סיכום מכנס כנס איגוד רופאי העיניים2015
המטופלים כיום מבקשים שניתוח הקטרקט יהיה כבר תיקון רפרקטיבי. ל 20%-30 ממי שעובר קטרקט יש צלינדר 1.5 או יותר.
צריך למדוד היטב צלינדר טרם הניתוח. עוצמה וכיוון. רצוי במספר מכשירים שונים. צריך לשים עדשה מושתלת בציר נכון, לבדוק שלא זזה, להתחשב בכך שהמטופל שוכב ויש tortion של העיניים ולקוות שהמדידות היו מדויקות. עדשה תוך עינית טורית עדיין לא בסל הבריאות.
.
ככל שמגלים מוקדם יותר את הקרטוקונוס כך הטיפול בקרוסלינקינג יעיל יותר. בכל בדיקה כדאי להרים רטינוסקופ, (לא חשוב הנטרול המדויק) לעשות k, אפילו אוטומטי ולתת תשומת לב יתרה לחדות לא מושלמת, צלינדרים ותלונות הנבדק.
פרופ. פרוכט. קרוס לינקינג בקרטוקונוס.
מייצר קשרים בין סיבי הקולגן. היום 9 מיליווט ורק 10 דקות הקרנה. לא כמו בעבר 3 במשך 30 דקות.
אחרי קרוס לינקינג: מספר עבודות שנעשו לאורך מספר שנים הראו שיפור והשטחה של הקרנית ברוב המכריע של המקרים.
ניתוח קטרקט באמצעות פמטוסקנד לייזר
שלבי גלאוקומה
גולדמן לבדיקת לחץ
פרופ. געתון -גלאוקומה
: ללחץ תוך עיני אין רלוונטיות לאבחנת המחלה. לחץ מוגבר לא מחייב גלאוקומה ולחץ נמוך לא אומר שאין. אם כי לחץ גבוה הוא גורם סיכון משמעותי. התבוננות בעצב הראייה נותנת מידע ב 95% דיוק לגבי גלאוקומה. בכל עצב ראייה 1200000 סיבים. ככל שיש יותר פגיעה בעצב כך הוא יותר דק. בדיקת לחץ מדויקת ביותר היא ע"י גולדמן. בודקים שדה ראייה, לחץ, ראש העצב. יתכן נזק בעצב הראייה אבל לא בשדה!
פרסי מפעל חיים לרופאי עיניים בכירים
פרופ. דוד צדוק יו"ר איגוד רופאי העיניים
ראה המשך סיכו של כנס רפואת עיניים 2015