שלבי בדיקת הראיה
1) איסוף נתונים מהנבדק וממשקפיים קודמים.
2) בדיקה אוביקטיבית על ידי מחשב אוטומט או פנס מיוחד ( רטינוסקופ ) .
3) בירור התלונה, תולדות ותופעות.
4) בדיקת חדות הראייה ללא משקפיים ועם משקפיים ישנים
5) בדיקה סוביקטיבית של המרשם ותפקודי עיניים לפי תגובות הנבדק.
6) ניפוק המרשם בהתאם לנתונים ושיקולים נוספים.
הבדיקות אינן כואבות ולא יכולות לגרום לנזק כלשהו.
הבדיקות אינן מבחן קריאה, אלא מיועדות לגלות את חדות הראייה, לכן אין לנסות ולראות בכל מחיר את הכתוב על הלוח על ידי כיווץ העיניים, התקרבות למסך, התאמצות מוגזמת וכד. מותר לטעות בתשובות- הדבר רק נותן מידע נוסף לאופטומטריסט
1) בשלב ראשון בודקים את המרשם בכל המשקפיים הישנים שברשות הנבדק.
הדבר חשוב מאוד לבדיקה ומאפשר לדעת כיצד השתנה המספר לאורך זמן ומה המשקפיים להם הנבדק מורגל, לכן כדאי להביא לבדיקה את כל המשקפיים שבשימוש , גם אם הם שבורים , שרוטים ישנים או לא מדויקים. לקוחות מסוימים נוהגים להסתיר מהבודק את המשקפיים הקודמים או מרשם שברשותם , במחשבה שכך הבודק יבצע בדיקה אוביקטיבית יותר.
גישה זו מצד הנבדק הינה מוטעית, שכן משקפיים קודמים נותנים מידע רב לאופטומטריסט החשוב לבדיקה.
2) מבצעים בדיקה על ידי מחשב בדיקה אוטומטי .
המחשב נותן אינדיקציה בלבד לגבי המרשם ומכוון את האופטומטריסט אל התוצאה המדויקת.
יש להתבונן לתוך התמונה המופיעה במחשב, בדרך כלל תמונת נוף, ולא לעשות דבר. התמונה עשויה להיות מטושטשת או ברורה מפעם לפעם, אין לכך חשיבות לגבי הבדיקה.
תוצאות המחשב אינן מדויקות מספיק ולכן אסור לבצע משקפיים לפי נתוני המחשב ללא אימות הבדיקה על ידי אופטומטריסט.
בדיקה זו נקראת בדיקה אוביקטיבית , המחשב בודק את המספר בצורה מתמטית ולפי חישוב החזר גלי אור . ניתן לבדוק גם עם פנס רטינוסקופ ( סקיאוסקופ ) פנס מיוחד השולח אלומת אור רגילה ממרחק 0.6 מטר אל העין .
הבודק יכול לפי החזר האור לאבחן את המרשם באופן אוביקטיבי ולקבל אינדקציה לגבי המרשם הסופי .
תוצאת הרטינוסקופ דומה לתוצאת המחשב אך דורשת יותר מיומנות וזמן ומספקת נתונים נוספים.
3) הבודק שואל את הנבדק שאלות שונות שמטרתם איפיון המרשם וצרכי הלקוח.
מטרתן איבחון הבעייה, ועמידה על צרכי הנבדק. למשל: גיל הנבדק – נתון חשוב בקביעת משקפי הקריאה. מחלות עיניים והיסטוריה רפואית של העיניים – חשוב כדי לדעת את פוטנציאל הראייה ( כגון גלאוקומה , קטרקט , פזילות , תופעות עיניים שונות ,הפרעות ראיה, 'זבובים' בראיה וכדומה. כמו כן מחלות כלליות ובעיות רפואיות – עשויות להשפיע על העיניים ודורשות התיחסות מיוחדת בבדיקה. ( כגון MS, סוכרת ).
תרופות בשימוש קבוע – לחלק מהתרופות יש השפעה על המרשם ועל יובש בעיניים .
עבודה או תחום עיסוק – חשוב כדי לדעת מה סוג המשקפיים המתאים לפי מרחק ואופן העבודה ( למשל , עבודה מול מחשב , עבודה משרדית , וכד .)
4) הבודק יבדוק חדות ראייה בכל עין בנפרד עם ובלי המשקפיים הישנים ובכך יעריך מה המספר הצפוי.
יש לזהות את מספרים על גבי לוח הבדיקה.
