רטינוסקופיה דינמית near dainamic retinoskopy ניר דינמיק רטינוסקופיה
מטרה לא אחידה
יש 5 טכניקות של רטינוסקופיה דינמית- למטרות שונות.

בעיתון OEP.org כתוב מאמר שפורסם השנה ע"י ד"ר קוזלו על הנושא של רטינוסקופיה דינמית.
יש מס' טכניקות שהתפתחו בשנים האחרונות, כל אחת מהן הומצאה ע"י אדם אחר ולרוב למטרות שונות
יש להתאים את הבדיקה שעונה לשאלה שהתעוררה אצלנו

אין דרך אחת נכונה או טובה יותר
בכל האופציות יותר קל לראות ולוודא את התוצאה עם רטינוסקופ שמקרין אור עגול (spot), לעומת הרטינוסקופ פס (שיש לנו).

MEM של ד"ר הרולד היינס

נוט רטינוסקופי- של ד"ר נט

OEP הבדיקה מקרוב, הם נתנו מספרים לשיטות שלהם, כדי להשליט את השוני בין שיטתם לשיטה הרגילה

בל רטינוסקופי- של ריצרד

בדיקת מתח סטרס פוינט קוברט קרסקין

Book retinoscopy של ד"ר גרלד

MEM monocular estimation
פותח ע"י הרולד היינס
מטרת הבדיקה- למצוא במרחב את המיקום של האק' לעומת המיקום של קנוורגנציה.
כיום אנחנו אומרים שזה מודדת את הLAG, אם הLAG הוא שלילי קוראים לזה LEAT
איפה הפציינט ממקמם את האק' שלו בציר Z לעומת מיקום הקנוורגנציה שלו

יש 3 אופציות מבחינה מרחבית:
1) האופציה המועדפת- אק' נמצאת אחרי קנוורגנציה כי זה משיג ח"ר טובה עם פחות מאמץ (עובדים פחות ומשיגים אותו דבר).
2) אופציה טובה אבל פחות מועדפת אק' וקנוורגנציה נמצאים באותו מישור
3) למקם אק' לפני קנוורגנציה- עדיין רואים ברור, אבל עושים יותר עבודה ממה שהמרחק דורש.
כל אדם פועל באופן שונה, מסיבות סביבתיות גנטיוץ, מאמץ, מתח וכו', אנחנו בודקים לא מה הוא צריך או רוצה לעשות, אלא מה הוא עושה.

יש סדרת כרטיסים שמדביקים לרטינו' עם חלון באמצע (עגול או מרובע) יש אותיות או תמונות.
אותיות או מספרים אמורים להיות כרטיסים בין 6/120 עד 6/9 עם המיקום של הכרטיס בודקים קרוב עד כמה שניתן לציר הראיה של הפציינט, הוא מסתכל כמעט בדיוק לרטינו'
את הבדיקה מתחילים לדעת הרוב ב40 ס"מ, ולדעת מיעוט (אחרי שהרולד היינס פיתח זאת אחרים המשיכו בדרכים שונות)
מרחק נוסף- הרמן דיסטנס- יש כאלה שבודקים במרחק של המרפק. פיזיולוג שעבד עם אופטומטריסטים המציא זאת
הוא עשה הרבה בדיקות ארגונומיות בזמנו, הוא קבע ומצא במחקר שמרחק אופטימלי לכל אדם בעבודה מקרוב, הוא לא מצא מרחק אחיד לכל אדם- כי אנשים מגיעים בגדלים שונים.
המרחק היה בין האגרוף צמוד לצמח, למרפק- זה היה המרחק האופטימלי, זה היעד לפי הבדיקות שלו, כאן אדם אמור לעבוד במצב הכי נוח.
אבל זו דעת מיעוט, לרוב עושים MEM ב40 ס"מ.

למרות שם הבדיק מונוקול אסטימיישן (הערכה!!!) בזמן הבדיקה שתי העיניים של הפציינט סגורות, ואם אנחנו יכולים בתור בודק גם לא נעצום עין אחת.
בודקים דרך התיקון הנכון שיש לפציינט, לכן אין עניין של צילינדר לא צפוי, אנחנו אמורים לקבל רפלקס עם
כמות התנועה וצבע רפלקס מעידים על כמות הדיופטר
ניקח עדשה, נשים אותה לפני עין אחת- ונבדוק לשניה אחת אם יש נטרול
אם ראינו עם ניקח עדשה יותר פלוס, ונגד ניקח יותר מינוס

נבדוק שניה ולא יותר כי הזמן שלוקח להשלים תגובה אק' הוא
להתחיל שליש שניה
להשלים את זה עוד שני שליש
לכן לוקח שניה להגיב, ולא ניתן לו את השניה
אנחנו לא משנים את המצב שלו, אלא רוצים לבדוק מה הוא עושה, ולא איך הוא מגיב לבדיקה שלנו
לכן אובייקטיבית זה מודד את הLAG
אומרים שהFCC זו מדידה סובייקטיבית של הLAG אבל זו טעות מוחלטת,
בFCC אנחנו מנסים למדוד כמה אק' הפציינט מוכן לשחרר בתנאים דו עיניים- הוא מגיב למה שאנחנו עושים, לא מה שהוא עושה באופן טבעי
אנחנו לא מודדים מה הוא עושה, אלא איך הוא מגיב- אנחנו משאירים לו את הפלוסים
זו לא מדידה ניטרלית של הlag שלו אלא איך הוא מגיב לעדשות שאנחנו שמים.

