רשמים מהכנס השנתי השישי של עדשות מגע ומשטח העין 2015
הכנס נערך בתאריך 13/10/2015 (יום ג') בין השעות 8:00-17:00 במלון הילטון תל אביב (רחוב הירקון 205, תל-אביב) בתוכנית מגוונת וייחודית הכוללת סדנאות קליניות שנערכו בתחילת הכנס, הרצאות במתכונת rapid fire presentations, הרצאות עדכון במושב רפואת עיניים ילדים ופאנל בסיום המושב, פאנל אופטומטריה רחב עם קביעת מסקנות שעלו על מסך הכנס בשידור חי, הרצאות זוגות של רופאי עיניים ואופטומטריסטים יחד עם פאנל בסיום המושב, תחרות הצגת פוסטרים וחידון מקצועי נושא פרסים. ד"ר ניר ארדינסט אירגן וניהל את הכנס, גונסון חטיבת ראייה סיפקה חסות ראשית הכנס היה ללא תשלום. המשך…
קטרקט (מים בלטינית או "ירוד" בעברית), היא אחת ממחלות העיניים הנפוצות והמוכרות ביותר. תופעת הקטרקט קיימת אצל כל אדם שני מעל גיל 60, לעיתים נאבחן קטרקט בגילאים מוקדמים יותר ואף ידועים מקרים רבים של קטרקט אצל ילדים ותינוקות.
מה היא למעשה מחלת הקטרקט?
מדובר על הצטברות נוזלים בעדשה הפנימית של העין, דבר היוצר עכירות והפרעה למעבר האור ולמיקודו על גבי רשתית העין.
עדשת העין בנויה ממספר שכבות, ביניהן גרעין העדשה ומעטפת העדשה (הנקראת קופסית), העדשה ממוקמת בתוך זגוגית העין השקופה, מקום ללא כלי דם, ולכן יש קושי בניקוז נוזלים או פינוי תאים ישנים אל מחוץ לעין. מצב זה גורם לספיגה בלתי נמנעת של מים אל תוך העדשה והיווצרות קטרקט. חומרת הקטרקט תלויה בכמות המים שחדרו ומושפעת מסיבות רבות.
מחקרים הראו שקטרקט נפוץ יותר אצל מעשנים, אצל מי ששוהה הרבה בשמש ונחשף לקרינת UV ממושכת, אצל מי שסובל מתזונה לקויה משמעותית, לוקח תרופות מסוימות ועוד. קטרקט יכול להגרם גם עקב מכה, בעיה התפתחותית אצל העובר וסיבות נוספות.
כיצד מטפלים בקטרקט?
הדרך היחידה כיום לטפל בבעיית קטרקט היא באמצעות ניתוח. לא ניתן לטפל בקטרקט באמצעות תרופות, לייזר, טיפול אלטרנטיבי או תרגילי עיניים שונים.
בניתוח מוציאים את פנים העדשה התוך עינית, משאירים את קופסית העדשה ומשתילים בה עדשה מלאכותית שקופה IOL שמאפשרת מעבר אור אל רשתית העין.
ניתוח קטרקט הינו נפוץ ביותר. במדינת ישראל מתבצעים בשנה אחת לפחות שישים אלף ניתוחים מסוג זה. כמעט לחצי מהאוכלוסייה מעל גיל 60 יש קטרקט הפוגע בראייה וגורם לתפקוד היומיומי לרדת. הפגיעה הנפוצה היא בקריאה ובצפייה בטלויזיה. כאשר מחשבים את הגיל הממוצע של ניתוח קטרקט מגלים שהוא פחות מ .74
יש לכם שאלות בנושא קטרקט?
שאלו את ד"ר מודי נפתלי ואת פרופ' חנא גרזוזי בדף פורום קטרקט הנמצא באתר הרפואה המוביל "שאל את הרופא – MedOnline" ובמדור רפואת עיניים.
כיצד מזהים מצב של קטרקט?
