על ידי Palm - optometrist | יול 26, 2013 | לימודי אופטומטריה
השתלמות מקצועית בעדשות מגע לאופטומטריסטים צעירים*
(*עד 5 שנים מסיום התואר)
מחזור I – מוגבל 15 משתתפים
הנכם מוזמנים להשתלמות מקצועית, בהיקף של 22 שעות אקדמיות שתחל ב 20 לאוגוסט 2013.
בהשתלמות ארבעה מפגשים כולל סדנאות. תחום עדשות המגע הרכות מתחדש חדשות לבקרים ומחייב את הצורך המקצועי של האופטומטריסטים לקבל את העדכונים האחרונים בתחום, תוך העמקת הכלים המקצועיים ליישומם בחיי היומיום.
ההשתלמות מתמקדת בעדשות מגע רכות מאחר והן מהוות יותר מ 90% מההתאמות בעולם ובארץ (עפ"י סקר ה Eurolens העדכני משנת 2012). זהו תחום בו יש התפתחויות ללא הפסקה הדורשות הבנה מעמיקה יותר של מבנה העין, העדשות והקשר בניהם על ידינו, אנשי המקצוע. התאמה ומעקב אחרי ההתאמה של עדשות מגע דורשים ידע תאורטי ומעשי רב. מטרתה העיקרית של ההשתלמות הינה להקנות כלים חשובים ביותר לנושא זה, לסייע בניהול נכון של האופטומטריסט עם מגוון המוצרים הרחב תוך התמקדות באופטומטריסטים צעירים. כמו כן ההשתלמות תציג את המילה האחרונה בתחום, החידושים המתקדמים תוך העמקת הידע התיאורטי והקליני בעדשות מגע. בקורס גם נחשף לפן של ההתנהלות התקשורתית מול הפציינט ונעשיר את הנסיון המעשי והקליני מניסיונם של אופטומטריסטים מנוסים וותיקים שתחום עיסוקם העיקרי הינו עדשות מגע. מנהל ההשתלמות: ד"ר ניר ארדינסט
ייחוד ההשתלמות:
• ההשתלמות מותאמת לאופטומטריסטים צעירים.
• בתוכנית ישנם נושאי ליבה ונושאיים ייחודים בתחום העדשות מגע.
• תעודת סיום תוענק לבוגרי הקורס מטעם איגוד רופאי העיינים.
• הקניית כלים חשובים ביותר וניהול נכון של האופטומטריסט עם מגוון המוצרים הרחב
• ההשתלמות תציג את החידושים בתחום, תוך העמקת הידע התיאורטי והקליני בעדשות מגע.
• סדנאות קליניות וסדנאות בתקשורת מול הפציינט.
• קבוצות קטנות עד 15 אופטומטריסטים בקבוצה.
על ידי Palm - optometrist | ינו 24, 2013 | לימודי אופטומטריה
צהריים טובים חברי פורום אופטומטריסטים יקרים:) אני חושבת להתחיל בשנה הבאה לימודי אופטומטריה לתואר ראשון בבר-אילן, וכידוע לפני שלב כל כך חשוב בחיים יש הרבה ספקות ושאלות, אשמח אם תוכלי להאיר את עיניי,
1. ספרו קצת על העבודה עצמה ממה היא מורכבת (ראיתי איך עובדים באופטיקה ובכל זאת..)
2.איפה אפשר לעבוד ,חוץ מאופטיקות שונות?
3. המשכורת,כמה מקבל אופטומטריסט מתחיל ?
האם יש העלאת שכר אם השנים בהתאם לוותק? שעות העבודה?
4.אחרי תואר ראשון באופטומטריה יש אפשרות להמשיך לתואר שני בביולוגיה?
5. ישנם אופטומטריסטים שעוסקים במחקר אחרי התואר הראשון ?זה אפשרי?
6.מה השכר לאלו שעוסקים במחקר? האם יש אפשרות להשתלב במחקר רפואי?
7.לסיכום,איך אתם מסכמים את עבודתו של האופטומטריסט ,קל קשה מתגמל?
8.למי הייתם ממליצים על התחום ולמי לא. תודה מראש על התגובות:)
Liat Zilberfarb Gantz אמנם כיום אין תואר שלישי במדעי הראייה אך התקווה היא שיהיה. בכל מקרה ניתן לעשות תואר שלישי בתחום חופף כגון מדעי המח מדעי הרפואה וכולי. תקוותי שזאב טועה בנושא אופטומטריה קלינית ולא מחקרית מכיון שכל עולם הרפואה והעולם הפרה-רפואי הופך להיות evidence based practice-כלומר: קליניקה שמבוססת על עובדות שמוכחות במחקרים קליניים ואני מקווה שגם אופטווטריסטים בישראל תומכים בגישה זו.
Michal Weinstein בכיף אנא יקירתי. לנה. אם אין לך בעיה לעבוד ימי שישי שבת ערבים עד עשר בלילה ולספוג תלונות מלקוחות ומהבוס על חוסר יכולת במכירות -זה המקצוע בשבילך,וזה על קצה המזלג. לכן עצתי היא אל תלמדי את המקצוע תשקיע את זמנך במקצוע מוערך יותר. כי תכלס זה כמה שאת מוכרת מכל מה שמשתמע מכך.
דרור דקל ברוב המקרים אופטומטריסטים עובדים בחנויות פרטיות או רשתות וזה כולל בדיקות ראיה, מכירות ומתן שירות. זו עבודת שכיר/מוכר פרא-רפואית מכובדת הכרוכה במגע עם קהל רב, שירותיות רבה ודורשת עידכונים רפואיים הקשורים לעיניים.
בכל מקום גם במוסד רפואי תצטרכי למכור.
חנויות פרטיות או ברשתות, אין דבר כזה אופטומטריסט שעוסק רק בבדיקות. אנחנו החלק העיקרי של המכירה ואני לא מתכוונת לבחירה של משקפי שמש, אלא ליכולת שלנו להתאים את המוצר הנכון עבור הצרכים הספציפיים של הלקוח בבחירה של תיקון ראיה, מסגרת מתאימה וכו'.
