Anisocoria – מתוך סיכום למבחן דר. שפיגלר
צריכים לבדוק אם זהו מצב מולד, או נרכש כתוצאה מטראומה. איך להתייחס לאישונים שאינם שווים בגודלם?
אצל 20% מהאוכלוסייה האישונים לא שווים זה לזה, זה נורמלי. מצב זה נקרא anisocoria אישונים לא שווים (אניסו אמטרופיה= רפרקציות לא שוות).
האנסוקוריה היא בסדר גודל של 0.5mm-1mm ואין לזה משמעות. יש לציין זאת שאנחנו בודקים, בהתחלה אולי זה יעורר אצלנו חשד, אבל אם יתברר לנו שכל אישון מגיב באופן תקין, העין עצמה תקינה, אין לנו מרקוס גאן פיופיל, אז מה שנרשום יהיה: physiological anisocoria זאת אומרת שהאנסקוריה היא נורמלית, ולאחר שציינו זאת פעם אחת בתיק אין לציין זאת שוב. אם האישונים שונים מאוד יותר מ1mm, זה עדיין יכול להיות נורמלי אבל זה לא שכיח. נבדוק כל עין בנפרד ונגיע למסקנה כזו או אחרת.
במידה ואנחנו אכן רואים שמשהו לא תקין, זה יכול להיות ממספר סיבות:
1) עצב ראיה פגוע, אם זה המצב אז לפחות אחד משני דברים מתבקש: חדות ראיה פחותה מהנורמה, ו/או שדה ראיה פגוע.
2) למרות האי שוויון בין האישונים שדה הראיה עדיין תקין ויש מס' מוגבל של תסמונות כאלה. תגובות האישון לא תקינות, ו/או אישונים לא שווים, אך בהעדר פגיעה בחדות או בשדה. אלו תסמונות ניורולוגיות מורכבות, שלא כולן מובנות לגמרי.
יכול להיות אידיופטי- לא יודעים מה הסיבה.
כ 15% מהאוכלוסייה בעלי אניסוקוריה, אך מעריכים שמתקבלות תלונות מופחתות בנושא מכיוון שהמצב הזה חסר משמעות.
הבדלים של עד מילימטר בין האישונים נחשבים לנורמלים.
אניסוקוריה יכול להיות גם סימן לנזק במערכת המוחית, כמו:
גידול במוח, לחץ תוך גולגולתי גבוה, דימום במוח.
לכן שמגיע נבדק עם אניסוקוריה יש לוודא אם זה היה קיים תמיד, וגם אם מגלים שאין לכך משמעות עדיין חשוב לציין זאת.
אם אדם יהיה מעורב בתאונה, הבדיקה הראשונה שיבצעו זה בדיקת קוטר אישונים, ברגע שיראו אניסוקוריה ישלחו לבדיקות רבות, אלא אם יודעים מראש שזה המצב הטבעי אצלם.
לכן יש חשיבות לרשום זאת, ברגע הבדיקה.
הבדל של מ"מ ויותר בין האישונים מוגדר כאניסוקוריה.
אניסוקוריה יכול להיות פיזיולוגי, תורשתי, מולד ועוד.
מתי נראה אניסוקוריה?
• כתוצאה מבעיה אוקולרית, כמו: פגיעה בקרנית
• אניסוקורניה יכול להופיע גם כתוצאה של כל מה שגורם ל- miosis או mydriasis.
• ב- Horner's syndrome אניסוקוריה יופיע רק בצד של הנזק, ולא בשתי העיניים.
• מרבית המקרים של אניסקוריה מתרחשים ללא סיבה ידועה.
רטיניטיס פיגמנטוזה זהו שם כללי לקבוצת מחלות עיניים תורשתיות ונדירות הפוגעות בתאי הרשתית בעין באופן חמור, ובשלבים מתקדמים עלולות להוביל אף לעיוורון. רטיניטיס פיגמנטוזה פוגעת באופן שווה בנשים וגברים ושכיחותה עומדת על כעשרים וחמישה מקרים לכל מאה אלף אנשים.
