אורטופטיקה- דרגות של ראיה דו עינית

על ידי Palm - optometrist | מרץ 1, 2012 | אורתופטיקה

הבסיס הוא ראיה חד עינית- ייתכן במצבים בהם יש רק עין אחת, או במצב בו יש דיכוי מלא של עין אחת.
השלב הראשון של שימוש בשתי העיניים (ולא ראיה דו עינית) הוא simultaneous perception תפיסה בו זמנית- אין משהו משותף לשתי העיניים, הן לא עובדות יחד, אלא רק עובדות באותו זמן. מדובר בהפעלה של כל עין, לא בהכרח מיזוג, או משהו שדומה למיזוג.
ישנן מספר וראציות של תפיסה סימולטנית, הפשוטה בינהן היא דיפלופיה. בדיפלופיה שתי העיניים מופעלות אבל אין מיזוג, זו לא ראיה דו עינית, אלא שימוש בשתי העיניים בו זמנית. אנחנו גורמים למצב כזה שאנחנו מבצעים בדיקת פוריה, המערכת משתמשת בשתי העיניים, אבל לא מעבר לכך.
אפשרות שניה- כל עין רואה משהו שונה. זה יכול להיות מצב לא טבעי, למשל במכשיר, אבל יש מודעות לשתי העיניים.
זה יכול להיות גם במצב טבעי, למשל שמים יד מול עין אחת: עין אחת רואה רחוק, ועין שניה רואה את היד, אין כאן מיזוג, ויש שימוש בשתי העיניים במידה ואין דיכוי.
כל הנ"ל נקראים ראיה סימולטנית.

אנו משתמשים רבות בראיה סימולטנית בתרגילים ואימונים שונים, משום שכך קל מאוד לדעת אם הנבדק משתמש בשתי העיניים או אם הוא מדכא.
דוג' פשוטה ביותר למצב זה: ניתן לעין אחת לראות עיגול ולעין השניה לראות X. אם הנבדק רואה את שניהם אנחנו יודעים שיש לו ראיה סימולטנית, אם הוא רואה רק אחד מהם הוא מדכא.
התועלת בשימוש במטרות כאלה היא שפחות קל לדכא, משום שאין סיבה לדכא… מותר שיהיה במרחב X וגם עיגול.
אנחנו נשתמש בזה יותר אצל מישהו שנוטה לדכא, במטרה לעורר עין מדוכאת, נותנים להם משהו שאין סיבה לדכא.
ההנחה היא שתפיסה סימולטנית היא המצב הכי קל, שבו ניתן להשיג שימוש בשתי העיניים.

אם רוצים להוציא מדיכוי ניתן להם משהו לראות בעין אחת שלא בדיכוי, כמו: X, עיגול או צורה כלשהי, ומול העין המדוכאת נשים פנס. אם הוא אומר שלא רואה את האור זה דיכוי עמוק ביותר, אם גורמים לו לראות את האור הוצאנו אותו מדיכוי.
השלב הבא יהיה לשים את האור בהיקף קצת בצד, ולאחר מכן להחליש את העוצמה של האור.
אלו שנוטים לדכא חזק הם constant exo tropia, יש להם אקסוטרופיה גבוהה, העין בחוץ ומדוכאת וקשה להוציא אותם מזה.
ניתן גם לשים נורה מהבהבת ליד העין- קשה להתעלם מזה, וזו יכולה להיות דרך טובה לעורר עין מדוכאת.
אם לא נוכל לגרום לתפיסה סימולטנית, לא יהיה ניתן להמשיך הלאה, זו הרמה הנמוכה ביותר של שימוש בשתי העיניים. משתמשים בזה מצד אחד כי קשה לדכא, ומצד שני אם לא נשיג את זה, לא נוכל להשיג שימוש בשתי העיניים.

ההצלחה של הטיפול תלויה במידה גדולה בגיל, אבל לא בכל מצב ספציפי, הכוונה: אם למישהו יש constant left exo tropia בגודל של 70 פריזמות, לא משנה אם הנבדק בין 6 או 50.
תפיסה סימולטנית מחייבת מטרות שונות לשתי העיניים.

אם אנחנו יודעים שהנבדק משתמש רק בעין אחת נסתפק ברפרקציה חד עינית, אין לו ראיה דו עינית לכן לא נבצע בדיקות דו עיניות, חוץ ממקרים של alternating.

דרגות של ראיה דו עיינית/מיזוגית
נקראות 1, 2 ו 3
דרגה ראשונה של מיזוג- נקראת גם מיזוג מוטורי
קיימת שהעיניים מכוונות לאותו מקום, אבל הדמויות שונות לחלוטין, אין שום דבר משותף בין שתי הדמויות, לדוג': אם ניתן לעין ימין לראות עיגול כחול, ולעין שמאל נאפשר לראות X אדום, אין שום אלמנט משותף לשתי הדמויות הללו.
אבל אם שתי העיניים ישרות ומכוונות לאותו מקום, התוצאה ששתי העיניים פקוחות תהיה X בתוך העיגול. במצב זה יש מיזוג- והוא נקרא מיזוג מדרגה ראשונה/ מיזוג מוטורי. העיניים מכוונות לאותו מקום, אבל אין מיזוג תפיסתי כי המצב לא מאפשר זאת, כדי למזג צריך משהו משותף, וכאן אין זאת.
זו דרגה נמוכה ביותר של מיזוג/ראיה דו עינית, זה לא מיזוג אמיתי=תפיסתי, אבל בכל זאת זה מראה על שימוש בשתי העיניים ואלמנט של שיתוף פעולה.
היתרון בשימוש במטרות של first degree fusion הוא שלא מעמיסים יותר מדי על יש כאן דרישה מינימלית המערכת, לא חובה למזג, אבל גם אין צורך לדכא.
יש מכשירים בהם ניתן להכניס פריזמות ומבקשים מהפציינט לשים את הX בתוך העיגול.
ברגע שאלמנט אחד נעלם, אנחנו יודעים שהאדם מדכא וצריך להוציא אותו מדיכוי. באימון ראיה דיכוי הוא האויב!  ברגע שיש דיכוי, כל אימון נעשה לשווא, לכן נעשה מאמצים כדי שלא יהיה דיכוי.
שיטה זו היא דרך טובה מאוד כדי שלא יהיה דיכוי.
ניתן להכניס מספיק פריזמות עד שה-X נכנס לעיגול ואז ניתן להגיד שיש לו first degree fusion. ישנם מצבים בהם יש לפציינט תפיסה סימולטנית שזה תנאי להתחלת הבדיקה הזו, כמוסיפים לו פריזמות הX מתקרב, אבל ברגע שהוא נכנס לעיגול הוא נעלם. אנחנו יודעים שיש כאן דיכוי פוביאלי שלא מאפשר מיזוג תפיסתי ואפילו מונע ממיזוג מוטורי באותו רגע. ניתן לדבר על מיזוג מוטורי רק עם יש לו תפיסה סימולטנית.
יש מצב נדיר שה X יתקרב ומדלג על העיגול ופשוט מופיע בצד השני- זו דוגמה לכך שמסרב לקבל שתי דמויות, למרות שהן שונות, באותו מקום. זה מצב קיצוני אבל ייתכן.