אבחון המחלה נעשה על ידי רופא עיניים מוסמך. הרופא יסתכל באמצעות SLIT LAMP, מנורת סדק על עדשת העין הממוקמת אחרי האישון ויוכל לזהות בקלות מצב של עכירויות בעדשה. ברוב המקרים יהיה שימוש בטיפות עינים מרחיבות אישונים כדי לראות שטח גדול ככל האפשר של העדשה מבעד לאישון.
בזמן ביקורת הרופא אמור לבצע בדיקות נוספות ביניהן בדיקת מצב הרשתית, איתור בעיות כגון כלי דם מדממים ודולפים, הפרדויות רשתית, משקעים שונים ("דרוזן") מצב ראש עצב הראייה ועוד. כמו כן הרופא ימדוד את הלחץ התוך עיני ויחפש סימנים לגלאוקומה. חשוב מאוד לגשת לרופא עיניים לביקורת אחרי גיל 40, גם אם לא מרגישים בבעיה כלשהי.
כאמור, הפתרון לקטרקט הינו ניתוחי בלבד. במקרים מסוימים לאחר ניתוח קטרקט צומחים סיבים חדשים הנקראים "קטרקט משני" ובהם ניתן לטפל באמצעות לייזר. אך הדבר אינו מחליף את הניתוח הראשוני.
לאחרונה מדובר רבות על ניתוח קטרקט בלייזר אך יש להבהיר שהלייזר מחליף שלבים שונים בניתוח הרגיל ואין שום דרך לבצע קטרקט בלייזר בלי להוציא פיזית את העדשה המקורית ולהחליפה בעדשה מלאכותית.
בניתוח קטרקט יש 2 שלבים עיקריים:
1 ריסוק גרעין העדשה הטבעית באמצעות גל אולטרא סוני (פאקו) או לייזר בלי לפגוע בקופסית העדשה (מעטפת העדשה המקורית) והוצאתה בשאיבה דרך חתך זעיר.
2 השתלה של עדשה מלאכותית פנימית אל תוך הקופסית, בדרך כלל במצב מקופל ודרך חתך קטן בזוית הקרנית.
10 דברים שכדאי לדעת על ניתוח קטרקט:
1. הניתוח קצר למדי ואורך פחות מחצי השעה.
2. ניתוח קטרקט מבוצע בהרדמה מקומית ולא בהרדמה כללית.
3. הניתוח כמעט אינו מורגש והכאב מינימלי.
4. למרות שמנתחים את העיניים, במהלך הניתוח לא רואים שום דבר עקב העלאת לחץ תוך עיני המבוקרת ע"י הרופא.
5. ההכנה לניתוח דורשת בדיקה מקיפה, הרחבת אישונים, מדידת אורך העין ע"י אולטרא סאונד, מדידת המרשם, קימורי קרנית ועוד באמצעות ציוד משוכלל וממוחשב שנמצא במרכז רפואי מעין.
6. הניתוח דורש צום של 4 שעות בלבד ואינו דורש הפסקת שימוש ברוב התרופות. יש להיוועץ ברופא המטפל לגבי כל תרופה ותרופה.
7. ניתוח קטרקט נחשב לניתוח בטוח יחסית ואחוז הסיבוכים בו קטן, למרות זאת יש לזכור שכל ניתוח מכל סוג עלול להסתבך.
8. במקרים מסוימים ניתן לשלב בניתוח קטרקט טיפול מסוים לצלינדר ע"י ביצוע חתכים ותפרים בצורה מחושבת מראש.
9. כיום, עדשת העין נשאבת החוצה דרך חתך קטן לאחר שימוש במכשיר "פאקו" שפורר אותה לפרורים דקים מאוד. בעבר הרחוק היו מוצאים את העדשה יחד עם המעטפת ולא היו משתילים עדשה מלאכותית. לכן היה צורך במשקפיים עם עדשת פלוס גבוה עבה מאוד.