ניתן לקבל בבדיקת FCC +2.00, במיוחד לאדם שיש לו eso בגלל אק' מוגזמת הוא יכול לשחרר את זה
בMEM לא נוכל לקבל +2.00, לא ניתן לראות ברור עם לאג של שני דיופטר (שאלנו אותו בתחילת הבדיקה אם רואה ברור).

הFCC יכול להיות שווה או שונה לMEM

אחרי שסיימנו עם עין אחת נעבור לשניה, אנחנו אמורים לקבל אותה תוצאה. אם לא קיבלנו אותה תוצאה זה מעיד על כך שהתיקון שיש לשתי העיניים כבסיס לבדיקה שגוי, כי אין אק' שונה בשתי העיניים אז הבסיס היה שגוי
זה נותן עוד בקרה לבדיקה האובייקטיבית והסובייקטיבית שעשינו לרחוק.

יש מס' מחקרים שנעשו על הMEM והם נחשבים לאמינים מאוד

הבדיקה של NOTT הקדימה את הMEM
הוא המציא את הטכניקה שלו בשנות ה2- והרולד בשנות ה50
נוט דומה לאמיאמ אבל ללא עדשות בכלל
איך ניתן להעריך אק' לקנוורגנציה מקרוב
במקום עדשות הכרטיס קבוע ואנחנו מרחיקים או מקרבים את הרטינו'
בבדיקה יש כרטיס אחד בלבד- משתמשים בכרטיס אחד של 6/6
יתרון- לא צריך עדשות בכלל
חסרון- קשה לדייק, אי אפשר לדעת איפה אנחנו ממוקמים בדיוק מבחינת המרחק

אמיאמ ניתן לבדוק בכרטיסים שונים
באותיות גדולות נצפה למצוא מספרים גבוהים יותר של פלוס
עושים אק' כדי לזהות (רוצים לראות ברור במטרה לזהות)
אם זיהינו לא צריך לעשות יותר אק'
המטרה של אק היא לא לראות ברור אלא לזהות מה מולנו, ברגע שזה מספיק ברור כדי לזהות מפסיקים להפעיל אק'.
ברמה של 6/120 הפציינט עובד על רקגנישן אקיואיטי- זיהוי של צורה
ב6/6 המערכת שאנחנו בודקים היא רזולוציה- חייבים חדות מוחלטת כדי לזהות
אז יש הבדלים
זה לא אותו דבר שמשתמשים במטרות בגדלים שונים

נוט מוגבל יותר, אבל אם אין לנו עדשות נשתמש בה

OEP DINAMIC
קב' אופטומטריסטים מהמאה ה20, שניסו לעבור מאופטומטריה אופטית לאופטומטריה הוליסטית= התפתחותית, התנהגותית
אדם יכול לראות 6/6 ולא להיות מרוצה מזה, אם יש לו אינטרמיטנט אקסו טרופיה וכו'.

ראיה של 6/6 מרחוק לא חשובה, בעיקר אם מדובר בתלמידים, הריאה לקרוב חשובה יותר

הם המציאו סדרת בדיקות כדי לגלות התנהגות של בני אדם בתנאים שונים
עם איבוד של נתונים בסוף, בתנאי שעבדנו בדרך שלהם

בתור גישה הם ניצחו, אך לא בתור שיטה

בדיקה מס' 4 רטינוסקופיה מרחוק
בדיקה מס' רטינוסקופיה דינמית (סה"כ יש 21)
לנטו של בדיקת רטינוסקופיה מרחוק (אחרי כיול של המרחק) מוסיפים מספיק + כדי לקבל תנועת נגד
בד"כ זה ידרוש בסביבות +2 , כדי לקבל נגד ראשוני, תלוי במרחק שבו אנחנו עובדים
מרחק עבודה ב50 ס"מ, כרטיס עם אותיות בגודל 6/12, בתנועה אחידה הוריזונטלית סורקים את המרידיאן ה180
כל עין
בשלב זה אנחנו בתנועת נגד כי דאגנו לזה כהכנה
מורידים רבע סימולטנית בשתי העינים, עד לנטרול או תנועת עם
לפעמים זה עובד מנגד לעם, אם יש שלב של נטרול עוצרים
זה נחשב לנטרול גבוה- היי ניוטרל

רושמים את התוצאה- משמעות של תוצאה זו בOEP אין שום משמעות, בלי לקחת את כל יתר התוצאות ולהשוות אותן אחת לשניה (אין משמעות לבדיקה בודדת), למרות שלפעמים זה דומה לתוצאה של הFCC, כמה אק' הפציינט מוכן לשחרר (לפעמים זה דומה, אבל בדיקה בפני עצמה היא חסרת משמעות).