תודה רבה לכולכם על התגובות מאוד עזרתם!!
Eyal Berko
גם רופא שיניים ותשלומים לא הולכים יחד ?
גם גניקולוג ו 800 ש"ח לבדיקה לא הולכים יחד ?
גם רופאי עיניים וניתוחי לייזר לא הולכים יחד ?
גם רופא כירורג וניתוחים פלסטיים לא הולכים יחד…?
בוא לא נהיה תמימים – השיקול הכספי בחיים לא יכריע מה נכון לפציאנט , אבל אף אחד מאתנו לא עובד לשם שמיים…
Eyal Berko אני מסכים איתך ששיקול התאמת המשקפיים או עדשות המגע אמור להיות מקצועי לחלוטין,
עם זאת – אם תבדוק את כווולם…ובסוף אף אחד לא יקנה אצלך , כבר לא יהיה לך את מי לבדוק…
רבקה טייטלבוים אני מציעה לקחת בחשבון גם את הלימודים עצמם. כמו למשל משך הלימודים- התואר אמנם נמשך 4 שנים (בהנחה שאין חובות להשלים…), אך לאחר מכן ישנם מבחני משרד הבריאות(עיוני ומעשי) כדי לקבל רשיון שאם יתמזל מזלך ותעברי אותם בפעם הראשונה זה עוד כמעט שנה נוספת, כלומר סה"כ קרוב ל5 שנים.
Yael Afiki ועוד שנה בשביל לקבל את הרישיון הקבוע..
Alexandra Zilbervarg נסכים שלא נסכים. אופטומטריסט הוא בוודאי לא טכנאי רפרקציה, לכן אנחנו לא רק יושבים בחדר כל היום ובודקים, המכירות הן חלק בלתי נפרד. הדוגמא הקלאסית ביותר הם האופטומטריסטים הפרטיים בעלי חנויות שהלקוחות שלהם ברוב המקרים חוזרים אליהם בגלל המקצועיות והידע ולא בגלל 50% הנחה על ריי בן
Yossi Rafaelov לנה יקירתי את נשמעת כמו בחורה עם המון רצון ומוטיבציה תעשי משהוא יותר טוב בחיים שלך מאופטומטריה
את תמצאי הרבה אופטומטריסטים עוסקים בתחומים אחרים אחרי תקופה קצרה שבה הם ממצאים את המקצוע
Nira Ishai Lankry יוסי- יש הרבה אופטומטריסטים שמאוד אוהבים את מה שהם עושים- ואני ביניהם. השילוב של עזרה לאדם שלא מצליח לראות וזה פוגם באיכות חייו- ואתה אולי תהיה זה שיעזור לו הכי הרבה, לבין היחסים החמים עם לקוחות והערכה עמוקה מצידם- גורמים לעבודה להיות חלק מאוד נעים מהיום.
דרור דקל תנו לי לסכם שבכל תחום יהיו אנשים ממורמרים שלא מוצאים את עצמם, ומי שלא מרוצה מוזמן לחפש מקצוע אחר. לדעתי זה בין המקצועות הטובים ביותר שיש לשכיר.
קרן רול שחר מסכימה לגמרי דרור!!!
Lena Ratner בשוק הקשה של היום זה מקצוע מעולה , תמיד נדרש , לא קשה למצוא עבודה , שכר יפה ביחס למאמץ (עבודה נקיה, לא קשה פיזית, משמרת שנעה בין 6-7 שעות גג) . מקצוע פרה רפואי שמשלב עבודה עם אנשים, מכירות וגם ישנו צד טכני (מי שעובד בחנות פרטית הרבה פעמים גם אופטיקאי) …
שרה ודוד סעייד לקחת בחשבון שלרוב זה משמרות בוקר וערב…
Nethanel Kadoche אין ספק שבאופטומטריה,כמו שבתחומים אחרים רבים שברפואה ו\או פרא רפואיים,יש גורמים ממוסחרים, אבל דבר אחד בטוח וזאת עצתי אלייך לנה יקרה, רק את קובעת מה טוב לפציינט ו/או לקוח שלך ושלא תתני בחיים למישהו שלא אופטומטריסט כגון מנהלים שלמדו מנהל העסקים וכו' למינהם ותופסים תפקידי ניהול בכירים בכל מיני רשתות ידועות,להגיד לך ולהפעיל עלייך לחץ מה "לדחוף",שיקפצו! את האופטומטריסטית ואת השולטת והקובעת! ברור !
Avivit Avraham המקצוע טוב אבל בעתיד אם תרצי להיות אמא בע"ה זה מאוד קשה כשהם קטנים המצפון עובד שעות נוספת…
Robert Hammer 4. ברוב העולם המערבי, אופטומטריה הוא מקצוע מבוסס-מחקר. בתי ספר לאופטומטריה משגשגים בביצוע מחקרים קליניים ובסיסיים יותר. בארץ, כיון שאנחנו רק 20 שנה לאחר חקיקת חוק העיסוק באופטומטריה ובעקבותיו פתיחת בתי ספר לאופטומטריה ברמה אקדמאית, צריכים עוד זמן שדר זה יתפתח באותה מידה גם פה. בבר אילן אין תארים מתקדמים באופטומטריה. בהדסה יש תואר שני, למיטב הבנתי (בלי להכיר מבפנים) בעיקר קורסים וגם כולל פרויקט מחקרי. (אני בוודאי לא מזלזל בזה. זה מעמיק ידע, מחדד יכולות קליניות ומוציא אופטומטריסטים טובים יותר. אבל שאלת על מחקר ואני עונה ספציפית לשאלה זו).
אני חושב שחלק מהתהליך שבו בתי ספר לאופטומטריה בארץ יגיעו לאיזון הנכון בין הוראה לתואר ראשון ובין מחקר יהיה מגמה של בוגרי אופטומטריה שעשו תארים מתקדמים במחקר בתחומים קרובים נלווים וחוזרים להיות הדור הבא של מרצים לאופטומטריה ומנחים לדוקטורנטים. צעירים בעלי מוטיבציה גבוהה כמוך אולי יכולים להיות חלק מזה. אני לא יודע לומר אם הזמן שנהיה בשלים לכך הוא בדור שלך או כמה שנים מאוחר יותר.