רטיניטיס פיגמנטוזה – סימפטומים
רטיניטיס פיגמנטוזה גורמת לניוון הדרגתי של תאי הקולטנים ברשתית העין. הקולטנים אחראים על קליטת קרני האור והמרתם לדחף עצבי המשודר למוח ועל כן הכרחיים לראייה. פגיעה בהם גורמת לצמצום שדה הראייה ומובילה בסופו של דבר לאובדן ראייה מוחלט. רטיניטיס פיגמנטוזה פוגעת בשני סוגי הקולטנים: בקנים, האחראים על ראיית הלילה והראייה ההיקפית, ובמדוכים האחראים על ראיית היום. לרוב במחלת רטיניטיס פיגמנטוזה נפגעים ראשונים הקנים ועל כן הסימפטום הראשון של המחלה הוא עיוורון לילה. עם התנוונותם של קנים נוספים נפגעת הראייה ההיקפית והחולים מדווחים על ראייה כמתוך צינור או מנהרה (ראיית צינור). ככל שהמחלה מתקדמת נפגעים תאי קולטנים נוספים ושדה הראייה הולך ומצטמצם עד אשר נסגר לגמרי. עם זאת, ישנם מקרים רבים בהם החולים מאבדים את ראייתם ההיקפית לגמרי, אך עדיין מצליחים לראות במידה מוגבלת את מה שמול עיניהם.
רטיניטיס פיגמנטוזה – גורמי המחלה ואבחון
ניתן לאבחן רטיניטיס פיגמנטוזה כבר בתקופת הילדות המוקדמת, אולם הגורמים לרטיניטיס פיגמנטוזה עדיין לא ידועים לגמרי. לפני כ- 20 שנים הצליחו חוקרים לזהות גן שמוטציות שלו עלולות לגרום להתפרצות המחלה. מאז זוהו למעלה ממאה מוטציות בגן זה וכן גנים נוספים אשר פגיעה בהם עלולה לגרום להתפרצות המחלה. ברוב המקרים הגנים הנושאים את מחלת רטיניטיס פיגמנטוזה הם דומיננטים, כלומר די בגן אחד כדי לחלות במחלה, אולם במקרים מסויימים הגנים הם רציסיביים והאדם נושא את הגן ולא חולה במחלה.
רטיננטיס פיגמנטוזה – דרכי טיפול
למרות התקדמות הרפואה המערבית, רטיניטיס פיגמנטוזה עודנה חשוכת מרפא ומקווים כי המחקר הרפואי בכלל, והמחקר הגנטי בפרט, יביא לפריצת דרך להבנת גורמי המחלה והטיפול בה.
ישנם טיפולים אלטרנטיביים, כגון טיפול באמצעות רפואת עיניים סינית העשויים לעכב ולמנוע את התדרדרות המחלה. כמו כן, מחקרים שנעשו לאחרונה מראים כי צריכה נכונה של ויטמין A עשויה לעכב את התקדמות המחלה ולדחות את אובדן הראייה בכ- 10 שנים.
שלום לכולם . אני מחפש פציינטים שסובלים מקרטוקונוס או מקרניות מעוותות ( WARPAGE , PMD וכו ) , לצורך מחקר בעדשות מגע KBA ( KERATOCONIC BI ASPHERIC LENS במכללת הדסה . הפציינטים שימצאו מתאימים יקבלו את העדשות והתמיסות בחינם. ליתר פרטים לצור איתי קשר.
— יש לכם קרטוקונוס או קרנית מעוותת?
רוצים עדשות מגע במתנה?
שלום רב,
אני שמחים להזמינך להשתתף במחקר אשר בוחן את ההתאמה ואת הנוחות של עדשות מסוג KBA שמתאימות לנבדקים בעלי קרניות מעוותות אשר גורמות לירידה באיכות הראייה.
המחקר יתבצע על במרפאות של מכללת הדסה בירושלים, ועל פי אמנ ת הלסנקי .