10. ברוב המקרים ניתן לחזור לפעילות רגילה כבר למחרת עם הגבלה מסוימת לגבי איפור, פעילות ספורט, בריכה וכדומה. לדברי הראל מנור מנכ"ל המרכז הרפואי מעין, הניתוח מאפשר החזרת הראייה הטובה תוך זמן קצר במינימום של סיבוכים ובעיות.
לאחר התייצבות מלאה של חודש חודשים ניתן להזמין משקפיים חדשים ומעודכנים.
•סדנה מיוחדת: משקעים בעדשות מגע
•לאור הביקוש: צילום ע"י טלפון חכם במנורת סדק חוזרת
•סדנת של מנורת סדק דיגיטלית חדשנית
____________
2
7 סדנאות ובניהן:
•סדנת מיפוי אחורי – ניתוח מיפוי אחורי, החשיבות לאבחון קרטוקונוס יחד עם ניתוח והבנת התוצאות
•בדיקת Wave Front בהתאמת עדשות מגע – כל הבדיקות להתאמת עדשות מגע מזווית שונה
41. בדקת מטופל ומצאת TYPE II EXO DISPARITY. אם המקרה דורש טיפול, הטיפול המומלץ
אמור להיות:
א. אימון חזותי
ב. פריזמה BASE OUT
ג. פריזמה BASE IN
ד. תוספת פלוס מקרוב
42. בילד בן 5 נלקחו המדידות הבאות:
בשתי העיניים 90 X 35/36 K READINGS
אורך העין RE 23 MM LE 24 MM
תשבורת 90 X 5.00- / 9.00- LE : 90 X 5.00- / 17.00- RE
איזה מהמצבים הבאים ניתן למצוא אצלו?
א. מיקרופקיה (MICROPHAKIA) והטיית העדשה
ב. קוצר ראייה מהקרנית (CORNEAL MYOPIA) והטיית העדשה
ג. פריקה מלאה של העדשה (COMPLETE LENS DISLOCATION)
ד. קוצר ראייה אקסיאלי (AXIAL MYOPIA) ואסטיגמציה של העדשה
(LENTICULAR ASTIGMATISM)
43. מטופל עם קרטוקונוס עובר בדיקת רפרקציה שמראה IRREGULAR ASTIGMATISEM בכח
של D 5.00. איזו אפשרות טיפולית מתאימה ביותר למטופל זה?
א. SEMI-SCLERAL CONTACT LENSES
ב. SOFT TORIC LENSES
ג. הפניה לניתוח
ד. STANDARD GAS PERMEABLE LENSES
9
44. באיזה מיקום אנטומי של דרכי הראייה נמצא (FFF) אשר גורם לממצאים הבאים
בשדות הראייה של מטופל זה?
א. RETINAL OR OPTIC NERVE
ב. CHIASEM OR OPTIC TRACT
ג. LATERAL GENICULATE BODY OR OPTICAL RADIATIONS
ד. VISUAL CORTEX
45. אדם שמגיע לראייה המירבית מתיקון משקפיים של DS 10.00- במרחק 12 מ"מ מהעין
(MM 12 BVD) רוצה לעבור לעדשות מגע. השינוי הצפוי במאמץ האקומודטיבי הדרוש למטרה
הנמצאת 40 ס"מ מהמשקפיים הוא בערך:
א. 1.50 דיופטריות יותר
***** ב. 0.50 דיופטריות יותר
ג. 1.50 דיופטריות פחות
ד. 0.50 דיופטריות פחות
46. איזה מהמשפטים הבאים אינו נכון לגבי מיקרוטרופיה (MICROTROPIA)
א. ראיית העומק היא מופחתת או אינה קיימת
ב. בדיקת הכיסוי אינה אמינה במדידת זווית הפזילה
***** ג. בבדיקת הפריזמה 4 דיופטריות בסיס החוצה (TEST 4 BASE OUT PRISM), שתי העיניים
זזות כאשר שמים את הפריזמה לפני העין הפוזלת
ד. MONOFIXATION SYNDROM הינו הסתגלות תחושתית (SENSORY ADAPTATION)
למיקרוטרופיה (MICROTROPIA)
47. מטופל עם היסטוריה של CARDIOVASCULAR DESEASE מתלונן על איבוד ראייה פתאומי
בעין אחת ללא כאבים וללא METAMORPHOPSIA. איזה סימן בקרקעית העין סביר ביותר למצוא?