מיזוג מדרגה שניה- נקרא גם מיזוג תחושתי (וגם flat fusion מיזוג דו מימדי)
מדובר במטרות זהות או מאוד דומות לשתי העיניים, אם הנבדק ממזג זאת למטרה אחת, יש לו מיזוג תחושתי.
כשיש דמות מסוימת כל עין רואה זאת פעם אחת, והקורטקס ממזג את שתי הדמויות (אחת של כל עין) לדמות אחת.
כיצד ניתן לדעת אם יש מיזוג תפיסתי או דיכוי? התפיסה בשני המצבים הללו היא אותה תפיסה של דמות אחת, לכן בכל מצב של second degree fusion, צריך לוודא שהנבדק לא מדכא, זו נקודה קריטית בתרגילים- לדעת אם המיזוג באמת קיים.
לכן במשך אימון הראיה, כשאנחנו הגענו לשלב של second degree fusion, אסור לנו להציג לעיניים תמונה כזו לבד, אלא אנחנו חייבים ללא יוצא מן הכלל להוסיף מטרה של first degree, שתראה בו זמנית יחד עם הדמות הממוזגת ותראה אם הנבדק מדכא או לא.
לדוג': בסטריואופסיס יש את הסטריופליי, אבל למטה בצד אחד יש R ובצד השני L, זה אמור להראות בו זמנית… ואם אחד מהם לא שם, אנחנו יודעים שהוא מדכא אחת מהעיניים.
בבדיקה השניה לסטריואופסיס: random dot יש צורה של: + מקוטב, האנכי נראה ע"י עין ימין והאופקי ע"י עין שמאל. אם הוא רואה רק קו אחד הוא לא ממזג- או שלא משתמש בשתי העיניים בו זמנית.
זו בקרה על דיכוי בכל בדיקה בה יש second degree fusion
בחלק מהבדיקות הדו עיניות אנו מבצעים אין את הבקרה הזו, למשל: ב NRA ו PRA יוצאים מתוך הנחה שמדובר בבדיקה ממוזגת (flat fusion), אבל יש כאלו ששמים מטרת בקרה גם בבדיקה הזו (אין בזה צורך של ממש מכיוון שבשלב זה של הבדיקה אנחנו רוצים להניח שהנבדק הוכיח ראיה דו עינית, כך שאין סיבה שיתחיל לדכא פתאום)
ביתרות מיזוג אם הוא מדכא עין אחת, הוא יראה שהמטרה מתחילה לזוז הצידה. בבדיקות אלו יש גם SILO ו SOLI שמהווה בקרה.

תרגיל ב flat fusion
מטרת התרגיל: עידוד שימוש בשתי העיניים/מניעת דיכוי.
רוצים לעודד את השימוש המלא בשתי העיניים ונותנים לראות אותו דבר בשתיהן, אבל זה לא מספיק טוב כי אין לנו דרך לדעת אם מדובר במיזוג אמיתי או לא.
כדי לוודא זאת ניתן לבצע פעולות שונות:
אחד המפורסמים להראות שני עיגולים ולצייר חצי פרצוף על כל אחד מהם, זה מדרבן אותו לחבר את שני העיגולים האלה ולא לדכא, כי רק אז הוא יראה פרצוף מלא. אם הוא רואה רק חצי ולא פנים מלאות, נדע שיש דיכוי.
לאחר שנקבל את התוצאה הזו, ניתן להתחיל לערער את התפיסה הזו, בעצם להקשות במטרה לפתח את היכולת. ניתן לבקש מהנבדק לראות את הפנים המלאות דרך פריזמות, פליפרס עדשות מינוס או פלוס- כל דבר שמחייב לשמור על המיזוג המלא, ובנוסף לשחרר או להפעיל אק' וכו'.
זו דוגמה אחת מיני רבות של אימון הראיה תוך כדי שמירה על כך שהנבדק לא מדכא. אם הוא מדכא נעורר אותו, כך שלא יעשה זאת.

נראה שתוך כדי צפייה למי שיש ראיה דו עינית חלשה, יש דיכוי רגעי, וכשמעירים את תשומת ליבו לזה הוא מפסיק- זו אינידיקציה לרמה של היכולת הדו עינית.
כל מצב של מיזוג תפיסתי הוא מצב שרק הנבדק יכול לדווח עליו- יש לשאול את הנבדק.

מיזוג מוטורי ניתן לבדוק באמצעות cover test
כמעט תמיד יצאנו מנקודת הנחה שמיזוג מוטורי ומיזוג תפיסתי הולכים בתאום מלא, וזה הבסיס למבחן הכיסוי. עושים מבחן כיסוי ורואים איך העיניים זזות, אם העין לא זזה מעריכים שיש לו מיזוג תפיסתי, למרות שניתן לדעת בוודאות שיש לו רק מיזוג מוטורי. אבל לרוב מיזוג מוטורי משולב עם תפיסתי לכן ההנחה הזו תקינה לרוב.

יש הרבה תרגילים עם ביקורת לכך שהנבדק לא מדכא: aperture ruler הוא אחד מהם- יש תוספת של תרגול מדרגה ראשונה בחלק התחתון.
המשקל שנותנים לדרגה ראשונה או שניה משתנה בהתאם לרמה של הנבדק (ניתן לשים צורה קטנה של של – & ו שיוצרות +, או חצאי פרצוף שיוצרים פרצוף שלם).

מקרה מיוחד
יש בו זמנית דמות שניתנת למיזוג בקלות, אבל יש אלמנט שונה (אבל שלא שונה בגודל) וזה שובר מיזוג. הדוגמה הזו קיימת ב worth 4 dot הצורה זהה אבל הצבע שונה.
האם צבע משנה את מהות הדמות או לא? זה מקרה מיוחד למרות שהדמויות שונות- צבע שונה, אנחנו בכל זאת מצפים מהמערכת למזג זאת (הכוונה לעיגול הלבן שעין אחת רואה אדום והשניה ירוק).
מיזוג תלוי ב: נקודות תואמות, אזורי פאנום, ומיקום במרחב. אם שני העצמים באותו גודל ניתן למזג זאת.
מה לגבי אלמנטים נוספים כמו צבע? בהירות וכו'? מבחינת חוקי המיזוג של ההורופטר ופאנום וכו', זה לא משנה.
ברמה התפיסתית יש אלמנט לא זהה שהוא הצבע השונה. לכן מצד אחד צריך לתהות למה הנבדק לא ממזג? הדמות נופלת על נקודות תואמות וכו', זה בר מיזוג. אבל מצד שני, הדמויות בצבעים שונים.
לכן צבע תופס מקום מיוחד במיזוג מדרגה 2, וניתן להתווכח עליו
שבנו את המכשיר חשבו שזה ניתן למיזוג ואין הצדקה לא למזג, לכן הוא מפרש אי מיזוג של הנק' הלבנה התחתונה כמיזוג מעורער. המכשיר מחייב לאחד את הנק' לתפיסה אחת- כך שרואים את הנק' הלבנה כבעלת הילה אדומה או ירוקה מה שמשתנה כל רגע.
ניתן לבדוק דומיננטיות בדבר הזה- פתאום העיגול יראה אדום או ירוק יותר.
אם רואים 3 נק' ירוקות ואחת אדומה- מדובר בעין דומיננטית חזקה.
בworth 4 dot רואים שילוב בנק' הלבנה- מה שנקרא LUSTER/LUSTRE- שילוב של שני צבעים לצבע אחד.

לעיתים לא רחוקות כשיש למישהו קטרקט בעין אחת, קשה למזג או שהמיזוג מופרע, מכיוון שהדמויות בצבעים או בהירויות שונות. יש ערעור של המיזוג התפיסתי שקשה לתיאור, למרות שזה לא גורם לראיה כפולה, זה כן גורם לנבדק לפעמים לסגור עין אחת, כי השילוב של שתי הדמויות הוא באיכות ירודה בהשוואה לדמות חד עינית בהירה.
הטבע של ההפרעה הזו עדיין לא נחקר מספיק, אבל זו עוד דוגמה לכך ששינוי צבע שבו למרות שיש בדיוק אותה הדמות, בכל זאת הנבדק מנסה לדכא, ואם הוא לא מצליח הוא עוצם עין אחת (בגילאים מבוגרים מאוד קשה לדכא).
במצב רע הקטרקט בעין הדומיננטית ואז זה באמת מפריע.
במצב טוב הקטרקט בעין הלא דומיננטית ואז הדיכוי קל יותר, והוא מתלונן פחות.