משך הניסוי: 3 מפגשים שאורכים עד שעתיים.
סיכונים אפשריים:
– עיניים אדומות
– צריבה או אי נוחות
– במידה של חוסר הסתגלות, הפציינט ייפסל מקבוצת המחקר .
כל פציינט רשאי לעזוב את המחקר בכל שלב .
יתרון : פציינטים שמשלימים את הניסוי והעדשות מתאימות להם יקבלו את העדשות ותמיסות תאימות במתנה.
גד סררו סטודנט לתואר שני באופטומטריה
אריג' אבוסעיד סטודנטית לתואר שני באופטומטריה
בקרוב נתבשר על ניתוח קטרקט המבוצע באמצעות לייזר במספר מרפאות ברחבי הארץ.
מהו ניתוח קטרקט בלייזר והאם יש בו יתרונות על פני ניתוח קטרקט רגיל?
ראשית יש לדעת מהו ניתוח קטרקט. הקטרקט ("מים לבנים" בלטינית) הינו מצב של הצטברות נוזל בעדשה הפנימית של העין. המים מפריעים לראייה, עשויים לשנות את העדשה ואת המרשם, ובשלב מסוים יש להחליף את העדשה התוך עינית בעדשה מלאכותית.
למעשה זו אותה עדשה האחראית בין השאר על הראייה מקרוב ועושה פוקוס בהתאם למרחק הראייה. העדשה משתנה אחרי גיל 40, נעשית פחות גמישה, היכולת לקרוא (אקומודציה יורדת) ויש צורך במשקפי קריאה.
כדי לבצע ניתוח קטרקט יש לבצע חתך קטן בקרנית, חלק העין החיצוני והשקוף, להגיע אל העשה התוך עינית, להוציא את החלק הפנימי של העדשה התוך עינית, ולהכניס אל תוך מעטפת העדשה עדשה חילופית.
אז מה עושה הלייזר בניתוח קטרקט?
הלייזר בניתוח קטרקט עם לייזר, מבצע רק את החיתוך החיצוני של הקרנית ואינו מבצע את הוצאת העדשה התוך עינית הצורה כלשהי.
לא ברור עדיין אם יש יתרון או חסרון מבחינת החתך בלייזר לעומת החתך הסטנדרטי בסכין.
ניתוח קטרקט עם לייזר לוקח זמן רב יותר ומחירו גבוה יותר, ויש לשקול את ההבדלים בינו לבין ניתוחי קטרקט סטנדרטיים יחד עם רופא העיניים בהתאם למקרה האישי שלך.
ניתוח קטרקט עם לייזר עולה כ 1000$ יותר מניתוח קטרקט רגיל.
חשוב לדעת, שפעמים רבות אחרי ניתוח קטרקט כלשהו, עלולים להופיע שוב חלק של סיבי עדשת העין ולהפריע בראייה. את הסיבים האלו ניתן להסיר באמצעות ליזר מסוים, אך מדובר רק על סיבים שצמחו שוב ולא על ניתוח קטרקט מלא.
סיכום מתוך הרצאה של פרופסור אור קייזרמן בכנס בריאות העין 2011
לדמעות יש 3 שכבות, מים, שומן ומיוצין. בלפריטיס היא דלקת של העפעף: BLEPHAR=עפעף, ITIS=דלקת. מדובר בד"כ על דלקת בגבול העפעף שם נמצאות בלוטות מייבומיאן והריסים.
דלקת עפעפיים שכיחה הרבה יותר ממה שאנחנו חושבים, וברוב המקרים אנו לא מודעים לקיומה. בשנת 1990 בדקו 398 נבדקים בריאים שהגיעו לבדיקת ראיה למשקפיים. גילו של40% מהם היתה בעייה בבלוטות המייבומיאן. החומר שהן מפרישות, המייבום היה סמיך ולא תקין.
הגורם העיקרי למייבום לא תקין הוא הגיל. יותר מבוגר = יותר בעיות בבלוטת המייבומיאן.
