מדדים טופוגרפיים בהערכת קרטוקונוס
קיימים 3 מדדים מספריים המופקים מהמיפוי הממוחשב של הקרנית, והעוזרים באבחון המוקדם של קרטוקונוס.7
1. קרטומטריה מרכזית (central keratometry) – מחושבת ע"י ממוצע הכח הדיופטרי ב- 3 הטבעות המרכזיות.
2. ערך ה- I-S – קמירות הקרנית בחלק התחתון ביחס לחלק העליון. הקמירות התחתונה מתקבלת ע"י ממוצע של 5 נקודות בקרנית התחתונה בטבעת ה- 3 מ"מ מהמרכז. הקמירות העליונה מתקבלת באופן דומה בחלק העליון. ההפרש בין הערך התחתון לעליון נותן את ערך ה- I-S.
3. ערך ה- KISA 7– זהו ערך המתקבל מנוסחא המשלבת בתוכה את הקרטומטריה המרכזית, ערך ה- I-S , ההפרש בין ערכי ה- simK, וערך ה- SRAX.
השימוש בתבניות הטופוגרפיות ובמדדים המספריים להערכת קרטוקונוס
קבוצתו של רבינוביץ' חקרה מסד נתונים גדול של אנשים עם דרגות שונות של קרטוקונוס.1 נמצא שבין 3 המדדים (קרטומטריה מרכזית, ערך I-S וערך KISA) היו הבדלים מובהקים בין קבוצת העיניים הנורמליות, קבוצת החשודים לקרטוקונוס וקבוצת הקרטוקונוס המוקדם (טבלה 1). ניתן להתרשם במיוחד שערכי ה I-S וה KISA גדולים בקבוצת הקרטוקונוס המוקדם באופן משמעותי ביחס לערכים אלו בשתי הקבוצות האחרות.
ערכי ה I-S הממוצעים היו: 0.57 (תקין), 1.2 (חשד לקרטוקונוס), ו- 4.44 (קרטוקונוס מוקדם).
ערכי ה KISA הממוצעים היו: 2.49 (תקין), 2.94 (חשד לקרטוקונוס), ו- 5.71 (קרטוקונוס מתקדם).
לכל אחד מן המדדים הנ"ל יש חשיבות שונה ככלי עזר לסיווג הנבדק בקבוצות השונות. נמצא שערכי ה I-S וה KISA יכולים, כל אחד בנפרד, לאבחן בצורה די טובה קרטוקונוס מוקדם (טבלה 2).
לדוגמא, לערך ה I-S (ההפרש הדיופטרי בין הקמירות הממוצעת התחתונה ובין הקמירות הממוצעת העליונה) שימוש מעשי רב בפירוש של הטופוגרפיה של הקרנית. כאשר ערך זה הוא 1.0 דיופטר ומעלה, הסיכוי הוא של 20% שמדובר בקרנית תקינה, 58% שמדובר בקרנית חשודה לקרטוקונוס, ו- 90% שמדובר בקרטוקונוס מוקדם.
אולם השילוב של כל שלושת המדדים הללו (קרטומטריה מרכזית, I-S, ו- KISA) בשילוב עם הגיל – הינו האמצעי הטוב ביותר לאבחון נכון של קרניות תקינות מקרניות חשודות ומקרניות עם קרטוקונוס מוקדם (טבלה 2, שורה תחתונה).
השימוש באברציות מסדר גבוה (Wavefront High Order Abberations) באבחון מוקדם של קרטוקונוס
לאחרונה נמצא שניתן להשתמש גם בהערכת האברציות מסדר גבוה, בשילוב עם מדדי המיפוי הממוחשב, להערכת הקרטוקונוס המוקדם. השילוב של ערך ה- vertical coma המתקבל במכשיר האברומטר, עם ערך ה I-S המתקבל במיפוי, נותן ביחד רמת אבחון גבוהה ביותר בין עיניים תקינות, עיניים חשודות לקרטוקונוס ועיניים עם קרטוקונוס מוקדם.
בסיכום
קיימת חשיבות רבה לאבחון המוקדם של קרניות החשודות לקרטוקונוס או קרניות עם קרטוקונוס מוקדם. אבחון כזה יכול לסייע בהפניית המטופל לטיפול בקשרי צילוב של הקרנית (cross linking) שיכול להאט או לעצור את התקדמות הקרטוקונוס. כמו כן יכול אבחון זה לזהות אנשים עם התויות-נגד לניתוחי תשבורת בהם קיימים גורמי סיכון להתפתחות אקטזיה. השימוש בתבניות טופוגרפיות ייחודיות כגון ה- AB/SRAX ובמדדים טופוגרפיים מספריים כגון ערכי ה I-S וה KISA, בנוסף למדידת ה- coma באברומטריה, מאפשר כיום זיהוי מוקדם ומדויק של קרניות החשודות לקרטוקונוס.
יכולות הזהוי הללו בעזרת המיפוי הממוחשב של הקרנית, במקביל לניסיון הנצבר והולך בטיפול בקשרי צילוב, הופכות את בדיקת הטופוגרפיה של הקרנית לבדיקת סקר חיונית בכל מקרה של שינוי משמעותי ברפרקציה, ובמיוחד בנבדקים צעירים.