שחזור מבחן מיקרוביולוגיה 2006

על ידי Palm - optometrist | פבר 25, 2012 | מיקרוביולוגיה

שחזור מבחן מיקרוביולוגיה 2006

1)שלבים ביצירת אינפקציה:
א. היצמדות, חדירה, הפרשת אינזימים וטוקסינים. *****
ב. אין משמעות.
ג. חדירה, היצמדות, הפרשת אינזימים וטוקסינים.

2)מה לא יכול לעבור מחיידק לחיידק מבחינת גנים?
א. תהליך הדיסאינפקציה. *****
ב. קוניוגציה.
ג. טרנסדוקציה.
ד. טרנספורמציה.

3)חומרי חיטוי, דיסאינפקטנטים הם:
א. חומרים שלא ניתן לשים על רקמות. *****
ב. חומרים של סטריליזציה כדי להרוג חיידקים אחרים.
ג. חומרים כנגד פיטריות ושמרים.

4)משפט לא נכון לגבי תרופות אנטי מיקרוביאליות:
א. אמינוגליקוזידים הם בקטריוסטטיות. *****
ב. אריטרומיצינים הם בקטריוסטטים.
ג. צפלוספורינים הם בקטריוצידים.

5)חיידקים גדלים בטמ"פ אופטימליות:
א. מזופילים. *****
ב.פסיכופילים.
ג.טרמופילים.

6)האמא מעבירה לתינוק, איזה ag?
א. IgG *****
ב. Igm
ג. Igd
ד. Iga

7)חיידק אופורטוניסטי
א. חיידק שרק בתנאים מסוימים יכול לגרום למחלה. *****
ב. חיידק שלא מסוגל לחדור למאכסן בכלל.
ג. חיידק שתמיד יכול לחדור למאכסן.

8) מיהול חיידקים ומספרים ג"ר ומיליגרם.

9) באקונומיקה משתמשים בחומר:
א. לעיקור
ב.אנטיספטי
ג.דיסאינפקציה *****

10)משפט שגוי:
א.טטרציקלינים מעכבים סינתזה של paba (פאבה) *****
ב.אמינוגליקוזידים מעכבים סינתזת חלבונים.
ג. פניצילינים מעכבים סינתזה של דופן התא.

11) קרינה גורמת ל:
א. דנטוריזציה של חלבונים. *****
ב. שברים ב-dna
ג. דימרים של טימין.

12)חיידק סטרפטוקוקוס פנומניה הוא אלים למה?
א. כי יוצר קפסולה *****
ב. יוצר ספורה.
ג. מפריש אנדוטוקסינים.

13) המונח מיקרו' מתיחס לכל האורגניזמים שקטנים מ:
א. 1 מ"מ *****
ב. 1 ס"מ
ג. 1 מ'
ד. 1 מיקרון

14)פיליי מקנים לחיידק את ה:
א. היצמדות לרצפטורים *****
ב. כושר חדירה ויציבות לאנטיביוטיקה.

15) אוטוקלב מה זה?
א. אדים תחת לחץ. *****
ב. אדים חמים.
ג. אויר חם.

16)איך מעקרים בחדר ניתוח?
א. חומרים אנטיספטים
ב. u.v *****

17) מתי נוגדנים של IGM יכולים להופיע באדם שמזוהם עם חיידק
א. כל פעם שחיידק חודר לגוף. *****
ב. כשהחיידק חודר בפעם ה-2.
ג. כשהחיידק חודר בפעם ה-1.

18) ההבדל בין חיידק ג"ר חיובי לבין חיידקי ג"ר שלילי?

19)איך קפסולה מגנה על חיידק? מה המשפט הלא נכון?
א.נבגים שחיידקים נמצאים בג"ר שליליים בלבד. *****
ב. נבגים נוצרים בתג' להרעה למצבם בתנאי הסביבה.

20) באיזה שלב הפניצילין נפגע בחיידק?
א. שלב log – לוגריתמי *****
ב. שלב עמידה
ג. שלב תמותה

21) טכניקה בזריעת בידוד איך עושים?

22) מה יקרה לחיידק שהודבק ע"י פאז'?
א. הפאז ימיס את החיידק
ב. הפאז יתרבה בתוכו
ג. החיידק ישא את הגנים של הפאז *****

23)מה המשפט הנכון?
א. וירוסים הם פרזיטים אינטרהצלולריים *****
ב. וירוסים הם חלק מהפלורה הטבעית של הגוף
ג. וירוסים של שורדים באויר כי יש מטבוליזם נמוך

24)צביעת גרם משהו

25)שאלה על MIC

מיקרוביולוגיה שעור 2- חיידקים

על ידי Palm - optometrist | פבר 24, 2012 | מיקרוביולוגיה

הרצאה 2
תא פרוקריוטי
חסר גרעין מוגדר.
בפרוקריוטים הגרעין הוא הומוגני, דיפוזי ונמצא בציטופלזמה. הגרעין הוא מעין ג'ל שנע בתוך החיידק, שבתוכו נמצא המידע הגנטי של החיידקים. הוא לא מוקף ממברנה, אך למרות זאת המידע לא מטייל בתא. כל חומר שרוצה להיכנס או לצאת, יעבור בדיפוזיה, כך שהמידע הגנטי מבודד, אבל ברמה נמוכה.
בפרוקריוטים אין כלורופלסט שבתוכו יש את הצבע כלורופיל. כלורופלסט הוא סוג של אברון ואין אברונים בפרוקריוטים (לשים לב שאלת מבחן).
בחיידק אין כלורופלסט, אבל יש את הצבע כלורופיל שפשוט מטייל בתוך החיידק. הכלורופיל מטייל והוא זה שמבצע פוטוסינתזה, מסיבה זו הוא יהיה מצוי בפריפריה של החיידק, מכיוון שצריך להיות כמה שיותר חיצוני כדי לבצע פוטוסינתזה.
כל האנזימים שקשורים לנשימה של החיידק יהיו מסביב.
אין כלורופלסטים, אנזימי הנשימה בחיידקים ממוקמים בשוליים- בפריפריה של החיידק, ליד הממברנה הציטופלזמתית.

בפרוקריוטים אין כלורופלסטים. אנזימי הנשימה בחיידקים ממוקמים בפריפריה של החיידק ליד הממברנה הציטופלזמתית.
אותו דבר כאמור לגבי כלורופיל בחיידקים פוטוסינטטים.

האם יש חיידקים טובים?
חיידקים המסייעים לנו בייצור:
גבינות ומוצרי חלב
חמוצים (כבושים)
נקניקים
רטבים
יין
אפשר להסתדר בלעדיהם!!! הם לא חיוניים לחיים.

אילו חיידקים חיוניים לחיים שלנו?
• פקעיות של חיידקים קושרי חנקן בשורשי קטניות (לא בכל הקיטניות).
באטמוספרה יש 78% חנקן, והחיידקים הללו הינם היחידים שמסוגלים לקשור חנקן מהאוויר, מקבעים אותו אצלם והצמח משתמש בו. אם נאכל את הצמח נקבל את זה חזרה לגוף שלנו, לאחר מותנו החנקן יתפרק חזרה לטבע.
אי אפשר בלי החיידקים הללו:
• חיידקים קושרי חנקן
• חיידקים פוטוסינתטיים- פוטוסינטזה כך מקבלים חמצן
• מפרקים- כל יצור חי מתפרק בסופו של דבר.
החיידקים הם חוליה מקשרת, שאי אפשר לחיות בלעדיה על פני כדור הארץ.
אין חיים בלי חיידקים, החיידקים מאפשרים לנו את הקיום.