מתוך פורום אופטומטריסטים בישראל בפייסבוק. נערך בשמירה על רוח הדברים.
על ידי Palm - optometrist | אוג 3, 2012 | נהלי בדיקות דר. שריידר
נהלי בדיקות/ ד"ר שריידר
חזרה על המבחן
אדם בן 45, הח"ר שלו היא 6/60 לרחוק, רואה לקרוב ללא משקפיים, איזו תוצאה נצפה לראות?
התשובות:
FCC= +2.50 זו התשובה הנכונה הנבדק מיופ של -2.50D הוא לא מפעיל אקומודציה בכלל, וטוב לו בלי הפעלת אקומודציה. חשוב לשאול את הנבדק האם הייתה תקופה שהרכיב משקפיים לקרוא, או שכבר בגיל צעיר הרכיב אותם רק לרחוק.
יש נבדקים שילכו כל הזמן עם משקפיים ויורידו רק שצריכים לקרוא
אם כאלה שלא מרכיב משקפיים ושמים אותם רק כדי לראות לרחוק
אדם שכבר מילדות לא השתמש במשקפיים לקריאה, יהיה עם FCC גבוה כבר בילדות, מכיוון שאקומודציה זרה לו, אין לו בה צורך. הוא בעצם נהג כפרסביופ כבר מילדות.
לאדם זה אין צורך בתוספת אדישן, הוא מסתדר באופן טבעי.
3 eso phoria- יש לו התכנסות מיזוגית טובה לכן הוא צריך להיות exo
סובייקטיבי -5.00 sph לא הייתה לו ח"ר של 6/60 אלא פחות (היה יכול לראות כך רק בכיווץ של העיניים)
BO X/6/2- יש לו התכנסות מיזוגית, זו תוצאה נמוכה מדי, הוא לא יוכל לקרוא עם 6 פריזמות של התכנסות מיזוגית, הוא צריך לפחות 15 פריזמות
ידוע לנו על סמך השאלה ש:
הנבדק פרסביופ מתחיל
כנראה שהנבדק מיופ- עד להוכחה חדשה, מידת המיופיה שלו היא בערך -2.50 (בן -2.00 עד -3.00)
לאקומודציה אין צורך להפעיל אקומודציה לקרוב כשהוא קורא ב40 ס"מ
שהנבדק קורא ללא משקפיים ההתכנסות המיזוגית מכבידה עליו- משום שהוא קורא ללא אקומודציה= ללא התכנסות אקומודטיבית, משמע רק עם התכנסות מיזוגית
ההתכנסות המיזוגית שלו צריכה להיות תקינה מכיוון שהוא מצליח לקרוא מקרוב
הפוריה שלו במבחן כיסוי לקרוב כשהוא קורא לקרוב ללא משקפיים אמורה להיות אקסו במידה כזו או אחרת (הרי קבענו שההתכנסות שלו תקינה)
אין חשש שהוא יהיה איסו פוריה- הוא הרי מפעיל התכנסות מיזוגית
אם נראה שגבולות הדיסק מטושטשים, איזו בדיקה לא נבצע?
לחץ תוך עיני- זו התשובה הנכונה. לחץ תוך עיני יכול להיות תקין בפפיליטיס ופפילדימה
SVP- קיום SVP היה פוסל פפילדימה
Red cup- בדיקה לאופטיק ניוריטיס
Pinholl- נרצה לדעת אם המצב פתולוגי
בגבולות מטושטשים יש 3 מצבים בולטים:
1) זה פיזיולוגי ולרוב זה מצב של מה בכך. לרוב שזה מצב של מה בכך הגבול הנזאלי אמור להיות מטושטש הטמפורלי חד.
שכל הגבולות מטושטשים נחשוש משני מצבים:
2) פפיליידיס= אופטיק נויריטיס- מצב דלקתי שבו חדות הראיה יורדת מ6/15 עד light perception, ראיית הצבעים לקויה, יש marcus gunn pupil והמצב הזה מעורר חשד במקרים מסוימים שבעתיד תהיה טרשת נפוצה.
3) פפילדימה- מאופיין ע"י לחץ מוגבר תוך גולגולתי. הלחץ עולה בתוך התעלות של הנוזלים של המוח ועמוד השדרה, אם הלחץ גובר אז הוא יכול לנוע קדימה לכיוון העין משום שעצב הראיה מחבר את העין למוח. החשש הוא שהלחץ נגרם כתוצאה מתופעה תופסת מקום- גידול בראש. הגידול הקלאסי (אבל לא היחיד) הוא גידול בהיפופיזה שיושב מתחת לכיאזמה ולוחץ כלפי מעלה.
פפילידיס פפילדימה ראש העצב חנוק בגלל הלחץ. כשהחנק הזה קיים הוא בא לידי ביטוי באופתלמוסקופ בשתי תופעות בדיסקה עצמה:
1) גבולות דיסקה מטושטשים- יש בצקת באזור הזה
2) הCUP נעלם בגלל הבצקת. הכל דחוף כלפ י פנימה והדיסקה מאבדת את הקאפ.
3) החנק והלחץ כולו משתק את הSVP. אחד הסימנים המובהקים לחוסר פפילדימה הוא קיום של SVP, משתמשים בזה כדי להוכיח שאין לחץ או בצקת אפילו אם יש גבולות מטושטשים.
התופעה של גבולות מטושטשים אינה קשורה ללחץ תוך עיני או לתופעות בחלק הקדמי של העין.
לחץ תוך עיני משפיע על עצב הראיה משתי סיבות:
1) הלחץ הזה הוא לחץ מתון אבל תמידי, לאורך חודשים ושנים. בסופו של דבר זה מתחיל להשפיע על עצב הראיה, זה שונה ממעט בצקת שקיימת רק בעצב.