מחקר מ 2003 בדק 1148 אנשים אשר התלוננו על אי נוחות בעיניים. ל 24%מהם היה בלפריטיס.
מחקר טלפוני שנעשה על 5000 אנשים אקראיים בדק אם הם חווים סימפטומים שונים של בלפריטיס, למשל קשקשים על הריסים ועוד. התברר של 30-50% מהנשאלים האקראיים היו סימפטומים הקשורים ככל הנראה לדלקת העפעף.
הבלפריטיס לא מגביל עצמו רק לשפת העפעף ולעיתים יש קשר בינו לבין כלזיון. חומרים המופרשים מהדלקת משפיעים על כל העין והיא עשויה להיות אדומה ומגורה עקב ההשפעה על שכבת הלחמית. יכולים להופיע כיבים, SPK בקרנית ומחלות שונות.
מה יש בבלפריטים?
כאשר נבדוק את הבלפריטיס נגלה בדרך כלל דלקת חיידקית, סטפילוקוקוס, אקנה, corynebacterius ועוד. הם שכיחים בעין אך בבלפריטיס מתרבים ותוקפים את הרקמה.
גם פטרייה בשם pitryrosporum ovale נמצאת בחלק ממקרי הבלפריטיס.
DEMODEX דמודקס
דמודקס הוא פרזיט קטן אשר חי על הריסים והעור.
הוא עמיד למדי לתרופות ולא נפגע בקלות. דמודקס נמצא אצל כ 50% מהאוכלוסיה ובאחוז גבוה מאוד אצל מבוגרים, ההשפעה שלו בד"כ מתבטאת בעיניים והוא אוכל עור ושומן. ההפרשות שלו גורמות לדלקת עפעפיים ומתבטאות ביובש משמעותי, נשירת ריסים, אודם וחוסר נוחות כללי בעיניים.
לא ברור בדיוק כמה הוא מזיק למעט התופעות הללו אך ראו שאצל הסובלים מדלקת עפעפיים יש יותר דמודקס בכ 84%.
טיפול בדמודקס נעשה ע"י שמן עץ התה, תרופת איברמקטין וישנה סברה שטיפולי IPL לעין יבשה עוזרים אף הם.
אתמול הייתה לי הזכות להשתתף בכנס המשולש, וליהנות מעדכונים חדשים וחמים:
-בהשתלה קרנית מלאה,יש לנו פי 2-3 לחץ תוך עיני מאשר השתלת קרנית חלקית
-השימוש בסטרואידים לאחר ההשתלה גורם לגלאוקומה,יש לעבור לסטרואידים חלשים.
-יש לבצע קונטרה אינדיקציה של: גיל, היסטוריה משפחתית, מחלות קולגן, מיופיה גבוהה,סכרת(סוג 1)
-אצל חוליי גלאוקומה יש להשתמש בתרופות ללא חומר משמר.
-פופולארי, בניתוח גלאוקומה השתלת מסתמים, 89%-100%,הצלחה בשנה הראשונה.
-יש לפתור את בעיית הגלאוקומה לפני השתלת קרנית.- חולה מאוזן התנאי.!!
-אחרי השתלת קרנית חלקית , ישנו שימוש קצר בסטרואידים.
-מעורבות הקרנית בגלאוקומה מולדת. הסיבה הנוספת לעכירויות .גורם אמבריוגני
-אסטרזיז=גמישות הקרנית והאלסטיות שלה, מדד חשוב לתוצאות הבדיקות, וכן גמישותה יורדת אחרי ניתוחי רפרקציה.
-לבצע מודיפיקציה חדשה לאחר ניתוח הרפרקציה, כי כל הספקטרום של הקרנית משתנה.
ישנה רגרסיה בלחץ התוך עיני אצל מיופים לאחר לאסיק, הפיך.
-אצל 75% מחולי הגלאוקומה השימוש בתרופות יגרום ליצירת מחלות במשטח העין ולהפך.
