מידע אמין על משקפיים עדשות מגע אופטיקה וראייה
החלק הראשון יתעסק בעיקר ברשתית.
מטרות הקורס:
להבין את הנוירו אנטומיה של מערכת הראייה.
פוטוטרנסדקשיון – העברת אור מאור לחשמל/כימיה.
העין הוא אחד האיברים הכי מחקריים.
הרשתית נחשבת חלק מהמוח ונחשבת למערכת העצבים המרכזית – היא זמינה למחקר, היא המעגל הנורלוגי שפוענח הכי טוב במערכת העצבים.
פלסטיסיות – גמישות. אמבליופיה – עין עצלה, העין תקינה לחלוטין, הבעיה היא בחיבורים במוח. ילד שיש לו עין עצלה זו בעיה במוח ולא בעין. במבוגר זה לא יקרה, האפשרות שהניורונים יתחברו למקומות שונים נקרא פלסטיסיות והיא הרבה יותר גדולה בגיל הצעיר אבל גם קיימת במבוגרים.
פוטנציאל פעולה –
RPE
פוטורצפטור – התאים ברשתית.
התאים הביפולרים.
העברה סינפטית
עיבוד המידע במוח – העין היא מצלמה.
איבר הראייה הכי חשוב – המוח!
שדות רצפטיבים ברשתית – לכל תא ברשתית יש אזור מסוים בשדה הראייה שרק ממנו הוא מקבל מידע שהוא אחראי על שדה רצפטיבי ברשתית. אם נכניס לתא אלקטרודה ונגרה אותה יהיו מקומות שיראה ומקומות שלא. הכוונה לשדה בשדה הראייה. לכל אחד יש אזור מסוים במרחב שהוא אחראי עליו. העין מנסה להבין איפה העצמים קיימים במרחב ולתת להם צורה. יש שיטות לגירוי מלאכותי של הרשתית. נלמד על ההתפתחות של הרשתית ואיזה שינויים קורים במהלך ההתפתחות.
שני מקורות עיקריים לקורס:
Wevision – the organization of the retina and visual system
Foundation of vision – brian fundel
Outline:
הקשר בין פעילות של ניורונים לתפקוד של מערכת הראייה – נראה איך אפשר למדוד את התפקוד.
Visual cycle – חלק מהפוטוטרנסדקשיון: תהליך שהאור הופך לסיגנל ניורונלי או כימי.
יש טיפול גנטי שנלמד שקיים היום בעקבות מסלול לא טוב שקורה בראייה. נדבר על סינפסה ופוטנציאל פעולה וכו'.
העין:
גלגל העין באדם מבוגר 25-24 מ"מ, בילדים זה פחות. החלק הקדמי הוא הקרנית והכוח שלה הוא 45 דיופטר, תפקיד הקרנית הוא עדשה. הכוח הכללי של העין הוא כ60, הקרנית מהווה כ75% מהכוח של העין, 2/3 מהכוח.
העדשה – מאפשרת לנו לעשות אקומודציה בניגוד לקרנית. אם רוצים לקרוא העדשה צריכה להיות חזקה יותר. אם צריך לראות משהו בחצי מטר צריך 2 דיופטר.
זגוגית – ויטרייוס, נמצאת מאחורי העדשה. ג'לי שנותן לעין את התמיכה שלה.
בחלק האחורי יש את הרשתית – בתמונה שלו היא אדומה.
מאחורי הרשתית יש choroid – אטמית ומטרתו להיות כמו ספוג שזורמים בו כלי דם והוא אחראי לתת חמצן ומטבוליטים לחלק החיצוני של הרשתית. הפוטורצפטורים מקבלים את החמצן שלהם בדיפוזיה מהכורואיד. לעומת זאת החלק הפנימי של הרשתית מקבלת מכלי דם שזורמים ברשתית. יש לרשתית של בני האדם 2 מערכות אספקת חמצן – אחת פנימית שזה כלי הדם של הרשתית ואחת חיצונית שזה הכורואיד.
בין הכורואיד לרשתית יש שכבה דקה שנקרא retinal pigment epithaliom והרבה מחלות קשורות לRPE.
הדבר המעניין בעין הוא שהאור נכנס פנימה ועובר דרך כל השכבות של הרשתית כדי להגיע לשכבה הכי חיצונית בגלגל העין – שכבת הפוטורצפטורים. כל ה"אלקטרוניקה" שלנו נמצאת לפני החיישן, הן אומנם שקופות אבל עדיין היה עדיף שהיה הפוך.