2) כיום סבורים שלחץ תוך עיניי הוא לא הגורם העיקרי לגלאקומה, אלא אי אספקת חמצן לסיבים של העצב מהעורקים של העצב עצמו.
כללים להחלטות קליניות
ישנן מס' אפשרויות:
• הנבדק מגיע ללא תלונות- הוא רואה טוב.
במצב זה ישנן שתי אפשרויות:
1) נבדוק אותו בדיקה מלאה ולא מוצאים ממצאים שמעידים על בעיה כלשהי.
2) למרות שהנבדק לא מתלונן יש ממצאים בעיתיים שדורשים התייחסות ושיקול דעת.
במצב זה יש שתי אפשרויות:
א) יש פתולוגיה, או ממצא בבריאות העין שדורש התייחסות, לדוגמה: גבולות מטושטשים, נפעיל שיקול דעת ובמידת הצורך נפנה אותו לרופא המתאים (לאו דווקא לרופא עיניים, ייתכן גם לנוירולוג, אורטופטיקה, תרגילי עיניים, רופא כללי, רופא לב).
ב) הממצא הוא ממצא רפרקטיבי, על אף שהאדם לא מתלונן, אנחנו יכולים לשפר את המצב. למרות שהם סבורים בהם רואים טוב המצב שלהם יכול להיות הרבה יותר טוב, עלינו להראות להם איך הם יכולים לראות ולהציע להם לשפר את המצב. חלק מהמטופלים יהיו מעוניינים בשיפור וחלק לא. האופטומטריסט עדיין מחוייב לבדוק זאת.
ג) בעיה תפקודיים אקומודטיבית או תפקודית שניתן לשפר- אולי הנבדק לא מתלונן מכיוון שהוא נמנע מלבצע את הפעולה שהוא מתקשה בה, או שאולי זה פשוט לא מפריע לו. נציע לנבדק טיפול אם יש צורך.
בכל שלושת המצבים הללו נשקול האם הטיפול באמת נדרש. ישנם הרבה מצבים שהינם בעיתיים רק תיאורטית אבל לא בפועל עבור הנבדק. ניתן לציין בפני הנבדק שיש לו בעיה מסוימת אבל שהוא יכול להסתדר גם איתה ואין צורך בטיפול, אבל אם זה יתחיל להפריע לו, ניתן לטפל.
• הנבדק מתלונן
1) הממצאים שלו מסבירים את התלונה.
אם זה פתולוגיה נשקול אם יש צורך להפנות אותו הלאה ונעשה זאת במידת הצורך. במידה והממצא מסביר את התלונה ובכל זאת החלטנו שלא לטפל, נסביר להם את המצב ומדוע קיבלנו את ההחלטה הזו (לדוגמה: floaters נסביר לנבדק שיש בעיה אבל שלא ניתן לטפל בה).
2) הממצאים לא מסבירים את התלונה
א) אם יש תלונה וממצאי הבדיקות שלנו לא מסבירים את התלונה, נפנה אותם לאדם שיוכל לעשות זאת (רופא או בעל מקצוע אחר)
ב) אם אנחנו חושבים שזו תלונת שווא יש להרגיע את הנבדק אם אנחנו חושבים שאין צורך בהפניה או בטיפול (לדוגמה: תלונה על עין דומעת, אם אין ממצאים אין צורך בטיפול)
ג) נביא אותו לבדיקה חוזרת בהזדמנות אחרת, דוגמה נפוצה: ill sustained accommodation בבוקר המצב יהיה תקין, אבל בערב נראה בעיה.
במקרים הללו ניתן לשלוח אותו לאופטומטריסט נוסף.
3) הנבדק מתלונן, הממצאים מסבירים את התלונה אבל יש ממצאים נוספים שדורשים טיפול.
במצב זה נשאל אם הנבדק האם הוא בד"כ רואה טוב.
במצב זה חשוב לטפל בתלונה משום שזו הסיבה לשמה הנבדק הגיע. לאחר מכן נציין בפניו שהוא סובל מבעיה נוספת ונציין מהן האופציות לטיפול.
4) הממצאים לא מסבירים את התלונה, אבל יש ממצאים אחרים שמצריכים תשומת לב.
במצב זה יש מעט בעייתיות: מצד אחד אנחנו לא יכולים לטפל בתלונה לשמה הגיעו, ובנוסף יש ממצאים שמצביעים על בעיה אחרת שלא קשורה לתלונה שלהם. יש לזכור שהפציינט הגיע כדי לקבל יעוץ טוב.
שלבי הטיפול
1) קיבלנו החלטה והענקנו לנבדק טיפול, הטיפול עזר- הנבדק רואה טוב עם המשקפיים.
2) הטיפול לא עזר- נבדוק שוב, אולי יש טעות בבדיקה, במשקפיים, אולי פספסנו דבר מה.
בשימוש בעדשות פריזמתיות צריך לשים לב ל:
עדשת ימין ושמאל
פלוס ומינוס
ל90 180
BI BO BU BD
צריך להקפיד לכתוב את כל הנ"ל נכון!!!
על ידי Palm - optometrist | יול 13, 2012 | לימודי אופטומטריה
Untitled Document
שאלה רצינית – אנא עזרו לי להחליט:
התחלתי באוקטובר האחרון לימודי תואר ראשון בפיננסים. לפני כחודשיים עזבתי לימודים אלה בשל הקושי בעיקר וגם בגלל שלא כל כך התחברתי למה שלומדים באקדמיה בתחום זה.
כעת אני נמצא בהתלבטות לאיזה תואר להירשם לקראת אוקטובר הקרוב; כבר תחילת יולי וההרשמה והמקומות מתחילים לאזול. זמן מה אני מתלבט, בין היתר, בלימודי אופטומוטריה. גם לפני שנרשמתי ללימודי הפיננסים התלבטתי מאוד לגבי אופטומטריה אך לבסוף החלטתי שלא ללמוד מקצוע זה, מפני שאינני מבין לאן כבר ניתן להתקדם ולהצליח מבחינת פרנסה עם המקצוע הזה. אחרי הכל, בישראל 2012 הפרנסה זה הדבר החשוב ביותר והקשה ביותר היום (לפני בריאות כמובן, לא לשכוח).
