על ידי Palm - optometrist | דצמ 2, 2012 | קטרקט
מתוך כנס משטח העין 2012
תוצאות ניתוח ירוד מולד: השוואה בין ניתוחים עם או ללא השתלת עדשה תוך עינית
פרופ' אברהם שפירר
היחידה למחלות עיניים בילדים ופזילה
מכון עיניים גולדשלגר
בי"ח שיבא
מטרות: בדיקת תוצאות התיקון הניתוחי לירוד מולד מבחינת שיעור הסיבוכים בניתוח הירוד עם או ללא השתלת עדשה תוך עינית.
שיטות: נעשתה סקירה רטרוספקטיבית של מידע קליני אודות 227 עיניים של 155 ילדים עם ירוד מולד אשר עברו ניתוח ירוד מולד עם או ללא השתלה ראשונית של עדשה תוך עינית בין השנים 1991-2008 ביחידה למחלות עיניים בילדים במרכז הרפואי ע"ש שיבא. משתנים שנבדקו כללו נתונים דמוגראפיים, מאפייני הירוד, סוג הניתוח, סוג העדשה המושתלת וסיבוכים לאחר הניתוח.
תוצאות: הגיל הממוצע בעת הניתוח היה29.34 חודשים (טווח של 0.5 עד 204 חודשים). תקופת המעקב הממוצע הייתה 63.60 חודשים (טווח של 1.5-200 חודשים). חדות הראיה הסופית לא היתה תלויה בסוג הניתוח. הסיבוכיםהשכיחים ביותר שנמצאו כללו: ירוד משני (%15.4), אמבליופיה (%21.1), גלאוקומה (6.2%) והידבקויות (4%). נמצא קשר מובהק בין התפתחות ירוד משני ואמבליופיה לבין השתלת עדשה תוך-עינית. לגיל בעת הניתוח לא נמצאה השפעה על התפתחות שני סיבוכים אלו. סוג הניתוח או הגיל בעת הניתוח לא נמצאו בקשר מובהק סטטיסטית עם התפתחות הידבקויות. נמצא, שגלאוקומה נוטה להופיע במנותחים צעירים וכן לאחר הליך כירורגי להוצאת הירוד בלבד.
על המרצה
פרופ' אברהם שפירר, מנהל היחידה לעיניים ילדים ופזילה במכון העינים ע"ש גולדשלגר.
יועץ עיניים לפגיה ולמחלקת היונקים, בית חולים שיבא, תל השומר.
פרופ' חבר קליני בבית הספר לרפואה ע"ש סאקלר, הפקולטה לרפואה אוניברסיטת תל-אביב.
חבר בועדת הבחינות למומחיות של ההסתדרות הרפואית בישראל.
לשעבר, יועץ למחלקה לאם לילד ולמתבגר במשרד הבריאות.
על ידי Palm - optometrist | דצמ 1, 2012 | קטרקט
תקציר ההרצאה:
נושא ההרצאה: “ניתוחי קטרקט באמצעות לייזר”
כניסת לייזר הפמטוסקונד לתחום ניתוחי הרפרקציה שיפרה את בטיחות הפרוצדורה ואת תוצאותיה. טכנולוגיה זו נמצאת בשימוש גם בתחום השתלות הקרנית.
אפליקציה חדשה ומאוד חשובה נוספת של לייזר הפמטוסקונד נכנסה גם לתחום נתוחי הקטרקט, שכידוע מהווה את הניתוח התוך-עיני הכי שכיח בעולם.
ד"ר פני שגב הינה יו”ר חוג קרנית באיגוד רופאי העיניים ומנהלת שירות קרנית בבית חולים מאיר
על ידי Palm - optometrist | דצמ 1, 2012 | קרטוקונוס
קרוס לינקינג דר עאדל ברבארה, בתוך כנס משטח העין 2012
באמצעות הקרנת הקרנית באור אולטרא- סגול לאחר זילוף טיפות ריבופלאבין ( Vitamin B 2 ) הינה שיטה מקובלת היום לעצירת מחלת הקראטוקונוס ולייצוב הקרנית במקרים של אקטאזיה לאחר ניתוח LASIK .
השיטה עברה הרבה חידושים ושינויים בחמשת השנים האחרונות כולל מיכשור חדש וגישות שונות לטיפול על זה אקדיש רוב חלקי ההרצאה.
בנושא טבעות המיועדות לשיפור הראיה בחולים הסובלים מקראטוקונוסומאקטזיה לאחר LASIK יסקרו בקצרה הסוגים השונים של טבעות וההבדלים ביניהם וההגיון שבטיפול המשולב של טבעות וקרוסלינקיג.
לגבי המרצה:
דר עאדל ברבארה
המנהל הרפואי של הדסה אופטימל – המרכז הרפואי לתיקון ראיה בלייזר של בית חולים הדסה – סניף חיפה.
יושב ראש החוג לניתוחי רפרקציה בישראל.