האם יש מידע של חיידקים על פני ההיסטוריה?
לאורך ההיסטוריה גילו דם בתוך לחם, הכיצד?
החיידק נקרא סרציה מרצצס.
המושבות שלו נראות אדומות, הוא נמצא באדמה ובמים והטמפרטורה המועדפת עליו היא 30 מעלות, בטמפ' אחרות אין לו צבע. לחם שעמד וצמחו בו מושבות של החיידק- יראה כאילו יש עליו טיפות דם אדומות.

הקנדידה -albicans סוג של פטריית שמר, המחלה שהיא גורמת לה נקראת מוניליה.
שמר- סוג של פטריה שגדלה עלינו, היא צריכה להיות במעיים ובמקומות אחרים גורמת לבעיה. יכולה להופיע על הלשון (נראית כשכבה לבנה), באצבעות, זיהום וגינאלי וכו'…

ALBICANS MONILIA נגרמת כתוצאה מ Candida albicans
• הגדרה- שמר אובלי המתרבה ע"י הנצה (כמו שנראה בצמח צבר).
• הוא אאוקריוט- בעל גרעין אמיתי. התאים שלו גדולים משל חיידקים.
• שייך לפלורה הטבעית הנורמלית של דרכי הנשימה העליונות, דרכי המעיים ודרכי המין התחתונות של האישה עד רמה מסוימת.
• במצבים מסוימים השמר יכול לקבל דומיננטיות ולגרום לדלקות קשות או מחלות סיסטמיות, לדוגמה: חולי איידס אצלם מגלים את השמר הזה בכל מיני מקומות יוצאי דופן, כמו: באזור ממנו יוצאת הציפורן, בעיניים וכו', המקום שאליו הגיע- בו תגדל. לאותם אנשים אין דרך למנוע מאותן פטריות שנמצאות עלינו להגיע לאותן מקומות.
• דלקות קשות מתקבלות לאחר שימוש מופרז בחומרים אנטימיקרוביאליים, על ידי כך תושמד הפלורה החיידקית הנורמלית ואז ישתלט השמר.
• ע"י מתן קורטיקוסטרואידים (קרטיזונים) המגבירים את חיות השמרים והורגים חיידקים.
• מחלות סיסטמיות מערכתיות קשות נגרמות בחולים אימונוסופרסיביים (מדוכאי מערכת חיסון), חולים תשושים או חולים סכרתיים.
החיידק הוא אומנם חיידק טוב, אבל יגרום לנו לנזק שנמצא שלא במקום הנכון בגוף.

השמר יכול להיות גם מוחדר ולגרום לזיהום רציני, כאשר מחדירים קטטרים לדרכי השתן או צנטרים אינטרהונוזיים (אינפוזיה), מחטים- במיוחד במכורים לסמים.
במקרים כאלה השמר יכול לחדור לדם (בדם שלנו אין חיידקים, הוא סטרילי!!! אסור שיהיו חיידקים בדם לכן יש את הכדוריות הלבנות, אם יש שמר בדם, סבירות שיוביל למוות) ולגרום ל thrombophelbitis (פקקת ורידים- אם הגיע ללב- שבץ, למוח- שבץ מוחי וכו'), andocarditis (דלקת פנים הלב) או אינפקציות באברים אחרים כולל אינפקציה בעין (לא מבחוץ, אלא מבפנים)

סוגי האינפקציה של קנדידה הם:
קנדידה בפה Thrush:
זיהום לבן בפה ועל גבי הלשון, במיוחד אצל ילדים קטנים. השמרים יכולים להתפתח שם למושבות לבנות ע"ג המוקוזות (=תאים ריריים).
זה יכול לקרות גם אצל מבוגרים לאחר טיפול אנטיביוטי במינון גבוה ולמשך זמן או טיפול בקורטיזונים.

קנדידה בעור skin infection:
אדמומיות במקומות לחים בעור, היכן שמצטברת זיעה, במיוחד בקיפולי עור ובמיוחד בחולים דיאבטיים (סכרתיים- אין להם איזון טוב והקנדידה אוהבת סוכר).
כמו כן יכול להופיע אצל אנשים בעלי מגע מתמיד עם מים, כמו: טבחים, מוכרי דגים, וכן עקרות בית.

קנדידה בציפורניים nails infection:
יכול לגרום לעיבוי הציפורן ואפילו לאובדנה.
כיצד יודעים שהקנדידה תוקפת את הציפורן ולא פטרייה אחרת?
במקרים אלו העור מסביב לציפורן אדום ודלקתי.

קנדידה של איבר המין הנקבי vulvovaginitis:
הפרשות ואגינליות לעיתים צורבות, הנגרמות במיוחד בזמן דיאבטס (סכרת), הריון, מתן פרוגסטרון (הורמון נשי נקבי) וטיפול אנטיביוטי ממושך במינון גבוה.
קנדידה בראות או באיברים פנימיים אחרים, lung and other organ infections:
זיהום משני למחלות אחרות, מופיע אצל: חולי סרטן, לוקימיה, חולים אימונוסופרסיביים (=מדוכאי מערכת חיסון) וכן חולי שחפת.
הגוף כבר "עסוק" במחלה, והקנדידה מצטרפת, מכיוון שמערכת החיסון לא מתפקדת כמו שצריך.
החדירה היא דרך הראות ויתכנו אזורים נגועים נוספים באברים אחרים.
אנדוקרדיטיס (מחלות לב) מקנדידה יכולה להגרם ע"י החדרת צנתרים או אצל צרכני סמים.
בהזרקה

מניעה:
המחלות אינן מועברות מחולה לבריא. היכולת של חולה להדביק אדם בריא מאוד מוגבלת, מכיוון שמהערכת החיסונית של האדם הבריא תקינה, והקנדידה ממילא נמצאת עליו.
יש צורך להמנע מהפרת שיווי המשקל של חיידקים בפלורה הנורמלית של הגוף שלנו
דוגמה: בעקבות לקיחת אנטיביוטיקה לאורך זמן, החיידקים שנמצאים על גופנו באופן טבעי יתמעטו, ולכן הקנדידה תתרבה, ייתכן מצב הפוך: אם הקנדידה תתמעט החיידקים יתרבו, לכן חשוב לשמור על איזון, או להימנע מלפגוע בשיווי המשקל הזה.