מה דעתכם? האם יש מקום ללמוד היום אופטומטריה במדינה? במידה ואירשם, זה אומר שאת התואר אסיים פורמלית רק בקיץ 2016. מה דעתכם באשר לביקוש ואפשרויות הקידום לאופטומטריסטים חדשים, בזמן זה של עוד כ4 שנים?בקיצור ולסיכום , סליחה על ה"חפירה". אשמח לשמוע מה דעתכם, בפרט מאופטומטריסטים ותיקים.
בתודה,
אלון 🙂
על ידי Palm - optometrist | מרץ 29, 2012 | אורתופטיקה
בס"ד
שיחזור אורתופטיקה 1 – דר' שריידר / שנה ד', סמס' א' 2010
1. אדם בן 55 שלא יכול לרכוב על אופניים – איזה מושג שייך? Sensitive period
2. מה אגוצנטרי?
א. רכיבה באופניים
ב. ירי בחץ וקשת
ג. עדשות מגע מונוויזן
ד. מבט בלנסומטר
3. ילד בן 15 לא יכול לראות "אבטר" – איזה מושג שייך?
א. הורופטר
ב. anomalic correspondence
4. correspondence– מה הכי משפיע? תנאי סביבה
5. בבדיקת זוית סובייקטיבית – מעבר מ-0 ל-20 פריזמות,איך נוכל לבדוק זאת בקלות?
א. פוריות ויתרות מיזוג
ב. after image
6. באיזו בדיקה אדם עם אמבליופיה סטרביזמית יתקשה?
א. Fix.disp
ב. JCC
ג. פליפרס
ד. FCC
7. מה אחוז אמבליופיה באוכלוסיה? בערך 1%
8. איזה תנאים פחות טבעיים לבדיקת ARC ? בישלווסקי עם חדר מואר
9. ממה יכול לנבוע eccentric fixation? 10 ESO.T
10. מה לא גורם אמבליוגני לאמבליופיה? Intermittent exo.t
11. בבדיקת באגוליני רואה קוים שמצטלבים לא במרכז?
א. ARC
ב. EF
ג. מיזוג מוטורי
12. אדם עם exo.t ואין דיכוי – מה יראה בבאגוליני? קוים מצטלבים לא במרכז
13. VOR ? רפלקס בסיסי מלידה
14. חדר חשוך לגמרי, רואה נקודת אור שכמעט ולא זזה (תזוזה זניחה) – מה לא קיים?
א. drift
ב. מיקרוסאקדות
ג. פיקסציה פוביאלית
ד. tremer
15. unsteady eccentric fixation ? איזור ולא נקודה
16.אקו' באמבליופיה? יש lag גדול מהנורמה
17. steady eccentric fixation ? נקבע לפי זה את האקו' לעין זו
18. ילד בן 15 אורטו בואן גריף – נוכל להסיק עד להודעה חדשה שיש לו?
א. סטראופסיס
ב. מיזוג תחושתי
ג. מיזוג מוטורי
19. בניקולר באלאנס עם פריזמות – מה יש?simu.perce
20. מיזוג דרגה 2?
א. דמויות צריכות להיות קצת שונות
ב. דמויות צריכות להיות זהות לגמרי
21. binocular compitation? קובע עין דומיננטית
22. confusion ? אם פוביאה לא מדוכאת
23. דיכוי פוביאה ואין דיכוי p.z אך לא רואה כפול? Blind spot …
24. אדם עם זוית סובייקטיבית 0 ולא עבר שום ניתוח? HARC
25. רואים אובייקטיבי exo והאדם מדווח eso ? היה לו יותר exo לפני הניתוח
26. זוית אנומלית? הפרש בין סטיות מוטוריות לסטיות תחושתיות
27. אדם עם HARC מכסה עין אחת – מה בהכרח?
א. ראיה חד עינית לכל דבר
ב. עין סוטה מתיישרת
ג. EF
28. דיכוי פוביאלי בעין אחת בלבד – מה יראה בבאגוליני? חסר קטע קטן בקו אחד בלבד
29. covariance correspondence ? intermittent tropia
30. אדם איבד עין טובה ונשאר עם עין אמבליופית – בנהיגה מסתדר לא רע, אך במבט במראה אחורית מתבלבל?
א. אמבליופיה מסטרביזמוס
ב. אמבליופיה רפרקטיבית
ג. EF
ד. biccucline adapndent
31. ואן גריף במה משתמשים?
א. מיזוג תחושתי
ב. מיזוג מוטורי
ג. simu.perce
32. מה מבטא בילבול? מיזוג תחושתי
33. מה לא תקין? Overshoot 20% בגיל 3 חודשים
34. uHARC ?
א. חסר תועלת תפקודית
ב. שלב ראשון באדפטציה לסטרביזמוס
35. גיל 39 – ניתן לשפר יכולות דו עיניות – למה? כי תקופה רגישה של תפקוד דו עיני ארוכה מאוד
36. ילד בן 9 שנק' האפס נופלת על רשתית טמפורלית בעין ימין,התחיל לפני כשבועיים? RXT
37. התשובה היתה pz בצד טמפורלי
38. בקטרקט מולד עין לא תתפתח בגלל? Inadaquat stimulus
39. מה גורם לתנועות עיניים ב- cover test ? retinomotor value
40. אדם ללא סטיה – מה נניח?
א. סטרביזמוס
ב. כפילות
ג. בילבול
ד. מיזוג מוטורי
על ידי Palm - optometrist | מרץ 1, 2012 | אורתופטיקה
מיזוג מדרגה ראשונה- יש מיזוג מוטורי אבל אין תפיסתי, מכיוון שהדמויות לא ניתנות למיזוג.
מיזוג מדרגה שניה (נקרא גם flat fusion)- יש מיזוג אמיתי. יש זהות בין שתי הדמויות, לכן מצפים למיזוג. יש מיזוג תפיסתי/ תחושתי.