א. חיוורון הדיסקה במקטע אחד בלבד עם PERIPAPILLARY HAEMORRHGE
ב. GREENISH-GREY MACULAR LESION WITH SUBRETINAL HAMORRAGE AND
EXUDATS
***** ג. RETINAL PALLOR WITH CHERRY RED SPOT
ד. NORMAL RETINAL DISK
48. איזה מהמשפטים הבאים אינו נכון בהתייחס ל- INFILTRATE KERATITIS?
א. SMALL DIFFUSE או FOCAL INFILTRATES נמצאים ברמה התת אפיתליאלית
ב. מתרחש בקרב מרכיבי עדשות מגע DAILY ו-EXTENDED WEAR
***** ג. בדרך כלל נגרם בגלל חיידקי (+) GRAM אשר נמצאים בשולי העפעף
ד. ה-INFILTRATES מופיעים לרב במרכז הקרנית
11
49. מתי ניתן לצפות ש- ANGULAR ACUITY תהיה טובה יותר מ- VISUAL ACUITY?
***** א. במטופל עם AMBLYOPIA
ב. במטופל עם ASTIGMATISM
ג. במטופל עם PRESCYOPIA
ד. אף אחת מהתשובות הנ"ל אינה נכונה
50. איזה מהמצבים הבאים אינו גורם להפרשה מימית מהעין?
(FOLLOWING DOES NOT CAUSE A WATERY DISCHARGE (WHICH ONE OF THE
א. VERNAL CONJUNCTIVITIS
ב. HERPES SIMPLEX VIRUS
ג. CONGENITAL GLAUCOMA
***** ד. EPISCLERITIS
Ik denk c en niet d
51. בבדיקה עם ה-CLOCK DIAL המטופל רואה את הקו בשעה 8 ברור ביותר, מה הציר ((AXIS של
מינוס הצילינדר המתקן?
א. 180
***** ב. 60
ג. 90
ד. 120
52. בת 70 עם תלונות של טשטוש ראייה הדרגתי בעין אחת. בבדיקת AMSLER CHART ישנו עיוות.
היא מעשנת ונוטלת תרופות ליתר לחץ דם. איזה צמד אבחנות הוא הסביר ביותר?
א. MACULAR HOLE AND B.R.V.O. RELATED MACULAR OEDEMA
ב. PSEUDOPHAKIC C.M.O. (CYSTOID MACULAR OEDEMA) AND DIABETIC
MACULOPATHY
ג. WET A.M.D. AND MACULAR HOLE
ד. DIABETIC MACULOPATHY AND B.R.V.O. RELATED MACULAR OEDEMA
12
53. בגבר בן 60 עם אפקיה מונוקולרית (R בלבד) הרפרקציה לחדות ראייה הטובה ביותר הינה:
א. תיקון מלא
ב. RE 90 X 1.75- / 4.00+, LE עדשת BALANCE
ג. RE עדשת BALANCE, LE 180 X 0.75- / 2.00-
ד. RE תיקון מלא, LE עדשת פלאנו
54. למטופל יש POSITIVE FUSIONAL CONVERGENCE נמוך, מה יהיו התוצאות בבדיקת
ACCOMMODATIVE FACILITY?
א. נכשל במינוס בינוקולר, עובר מונוקולר
***** ב. נכשל בפלוס בינוקולר, עובר מונוקולר
ג. נכשל בפלוס וגם מינוס בינוקולר, עובר מונוקולר
ד. נכשל בפלוס בינוקולר ומונוקולר
55. בת 30 מתלוננת על טשטוש ראייה בעין אחת וכאבים בהזזת העיניים. קרקעיות העיניים תקינות,
איזו בדיקה הגיונית ביותר לביצוע לצורך אישור האבחנה?