נגיף virus
זהו המיקרואורגניזם הקטן ביותר והפשוט ביותר (כרגע  ).
וירוס אינו בנוי מתא (וירוס הוא לא תא!!!- שאלת מבחן) אלא מכיל חומר תורשתי DNA או RNA (אף פעם לא את שניהם יחד) ומעטפת חלבונית.
חלק מהוירוסים בנויים עם מעטפת שומנית (ליפידית) נוספת- סוג נחשב לווירוס יותר מפותח! אם נשטוף ידיים בסבון הוא פשוט יישטף.
וירוסים מתרבים בתוך תאים חיים. הם בעצם פרזיטים אינטרה צלולריים אובליגטוריים (טפיל תוך תאים חיוניים- נכנס רק לתאים חיוניים)- אם לא יחדרו לתא שלנו לא יגרמו למחלה. זו הבעיה אם הוירוסים- אם נותנים אנטיביוטיקה היא לא נכנסת לתאים שלנו מכייוון שהיא עלולה לפגוע בנו, בגלל שלא נכנסת לתוך התאים גם לא פוגעת בוירוסים. האנטיביוטיקה פוגעת סלקטיביות בחיידקים, היא לא פוגעת בנו!!!
לצורך התרבותם הם משתלטים ומשתמשים בכלים הסינטטים של התא החי- הם פשוט נכנסים לתאים שלנו, ויש מרוץ של זמן- האם התא ישמיד אותם או שהם ישמידו את התא- לרוב הם משמידים את התא.. עוברים תא תא ומפוצצים אותו, עוברים אחד אחרי השני. הם יודעים איזה אנזימים הם צריכים (כמו חלבונים, אנזימים וכו') וגורמים לתא לייצר אחך ורק את מה שזקוקים לו, ברגע שנוצרים מספיק וירוסים נוספים מפוצצים את התא ועוברים הלאה.
הוירוסים יפסיקו להתרבות רק שהתאים הלבנים ימנעו ממנו להתפשט.
אם חלינו בחיידק קודם או שעברנו טראומה יש מערכת חיסונית חלשה ואז ברגע שיקבלו וירוס יקבלו אותו בצורה קשה יותר.
שימוש זה מכוון לסינתוז של חלקיקי וירוס נוספים (צאצאים) הנקראים virions ואשר מכילים את הגנום הווירלי ומסוגלים לעבור לתאים אחרים.

המעטפת החלבונית
הוירוס עטוף במעטפת חלבונית
תפקידי המעטפת החלבונית
להיות מגן לחומצה הגרעיני DNA או RNA (רק אחד משניהם!) שהיא די רגישה ושבירה.
חומצה גרעינית וירלית שמחוץ למעטפת יכולה לעבור הידרוליזה (פרוק) על ידי אנזימים DNAse או RNAse אולם במצב הויריון (שצאצאי הוירוס עדיין נמצאים מחוץ לתא- ברגע שיוצאים מוגדרים כוירוס) החומצה הגרעינית מוגנת מפני הידרוליזה.

מיקרוביולוגיה- ד"ר מרב נתיב, הקדמה

על ידי Palm - optometrist | פבר 24, 2012 | מיקרוביולוגיה

מיקרוביולוגיה מובנת מחיידקים, וירוסים ויצורונים קטנים שאנחנו לא רואים.
חיידקים נמצאים בכל מקום: במים, באוכל, על הגוף וכו'. חיידקים לא קופצים ואין להם יכולת להיתפס.
ישנם חיידקים בנמצאים עלינו והם חלק מהפלורה הטבעית שלנו, מגנים עלינו וחיוניים לנו.

אי קולי E- coli
יש לו שעריות יש לו יכולת תנועה שהוא בתוך הגוף שלנו
גודלו כחצי מיקרון
נמצאים במעיים
צריך להיות שם במצב תקין
לפעמים עלול לגרום לדלקות שתן אם מגיע למקום שלא אמור להיות בו… 

וירוסים
וירוסים עוברים במגע, שיעול, עיטוש, מגע שתיה.

חיידקים
בזמן עישון האדים שיוצאים מכילים חיידקים.
לא ניתן לראות חיידקים, אם חיידק בודד יצמח על קרקע נוחה לגידול, כמו: במעיים או על פלטה, נתחיל לראותו. שהחיידק מתחיל להתרבות עוד ועוד נתחיל לראות מושבה, מושבה אחת נבעה מחיידק אחד, שאותו אנחנו לא מסוגלים לראות.
ירוקת נובעת מנבגים, פטרייה אחת שמסוגלת להתרבות.
ישנם סוגים שונים ורבים של חיידקים.

חיידקים רבים נמצאים בסביבה שלנו בלי שנהיה מודעים להם, כדוגמת: מלפפונים חמוצים שיש עליהם חיידקים, גבינות, נקניקים, יין ועוד… אלו חיידקים שאינם חיוניים לחיינו.
החיידקים שהינם חיוניים לנו הם קושרי חנקן, יש 78% של חנקן באוויר.
חיידקים פוטוסינטטים עושים פוטוסינתזה ומחזירים חמצן לאוזון.
חיידקים מפרקים עצים, צמחים, בע"ח (לאחר מוות), מכיוון שמאגר הפחמן והחנקן צריך לחזור חזרה לטבע.

וירוס לעומת חיידק
בחיידק אין אברונים
בווירוס יש מעט מידע גנטי ומעטפת חלבונית, ניתן לומר שאין בהם דבר, אך יש לו שתי מעטפות מה שהופך אותו לבעייתי יותר עבורנו. וירוס מחוץ לגוף לא מוגדר כחי, אלא רק שמשתמש בגוף שלנו, הופך להיות מוגדר לכזה.

קרקעות שונות מכילות מיקרואורגניזמים שונים לפי טיב הקרקע, הצמחים ובעלי החיים הפוקדים אותה.

חיידקים מהפלורה הטבעית של גוף האדם
פלורה נורמלית טבעית- הם אותם מיקרואורגניזמים שפיתחו יחסי גומלין עם אזורים ספציפיים בגוף האדם, הם נמצאים באופן טבעי אצל אדם בריא. לא בכל מקום בגוף יש לנו אזורים סטריליים (כמו האזורים הסטריליים הבאים: הלב, מערכת הדם, המוח, הראות, החלק העליון של מערכת השתן, החלק הפנימי של העין).

פרזיטים- הם מיקרואורגניזמים ווירוסים החיים על הגוף או בתוכו, אינם מביאים לו תועלת ולעיתים אף גורמים לנזק ומחלה. כל הוירוסים לא טובים לנו, ולא אמורים להיות בפלורה הטבעית שלנו. בגלל היותם מסוכנים אנחנו משתדלים לחסן נגדם.

שפעת- מחלה של בין 5 ל6 ימים, עם חום גבוה, לפעמים מלווה בשיעול, כאב גב וכאבי שרירים, לפעמים יש אנשים שמאבדים את הראיה למספר ימים מכיוון ששרירי הראיה נחלשים.
מגיל 15 ועד סביב גיל 65 לא אמורים לחלות בשפעת, מחלת השפעת נדירה! אבל באוכלוסיות קצה כמו ילדים, זקנים, מושתלי לב או ריאות וכו'- מערכת החיסון לא מספיק חזקה, לכן מומלץ לאוכלוסיות הללו להתחסן.
החיסון מוגבל ל3 זנים, כך שלא תמיד אפקטיבי.

בקטריופאג'ים- וירוסים המשמידים רק חיידקים.

ההבדלים בין פרוקריוט לאאוקריוט

ההבדלים בין פרוקריוט לאאוקריוט

בחינות באופטומטריה ספטמבר 2009 שלב ב' חלק 3

על ידי Palm - optometrist | ינו 14, 2012 | שיחזור מבחנים באופטומטריה

50. לאיזה מהמצבים הבאים אין פרופיל גיל מסוים?

א. VITREOUS HAEMORRAGE
ב. CENTRAL SEROUS RETINOPATHY
ג. MACULAR HOLE
ד. EXUDATIVE MACULAR DEGENERATION

9

51. איזה מהתופעות הבאות אינה גורמת לירידה בחדות הראייה לאחר ניתוח
PRK (PHOTOREFRACTIVE KERATECTOMY)?

א. REDUCED CORNEAL SENSITIVITY
ב. RESIDUAL STROMAL CENTRAL ISLANDS
ג. עובי אפיתל לא סדיר
ד. הפחתת איכות הדמעות

52. איזה מהמשפטים הבאים נכון בהתייחס ל:
OPTICAL ABERRATION OF SPHERICAL LENSES

א. האזור ההיקפי הקמור יותר של הקרנית נוטה לבטל עיוות ספרי
ב. הטווח האופייני של ABERRATION CHROMATIC בעין אנושית הוא, D 2.50 לערך
ג. אצל אמטרופ (EMMETROPE) אור כחול מתרכז בעיקר לפני הרשתית והאור האדום מתרכז מאחוריה
ד. הטיית העדשה לאורך הציר האופקי תגרום ל- SPHERE באותו הסימן ול- CYLINDER בסימן
המנוגד לאורך ציר זה

53. מטופל בן 65 מופיע עם טשטוש ראייה הדרגתי בעין אחת, ב- AMSLER CHART ישנו עיוות.
המטופל מעשן ונוטל תרופות ללחץ דם. איזה צירוף של שתי אבחנות הוא הסביר ביותר במקרה זה?