כאשר עובדים עם מיזוג בדרגה 2 איך יודעים שממזגים בוודאות? הרי התגובה תהיה זהה גם אם סוגרים עין אחת… לכן לצורך בקרה מוסיפים מרכיבים של מיזוג מדרגה ראשונה- שני אלמנטים שלא משותפים לשתי הדמויות: אם הנבדק רואה את שני המרכיבים הנוספים, הוא אכן משתמש בשתי העיניים וממזג, אם הוא לא רואה את המרכיבים הללו, נדע שהוא סוגר עין או מדכא עין.
כאשר אומרים שהעין מדוכאת, זה לאו דווקא אומר שהיא לא עובדת, יש מס' מרכיבים ושכבות לדיכוי.
מיזוג מדרגה שלישית- זו הדרגה הגבוהה ביותר של מיזוג, נקרא בד"כ סטריואופסיס= תלת מימד. תלת מימד אינו מונח לגמרי מדויק, משום שהפרוש של תלת מימד יכול להיות שונה לפי הרצון, ואילו סטריואופסיס לא נותן אפשרות לפרוש מטעה.
ישנם 3 מונחים שמתארים תלת מימדיות:
1) ראיית עומק- יודעים שיש גם עומק חד עייני. רמזים חד עיניים, כמו: precpective parallax, גודל, אומדן מרחק, הסתרה, עומק וכו' מאפשרים לנו לאמוד מרחקים גם אם יש רק עין אחת.
2) ראיה תלת מימדית 3D- זה לאו דווקא סטריואופסיס. אם מדברים על ציור שיש בו פרספקטיבה= כביכול עומק, לדוגמה: ציור של מסילת רכבת
במבט רגיל במרחב ככל שמשהו מתרחק הוא נעשה צר יותר, שמציירים זאת ככה הפרוש התפיסתי הוא של ריחוק, עומק, אבל זה לא ראיה תלת מימדית. ראיה תלת מימדית הוא מונח שאינו חד משמעי.
3) סטריואופסיס- תחושת עומק שמתקבלת אך ורק עם שתי עיניים שעובדות בתאום, וכשיש דמויות שנופלות על ההורופטר.
סטריואופסיס תופס מקום חשוב ביותר באימוני ראיה, מכיוון שכשמתרגלים את יכולות הראיה הדו עינית, קל מאוד למטופל לאבד את הדו עיניות מסיבות שונות, שהראשית בינהן היא ראיה דו עינית מעורערת של המטופל. כך נוצר דיכוי, ייתכן שלסירוגין, מה שבהכרח פוסל או מונע את התקדמות התרגיל עצמו.
אם עובדים למשל עם דמויות מדרגה מס' 2 והנבדק אומר כל כמה שניות שהצלב נעלם לו, נוצרת בעיה בהתקדמות. כדי לדרבן אותו לא לדכא צריכים להשתמש בטכניקות שאינן פשוטות:
אם המטופל מדכא פתאום, כדי להוציא אותו משם מכסים את העין הטובה כדי לעורר את השניה- דבר כזה יפגע במהלך האימון.
או שניתן לקחת מקל ולדפוק על המטרה – מה שמעורר אותו.
העיסוק בהוצאה מדיכוי פוגע באיכות התרגיל.
אנחנו משתמשים סטריואופסיס כדרך תפיסתית בטוחה, שבאמצעותה יהיה לנבדק קל יותר שלא לדכא למנוע מהנבדק לדכא. כשהנבדק משיג סטריואופסיס במהלך התרגול, תחושת העומק וההכרה שיש דברים קרובים ויש דברים רחוקים, חזקה כל כך, כך שכבייכול קשה יותר לדכא, אצל הנבדק נוצרת מעיין נעילה תפיסתית למה שהוא עושה כרגע (כמו הספרים בהם רואים תמונה אקראית וברגע שמכנסים במקום אחר רואים תמונה- ברגע שמשיגים זאת תחושת העומק כל כך חזקה שקל להשאיר את זה, יש עוצמה לחוויות הסטריואופסיס).
1) אם יכולים לגרום לסטריואופסיס כל תרגיל שנעשה ילך מהר וטוב יותר
2) אם עובדים עם אדם שאין לו יכולת סטריואופטית, ואי אפשר להשיג זאת, התרגילים הרבה יותר קשים להצלחה. תמיד נלחם בשאלה האם הוא באמת ממזג או מדכא חלקית, ולצורך זה תמיד חייבים לחזור לבקרה- שלא נועדה לעיסוק תמידי, אלא רק לבדוק תקינות מדי פעם ולא כל הזמן.
אזורי פאנום רחבים יותר בהיקף, לכן התחושה של סטריואופסיס חזקה יותר בהיקף שדה הראיה הדו עינית, ועדינה יותר לקראת הפוביה.
היתרון: יכולת ההבחנה בסטיות קלות בעומק, הרבה יותר טובה בפוביאה.
החיסרון: קל יותר לגרום לדיפלופיה בסמוך לפוביאה- אם יוצאים מאזורי פאנום הקטנים נגרום לכפילות.
נוצר פרדוקס- מצד אחד ניתן לגרום לראיית עומק תוך כדי דיפלופיה, ומצד שני אם נזיז את אותן הדמויות לפוביאה, כך שהן לא יהיו על ההורופטר (לא בתוך אזורי פאנום), הנבדק יראה כפול.
אם עושים disparity ליד הפוביאה או בפוביאה עצמה, ניתן לגרום לכפילות בקלות. אבל ניתן ליהנות מסטריואופסיס עם אותה כמות disparity בהיקף, כשעדיין נמצאים באזור פאנום.
לכן ייתכן מצב שבמרכז נראה כפול, אבל בהיקף יש תחושה של סטריואופסיס (זה קשור לאופן בו הצגנו את המטרה).
התפתחות הראיה אצל הילוד
קצב התפתחות יכולות הראיה
בגיל 27 שבועות אצל העובר העפעפיים נפרדים לעליון ותחתון.
