פענוח תוצאות בדיקת מרשם משקפיים
פענוח תוצאות מרשם משקפיים:
אז מה אומר המרשם ומה משמעות כל מספרים ואותיות שבו?
מרשם לדוגמא:
השרטוט באדיבות אופטיקנה
במרשם למשקפיים, מקובל המשך…
מחשב בדיקה AUTOREFRACTOMETER
מחשב בדיקה אוטורפרקטומטר autorefractometer נותן מידע ראשוני לאופטומטריסט לשם ביצוע בדיקת הראיה.
ברוב המקרים התוצאות של מחשב הבדיקה אינן מדויקות ואין לעשות משקפיים לפי תוצאות אלו, אולם הן עוזרות מאוד בביצוע בדיקת הראייה ומאפשרות קו מנחה והתחלה לשם הבדיקה.
ישנם מקרים בהם רופאי עיניים מבצעים בדיקה ממוחשבת ללקוח ונותנים לו את הבדיקה. דבר זה גורם לבעיה בהמשך, הלקוח משוכנע שמדובר בבדיקה מלאה (מכיוון שהרופא נתן לו אותה..) ואינו מבין מדוע יש לבצע בדיקה נוספת ואיך התוצאות בה הן שונות מהפתקית המודפסת ממחשב הבדיקה.
בדיקת אדום ירוק
האם בדיקת אדום ירוק חשובה? מה הבדיקה הזו ואיך יש לעשות בדיקת אדום ירוק, בחושך מוחלט? באור חלקי?
בדיקת אדום ירוק היא המשך…
מרשם משקפיים מאת רופא עיניים לעומת מרשם אופטומטריסט
עיסוקו העיקרי של האופטומטריסט הוא בדיקת ראייה, תפקודי ראייה, והחלטה על המרשם ההולם למטופל. קביעת המרשם תלויה בשיקולים שונים. יש להתחשב מאוד בצרכי הלקוח, היסטוריה עינית, תולדות ותופעות, אופי הלקוח, מרשם במשקפיים קודמים וכדומה. המשך…
התאמת המשקפיים בקוצר ראייה – קוצר ראייה חד עינית ואנטימטרופיה ד"ר ניר ארדינסט, עמית עזריאלי
עריכה: דרור דקל, ניר ארדינסט
מתי צריך להתחיל לתקן ילד שרק עין אחת שלו מיופית?
אם אין סמפטומים ותלונות ואין אמבליופיה- אין צורך לתת משקפיים. כדאי גם לעקוב אחרי יכולת הילד למזג תמונות. אם יכולת מיזוג- התמונות (fusion) מתחילה להיפגע- צריך לתת משקפיים.
במצב של אנטימטרופיה- כאשר עין אחת מיופית ועין את היפרופית, ההחלטה אם לתת משקפיים תלויה בשלושה גורמים:
1. האם יש סמפטומים (כגון: עייפות)
2. האם יש יכולת למזג תמונות בלי תיקון
3. חדות הראיה המקסימאלית של העין ההיפרופית עם תיקון. אם חדות הראייה בעין זו מתחילה להתדרדר (כלומר: מתחילה אמבליופיה), כדאי לתקן את שתי העיניים.
בכל מקרה של תיקון אניזומטרופיה מכל סוג, צריך לקחת בחשבון את האניזוקוניה. אצל ילדים, בד"כ, לא צריך לעשות כלום, אך אצל מבוגרים לפעמים צריך לשנות עדשות, בעיקר אצל מרכיבי בי- פוקל.
התאמת המשקפיים באפקיה – תיקון לעין אפקית ד"ר ניר ארדינסט, עמית עזריאלי
עריכה: דרור דקל, ד"ר ניר ארדינסט
למעשה, אצל אפקיים השימוש באוטורפרקטומטר הוא יעיל למדי מפני שהם לא מסוגלים לעשות אקומודציה. אבל הטוב ביותר הוא להתחיל עם רטינוסקופ. לאחר מכן כדאי להשתמש במסגרת בדיקה ולא בפורופטר, מפני שאפשר לראות את הפציינט וגם להגיע למצב שהכי דומה למשקפיים הסופיים.
מפני שמדובר במרשמי- פלוס גבוהים מאד, המרחק האחורי והזווית הפנטוסקופית חשובים. אם יש הבדלים בין המסגרת של הלקוח ומסגרת הבדיקה, צריך לחשב את תוצאות הבדיקה בהתאם למסגרת הלקוח.
צריך לתת את מרשם הפלוס המלא לרחוק. בד"כ לא יהיה חסר להם תיקון לביניים, מפני שעדשת פלוס מגדילה את הדמות ב- %2 לכל דיופטר, כך שעדשת 12.00+ למשל, תיתן הגדלה של %25, וזה מספיק למרחק ביניים. הם גם יכולים להחליק מעט את המשקפיים לרחוק קדימה, על האף, מה שייתן להם תיקון לביניים.
אם קיימים משקפיים אפקיים קודמים שהיו נוחים לפציינט, צריך למדוד את ה- PDשלהם, ולהרכיב את העדשות החדשות עם אותו PD. צריך לזכור שוב שמדובר בעדשות עם מספרים גדולים שכל תזוזה מהמרכז שלהן יוצרת אפקט פריזמטי משמעותי. לרוב האפקיים יש אקסופוריה משמעותית לקרוב בגלל המרשם הגבוה, ניתן לפצות על כך במשקפי קריאה ע"י הזזת המרכז האופטי של העדשה פנימה, ליצירת אפקט של BI.