א. MACULAR HOLE END B.R.V.O. – REALETED MACULAR OEDEMA
ב. PSEUDOPHAKIC C.M.E. – DIABETIC MACULOPATHY
ג. WET A.M.D. AND MACULAR HOLE
ד. DIABETIC MACULOPATHY AND B.R.V.O. – RELATED MACULAR OEDEMA

54. איזו שיטת צביעה היא הטובה ביותר לאבחון LID WIPER EPITHELIOPATHY?

א. SODIUM FLUORESCEIN
ב. ROSE BENGAL
ג. LISSAMMINE GREEN
ד. אף אחד מהנ"ל

55. בביצוע בדיקת ALTERNATING COVER TEST, מטופל עם NORMAL CORRESPONDENCE
מדווח שהמטרה נעה שמאלה ומעלה כשהעין הימנית גלויה והעין השמאלית מכוסה.
איזה מהאבחנות הבאות היא הסבירה ביותר?

א. EXO AND RIGHT HYPO
ב. EXO END LEFT HYPO
ג. ESO AND LEFT HYPO
ד. ESO AND LEFT HYPER

10

56. למטופל בן 71 עם ראייה ירודה, יש תיקון לרחוק של D 3.00+ דרך עדשה D 5.50+ במסגרת בדיקה
הוא בקושי יכול לקרוא אותיות בגודל M 2 במרחק 40 ס"מ, מהי האות הקטנה ביותר שאפשר לצפות
שיקרא בקושי במרחק 20 ס"מ בעזרת עדשה עם כוח כולל של D 8.00+ במסגרת הבדיקה?

א. M 0.5
ב. M 2.0
ג. M 4.0
ד. M 0.9

57. בדיקת JACKSON CROSS CYLINDER מתחילה עם עדשת 90 X 2.75- 1.00- מול עינו של
המטופל. אם תיקון כוח הצילינדר משתנה ל- 90 X 0.75-, כוח העדשה הספרית יהיה:

א. D 3.00-
ב. D 1.50-
ג. D 2.00-
ד. D 2.50-

58. שימוש ממושך בסטרואידים עשוי לגרום להתפתחות של:

א. הפחתת שדה ראייה
ב. MACULAR OEDEMA
ג. ANGULAR BELPHROCONJUNCTIVITIS
ד. עכירות בזגוגית מסוג – ASTREROID HYALOSIS

59. מטופל בן 25 מתלונן על איבוד ראייה פתאומי בעין השמאלית, ללא סממנים אחרים. בדיקת שדה
ראייה הראתה סקוטומה מרכזית בעין שמאל. בדיקת אופטלמוסקופיה הראתה הרמה של ראש עצב
הראייה בעין שמאל ללא ממצאים חריגים נוספים. האבחנה הסבירה ביותר היא:

א. PAPILITIS
ב. PAPILLEDEMA
ג. MELANOCYTOMA
ד. CENTRAL RETINAL ARTERY OCCLUSION FOR OS

60. בניהול של AGE RELATED MACULAR DEGENERATION איזו מהאמירות נכונה?

א. DRUSEN קשים במקולה מעלים את הסיכון ל- SUBRETINAL NEOVASCULARISATION
ב. אטרופיה אזורית מצריכה טיפול ב- ARGON LASER PHOTOCOAGULATION
ג. מטמורפוסיה פתאומית דורשת הפניה דחופה
ד. עזרים לראייה ירודה לא מועילים אצל מטופלים עם SUBRETINAL NEOVASCULARISATION

11
61-62. בבדיקת ברטינוסקופיה של ילד בן 9 נמצאו אצל 3 אופטומטריסטים 3 תוצאות הנ"ל:

1. 105 X 1.75- / 0.75-
2. 070 X 1.00- / 1.00-
3. 080 X 0.50- / 0.25+

61. עם איזה מרשם היית מתחיל את הבדיקה הסובייקטיבית?

א. 85 X 1.00- / PLANO
ב. 80 X 0.50- / 2.00-
ג. 90 X 1.25- / 0.50-
ד. 95 X 0.75- / 0.75-

62. חדות הראייה של הילד אחרי הבדיקה הסובייקטיבית היא של 6/6. מה השלב הבא?

א. מתן תיקון מלא
ב. הרחבת אישונים
ג. בדיקת ערפול (FOGGING)
ד. קרטומטר

63-65. ילד בן 5 מגיע למרפאה עקב הפנייה מהגן, הילד והאמא לא מדווחים על תלונות.

חדות ראייה: עין ימין 6/6
עין שמאל 6/30

ברטינוסקופיה סטטית: 6/6 = 1.00+ R
6/15 = 180 X 2.00- / 5.50+ L

בדיקה אחרי ציקלופלגיה: 6/6 = 2.50+ R
-6/15 = 180 X 2.00- / 6.75+ L

אין סטריופסיס
בדיקת מבחן כיסוי (UNILATERAL COVER TEST) עם התיקון אחרי ברטינוסקופיה לא
מראה תנועה. בדיקת לחץ תוך עיני MM HG 17 R
MM HG 18 L

בדיקת ויזוסקופיה R CENTRAL AND STEADY
L CENTRAL AND UNSTEADY

63. מה המרשם שתיתן לילד?

א. 2.50+ R
180 X 2.00- / 5.50+ L
ב. 1.00+ R
180 X 2.00- / 3.00+ L
ג. (לא ניתן לשחזור עדיין (!

ד. (לא ניתן לשחזור עדיין (!

12

64. הילד קיבל מרשם וחזר אחרי חודש לפי המלצתנו. חדות הראייה עם המשקפיים הינה:

עין ימין 6/6 לרחוק 1 J לקרוב
עין שמאל 6/15 לרחוק 5 J לקרוב

מה ההמלצה הכי נכונה בשלב זה?

א. ניסיון לעדשות מגע
ב. משקפיים ביפוקליות עם תרגילי עיניים
ג. משקפיים ביפוקליות עם סגירה חלקית (חלק מהזמן) של עין ימין
ד. סגירה חלקית (חלק מהזמן) של עין ימין

65. הילד חוזר אחרי 9 חודשים וההורים רוצים לנסות עדשות מגע מסיבה אסטטית.
בבדיקה סובייקטיבית יבשה נמצא:

1.00+ R
180 X 2.25- / 5.00+ L

בדיקת קרטומטר

180 @ 7.80 X 90 @ 7.75 R
90 @ 7.40 X 180 @ 7.80 L

איזה עדשה ראשונית היית מתאים לעין שמאל?
א. DS 5.50+ / 9.3 DIAM 7.8 .C.B קשה ספרית
ב. DS 4.75+ / 9.3 DIAM 7.6 .C.B קשה ספרית
ג. רכה טורית 180 X 2.25- / 6.00+
ד. רכה טורית 180 X 1.75- / 5.50+

66-68. נהג משאית בן 55 מגיע עם תלונה של טשטוש מרחוק. יש לו משקפיים לקריאה שרכש לפני שנה:

ס"מ 33 ב 1 J 90 X 0.25- / 1.50+ R
ס"מ 33 ב 1 J 80 X 0.25- / 1.25+ L

חדות ראייה ללא משקפיים לרחוק היא:

ימין 6/15
שמאל 6/12

66. מה המרשם הצפוי לרחוק?