ח"ר אצל הילוד או התינוק ניתנת למדידה ע"י שתי בדיקות:
1) התנהגותית
הבדיקה נקראת preferential looking אוforced preferential looking , שבה מציגים בפני התינוק שתי דמויות, אחת עם אינפורמציה והשנייה ריקה. ההנחה שהתינוק יעדיף להסתכל יותר לצד שבו יש אינפורמציה.
האינפורמציה המוצגת היא בד"כ פסים בתדירויות שונות, המייצגות ח"ר ראיה שונות. אם הפסים צמודים צריך ח"ר טובה יותר כדי לראות זאת, אם הפסים הצמודים מעבר ליכולת הרזולוציה של העין, אז הצד עם הפסים יראה כמו הצד הריק, ואז לא תהיה העדפה.
אפשר לבדוק זאת מגיל אפס עד 6 חודשים (זה הכי יעיל עד 6 חודשים, אבל ניתן לעשות זאת גם מעבר לזה).
זו בדיקה טובה, אבל זו בדיקה התנהגותית, לא ניתן לדעת בוודאות אם התינוק רואה, אנחנו פשוט מניחים לגבי הח"ר על סמך ההתנהגות שלו.
כדי שנוכל להגיד שהתינוק אכן רואה את הפסים, עליו להסתכל על הצד עם הפסים 3/4 מהזמן הקצוב (75%). בבדיקה הזו הח"ר בלידה או קרוב ללידה היא בסביבות 6/180 או ליתר דיוק מחזור אחד למעלה.
בגיל 3 חודשים רואה 3 מחזורים למעלה= כ 6/60
בגיל חצי שנה רואה 6 מחזרים למעלה= 6/30
בגיל שנה רואה 12 מחזורים=6/15
בגילאי 3עד 5 נגיע ל30 מחזורים במעלה= 6/6
ילדים אינם עיוורים מלידה, אלא רואים ולא מבינים מה הם רואים.
כנראה שהחדות הדו עינית והחד עינית מתקדמות פחות או יותר באותו קצב, ורואים יתרון קל של החדות הדו עינית אחרי גיל חצי שנה.
2) אלקטרופיזיולוגית
VER או VEP
ב VEP מראים רק דמות אחת- מקרינים ללוח שחמט והצבעים (השחור לבן) מתחלפים בינהם. מודדHO את התגובה העצבית מהקורטקס
בVER מראים גירויים שונים ולא אותו גירוי כל פעם- זה לא מראה מה בדיוק האדם רואה, אבל זה אומדן טוב.
משתמשים בבדיקות אלו שאין אומדן אמיתי לדעת אם העין באמת רואה או לא, במצבים בהם לא ניתן לתקשר עם הנבדק.
בVEPהח"ר הצפויה היא:
6/45 בגיל חודשים
ו 6/6 בגיל חצי שנה
המסלול הנוירולוגי מהפוביאה עד לקורטקס הושלם בגיל חצי שנה לכן המערכת מגיבה בהתאם.
בVER הח"ר הצפויה היא:
כ6/9 בגיל שנה
הVEP מראה ח"ר טובה יותר בגילאים יותר צעירים, הסיבה כנראה שהpreferential looking בודק את הח"ר בדרגה הרבה יותר טובה, מאשר רק קורטקס הראיה.
שליטה על תנועות עיניים
כשיש בעיה חמורה ביכולת הראיה או בח"ר, בד"כ אין התפתחות ראויה של תנועות עיניים תקינות. לכן הפרעה בתנועות העיניים, תהיה לעיתים קרובות סימן ראשון לכך שישנה בעיה חמורה.
אצל תינוק בן חודשיים קשה להבין אם הוא רואה או לא, והאם הוא רואה טוב או לא,
אבל אם רואים שתנועות העיניים שלו אינן סדירות או שמתפתחים ליקויים כמו ניסטגמוס- קיים חשש שמדובר תקלה חמורה.
ניסטגמוס בגילאים צעירים ביותר (של מס' חודשים), הם ניסטגמוסים איטיים, לא רואים ריצוד מהיר, אלא תנועה מחזורית איטית של העיניים- נקרא לפעמיים pendular nystagmus (ניסטגמוס של מטוטלת).
פיקסציה
לתינוקות יש פיקסציה מלידה על פנים, אבל לא כל כך שמדובר בפנס, או מטרה אחרת.
היכולת לבצע פיקסציה על פנס מתחילה בסביבות גיל 3 חודשים, בגיל הזה התינוק יכול גם לבצע תנועות סקדיות סבירות בערך, למטרות היקפיות.
דוג': אם אדם נכנס לחדר או שאמא שלו נמצאת בצד, הוא יעשה את התנועה הזו.
המסקנה- אם רוצים לדעת אם הילד רואה/ מסתכל/ מכוון, נעדיף להשתמש בפנים מוכרות, עדיף של אמא שלו ולא פנס, מכיוון שהוא פשוט לא יסתכל על הפנס.
תנועות סקדיות
תנועות סקדיות קיימות מלידה, הדינמיקה של התנועות ידועה- יש השהייה ואז יש פולס של תנועה מהירה, וזו תנועה בליסטית- ברגע שהיא מתחילה לא ניתן לשנות אותה.
אצל הילודים ההשהייה ארוכה, בערך פי 2 עד פי 3 מההשהייה הרגילה אצל אדם מבוגר, בנוסף התנועה היא רק כחצי הדרך עד למטרה, מה שמחייב תנועות רבות עד שבאמת מגיעים למטרה.
התנועות הסקדיות תקינות פחות או יותר בגיל 7 חודשים, מגיל 7 חודשים יש המשך של שיפור, אבל מועט.
כל ההתפתחות של התנועה הסקדית מלווה ב under shut, לא מגיעים למטרה, אלא לחצי הדרך או 3/4 מהדרך, בגיל מבוגר זה מגיע ל90% מהדרך ואז יש תיקון.
Over shoot נחשב לדבר לא תקין בכל גיל, אלא רק under shoot- שקיים באופן קטן גם בגיל מבוגר.
