קטרקט מולד יכול להיות גנטי- רציציבי דומיננטי, או קשור למין, כל הסוגים לתורשה.
יכול להיות עקב מחלה במיוחד בשליש הראשון של ההריון, או יכול להיות sporadic= מופיע במקרה, אין אף אחד במשפחה, או שום סיבוך בהריון אבל זה עדיין קורה, רוב המקרים הם כאלו, לא יודעים את הסיבה.
אם הקטרקט דו עיני, ואם לא מתקנים אותו תוך שלושה חודשים, התיקון הוא ניתוח, אם מתקנים אחרי 3 חודשים, לא משנה מהן תוצאות הניתוח, הילד תמיד יישאר עם ניסטגמוס.
עם התינוק לא רואה טוב בשלושת החודשים הראשונים (לא משנה מה הסיבה: לבקנות, קטרקט ועוד) בשתי העיניים, הוא תמיד יישאר עם ניסטגמוס.
אחד הסימנים ללבקנות הוא ניסטגמוס, ללא קשר לחדות ראיה.
יש שני סוגים של ניסטגמוס:
MOTOR- בעיה במוח, בפיקוח על השרירי התנועה של העין. המוח לא שולט על העין כמו שצריך.
SENSORY- קטרקט מולד, המוח והשרירים בסדר, אבל עדיין לא רואה.
כל מקרה בו הילד לא רואה טוב ב3 החודשים בשתי העיניים גורם לסנסורי ניסטגמוס.
מנתחים ברגע שעושים את ההבחנה, אפילו תוך החודש הראשון למרות הבעיות הטכניות בהרדמה כללית, כדי לאפשר לו
הפוביאה מתפתחת ב3 החודשים הראשונים, אם יש בעיה בהתפתחות הפוביאה, המוח יתקשה בקיבוע העין כמו שצריך, לכן רוצים לנתח כמה שיותר מהר כדי שהפוביאה תתפתח ותשתלט על תנועות העיניים.
אם מוצאים קטרקט בשתי העיניים איך נתן את הראיה? הוא אפקי בשתי העיניים.
בעבר התיקון היה רק משקפיים, המספר שהיה צריך הוא +15, אורך העין שלו הוא רק 17 מ"מ בממוצע, לכן כח העדשה הוא מאוד גבוה, בערך 35 דיופטר, כדי להתאים את הכוח הרפרקטיבי לאורך של העין.
בתוך כמה שנים זה מגיע לאורך הסופי, 24 מ"מ, תוך8 שנים.
העדשה מתחילה מ35 דיופטר, ואחרי 8 שנים מגיע ל19 דיופטר
בכל שנה המספר יורד, אם מנתחים בגיל חודש המספר יורד תוך כמה חודשים ואז צריך להחליף את המשקפיים
הפתרון השני הוא עדשת מגע אך קשה להתאים לתינוקות וילדים
IOL זו האפשרות השלישית, קשה תכנית לעשות זאת העין מאוד קטנה, אין IOL בכח 35 דיופטר, לפעמים צריך להשתיל שתי עדשות אחת על השניה, לכן עשו זאת עד לא מזמן מגיל שנה ומעלה- קשה טכנית, אך כיום עושים זאת אפילו בחודשים הראשונים של החיים.
הבעיה בהשתלת עדשת IOL בגיל 3 חודשים היא שהרפרקציה משתנה כל כמה חודשים, ואין תשובה חד משמעית איך להתגבר על זה.
יש כאלו שאומרים לתת לו את הראיה הטובה יותר כיום כדי שלא יפתח אמבליופיה או ניסטגמוס, אך הוא כמה שנים יהיה מיופ, ואז ניתן לו משקפיים למיופיה.
בגיל 8 שיגיע לאורך גלגל העין הסופי, ניתן להוציא את הIOL או לשנות או לשים עדשה מעל וכו'.
ישנה אסכולה אחרת שאומרת נשתיל לו IOL ונשאיר אותו היפרופ של פלוס 4 או 5, ניתן לו משקפיים להיפרופיה, כל כמה שנים זה ירד, ואז יגיע לאמטרופיה ואז למיופיה קלה.
זו מעיין פשרה, הם אומרים לא לנתח אותו בגיל 3 חודשים כך שיהיה אמטרופ כי כל כמה חודשים המספר ישתנה.
הבעיה הקשה ביותר בקטרקט מולד היא כשיש קטרקט מולד בעין אחת.
אסכולה אחת טוענת לוותר על העין, לא כדאי לנתח זה מסכן את התינוק בהרדמה וזה בזבוז כסף וזמן. מדוע? לא היו אופטומטריסטים טובים ויש כאן בעיה אופטית קשה לפתרון.
בעין אחת צריך משקפיים של פלוס 15 ובשנייה אפס, לא ניתן לתת משקפיים אלא עדשת מגע שבימים ההם הייתה PMMA עדשה קשה לא נושמת. לכן חלק גדול מהרופאים ויתרו על העין, לא היה טיפול. הם לא מנתחים זה לא פוגע בעין הטובה, לא גורם לניסטגמוס, אבל רק גורם לויתור על עין אחת.
כיום ברור שחייבים לעשות IOL, אם זה תינוק תוך שבוע ימים הרבה רופאים לא ישתילו IOL כי זה מסובך וקשה מבחינה אופטית, חייבים לתת עדשת מגע, אבל אם ניתן משתילים IOL, אבל אז יש בעיה איזו רפרקציה לתת לו, לחתור לאמטרופיה? כל כמה שנים נצטרך להחליף משקפיים מעל הIOL אבל לא יכול להשתמש במשקפיים לכן נותנים לו עדשת מגע, האסכולה השניה טוענת לתת לו היפרופיה.
ניסטגמוס זה רק אם זה קטרקט דו עיני!!!
קטרקט חד עיני חמור יותר מקטרקט דו עני (שאלת מבחן)
PXF=PEF
מחלה סיסטמית בה יש הפרשה לא תיקנית של חלבון, קורה בכל הגוף אבל המשמעות הפתולוגית היא רק בעין.
זה אצל אנשים מבוגרים וזה לא נדיר.
הסיבוכים הם גלאקומה בגלל המשקעיים בטרי בקולר משוורק וכו'…