHING, (ניתוח כפרי הגובל ברפואת אליל וקיים עד היום בכפרים נידחים) שנעשה בשנת 1760 לפני הספירה ועדויות שונות מהודו, סין, מצרים ויוון לטיפולים דומים. גם בכתבי חמורבי ניתן למצוא התייחסות לניתוח קטרקט , משם ניתן ללמוד מידע חשוב על משכורתו של רופא העיניים. רופא אשר ביצע ניתוח קטרקט זכאי לשכר הדומה למשכורת שנתית ממוצעת עבור ניתוח מוצלח, שתי משכורות שנתיות למטופלים VIP וכריתת ידו של הרופא במקרה של ניתוח לא מוצלח.

סיפור מענין יש בספר החיצוני (שלא נכנס לתנ"כ) של טוביט משנת 721 לפני הספירה.
טוביט היה עשיר אשר איבד את כל כספו ברעידת אדמה קשה שהחריבה את העיר נינוה. כעת עסק טוביט בקבירת גופות של נפגעי רעש האדמה תוך שהוא סובל מבעיית ראיה קשות, ככל הנראה קטרקט. טוביט שלח את בנו אל אחותו בכפר כדי להביא זהב שהטמין בביתה. כאשר אחותו שמעה על בעיית הראייה ממנה הוא סובל, רקחה עבורו תרופה כפרית יחודית: אבקה העשויה ממרה של דג אותו דגה במיוחד עבורו. הוראות השימוש היו- לפזר את האבקה בכמויות נדיבות על עיניו של טוביט. בנו של טוביט חזר לביתו ועשה כנדרש. האבקה גרמה לגירוד עיניים חמור במיוחד, טוביט שפשף ושפשף את עיניו בנמרצות וככל הנראה דחף פנימה את עדשות העין שהיו לא במקומן עקב הקטרקט. לאחר מכן ראייתו השתפרה פלאים.

ספר חשוב על רפואת עיניים נכתב בשנת 846 לספירה על ידיBoneventus Grassus שלמד רפואת עיניים במוסד SALERNO. הספר נכתב עם זיקה חזקה לירושלים ולכן בספר יש מגוון תרופות עיניים הנקראות 'טיפות ירושלמיות' 'משחה ירושלמית' וכדומה, ללא קשר אמיתי לעיר.

בשנת 1000 לספירה הומצאה "אבן קריאה" אשר היתה מיועדת לשימושם של נזירים בזמן התפילה. למעשה זו היתה זכוכית מגדלת בסיסית בה השתמשו להגדלת הכתוב בספרי התפילה.
במאה ה13 החל רוג'ר בייקון הבריטי לטפל בתחום האופטיקה בצורה מדעית ומסודרת. עדויות לכך קיימות בציור ידוע של אדם קורא עם משקפים, אשר צויר על ידע פרידריך הבלין, כנראה בתקופה זו.
דר. CRITCHETT, רופא במאה ה19 (1845-1925) היה רופאו של המלך אדוארד ה7. הוא המליץ על שימוש במאלט, מעין פטיש עם קצה רך אשר מפעיל לחץ מיכאני על העיניים. שיטה זו היתה אמורה לפתור בעייה של מיופיה, ומזכירה מעט את שיטת אורטו-קיי בצורתה האלימה.
בשנת 1850 השיטה עברה שיפור ושכלול על ידי BALL שהוסיף מעין כוסית עם קפיץ להפעלת לחץ על העיניים.
במאה ה19 ניסו טיפולים נוספים לשיפור הראייה והורדת המרשם. מושג בשם היגיינה של הראיה היה מקובל ונפוץ מאוד. בשיטה זו יש לשים דגש על קריאה נכונה, קצב מתאים וכדומה. בדיעבד התברר שאין בכך כל תועלת מעשית.
ויליאם ה.בייטס פיתח בשנת 1919 שיטה משולבת אשר מטרתה הורדת המרשם למשקפיים. שיטת בייטס מבוססת על תרגילי עיניים, תרפיה של העיניים, תוספי מזון ועוד. שיטת בייטס לא התקבלה על ידי אופטומטריסטים ורופאי עיניים אולם היא מוכרת וידועה עד היום.

דילוג לתוכן