תנועות מעקב
אצל ילודים תנועות אלו ניתנות לביצוע בשני תנאים:
1) המטרה גדולה מאוד- 12 מעלות ומעלה
2) המהירות נמוכה- גם אז היכולת לבצע תנועת מעקב מתארכת פחות מחצי שניה. הם עושים את תנועת המעקב לכמה מאות מילי שניות, ואז מפסיקים לפני שמתחילים עוד פעם.
תנועות המעקב מגיעות לרמה סבירה בגיל 4 חודשים, ניתן להגיד שתנועות מעקב ותנועות סקדיות מתפתחות פחות או יותר באותו קצב.
אנחנו מצפים לתנועות סבירות של כל עין, בסביבות גיל 4 חודשים, אבל לא לפני כן. אם אמא מתלוננת שהתינוק שלה פוזל בגיל חודשיים, מוקדם מדי לדבר על זה מכיוון שהפיקסציה, התנועות והשיתוף בין שתי העיניים עוד לא אמורים להיות מתואמים לגמרי.
היחס בין תנועות עיניים לתנועות ראש
אחד מעמודי הטווח של מערכת תנועות העיניים והראיה הדו עינית, הוא היחס בין תנועות העיניים לתנועות הראש.
המנגנון vestibulo ocular reflex VOR- מאפשר לנו שמירה על פיקסציה תוך כדי תנועות ראש: אם הראש זז העיניים חייבות לזוז לכיוון הנגדי כדי לשמור על פיקסציה.
זה רפלקס מאוד פרימיטיבי והוא קיים מלידה, הדיוק שלו מושלם בגיל 3 חודשים, אם זה לא היה כך בכל פעם שהתינוק היה מזיז את הראש, הוא היה מקבל דמות מטושטשת על הרשתית. מכיוון שמזיזים את הראש כל הזמן ראוי שהמנגנון הזה יושלם בגיל יחסית צעיר, מה שאכן קורה.
אם לילד יש סטרביסמוס קבוע שלא על בסיס שיתוק כזה או אחר, מתייחסים רק לשיתוף הפעולה בין שתי העיניים, אם רוצים לקבוע שיש לילד constant strabismus בעין אחת- לא ניתן לעשות זאת לפני גיל 4 חודשים.
סטרביסמוס לא יכול להתפתח לפני גיל 4 חודשים, וקרוב לוודאי שגם לא לפני גיל 5-6 או חודשים.
תנועות דו עיניות
Convergence- התכנסות
תנועת ההתכנסות קיימת כבר מלידה, אבל רק אם המטרה רחוקה מ40 ס"מ, ואם המטרה מעניינת.
בגיל 4 חודשים ההתכנסות סבירה ומדויקת פחות או יותר אצל 90% מהילודים.
כבר בגיל חצי שנה אם שמים בערך 20 פריזמות B.O מול עין אחת, זה יגרום לרפלקס המיזוג (התינוק יעשה תנועת התמזגות במטרה למזג).
ייתכן שכבר בגיל 4 חודשים לגיל חצי שנה המערכת פחות או יותר משלימה את היכולות הבסיסיות שלה.
דיוורגנציה- אותו כנ"ל
וכך גם לכלל תנועות הורגנציות (ימינה שמאלה, ומעלה מטה)
המנגנון העצבי של תנועות הוריזונטלית והמנגנון לתנועות ורטיקליות, הם מנגנונים נפרדים שנובעים ממקורות ומגרעינים מוחיים שונים. המקור לתנועה ורטיקלית שונה מהמקור לתנועה הוריזונטלית.
אקומודציה
מגיעה ליכולת של מבוגר בסביבות גיל 5 חודשים.
לתינוק בין חודשיים יש אק' קבועה, בערך למרחק של 30 ס"מ, שהוא פחות או יותר המרחק בין העיניים של האם לשד.
האקומודציה המדויקת ביותר אחרי גיל חודשיים הייתה אצל אמטרופים ופחות טובה אצל מיופים והיפרופים (כמעט כל התינוקות בהתחלה הם היפרופים)
Sensory fusion- מיזוג תחושתי
לא קיים בלידה
בלידה כל עין בנפרד, בגיל חודשיים מתחילב הכרה ראשונית, בגיל 3 חודשים יותר טוב, בגיל 4 חודשים טוב- זזים בתאום.
בלידה אין מיזוג תפיסתי, הוא מתפתח במשך 6 החודשים הראשונים. כנראה שההתפתחות של מיזוג תחושתי, מלווה גם כן בו זמנית, פחות או יותר, עם התפתחות סטריואופסיס.
בגיל חצי שנה תינוקות יכולים להגיב לגירוי סטריואופטי של כ60 שניות של זווית (שזה טוב מאוד).
סטריואופסיס מסוג random dot (לא שתי דמויות זהות כמו הזבוב) מתפתח יותר לאט. בגיל חצי שנה מגיעים רק ל 5 דקות (בסטריואופסיס הרגיל של סטריואו פליי זה היה 60 שניות= דקה אחת) ובגיל 5 שנים מגיעים לסביבות 30 שניות- שזו כמעט היכולת המרבית.
Contrast sensitivity- רגישות לניגודיות, מופיעה ומשתפרת במהירות בין גיל חודש ל3 חודשים.
ככל שהתדירות יותר גבוהה, קשה יותר לפענח את הניגודיות- זה הרי טבעי, אבל ישנה "נפילה" גם בתדירויות הנמוכות- בתדירויות נמוכות מאוד הרגישות לניגודיות נופלת. הנפילה הזו בעקומה מופיעה כבר בגיל 3 חודשים.
ההשלמה של רגישות לניגודיות (היכולת המרבית של רגישות לניגודיות) ממשיכה להתפתח לתקופה ארוכה, ויכול להיות שאפילו בגיל 7 שנים זה לא מושלם.
יש לתת תשומת לב לכך שישנן יכולות שממשיכות להתפתח אפילו בגילאים מבוגרים יחסית.