א. R PLANO
L PLANO
ב. 90 X 0.25- / 1.00+ R
80 X 0.25- / 0.75+ L
ג. 90 X 0.25- / 1.00- R
80 X 0.25- / 0.75- L
ד. 90 X 0.25- / 0.50- R
80 X 0.75- / 0.50- L
13
67. מה יכולה להיות הסיבה לשינוי?

א. סוכרת
ב. קטרקט גרעיני
ג. CENTRAL SEROUS RETINOPATHY
ד. ניוון מקולרי

68. המטופל קיבל משקפיים מולטיפוקל וחזר אחרי שבועיים עקב טשטוש בזמן הנהיגה, בודקים
אותו שוב ואין שום שינוי במספר. מהו הטיפול המומלץ?

א. להעלות את המרכז האופטי של העדשות המולטיפוקל
ב. להוריד את המרכז האופטי של העדשות המולטיפוקל
ג. להעלות את המספר
ד. להוריד את המספר

69-70. אישה בת 30 מגיעה למרפאה כיוון שאבדו לה המשקפיים שהיא רכשה לפני חודשיים, מזמינים לה
את אותו מרשם ומספקים לה משקפיים חדשים.

4.00- R
4.00- L

69. האישה חוזרת אחרי שבוע עם תלונה שהיא מרגישה שהעיניים שלה נכנסות פנימה, מה יכולה להיות
הסיבה לתלונה?

א. מרחק בין אישונים לא תקין
ב. יתר אקומודציה
ג. מיאסטניה גרביס
ד. כל התשובות נכונות

70. בהנחה שבריאות העינית והכללית תקינה, המרחק בין האישונים תקין, והאקומודציה תקינה מה יכולה
להיות הסיבה לתלונה?

א. עדשות א-ספריות
ב. קימור המשטח הקדמי של העדשה
ג. זווית פנטוסקופית
ד. עובי מרכזי של העדשה

71-75. מטופלת בת 76 מגיעה למרפאה עקב קושי לקרוא לבשל וגם לפעמים לצפות בטלוויזיה. היא
טוענת שהתלונות שלה הופיעו לפני שבועיים. היא מאד רגישה לאור ומסתנוורת מהר וכשהיא
קוראת תוספת אור עוזרת לה מאד. היא סובלת מסוכרת ויתר לחץ דם שכרגע מאוזנים היא
נוטלת מולטיויטמינים.

חדות הראייה עם משקפיים ביפוקל:

לרחוק ימין 6/18 שמאל 6/9 אין שיפור עם PIN-HOLE
לקרוב ימין 5 J שמאל 3 J ביחד 3 J

מבחן כיסוי עם משקפיים אורטו לרחוק
10 אקסופוריה לקרוב
14
בדיקת לחץ תוך עיני גולדמן MM HG 17 L MM HG 16 R

לקרוב 00/00/00 (לא ניתן לשחזור עדיין (!

71. מה הסיבה הפחות סבירה לתלונות של המטופלת?

א. בצקת סוכרתית במקולה DIABETIC MACULAR EDEMA
ב. חור מקולרי MACULAR HOLE
ג. ניוון אטרופי במקולה ATROPHIC MACULAR DEGENERATION
ד. ירוד CATARACT

72. איזה בדיקה משמשת לאבחון חור במקולה?

א. WATZKE-ALLEN TEST
ב. PHOTOSTRESS TEST
ג. CONTRAST SENSITIVITY
ד. CONFRONTATION
Confrontation=gezichtsveld test met handjes pipoclown

73. בדיקת אישונים , תקין
תנועות עיניים תקינות
CONFRONTATION מלא
RED CUP TEST, שלילי
PHOTOSTRESS TEST –
שמאל התאוששות 60 שניות
ימין התאוששות 80 שניות
בדיקת אמסלר מטמורפוסיה בצד ימין

מה תראה לנו תוצאת בדיקות ה- PHOTOSTRESS?

א. ימין ושמאל לא תקינים
ב. ימין תקין ושמאל לא תקין
ג. ימין לא תקין ושמאל תקין
ד. אף אחת מהתשובות אינה נכונה

74. מהי הבדיקה הנוספת האבחנתית ביותר לבצע על המטופלת?

א. OPTICAL COHERENCE TOMOGRAPH
=echo netvlies maakt
ב. HUMPHREY VISUAL FIELD
ג. DISC DOPPLER OPTIC
ד. FLUORESCEIN ANGIOGRAPHY
=om te kamen met fluor op lekkage bloedvaten..zwart/wit retina

75. מה הטיפול הכי טוב למקרה הנ"ל?

א. BENZAKEIN INJECTION
ב. CATARACT SURGERY
ג. SURGERY VITRECTOMY
ד. VITAMINS

בחינות באופטומטריה ספטמבר 2009 שלב ב' חלק 2

על ידי Palm - optometrist | ינו 14, 2012 | שיחזור מבחנים באופטומטריה

26. ב- NEOVASCULAR GLAUCOMA?

א. הלשכה הקדמית בדרך כלל רדודה
ב. בשלב מוקדם הלחץ התוך עיני עלול יכול להיות מתחת ל- 22 מ"מ כספית
ג. הגורם הוא RETINAL PHOTOCOAGULATION
ד. (RUBEOSIS IRIDIS) נראה טוב יותר לאחר הרחבת אישונים

27. מה נכון לגבי דרוזן של ראש עצב הראייה:

א. זהו תמיד מצב שפיר
ב. הדרוזן מורכב מחלבון
ג. אין טיפול ידוע המונע סיבוכים הקשורים למצב
ד. זוהי בעיה המחמירה עם הזמן

5

28. במיגרנה:

א. הכאב בדרך כלל בלתי צפוי
ב. בדרך כלל לפני הכאב יש הפרעות בראייה
ג. הפרעות בראייה תמיד קיימות
ד. בחילות והקאות אינן מסממני המיגרנה

29. למטופל שסבל מ- LENS CARE SOLUTION TOXIC REACTION, איזו עצה היא הנכונה
ביותר?

א. להחליף לבקבוק חדש של אותה תמיסה עם תאריך תפוגה אחר
ב. להחליף את חומר הגלם של העדשות לסיליקון הידרוג'ל ועם אותה תמיסה
ג. להחליף לעדשות יומיות (DAILY DISPOSABLE SOFT LENSES)
ד. להחליף לכל תמיסה רב תכליתית אחרת

30. לפי התוצאות הראשונות של מחקר ATS, הטיפול המומלץ לעין עצלה על רקע פזילה הוא:

א. יום שלם של סגירת העין הטובה לחודשיים
ב. יום שלם של סגירה לסירוגין (משנים עין כל יום) עד שיש שיפור
ג. ATROPHINE לעין הטובה כדי לקבל שיתוף פעולה מלא ללא צורך בסגירת עין
ד. טיפול של יום שלם לחודשיים או שעתיים עד שלוש יחד עם פעילות ויזו-מוטורית כי
התוצאות של שיפור דומות

31. כל הנ"ל מהווים סימפטומים של –
CONTACT LENS ASSOCIATED PAPILLARY CONJUNCTIVITIS (CLAPC), פרט ל:

א. גרד בעיניים אשר מחמיר בעת שעדשות המגע נמצאות בעין
ב. גרד בעיניים אשר מחמיר עם הסרת העדשות מהעיניים
ג. הפרשות לבנות בזמן השכמה
ד. ראייה מטושטשת עם הרכבת עדשות מגע כתוצאה ממשקעי חלבון

32. לאיזה מהבאים תהיה קרוב לודאי ההשפעה הקטנה ביותר על CLAPC?
Contact Lens Associated Papillary Conjunctivitis=clapc??
א. קיצור ב- 50% של משך הזמן להרכבת עדשות מגע
ב. שינוי חומר הגלם של העדשה
ג. הסרת החלבונים מהעדשה באופן תדיר
ד. החלפה תדירה של עדשת מגע

33. הבדל אבחנתי בין DVD ו- IOOA הוא:

א. ב- IOOA חוק הרינג לא פועל
ב. ב- DVD יש סטייה וורטיקאלית בהסתכלות לטראלית
ג. בדרך כלל בתוצאה של בדיקה אלקטרו-פיזיולוגי של שרירי העין (EMG)
ד. ב- IOOA יש סטייה וורטיקאלית בהסתכלות לטראלית

6

34. איזה מהסימנים או הסימפטומים הבאים מציינים שבעיית ראייה נובע מ- RESIDUAL ASTIGMATISM?