אם קיבלנו אי שיוויון בבדיקה הזו בין עין לעין, זה אומר שצריך לחזור לרטינוסקופיה כי טעינו, כי זה לא נכון.
אם היינו צריכים הרבה פלוס כדי לקבל תנועת נגד- טעינו

לבדיקה הזו יש יתרון אם בודקים אותה מיד אחרי רטינוסקופיה, ולפני סובייקטיבית
זה חוסך לנו זמן, כך לא נתחיל סובייקטיבית בעמדה שגויה.

בעיה כמעט בכל הבדיקות של EOP מעט מאוד מחקרים כדי לאמת את איכות ואמינות הבדיקה.
מדענית נוטים להשתמש בבדיקה זו, אבל חסרה תמיכה מחקרית

MEM ונוט בודקים מה הפציינט עושה באופן טבעי
EOP מס' 5, בודק כמה + הפציינט מקבל, מנסים להשפיע עליו ולבדוק כמה הוא מקבך

בל רטינוסקופיה
כיום החליפו את המטרה החליפו את זה בwolff want כדור אור מחזיק אור- שהפציינט מססתכל למטרה הוא רואה את הפרצוף שלו- שזו מטרת הפיקסציה
המטרה הישנה היא הפעמון- מתאים במיוחד לילדים כי זה משמיע רעש וכך הם פחות מאבדים ריכוז.

בבדיקה זו יש שני שלבים:
ניתן לקרב ולהרחיק את הפעמון וניתן לרשום את המרחק
בדיקה זו הומצאה ע"י ד"ר ויליאם הנרי ורוברנט אפל יחד (מזוהה יותר עם אפל) השינוי כאן בא בשני שלבים:
שלב ראשון- שלב טהור לבדיקת LAG, לא משתמשים בעדשות וגם לא באותיות, אלא דמות תלת מימדית שמחזירה את דמות הפציינט של הפרצוף- מעניין מאוד את הפציינט 
מרחק עבודה- הרטינו' מתחיל ממרחק 50 ס"מ, מקרבים את המטרה- הפעמון או הכדור לפציינט
מודדים את ההפרש בין מיקום של קנוורגנציה ואק'
אבל מודדים מרחק ולא דיופטרים (הפציינט רואה מרחקים ולא דיופטרים)- זה תואם את מה שהפציינט עצמו חש ומרגיש
מלכתחילה לרוב צפוי, לאג- נעשה מינימום כדי להשיג מקסימום, לכן התנועה הצפויה היא תנועת עם
רצוי להבין זאת בתנועה מרחבית
קנוורגנציה על הפעמון, והאק' מאחורינו
לעומת מיקום האק' האלומות עוד לא הצטלבו לכן נראה תנועת עם

ברגע שנקרב נראה נטרול, ושנקרב עוד יותר נראה תנועת נגד
היות ואנחנו לא יודעים כמה האק' הייתה מאחורי הראש שלנו, אנחנו עדיין לא יודעים מה תהיה כמות הLAG
אחרי שקיבלנו נגד, נחזיר את הכדור אלינו עד שנראה תנועת עם או נטרול, ואז נתרגם את המרחק בס"מ בין שתי המדידות הללו לדיופטרים, ונדע מה כמות הLAG
ברע שרואים נגד האק' נמצאת לפנינו
הפער בס"מ בין שתי המדידות הללו הוא הLAG

הפציינט מסתכל על המטרה, הפעמון על הרטינו', והאק בהתחלה מאחורי הבודק

השלב השני-
אם לא מרוצים מהתוצאה- אולי זה מלכתחילה נגד, אולי הלאג מצומצם או שונה מהנורמה
ניקח עדשות לפני בדיקות אחרות: FCC NRA PRA
ושוב נבדוק רטינו' של בל
יתרונות הבדיקה- בשיטות אחרות אנחנו יכולים לתת המלצות מדו נותן בזמן אמת לבדוק את הרעיון של מה התוספת שרוצים לתת לו תיתן. שמנו את התיקון, ונבדוק מה קורה בבל רטינוסקופי, ניתן לבדוק אם זה עובד
טכנוקות אחרות בפרופטר רק נותנות המלצה
כאן ניתן לדעת שזה עובד בזמן אמת