לפי חדות הראייה ללא משקפיים ניתן לדעת באופן מקורב את המרשם הסופי של המשקפיים. נתון זה חשוב כדי להשוות בין חדות הראייה ללא משקפיים ובין המרשם שהתקבל בבדיקת הראייה. חייב להיות קשר הגיוני כלשהו ביניהם, ונדיר מאוד שלאדם בעל חדות ראייה של שורה או שתיים פחות מחדות 6/6 יהיה מרשם במשקפיים שגבוה ממספר 1 או מעט יותר. בשום מקרה לא יתכן שאדם שרואה כמעט 6/6 יהיה בעל מרשם 3 או 4 -מינוס וכנראה הדבר מראה על טעות כלשהי או בעיה אחרת. מסיבה זו נהוג גם לבדוק את חדות הראייה ללא משקפיים גם כאשר המרשם גבוה וברור שהנבדק אינו רואה אפילו את האות הגדולה ביותר במסך שהיא 6/6. כבר היו מקרים בהם מטופל הרכיב משקפיים עם מספר גבוה במיוחד ובבדיקת חדות התגלתה חדות ראיה סבירה כמו 6/10, ללא משקפיים בכל עין בנפרד. דבר זה מראה על מרשם שגוי במשקפיים וכנראה גבוה במיוחד עקב טעות או שינוי קיצוני במרשם מסיבות שונות.
5) בדיקת הראייה עצמה – בדיקת המרשם למשקפיים
כעת יבצע בדיקת ראייה על ידי מסגרת בדיקה או פורופטר. אין הבדל עקרוני בין שתי האפשרויות האלו. שיטת הבדיקה הינה פשוטה למדי, הוספת מספר באופן הדרגתי במסגרת הבדיקה או בפורופטר תוך כדי בדיקת חדות הראייה. כאשר הגדלת המרשם לא משפרת את חדות הראייה מוסיפים צלינדר ובודקים אם הצלינדר משפר את חדות הראייה.
בצלינדר יש לבדוק את עוצמתו ואת הזוית שלו במסגרת. הצלינדר הינו תוספת למספר בזווית מסוימת כאשר הצלינדר הינו דבר נפוץ ומקובל אשר הרבה אנשים נרתעים ממנו. לדוגמא: צלינדר בעוצמה של 1 אומר שהמרשם בעין הנבדקת הינו בעל שני מספרים, בכיוון אחד העדשה בעלת חוזק של 2- לדוגמא, בכיוון אחר העדשה בעלת כוח של 3-..
כדי לבדוק מה הזוית, הנבדק צריך לבחור בין שני מצבים אותם יציג לו האופטומטריסט, כאשר שני המצבים מטושטשים מעט ויש לבחור את הטוב יותר מהשניים. האופטומטריסט יודע ששני המצבים מטושטשים ואין טעם לאמר לו את זה, בוודאי שלא יותר מפעם אחת.
בבדיקת הראייה בודקים תמיד את המרשם למרחק אפילו אם המשקפיים מיועדים לקריאה או למחשב, ואפילו אם הראייה למרחק מושלמת. המרשם למשקפי הקריאה בנוי על גבי המרשם למרחק ולכן יש לדעת במדויק את המרשם למרחק גם אם הוא אפס או נמוך במיוחד.
בודקים תמיד את שתי העיניים אפילו אם עין אחת עצלה או בעלת בעיות רפואיות שונות, ומנסים לברר מה הראייה המקסימאלית בעין זו.
5) קביעת המרשם למשקפיים וניפוק המרשם
בתום הבדיקה , על הבודק לשקלל את כל התוצאות שלפניו , ולהחליט על המרשם המומלץ .
במקרים רבים המרשם המומלץ יהיה שונה במידה מסוימת מתוצאות הבדיקה , עקב שיקולי נוחות והסתגלות הלקוח, וסביר שיהיה שונה במעט מבדיקה אחרת שנעשתה לנבדק במקום אחר.
בכל מקרה הבודק לא יבדוק ויאבחן מצב רפואי של העיניים , קטרקט אם יש , לחץ תוך עיני וכדומה, שכן האבחון מותר לרופא בלבד על פי חוק הרפואה, אולם, במידה שחושד בדבר מה, רשאי להפנות לרופא עיניים עם תיאור מה שראה, אך ללא אבחנה מדויקת.
בכל חשד לבעייה רפואית שקשורה לעיניים חובה להיוועץ ברופא עיניים ! ולא להסתפק בבדיקת האופטומטריסט המתמקדת במרשם למשקפים או לעדשות מגע ולא בבעיות עיניים רפואיות.
קיימות בדיקות נוספות שהאופטומטריסט עשוי לבצע בהתאם למקרה:
בדיקת אדום/ירוק
יציג שתי תמונות באדום ובירוק ויבקש לזהות את הכהה , הבולטת וכד, ובכך יכול לדעת אם הנבדק זקוק ליותר (-) או (+) . הבדיקה יעילה גם לעיוורי צבעים! ואינה הכרחית בכל המקרים.
בדיקת תפקודי העיניים , פזילות
יבקש להסתכל למרחק או לקרוב ויסתיר כל פעם עין אחרת .
יבקש להתמקד על עצם קרוב , ויקרב אותו יותר עד האף. זו בדיקת התכנסות העיניים אשר במקרים רבים הינה לקויה וגורמת לבעיות שונות בקריאה.
יראה תמונה כפולה ויבקש לאמר מתי מתמזגת לאחת תוך כדי שינוי עדשות במסגרת הבדיקה.
במידה ומאבחן בעיות בתפקוד העיניים, עשוי להמליץ על תרגילי עיניים או להפנות למומחה בתרגילי עיניים (אורטופטיסט).