א. AMSLER
ב. בדיקה ל- SHAFER'S SIGN –זו בדיקה לקרעים ברשתית-
***** ג. בדיקת ראיית צבעים
ד. WATZKE-ALLEN TEST
=testen op macula holes)
56. יש מחקרים על שימוש בתרופה לטיפול בעין עצלה, שם התרופה הוא:
***** א.L-DOPA
ב. OCUFLOX
ג. PATANOL
ד. אין תרופה כזו
57. במבוגר טשטוש ראייה עם שינוי ברפרקציה לכיוון היפרופיה זה סימן ל:
א. NUCLEAR SCLEROSIS של העדשה – (חד עיני)
ב. עלייה ברמת הסוכר בדם (דו עיני)
***** ג. ירידה ברמת הסוכר בדם (דו עיני)
ד. שינויים במקולה שמופיעים עם הגיל (ARMD)
13
58. בדיקות עיניים לילדים בגיל 4 שנים, שונות מבדיקות עיניים בפעוטות עד גיל שנתיים בכך ש:
***** א. הילד יכול בקלות לענות על רשימת שאלות המסייעות לבדיקת העיניים והפעוט לא
ב. אין הבדל, בשני המקרים מבצעים בדיקות אובייקטיביות בלבד, ומתבססים עליהן
ג. בילד בן ה-4 חדות הראייה הנבדקת הטובה ביותר היא של תמונות על קובייה הנמצאת במרחק של 3 מטר.
ד. בילד ניתן לבצע בדיקות שדה ראייה ממוחשב ובפעוט, לא
59. איזה מהמשפטים נכון לגבי SCOTOMAS?
***** א. A POSITIVE SCOTOMA מתוארת כאזור חסר
ב. A POSITIVE SCOTOMA היא תלונה שכיחה בצלקת מקולרית
ג. A NEGATIVE SCOTOMA מתוארת כאזור כהה המכסה את הראייה המרכזית
ד. A POSITIVE SCOTOMA היא תלונה שכיחה ב- SEROUS RETINOPATHY CENTRL
הנכם מוזמנים לכנס מקצועי בחסות ®ACUVUE® Eye Health Advisor – התוכנית הלימודית מבית ג'ונסון & ג'ונסון חברות ויז'ן קר. הכנס מתקיים זאת השנה השישית ברציפות ומציג חידושים בתחום עדשות המגע הרכות ומשטח העין. שימו לב – בטרם תוכלו להרשם לכנס, יש לבצע הרשמה לאתר.
כנס גונסון 2015 לחץ כאן לרישום
הכנס יתקיים במלון הילטון, הירקון 205, תל אביב בתאריך 13/10/2015
בין השעות 8:00-17:00
ברצוני למסור לכם את רשמי מכנס האופטומטריה שהתקיים ביונהסברג שבדרום אפריקה בסוף השבוע שעבר.
הכנס התקיים במרכז הכנסים שבפרבר של יוהנסברג.
הוזמנתי על ידי מארגני הכנס לתת שתי הרצאות בנות שעה כל אחת.
הוזמנו ארבעה מרצים מחו"ל:
ROBERT HARPER, PADDY GUNN , CAROLINE CHRISTIE
כולם מבריטניה ואנוכי. שאר המרצים היו מדרום אפריקה.
ERIC PAPPAS גם הוזמן אך עקב פטירתו של BRIEN HOLDEN הוא לא הגיע. המשך…
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 2(ב)(2) ו- 19(א)(1) לחוק העיסוק באופטומטריה, התשנ"א-11991 (להלן החוק), ובאישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:
הגדרות
1.
בתקנות אלה –"התמחות" – התנסות בעבודה מעשית באופטומטריה בתום
הלימודים העיונים, בהתאם לתקנות אלה;
"מתמחה" – על השכלה באופטומטריה לפי סעיף 3 לחוק,
שקיבל הרשאה לפי תקנות אלה;
"אופטומטראי מאמן" – אופטומטראי שקיבל אישור לפי תקנה 5 לאמן
מתמחים;
"מקום מוכר" – מקום התמחות שהכיר בו המנהל לפי תקנה 4(ב);
זכאות להתמחות ובקשה להרשאה
2.