א. קריאות אסטיגמטיות בקרטומטריה
ב. טשטוש אותיות במרידיאן אחד עם IMAGE GHOSTING כאשר עדשות המגע הרכות הן במצב נקי
ג. ישנה אסטיגמציה בקריאות הקרטומטריה בעת הרכבת עדשות מגע רכות
ד. טשטוש ראייה לרחוק עם עדשות מגע וכן עם משקפי ראייה הנמצאים בשימוש שנתיים

35. מי מהבאים הינו הגורם הסביר ביותר להצטברות שומן או לכלוך בעדשות מגע?

א. המטופל אוכל יותר מדי שומן בתפריט היומי
ב. לא שוטפים ידיים כהלכה לפני הרכבת העדשות
ג. מטפטפים דמעות מלאכותיות על העדשות בעת תחושת יובש בעיניים
ד. מרכיבים עדשות מגע לאחר שימוש במסקרה

36. באיזה מהמצבים הבאים מהווה התווית נגד לניתוחי רפרקציה בלייזר (LASER CORNEAL
REFRACTIVE SURGERY):

א. אמבליופיה עמוקה
ב. הפרעות אישיות
ג. היפרופיה מעל D 3.00
ד. אסטיגמציה מעל DC 3.00

37. MONOVISION לאחר ניתוחי רפרקציה מתקבל היטב בדרך כלל אצל מטופלים עם:

א. היסטוריה של משקפיים טרום ניתוחי אשר סיפקו חדות ראייה שווה וטובה ביותר
ב. רשיון נהיגה לרכב ציבורי
ג. מחלה מקולרית
ד. אמבליופיה

38. אם השיפוע על עקומת סטיית מבט (FIXATION DISPARITY CURVE) דומה לסוג II,
אבל נמצא ימינה מדי, הטיפול המומלץ הוא:

א. פריזמה BASE OUT
ב. פריזמה BASE IN
ג. אימון חזותי (תרגילי עיניים)
ד. תוספת של עדשות פלוס לקרוב

39. ניתוח קטרקט עדיף בדרך כלל על ניתוחי LASIK אצל מטופלים עם:

א. עכירות בעדשה ללא סימפטומים בראייה
ב. עכירות בעדשה וסימפטומים של פיזור האור
ג. גיל מעל 45
ד. גיל מתחת ל- 45

7

40. החלפת עדשה עינית כאופציה לתיקון רפרקטיבי מומלצת בדרך כלל לבעלי קוצר ראייה
נמוך בגילאים:

א. 20-30
ב. 31-40
ג. 41-50
ד. מעל גיל 60

41. נערה בת 16 מגיעה לבדיקה. היא משתמשת כעת ב:

6/18 75 X 3.50- / 2.75- LE 6/6 90 X 1.00- / 2.50- RE

בבדיקת תשבורת סובייקטיבית, אתה מוצא:

6/12 78 X 4.50- / 2.75- LE 6/6 90 X 1.00- / 2.50- RE

המטופלת עברה ניתוח לפני חמש שנים לתיקון אקסוטרופיה שמאלית בסיסית קבועה
(XT (L.E. CONSTANT BASIC

על סמך ההיסטוריה הרפואית של נערה זו בילדותה. איזה מהמשפטים הבאים אינו סביר?

א. המטופלת רואה את כל 4 הנקודות במבחן DOT 4 WORTH
ב. המטופלת נהנית מ- 40 שניות של ARC בעת בדיקת TITMUS FLY TEST
ג. המטופלת סובלת מפיקסציה חריגה
ד. המטופלת רואה X בבדיקה עם עדשות באגוליני

42. הגורם להיפרטרופיה נרכשת (ACQUIRED) באדם מבוגר הוא:

א. פני השטח הקדמי של העדשה נעשה יותר שטוח
ב. שינוי במקדם השבירה של העדשה
ג. חולשה של השריר הסיליארי
ד. תזוזה אחורה של העדשה בגלל שינויים בסיבים הזונולאריים (ZONULAR)

43. כל הנ"ל מהווים סיבות לכך שמבוגרים מוטרדים בעיקר ע"י סינוור מלבד:

א. הם סובלים מצורות אופייניות של קטרקט או שהמדיה בתוך העין עכורה
ב. יתכן שישנו ממצא של ניוון מקולרי של גיל
ג. יש להם אישון רחב אבנורמלי
ד. הם מסתגלים באיטיות לחושך

44. איזה מהנתונים הבאים יגדיל את עבירות החמצן (T/DK) של עדשת SILICONE HYDROGEL?

א. עליה בתכולת המים
ב. ירידה בתכולת המים
ג. הורדת טמפרטורת הפולימר
ד. עליה בגורם האלסטיות
8

45. לילד ישR.E. CONSTANT UNILATERAL ESOTROPIA 15 PRISM DIOPTERES
כשמבצעים אצלו UNILATERAL COVER TEST אפשר לצפות לתוצאה:

א. .E.R זזה פנימה כשמכסים אותה
ב. כיסוי של .E.R גורם לתנועה החוצה של .E.L
ג. .E.R זזה החוצה מתחת לכיסוי
ד. כיסוי של .E.L גורם לתנועה של .E.L פנימה

46. איזו אמירה אינה נכונה לגבי HALOS?

א. זהו סיבוך של רמות גבוהות של SPHERICAL ABERRATION
ב. יכולים להופיע בטרם הניתוח בקרב האוכלוסייה הרגילה במיוחד בקרב מרכיבי עדשות מגע
וקוצר ראייה גבוה
ג. בעיקר נגרמים ע"י KERATITIS
ד. גודל האישון בראיית דמדומים צריך להימדד טרם הניתוח

47. CONTRAST SENSITIVITY מושפעת מכל הגורמים הבאים מלבד:

א. כמות האור על הרשתית
ב. הסתגלות לאור (LIGHT ADAPTATION)
ג. תפקוד תקין של הפוטורצפטורים
ד. העדשה המצהיבה

48. מיעוט של מטופלים יסבלו מסימפטומים בתנאי תאורה נמוכים לאחר ניתוח רפרקציה,
הסימפטומים כוללים את כל הנ"ל פרט ל:

א. GLARE
ב. HALOS
ג. REDUCED CONTRAST VISION
ד. PHOTOPHOBIA

49. מטופל בן 70 סובל מניוון במקולה, אבל עדיין מצליח לראות 6/15 בכל עין, הוא מתלונן על
קושי להבחין בתווי פנים. איזה בדיקה רצוי לבצע כדי לגלות את הסיבה?

א. בדיקת ISHIHARA
ב. בדיקת PELLI-ROBSON=contrast test
ג. בדיקת (VEP) VISUAL EVOKED POTENTIAL
ד. בדיקת PHOTOSTRESS