בדיקת תנועות עיניים
יבקש להסתכל לכיווני מבט שונים ויראה את תזוזת העיניים.
בדיקת תגובות אישונים
מאירים את האישונים על ידי פנס קטן מכל סוג. תוצאה תקינה: מאירים אישון אחד, והוא מתכווץ, מאירים אישון בעין שניה והוא מתכווץ. בשלב שני מבצעים בדיקה עקיפה: מאירים אישון אחד והאישון השני שלא מואר צריך להתכווץ, כעת חוזרים על כך באישון שני ורואים איך האישון הלא מואר מתכווץ בתגובה להארה באישון השני. תגובה אחרת של האישונים עשויה להראות על בעיה באחד המסלולים העצביים בין העין אל המוח. הבדיקה נפוצה גם כבדיקה ראשונית בפגיעות ראש, זעזוע מוח וכדומה.
בדיקת צבעים
על ידי ספר מיוחד לבדיקת צבעים. (אישיהרה) בעיית עיוורון צבעים קיימת בדרגות שונות ומופיעה בעיקר אצל גברים. עיורון צבעים אצל נשים מופיע בדרך כלל עקב פגיעה נוירולוגית, מחלות עיניים וכדומה, ולא עיוורון צבעים מולד.
בדיקת ראייה תלת מימדית
בדיקה הנעשית על ידי הפרדת הראייה בין העיניים באמצעות משקפיים מיוחדים (משקפיים עם עדשות אדום-ירוק או עדשות פולארויד השונות בכל עין)
יש להתבונן על תמונה בספר מיוחד, ובמידה וראיית העומק תקינה ניתן לראות חלק מהתמונה בולט יותר מהדף. בבדיקת ילדים לראיית עומק משתמשים בתמונת זבוב בולטת ומבקשים מהם לתפוס אותו. ראייה תלת מימדית יכולה להתקיים רק כאשר שתי העיניים רואות בצורה סבירה ומצליחות למזג את התמונה בכל עין לתמונה אחת. בראייה עם עין אחת או בפזילה מעל דרגה מסוימת לא ניתן לקבל ראייה תלת מימדית מלאה.
בדיקת קימורי הקרנית (קרטומטריה)
על ידי פנס מיוחד ימדוד את קימורי הקרנית בימין ובשמאל להם חשיבות בהבנת מרשם המשקפיים .
בדיקה זו הכרחית בהתאמת עדשות מגע מכל סוג ! אך לא בכל בדיקת ראיה למשקפיים.
מה עושים בבדיקת ראייה לעדשות מגע ?
כל מה שעושים בבדיקה למשקפיים, ובנוסף: בדיקת מצב הקרנית על ידי פנס מיוחד (SLIT LAMP).
בדיקת קימורי הקרנית עי פנס קרטומטר.
הרכבת עדשת נסיון TRIAL LENS, או הזמנת עדשה לניסוי, עליה מאומת המספר.
הסבר והדרכה לגבי הרכבה , הסרה , ניקוי , טיפול ונקודות חשובות .
לגבי עדשות מגע נסיוניות השימושיות בתהליך הבדיקה:
פעמים רבות, הבודק יזמין או יתן ללקוח את עדשת המגע המתאימה לפי הבדיקה וחישובים שונים, לאחר מכן יבצע בדיקה על גבי העדשה כדי לבדוק כיצד מונחת בעין והאם ניתן לשפר את הראייה על ידי שינוי המרשם.
במידת הצורך יחליף לעדשה עם מספר שונה. תהליך זה עשוי להתבצע מספר פעמים (בעיקר בעדשות קשות) עד להתאמה מקסימלית של העדשה, והינו חלק מקובל בהתאמה, כך שהבודק מחייב בתשלום רק עבור העדשה הסופית שהותאמה. (למעט בעדשות מגע מיוחדות הדורשות התאמה ספציפית ללקוח, ובידיעת הנבדק).
ראה גם מידע מפורט ומקיף לגבי עדשות מגע
הרעיון העיקרי בבדיקת המספר לקריאה הינו : הוספת עדשות (+) על גבי המרשם למרחק.
התוספת לקריאה נקראת ADDITION והיא בין השאר פונקציה של גיל ומרחק עבודה מקרוב.
ולכן לפני בדיקת המספר לקרוב ( קריאה , מחשב ) חובה לבצע בדיקה למספר למרחק , גם אם הראייה למרחק מושלמת .
לדוגמא : אם המרשם שלך למרחק הינו 5- ובבדיקה גילו צורך בתוספת 2+ (ADD) לקריאה , אזי המרשם לקריאה יהיה ( 3-)= 5+2-
אם המרשם למרחק הינו 2 + ובבדיקה גילו צורך בתוספת 1+ , המרשם לקריאה יהיה 3 +
קיימות שיטות שונות לבדיקה מקרוב :
הוספת עדשות (+) על גבי המרשם למרחק עד ראייה טובה של חומר הקריאה .
חישובים שונים , טבלאות לפי גיל ושילוב בין שיטות שונות .
ראה גם הכל על משקפי קריאה
ראה גם הכל על צלינדר