(א) מי שהוכיח להנחת דעתו של המנהל כי הוא בעל השכלה באופטומטריה לפי סעיף 3 לחוק, ואין מניעה לפי תקנת משנה (ג) להרשותו להתמחות, זכאי לקבל הרשאה להתמחות (להלן – הרשאה).(ב) בקשה להרשאה יגיש המבקש לפי הטופס בתוספת, ויצרף לה אישור אופטומטראי מאמן המוכן לקבלו להתמחות ותעודות המעידות על השכלה באופטומטריה לפי סעיף 3 לחוק.
המנהל רשאי לסרב לתת הרשאה אם מתנהל הליך פלילי או משמעתי נגד מבקש הרשאה (להלן-המבקש), או שיש חשש כי המבקש חולה במחלה מסכנת, שיכול שתהיה להם, לדעת המנהל, השלכה על עיסוקו באופטומטריה, הכל עד למתן פסק דין סופי או צו בסיום הליך המשמעת, או קבלת חוות דעת ועדה רפואית, לפי הענין. המנהל לא יסרב לתת הרשאה אלא לאחר שניתנה למבקש הזדמנות להשמיע טענותיו בפניו.
משך התמחות
3.
(א) משך התמחות יהיה אחד מאלה:(1) ששה חודשים רצופים לפחות, שבהם ארבעים שעות עבודה בשבוע לפחות;
(2) שנים עשר חודשים רצופים לפחות, שבהם עשרים שעות עבודה בשבוע לפחות;
(ב) שלושה חודשים רצופים מתקופת ההתמחות יש לעשות במחלקת עיניים של בית-חולים כמשמעותו בפקודת בריאות העם 21940 (להלן – בית חולים) או
במרפאת עיניים ציבורית אחרת שהיא מקום מוכר.
(ג)במסלול התמחות של שנים עשר חודשים, רשאי מתמחה לפצל את
יתרת תקופת התמחותו שמעבר לאמור בתקנת משנה (ב), בשנימקומות מוכרים, ובלבד שבכל אחד מהם תיעשה ברציפות מחצית
תקופת ההתמחות הנותרת;
(ג) התמחות תושלם תוך שלוש שנים מקבלת התואר לפי סעיף 3(1)לחוק.
מקום מוכר
להתמחות
4.
(א) לא תיעשה התמחות אלא במקום התמחות שהכיר בו המנהל ושהוא אחד מאלה:(1) מחלקת עיניים או מרפאת עיניים בבית-חולים , שמועסקים בו, דרך קבע, רופא מומחה במחלות עיניים ואופטומטראי מאמן;
(2 ) מרפאת עיניים של קופת-חולים מוכרת לפי סעיף 24 לחוק
ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-31994 שמועסקים
בה, דרך קבע, רופא בעל תואר מומחה במחלות עיניים
ואופטומטראי מאמן;
(3) מקום עיסוקו של אופטומטראי – מאמן בין במרפאת
עיניים ובין בעסק הנותן שירותי אופטומטריה (להלן –
מקום עיסוק) שעוסק בו, דרך קבע, אופטומטראי מאמן.
(ב) המנהל רשאי להכיר במקום עיסוק לפי תקנת משנה (א)(3)
במקום מוכר להתמחות, אם נתקיימו בו כל אלה:
(1) מנהלו הפעיל שהוא אופטומטראי הגיש למנהל בקשה להכרה
במקום העיסוק כמקום מוכר לצורך התמחות;
(2) במקום העיסוק, וכאשר לעסק מספר סניפים – בסניף המיועד
להתמחות, מועסק, דרך קבע, אופטומטראי- מאמן.
(ג) המנהל יתן אישור בכתב על הכרתו במקום עיסוק לפי תקנת
