שעור אופטומטריה NRA PRA נוהלי בדיקות דר.שריידר

NRA ו PRA הם ההזדמנות האחרונה לזהות אובר מינוס בבדיקה הסובייקטיבית.

אם קיבלנו ב NRA +3.00 זה אמור להדליק נורה אדומה, ויש לשקול לעבור שוב על הבדיקה הסובייקטיבית.

חשוב מאוד להשתמש באותיות קטנות, אחרת לכל אדם תצא תוצאה גבוהה של NRA.

הNRA וה PRA תוחמים עבורנו את האדישן לקריאה שניתן לפרסביופים, כשהממצאים שנקבל יהיו על בסיס הFCC או לחלופין ממצא אחר שנמצא לנכון (כמו האדישן שהיה לו במשקפיים הקודמים).

יש לזכור שעל אף שהFCC היא בדיקה טובה ישנם מצבים בהם הנבדק לא יהיה רגיש לכך מסיבות שונות, ואז הממצא הזה לא יהיה רלוונטי עבורנו. לחלופין ניתן להשתמש באידשן שרירותי או דומה למה שהיה לו קודם, דוגמה: אדם בן 54 שמגיע עם אדישן של +1.75, במרשם הבא לא יקבל אדישן קטן יותר מזה. מותר לנו להכניס את האדישן הזה (משום שברור לנו שלא יקבל פחות מזה- הרי האדישן לא קטן פתאום) ועל פי זה לעשות NRA וPRA, גם אם זה לא תואם את תוצאות הFCC.

כשמישהו מגיע לאדישן של +2.50 הFCC מאבד את המשמעות שלו, מכיוון שממילא אין לו אקומודציה.

במידה ונקבל FCC או בסיס אחר, הNRA וה PRA אמורים להיות שווים, זה יראה שהבסיס (האדישן) בו השתמשנו היה טוב ונמצא באמצע (יכול להתמודד עם אותה כמות של מינוס ופלוס).

NRA וPRA אפילו אצל פרסביופ מוחלט, נותנים אינפורמציה לגבי עומק המוקד שלהם מה שעוזר לנו בבחירה מדויקת של האדישן. משום שאצל פרסביופים מוחלטים בעלי +2.50 אדישן, תיאורטית אין לו מרחב תמרון, הוא יכול לראות אך ורק ב40 ס"מ, אך הוא בכל זאת מתפקד הודות לעומק המוקד. נרצה לדעת מהו עומק המוקד שלו, אם הוא מעדיף יותר או פחות פלוס: אם הוא משתמש יותר בקריאה רגילה הוא יצטרך אדישן של +2.50 או יותר, אם הוא משתמש יותר במחשב נייד אולי יקבל אדישן של +2.25 או +2.00

כל אלו יתנו ממצא שיעזור לנו לקבל החלטה טובה יותר.

אם אדם בן 70 (משמע חסר אקומודציה) לא מחייב לתת לו אדישן של +2.50, זה תלוי בגודל האישון, שמשפיע לפעמים עד כדי כך שאדם בגיל הזה לא תמיד משתמש במשקפי קריאה: אם יש מספיק אור והאישון מספיק קטן, הם יכולים לקרוא עיתון. כל אלו יכולים לדחוף אותנו לכיוון אדישן יותר חלש, אם הוא יכול לקרוא במצבים מסוים בלי אדישן בכלל, אולי ניתן להסתפק באדישן קטן יותר ממה שנהוג לתת לרוב, מכיוון שככל שהאדישן יותר קטן עומק השדה שלו יהיה יותר גדול- יראה למרחקים יותר רחוקים, אדישן גדול מאפשר ראיה במרחקים קרובים יותר. פלוס גדול יאפשר לראות רק דברים קרובים, לכן לא נרצה לתת זאת.

הטעות הנפוצה ביותר היא לתת יותר מדי פלוס באדישן!!!

כשיש בחירה בין אדישן גבוה יותר לפחות, נבחר באדישן הפחות גבוה.

יש לנו מבחר בדיקות נוספות שעוזרות לנו להשלים את התמונה התפקודית:

  • פליפרס- צריך להתבצע עם התיקון לרחוק ורק על צעירים, מכיוון שבתוך הבדיקה עצמה יש דרישה להפעלת 4.50D אקומודציה (המרחק בדיקה מצריך 2.50D ובעדשות פליפרס עצמן יש -2.00)
  • רטינוסקופיה דינמית
  • סטריואופסיס

ובדיקות נוספות עליהן ידובר בהמשך.

 

דילוג לתוכן