בעין יש לנו 120 מליון פוטורצפטורים שרובם הם רודס. 6% הם קונס שאחראים לראייה הטובה של צבעים, 94% הם רודס שאחראים לראיית לילה ושדה הראייה. לחיות לילה כמו מכרסמים, חולדות ועכברים – יש ראייה רעה, יש להם הרבה רודס והם משתמשים בחושים אחרים כמו מישוש עם השפם והריח. אצל האדם ויונקים כמו קופים וחתולים הראייה היא חזקה וחשובה מאוד.
איך מגיע המידע מהרשתית למוח? עצב הראייה, יש בו כמיליון סיבי אקסונים. איך מ120 מליון עברנו למיליון? יש תאים שונים ברשתית שמחברים אינפורמציה מכמה מאות פוטורצפטורים שמגיעים לתא אחד – לתאים הביפולרים שגם הם מתחברים לתא גנגליון אחד – זה התא ששולח את המידע למוח.
יש מן פירמידה של מידע שבערך פי 100 ירידה בכמות המידע כאילו, אבל המידע עובר קידוד/דחיסה. במקום להעביר את כל התמונה, הרשתית עושה עיבוד תמונה – דברים שלא קורים במצלמה. אחר כך גם יש עיבוד במוח.
כשאנו רואים משהו – ברשתית הוא הפוך. אנו לא רואים הפוך לא בגלל שהמוח הופך, מבחינתנו ככה המוח רגיל לעולם מגיל צעיר. אנו לומדים את העולם מגיל צעיר, הילד שרואה מתחיל להכיר את העולם באמצעות החושים, אנחנו אומרים לו למעלה, למטה וכו' התחושה שלו זה לפי מה שלמד לאורך ההתנסות בחיים. המידע של שדה הראייה הימני מגיע לחלק השמאלי של המוח ולהפך וזה לא מבלבל אותו כי זה מה שהמוח יודע. יש חיות שזה לא ככה. כדי לחבר בין למעלה ללמטה המוח רואה שמזיזים את היד מלמעלה למטה אין משמעות למיקום במוח, מה שחשוב זה הלמידה.
עצב הראייה – אליו מתנקזים כל האקסונים של תאי הגנגליונים ועוברים דרך חוט חשמלי של מ"מ וחצי. מאותו עצב ראייה יוצאים כלי הדם – העורקים והורידים של הרשתיתת
פוביה – אזור ברשתית שבו חדות הראייה הכי טובה באיזור זה, יש שם שקע וריכוז גבוה של קונס.
חדות ראייה – עניין יחסי של גודל האות. אפשר למדוד חדות ראייה מ3 מ' וכו' אם מתעלמים מעניין האקומודציה.
טמפורל רזולושיון – הרזולוציה בזמן, תפקוד נוסף של מערכת הראייה, היכולת להפריד בין דברים בזמן. חדות הראייה visual acuity זה בעצם הרזולוציה במרחב spatial resolution – היכולת להפריד בין קווים או נקודות שלא יראו כנקודה אחת. כשנסתכל על האות E אם הקווים יתחברו לא ניראה שזה E. Grading Acuity – הפרש בין פסים.
Dynamic range – איזו כמות של אור, טווחים אפשר לקבל, הכי נמוך והכי גבוה של התאורה. יש מצלמות שצריכות הרבה מאוד אור, יש כאלה שיודעות לעבוד טוב בלילה וביום לא יעבדו טוב. יש גם במצלמות וגם בעין.
הבדל בין perception ל cognition: הראה ציור שמצד אחד ניראה ארנב ומצד שני ברווז – זה קורה יותר במוח מאשר בעין, איך לוקחים תמונות ולפי הקונטקסט מחברים אותם, יכול להשתנות לפי איך שמתסכלים עליו. לוח שחמט שיש שני ריבועים שהם אותו צבע אבל נראים בגוון שונה – האשליה הזו היא ברשתית ולא במוח.
הרשתית שלנו היא לא סתם איבר שרואה ומצלם פסיבי, הוא עסוק בלהשוות דברים שקיימים במרחב ולנסות לראות מה ההבדל ביניהם.
הראה עוד דוגמא של שני עיגולים כתומים שנראים שונים אבל בעצם הם אותו גוון. הצבעים מושפעים מהסביבה שלהם – כל זה קורה ברשתית וננסה להבין למה.
No Comments