עורך הספר : קראטוקונוס, מבטים חדשים שיצא לאור בשפה האנגלית.
העורך הראשי של העיתון הבינלאומי על קראטוקונוס ומחלות אקטאטיות של הקרנית .
על ידי Palm - optometrist | דצמ 1, 2012 | רפואת עיניים
מתוך כנס משטח העין 2012
דלקת לחמית אביבית הינה מחלה כרונית שכיחה בישראל. מגוון התסמינים נע בין גרד קל והפרשה לבין פוטופוביה קשה, כיבים בקרנית והופעת פאנוס. ברוב המקרים ניתן לטפל במחלה על ידי טיפות עיניים, ואולם במקרים קשים טיפות העיניים אינן מסייעות ובכדי שהילד יוכל לקיים אורח חיים תקין יש צורך במגוון טיפולים נוספים.
פרופ. יאיר מורד הינו מנהל היחידה לרפואת עיניים לילדים במרכז הרפואי אסף הרופא. יו"ר החוג לרפואת עיניים לילדים ופזילה לשעבר. מנהל מכון עיניים "מאור".
על ידי Palm - optometrist | דצמ 1, 2012 | רפואת עיניים
מתוך כנס משטח העין 2012
המנגיומות בעפעפיים גדלות בשנה הראשונה לחיים, ויכולות לחסום את ציר הראיה ולגרום לאמבליופיה בלתי הפיכה. הטיפול בהמנגיומות אלו כולל מתן סטרואידים בהזרקה לנגע או במתן ססטמי במינון גבוה וכן כריתה ניתוחית. טיפולים אלו מלווים בתופעות לוואי קשות, ואינם מובילים לתוצאה תפקודית וקוסמטית טובה במקרים רבים. פרופרנולול, תרופה הניתנת דרך הפה לטיפול ביתר לחץ דם, התגלתה כיעילה ביותר לטיפול בהנגיומות, ושינתה את אופן הטיפול ותוצאותיו.
מחלת רשתית של פגים נגרמת ע'י כלי דם שצומחים באופן פתולוגי, מדממים ומושכים את הרשתית. זו אחת הסיבות העיקריות לעיוורון בילדים. הטיפולים המקובלים לרטינופתיה של פגים, לייזר והקפאה, יעילים ברב המקרים אך דורשים הרדמה ממושכת של הפגים ומיומנות רבה מהרופא המטפל. בווסיזומב (Bevacizumab ובשמו המסחרי אבסטין) הוא נוגדן מונוקלונאלי ל Vascular endothelial growth factor שמעכב צמיחה של כלי דם. אבסטין הוא טיפול חדש ויעיל ביותר במחלות רשתית במבוגרים כגון נוון מקולארי תלוי גיל AMD)). לאחרונה נמצא האבסטין יעיל מאד גם למחלת רשתית של פגים, ומאפשר טיפול מהיר במחלה זו.
שני הטיפולים החדשים האלו, פרופרנולול להמנגיומות של העפעפיים ואבסטין למחלת רשתית של פגים גרמו למהפכה בטיפול במחלות אלו, מובילים לתוצאות טובות ומונעים עיוורון.
דר' הדס משולם התמחתה במחלקת עיניים במרכז הרפואי הדסה, עשתה התמחות-על במחלות עיניים בילדים בבית החולים לילדים בפילדלפיה ובאוניברסיטה של פנסילבניה (UPenn), ועובדת כרופאה בכירה במרכז לרפואת עיניים לילדים במרכז הרפואי הדסה.
על ידי Palm - optometrist | דצמ 1, 2012 | רפואת עיניים
תקציר מתוך כנס משטח העין 2012
טיפות עיניים מהוות את הצורה הטובה יותר לטיפול תרופתי בעיניים.
כמטפלים אנחנו יוצאים מתוך הנחה שהמטופל יודע ומבין כיצד שמים את הטיפות.
מסתבר שמרבית האוכלוסיה לא יודעת כיצד שמים טיפות ואנחנו שמטפלים לא תמיד יודעים להדריך כיצד לשים הטיפות.
ההרצאה שלי תעסוק במדע מאחורי הטיפול הטיפותי ובנסיון לשרש אגדות אורבניות כדי להגיע בסופו של דבר לדרך הנכונה כיצד צריך באמת לשים טיפות עיניים כדי לקבל אפקט אופטימלי.
ד"ר דוד לנדאו
מומחה ברפואת עיניים ומנתח
התמחות על (Fellowship) בתחום מחלות המקטע הקדמי (לחמית, קרנית וקטרקט) בבית החולים לעיניים Moorfields Eye Hospital בלונדון, בריטניה.
מנתח בכיר בשירות הקרנית במחלקת העיניים של המרכז הרפואי הדסה עין כרם בירושלים.
רכז תחום רפואת עיניים של שירותי בריאות כללית במחוז ירושלים.
